[/QUOTE]
ומה יעשה מי שהתארח, לדוגמה, בבית וגן
וכל חטאו הוא שהוא צריך להגיע לביתו בבני ברק/אשדוד/בית שמש
והתחנה הראשונה שלהם היא בהר חוצבים
ואין לו אוטובוס לשם (בעצם יש..... 39 ו16 שזה התחנה האחרונה שלהם אחרי כל העיר.....)
ומונית אחת לא מספיקה לו ול4-5 ילדיו
מה הוא יעשה אז?????
בואו נתאמן על הלך מחשבה חדש..
(אני לא לגמרי מסכים איתו, אבל בשביל הספורט..)
תמציתו: אף אחד לא חייב לנו שום דבר
רוצה לנסוע למקום פלוני? בדוק את אפשרויות הנסיעה והערך בהתאם.
יתברר לך שצריך לקחת 2 מוניות כדי להוביל את צאצאיך לנקודה בה תוכלו לעלות לאוטובוס? שמח בהם והזמן 2 מוניות כשם ששמחת בהם וקנית להם בגדי חג ב24 תשלומים (לא) שווים
מאיפה למדנו את הרעיון שכולם חייבים לנו?
המדינה חייבת לסלול לנו כבישים
העיריה חייבת לתת לנו קייטנות בחינם
אגד חייב לספק לנו שירותי הסעה גם תחת תנאים בלתי אפשריים
הערים השכנות חייבות לקבל את פנינו בשמחה כאשר אנחנו רוצים לבוא לפארק בחול המועד
במירון חייבים לאפשר לרב שלנו להכנס עם הרכב הכי קרוב שאפשר
השכנים חייבים לאפשר לנו לבנות מול האף שלהם
עכשיו, ברור שיש לנו זכויות וצריך לעמוד עליהן, אבל מן ההגינות לבדוק האם אנחנו פועלים כך גם בכיוון ההפוך..
אנחנו דורשים כבישים - אנחנו גם מקפידים לשלם מיסים כדי לממן את זה?
אנחנו רוצים קייטנות מסובסדות מהעיריה - אנחנו נזהרים לא לפברק מסמכים כדי לבקש הנחות ארנונה (שמממנת את העיריה) שלא מגיעות לנו?
אנחנו דורשים ממשרד התחבורה לממן עוד נהגים לתחבורה ציבורית - אנחנו מוכנים לספוג את העלויות ע"י קיצוץ הוצאה אחרת?
אנחנו רוצים להנות בפארק בעיר השכנה - אנחנו דואגים לנקות אחרינו? להתחשב באחרים? או שנשאיר אחרינו זוהמה ולכלוך שמישהו יצטרך לנקות בעלות של עשרות אלפי שקלים ובחג הבא ידרשו 10 ₪ עבור כניסה ואנחנו נזעק 'אנטישמיות'..
אנחנו רוצים שיאפשרו לרב שלנו לעלות למירון עם הרכב - אנחנו נזהרים לא לנצל איזו קומבינה כדי להכנס למסלול אחמי"ם? (ועוד מאה כמונו, ואז מבטלים את האופציה לכולם...)
כשאנחנו נרצה לבנות - נשב עם השכן על כוס קפה ונשתף אותו בתכניות או נתחיל ויהיה בסיידר ו'בכלל תגיד תודה שעד היום ראית את השמש'
בקיצור, נקשוט עצמנו תחילה
אחרי שנהיה מאלה שעושים את הישר והטוב באמת - תהיה לנו הזכות לדרוש את זכויותנו
אם כי אנחנו עלולים לגלות שהאנרגיות שלנו כבר לא יופנו לכיוון הזה..
עד כאן תרגיל ספורט מחשבתי
אפשר לחזור לצעקות הסטנדרטיות (והמוצדקות לכשעצמן, ודאי לאור זאת שכולנו ללא ספק שייכים לזן השני, זה שעושה הכל כראוי)