חרוזים וגראמען

[הגראמער]

לא יודע, לכן שאלתי
לעצם הענין אפשר לומר שזה אולי לצחות הלשון

 

[שיילה]

הנה בא אלינו החופש הגדול
זמן איכות ליהנות או לחדול
אפליה מחשלת לטובת הבנות
שלא יהיו הבנים מיושבי קרנות
וכדי לשמור על שפיותה של הגברת
הומצא מוסד הקייטנה העוברת
וכך ההורים הפסיקו בבוקר לסבול
כבר אין צורך את הילדה לכבול
הקטנה נהייתה מרגלת תעשייתית
איך בתי החברות נראים חזותית
אך לא לעולם חוסן, ומגיע תורינו
ואז גילינו שיצא שכרנו בהפסדינו
אנו המבוגרים נשארנו רחוק מאחור
הילדים אדישים לכדורי שוקולד שחור
אם כבר פטיפורים, כך הכריזה בת החמש
דרוש דימוי עצמי,לאמהות הצריכות להתחמש.
אפילו בריכה נחמדה להשתשכשך במים
לא מרגשת אחרי פארק מים פעמיים
אז מה אפשר לעשות איתן בכזה דור
חוץ מלהתפלל שזו כפרתינו בפרוזדור

 

[סימי]

רציתי לשלוח את אמהות הבנות
ואת כל המתלוננות...
לשכנה ממול, ולזו שמעבר לרחוב
אלה היודעות צער ומכאוב,
האמונות על צפיה ארוכה...
ובביתם- השתיקה והמועקה...
כמה כמהות הן לבנות שתרעשנה
כמה הרבה הן על כך תבקשנה...
אז- אנא! בפרופורציה נכונה ובלא אנחה
ואם אפשר- בהודיה ובשמחה!
ברוך בואך החופש הגדול
יחד עם בנותינו נצאה במחול!
כולנו בריאים, שלמים ושמחים
יחד, בצל קורתינו חוגגים- וגם נחים!
חופשה נעימה!

 

[הגראמער]

במחילת כל העיסוק האדיר
אודות חופשת הדור הצעיר
הייתי מבקש באופן זעיר
מכל כותבי החרוזים אשר בעיר
לומר חוות דעת ולהאיר
להחכים אותנו ולהעיר
על מצב הרוח בעיר
שנקרא כמובן, מזג האויר

 

[הגראמער]

אה שכחתי, שאותנו במזגן משאיר
במקום להסתובב ברחבי העיר

 

[סימי]

משב הרוח-
תלוי במצב הרוח...
כשאני סמוך לחלון ביתי יושבת,
אזי רוח נעימה עלי מנשבת.
אולם-
אחר מהלך ברחובות קריה-
אזי, אבוי ואויה!
פני נוטפות מים,
תוצאת חום השמש שבשמים.
ועוד דבר בו המזג תלוי ועומד
בעיר אותה למושב אווית, ואתה אוהד וחומד...
אם בבני ברק-
הרי כולנו שטים בתוך סיר המרק.
בירושלים קרתא דשופריא-
מזג אויר נפלא, ממש חוויה!
ואם תצפינו לצפת ולמירון
תודו לקל במלוא הגרון...
אז כמו שקבענו בתחילה: תלוי!
במקום/בזמן/במצב... בנסתר ובגלוי

 

[הגראמער]

בימי בין המצרים, בהם מרבים אהבת חינם
בואו נראה, נבדוק, האמנם ?
האם ער הנושא אצלינו, שמא מנומנם -
האם רחב המושג, או שמא - מצומצם
בואו נוסיף נא אהבת חינם
ונתבשר בקרוב :
ראשון לציון הנה הינם
ולירושלים מבשר אתן,
ויהיה שלום ביני [הקב"ה] ובינם

 

[הגראמער]

בימי בין המצרים
אנו לא שומעים שירים
ולא רוקדים, לא שרים
האם נדע, מטרת הדברים ?
הסכיתו נא, אחים יקרים
דברי אמת, כה יקרים
בכל כביש ישנם תמרורים
ומטרתם לכוון, כה ברורים
בשצף החיים, כאן עוצרים
עוצרים וחושבים, כאן עוצרים
כן, מטרת השקט מהשירים
הוא לשמוע מהלב, כמה הרהורים
על מוסכמות ישנות, כמה ערעורים
ונתחזק נא, באהבת רעים
ונשמע בקרוב עוד ישמע בהרים
כל מצהלות חתנים בחורים
ויהפכו לשמחה, ימי בין המצרים

 

[Aארי]

אני לדודי ודודי לי

כאשר ברקע נשמעים פעמי הימים הנוראים ופסיעותיהם,
ביתר שאת ועוז מתחדשת השיחה בינותיהם.
בין הדוד הממתין ומייחל שובי שובי השולמית,
ובין הכלה החסודה הממתנת לדודה על מוּת.
אני לדודי - ולכן השיבני אליך,
ודודי לי - לכן אתה דורש מאתנו לשוב עדיך.
ובת קול מכרזת ואומרת המאזנים כבר ערכתי,
ואם כנים דבריך, אז 'כדבריך סלחתי'...

 

[מוטי נאה]

כמה זמן כבר לא כתבתי חרוזים??? איזה כיף למצוא פתאום אשכול - לקרוא ולקבל השראה ופתאום להוסיף שיר משלך...

בין הזמנים של מחשבות

באמצע הזמן יחשוב על הנופש,
וכאשר בא החופש יחשוב על הקודש.
בתפילת העמידה יחשוב על סיומה,
וכאשר תסתיים כבר יחשוב על מנחה.

בתור במכולת יעמוד בלא כוח,
מתי כבר יראה את הדלת והמשלוח.
על יד החלון יחשוב על הכסא השני,
ובשני יחשוב איכה להחליף ועם מי.

העבר אין, העתיד עדיין,
ההווה כהרף עין, דאגה מנין?
קום בן אדם לאן תרוץ,
עצל מה פתאום הפכת לחרוץ.


שב תנוח על זרי הדפנות,
בפסח מדוע תחשוב על סוכות,
אומרים הלצה אל תקח רצינית,
סתם בדיחה שאמרה אשה צינית.

אם היו הנשים בונות סוכות,
סוחבות קרשים ומרימות הדפנות,
ולו הגברים לכבוד פסח היו מקרצפים,
מנקים, מגרדים, במקומות נסתרים.

או אז בערב פסח אחרי שריפת חמץ,
היו ממהרים שניהם בלי למצמץ,
הגבר לנקות ולשטוף רצפות,
והאשה להרים קרשים וסכך לגגות.

העבר אין, העתיד עדיין,
ההווה כהרף עין, דאגה מנין?
קום בן אדם לאן תרוץ,
עצל מה פתאום הפכת לחרוץ.


אז הסכיתו ושמעו, וכמובן תרגיעו,
יש דרך אמצע, חשוב שתפנימו.

בחופש, תהנה בנופש.
ובזמן, השגרה כאן.
בתפילה, חשוב על המילה,
ובמכולת, אל תעבור כתובת.
ליד החלון, תרגיש במלון,
ובכסא השני, תהפוך לשקדני.

(החרוז שקדני הוא הגרעין המר שאוכלים אחרי שעה מתוקה... )

 

[טברייני]

עתה לקחתי עט
בסוף יום לוהט

אחרי ככלות השיט
שעשינו לכבוד הקיט

ובפארק ים - אשדוד
היה טיול מרשים מאוד

המזרקות פעלו
והילדים התפעלו

על המתקנים השתובבו
ועל הדשא נשכבו

מנגל נפנפו ואכלו
מהבשרים שבעו

עכשיו הם מרוצים
בשינה מתרעננים

ואנו ההורים תמהים
מתי אנו נופשים

אחרי ימי עמל
של חופשה מעבר ומעל

חלילה לא מתלוננים
אבל לשנת הלימודים ממתינים

או אז בימי השיגרה
נזכור להודות על הברכה

ולעבוד את הבורא בשמחה
עדי בשורת הגאולה במהרה

 

[אגודה אחת]

כלל ראשון
בחריזת הלשון:
לא תחרוז שור בחמור
שלח את השור למישור
ואת החמור להר המור
(רבינו האיבן עזרא)

נכון אבל מאד קשה לחרוז את שלושת האותיות האחרונות יותר קל ונח את שני האותיות האחרונות בלבד.

 

[אגודה אחת]

בנוגע לדברי האבן עזרא
לא תחרוז בשור ובחמור וכו'
הוצע לפני שני אפשרויות להסביר, אבקש את עזרתכם
ההסבר הראשון הוא :
הבעיה היא שהחרוז אינו חרוז כפול [כלומר, זה נגמר באותו הברה, והחרוז הוא חרוז בודד. חרוז כפול הוא 'המור' לצד 'חמור' כי שניהם נגמרים בשני הברות דומות, פתח, וחולם].
ההסבר השני הוא שהחרוז אינו באותו האות.
שור - זה עם ש'
וחמור זה עם מ'
אבל שור במישור - שניהם עם ש'
וחמור בהר המור - שניהם עם מ'
רבותי היקרים חברי הפורום
אבקש את דעתכם ונסיונכם
תודה

התשובה הנכונה הוא שהוא התכוין ששלושת האותיות האחרונות אמורות להיות אותו דבר בשני החרוזים כגון שור - מישור ,חמור- מור ולא שור וחמור.

 

[st12]

חרוזים לבר מצווה

אולי יש למישהו מהמוכשרים בפורום הזה חרוזים שמתאימים לשבת עליה לתורה לבר מצווה?
אנחנו נוסעים לשבת כל המשפחה המורחבת ואני רוצה לארגן שיר כלשהו....
תודה!!

 

[מכונתכתיבה]

כמה כיף שבחרוזים עסקינן,
בשביל זה תמיד יש לי זמן
(לגבי שבת הבר מצווה, האם רלוונטי?
או שמא מורה על יחס נונשלנטי? )

 

[מכונתכתיבה]

לכל 'אנשי האותיות' המוכשרים:
(לא אני כתבתי. אבל אהבתי
אנשים של אותיות
יש אנשים של מספרים
יש אנשים של תנועות
יש אנשים של תווים
ויש אנשים של אותיות
אני איש של אותיות
איני יודע לשיר
ולפרוט על מיתרים
איני יודע לצעוק
ולקמץ אגרופים
איני יודע לקפוץ ולגמא מרחקים

יכול אני להכות על תוף
ולחבר מזמור
לאהוב או לשנוא
להלום או לעזור
ואף לטוס במטוס
ומעל אוקיינוס לרחף
אוקיינוס שקט או רועש
או גועש או זועם או זועף
תלוי איך אני כותב.