טיפול רגשי נכון - למטפלת ולמטופלת

[גזעית]

יש פוטותרפיה שהיא בשביל פסוריאזיס, במקרים מסוימים, יש פוטותרפיה לתינוקות עם צהבת, ויש פוטותרפיה כשיטה פסיכוגית של אבחון דרך תמונות. בשני המקרים הראשונים התרגום של זה הוא טיפול באור, ובשלישי זה טיפול דרך תמונה.

 

[חיננית :)]

אם אני לא טועה, פוטותרפיה זה טיפול לפסוראיזיס.

יש פוטותרפיה - כלי עזר טיפולי דרך המצלמה וניתוח צילומים .
השימוש בטכניקת הצילום מאפשר למטופלים רבים לתקשר באופן לא-מילולי ולפרוץ מגננות רבות. בכך שהוא מאפשר "להקפיא את המציאות" - הצילום מעניק לנו אפשרות נדירה להתבונן על עצמנו ממש מבחוץ בסיטואציות שונות, ולשחזר באמצעותן רגעים וזיכרונות מן העבר וכן להתמודד עם נושאים רגישים בתוכנו בהווה.


ויש גם
פוטותרפיה בעור - הינו כלי יעיל זה עשרות שנים לטיפול בטווח רחב של מחלות בעור

ואני הבהיר שזה רק עוד כלי טיפולי ולא הבסיס בטיפול מקצועי נפשי\רגשי

 

[גזעית]

כל הדברים האלה הם כלים נוספים למטפלים מוסמכים. כמו שבCBT היא שיטה נהדרת כשפסיכולוג או עו"ס קליני משתמש בה, והימור וסיכון כשאדם שלמד רק את זה חושב שהוא כבר יכול לטפל.

בכל מקרה מדובר בכלי אבחוני בעיקרו. גם הטרנספורציה המוצעת תוך כדי טיפול נועדה בשביל לקרב ולחדד את רצונות המטופל.

 

[מסו]

אשכול מעניין, כמובן שאצל הרבה אנשים בציבור שלנו המודעות ירודה מאוווווד.
אנשים לא ממש יודעים מהו טיפול רגשי (כמובן אלו שלא חוו ולא שמעו או התנסו),
והמבט שלהם על זה מאוד שלילי.
טוב להעלות את המודעות.

לגבי פסיכולוגים חרדים או דתיים או לא
אני חושבת שזה תלוי במקרה ובנושא,
אם בנ"א רוצה לטפל במשהו ספיציפי שקרה\קורה -
אם זה משהו שלא קשור לחיי דת - אפשרי וטוב ללכת גם לפסיכולוג \ כל איש מקצוע שאינו חרדי.
מניסיון, אני טופלתי בילדותי (!) אצל פסיכולוגית חילונית בנושא שממש לא קשור לחיי הדת (שאגב, בלי קשר חילונים חרדים היא היתה אישה מדהימה עם לב זהב והבנה בלתי רגילה),
וממש הייתי מרוצה. הרגשתי מובנת, מקודמת, אפי' היה בזה צד טוב מבחינה מסויימת..
אבל בקשר לדקויות וצדדים כאלו או אחרים - כמובן שקשה עד בלתי אפשרי ללכת למטפל חילוני.

הועלתה פה נקודה שגם בתוך הציבור שלנו יש הרבה זרמים וזה נכון מאוד.
אבל אני חושבת שאפי' אם המטפל ליטאי אבל עם ראש פתוח והבנה, יוכל להבין מה קורה בעולם החסידי (וכמובן להיפך..) ומסבירים לו איך נהוג בנושא X ומה הנורמה ומה הדקות וכו הוא יוכל להבין.

 

[גזעית]

אבל אני חושבת שאפי' אם המטפל ליטאי אבל עם ראש פתוח והבנה, יוכל להבין מה קורה בעולם החסידי (וכמובן להיפך..) ומסבירים לו איך נהוג בנושא X ומה הנורמה ומה הדקות וכו הוא יוכל להבין.

דווקא אני חושבת אחרת.
דווקא בגלל שכבר יש ל ורקע מסוים על החיים החרדיים והוא בעצמו מנהל חיים חרדיים יהא לו קשה לקבל בהבנה דברים שלא נראים לו. לדעתי חסידים וליטאים זה דוגמא מצוינת למה צריך למקריים מסוימים - כמובן - דווקא מאותו הזרם.

 

[מסו]

@לבן לא בדקתי לעומק מה זה אומר מטפלת רגשית
אבל מאמינה שמי שלא עשתה תואר בפסיכולוגיה,
אבל כן למדה את כל התחום, אולי זו מילה נרדפת ליועצת?!
אגב, בפסכולוגיה השיטה שונה מטיפול רגשי (ואני כמובן לא מתכוונת לכל הצחוק שעשיתם פה מכאלו שקוראות לעצמן מטפלות רגשיות והן לא, אלא כאלו שבאמת זה המקצוע שלהן, ואני מכירה מדהימווווות כאלו. שהן לא פחות טובות מכל פסיכולוגית שהכרתי. ברצינות.)
ושמעתי ממישהי שיש ממש לימודים כאלו, קורס טיפול רגשי.

 

[גזעית]

אני מצוטטת ברשות מעלת הכתבה חלק שהוא ממש תמצית מטרת פתיחת האשכול.

_____

​

"בשתיים? אני לא יכולה, אני הולכת למטפלת שלי" המשפט הזה כבר לא כל כך חריג במחוזותינו. המודעות הרבה לחשיבות טיפול גם לנפש הולכת וגוברת, ואנשים, נשים בעיקר, מחפשות וגם מוצאות טיפול שמיטיב, משקם, מרומם ומצמיח מאד.

לפעמים כדי להחלים פצעי עבר שמתמשכים על פני ההווה, אולי כדי להעמיק מודעות, למצא דרכי התמודדות ולהיפגש עם חלקים מודחקים, או כדי למצא אוזן קשבת ויד תומכת.

אלא שטיפול - כמו טיפול, הוא אחד המקומות הדקים ביותר בנפש, הוא ניתוח לב פתוח, לפעמים בתנאי שדה. וכמו שהצמיחה האפשרית ממנו היא רבה וחשובה, כך גם הסיכון שהוא טומן בחובו, למקרים לא מוצלחים, היא רבה וככלל – מה שיכול להועיל מאד, עלול גם להזיק.

הבעיה מתחילה, כאשר מול המטפל/ת, חשים אנשים רתיעה מלבקר. בעלי התארים ו/ או הסמכות, נדמים, לעיתים, יודעי כל. אלו שהנפש פרושה לפניהם כמו קלף, וכל ביקורת אולי תתפרש כ"התנגדות" או כחוסר הבנה של מטופלת המגיעה מהמון העם הפשוט, להליכים מורכבים בנפש.

לפעמים גם, מוצא אדם את עצמו כמה ומשתוקק למישהו "יודע כל" – כזה שיידע ויסביר לו מה קורה בתת ההכרה שלו, כזה ש"יקרא לו מחשבות", כזה שאפילו "יעשה לו" – ובלחיצת כפתור או מגע קסם, יפתור את הבעיות כולן שליוו אותו מאז ועד היום הזה.

כל טיפול וכל מגע בנפש, טומן בחובו הסרה של מגננות חשובות. בסתר ליבנו, כולנו רוצים להסיר מגננות, כולנו רוצים להתמסר ואפילו להתרפק אל חיקו של "טיפול" , ולספק, ביודעין או שלא, חסכי ילדות שבכולנו.

ואיך אפשר שלא לסמוך על מטפל? בלי היסמכות, ללא התמסרות כלשהיא, ללא אמון, לא יכול להיווצר תהליך טיפולי, קבלה והתקדמות.

ומנגד, עומד מטפל. לפעמים הוא עניו, מקצועי, אנושי, מקבל וחכם, ולפעמים גם מטפל אחר: כזה שלא תמיד כתפיו רחבות כדי לתת את שנדרש, וגם – לא לתת את מה שלא נדרש, שזה, כך נראה, לא פחות חשוב, למרות התסכול.

מי חסין מלטעות? מי חסין מלהיכשל? איך יזהה מטופל איתותי הזהרה? מתי להניח ולהתמסר ומתי לשאול מבלי להניח?

האם המטפל הוא מורה דרך שתמיד צודק, יודע ויוצר? האם נתינה אינסופית וחסרת גבול, מיטיבה?

 

[מסו]

דווקא אני חושבת אחרת.
דווקא בגלל שכבר יש ל ורקע מסוים על החיים החרדיים והוא בעצמו מנהל חיים חרדיים יהא לו קשה לקבל בהבנה דברים שלא נראים לו. לדעתי חסידים וליטאים זה דוגמא מצוינת למה צריך למקריים מסוימים - כמובן - דווקא מאותו הזרם.

לכן כתבתי 'ראש פתוח'. כי מי שאין לו ראש פתוח לא יוכל להבין.
בדיוק באותה מידה הוא לא יוכל להבין מה עובר על מי שמולו שגדל וחי בבית שונה משלו וחונך שונה,
כי כל בית הוא שונה.
בכלל, מטפל חייב ראש פתוח, כי יגיעו אליו כל מיני אנשים שלא בהכרח נחמדים ומוצאים חן בעיניו, ואיך הוא יוכל לטפל בהם באהבה ובמסירות?!

 

[אהבת עולם]

יש פוטותרפיה - כלי עזר טיפולי דרך המצלמה וניתוח צילומים .
השימוש בטכניקת הצילום מאפשר למטופלים רבים לתקשר באופן לא-מילולי ולפרוץ מגננות רבות. בכך שהוא מאפשר "להקפיא את המציאות" - הצילום מעניק לנו אפשרות נדירה להתבונן על עצמנו ממש מבחוץ בסיטואציות שונות, ולשחזר באמצעותן רגעים וזיכרונות מן העבר וכן להתמודד עם נושאים רגישים בתוכנו בהווה.


ויש גם
פוטותרפיה בעור - הינו כלי יעיל זה עשרות שנים לטיפול בטווח רחב של מחלות בעור

ואני הבהיר שזה רק עוד כלי טיפולי ולא הבסיס בטיפול מקצועי נפשי\רגשי

למדתי משהו

 

[y&m]

אשכול מעניין, כמובן שאצל הרבה אנשים בציבור שלנו המודעות ירודה מאוווווד.
אנשים לא ממש יודעים מהו טיפול רגשי (כמובן אלו שלא חוו ולא שמעו או התנסו),
והמבט שלהם על זה מאוד שלילי.
טוב להעלות את המודעות.

לא חושבת שהבעיה שלנו היום היא מודעות.
אלא יותר כפיפות לסמכות.
והמטפל נתפס כסמכות בחדר הטיפולים.
כשהמטופל גם כך בא מעמדת חולשה.
מה שגורם לו פחות לעמוד על המשמר.

הכתבה שתמר ה. העלתה מעולה, ממש.

 

[אהבת עולם]

אבל מאמינה שמי שלא עשתה תואר בפסיכולוגיה,
אבל כן למדה את כל התחום, אולי זו מילה נרדפת ליועצת?!
אגב, בפסכולוגיה השיטה שונה מטיפול רגשי (ואני כמובן לא מתכוונת לכל הצחוק שעשיתם פה מכאלו שקוראות לעצמן מטפלות רגשיות והן לא, אלא כאלו שבאמת זה המקצוע שלהן, ואני מכירה מדהימווווות כאלו. שהן לא פחות טובות מכל פסיכולוגית שהכרתי. ברצינות.)
ושמעתי ממישהי שיש ממש לימודים כאלו, קורס טיפול רגשי.

בדיוק, בדיוק עליהן מדברים פה. כאלו מדהימווות שלמדו קורס ומתימרות לטפל.
פסיכותרפיה טובה זהה לכל דבר לטיפול פסיכולוגי
והשיטה , היא אותה שיטה, שהוכחה במאות או אלפי מחקרים במשך שנים.

 

[מסו]

קראתי בכמה מקומות על איך יודעים לבחור מטפל -
אז אמנם כתבו כאן שאי אפשר לסמוך על רגשותיו של מטופל בעניין,
אז אני לא מדברת על מי שאיבד משפיותו וצריך כדורים, אלא על מי שהולך לטיפול רגשי ועיניו בראשו.
לסמוך על תחושת הבטן שלנו, אחרי הכל - אנחנו אלה שצריכים לעבוד, לחשוף את עצמינו, להיפגש שוב ושוב עם המטפל ולקבל ממנו את עצותיו ודבריו...
אז - חייב שתהיה כימיה (חיבור) בין המטפל למטופל, שהמטופל ירגיש אמון כלפי המטפל, ירגיש מובן ומוכל, ובאופן כללי - שהוא מרגיש בידיים טובות.
אני אוסיף עוד משהו (בגלל שהעלו פה את הנושא) שזה בכלל צריך להיות חלק מתפקידו של מטפל טוב - העצמה. קראתי פה על זלזול במטופל או ברגשותיו - לברוווח!! מטפל טוב מעצים את המטופל ועוזר לו לעלות על דרך המלך. מטפל ש'דורס' את המטופל - אין לי מושג איך קורה דבר כזה, אבל לברוווח. אסור לזה לקרות. זה ההיפך ממה שאמור להיות.

ובשביל זה יש לנו (אשרינו) רבנים ומורי דרך,
ועל כל שאלה או התלבטות בנושא קריטי שכזה אפשר ומומלץ לפנות ולהתייעץ.
אפילו אם יש מישהו שסומכים עליו (במשפחה, בחברה) - להעלות את החששות כלפי המטפל ולראות מה אומר מישהו מהצד.

 

[אהבת עולם]

אז אמנם כתבו כאן שאי אפשר לסמוך על רגשותיו של מטופל בעניין,

הרגשות של המטופל הם הכי חשובים , ואם צריך לסמוך על משהו - זה עליהם.
אולי כדאי למטופל ללמוד מה טוב , ומה צריך להיות, ואז הוא יוכל להיות קשוב ולזהות כשלים.

 

[מסו]

בדיוק, בדיוק עליהן מדברים פה. כאלו מדהימווות שלמדו קורס ומתימרות לטפל.
פסיכותרפיה טובה זהה לכל דבר לטיפול פסיכולוגי
והשיטה , היא אותה שיטה, שהוכחה במאות או אלפי מחקרים במשך שנים.

טוב, קצת התערבבו פה דברים.
קודם כל יש כאלו שכתבו על בנות שקוראות לעצמן מטפלות בשעה שלא למדו או עברו קורסון קצר. לא עליהן דיברתי. אלא כאלו ששנים למדו עוד ועוד קורסים וחרשו את התחום והתנסו.
כשכתבתי על זה שיש קורס כזה - זה היה כדי להסביר ללבן, כי היא בקשה הסבר על השם ומקורו, לא כדי להבהיר על כאלו שלמדו קורס אחד בשם טיפול רגשי וקוראות לעצמן מטפלות. לא על זה דברתי. מבינה?!
ואגב, לא הבנתי אם את צוחקת או לא...

 

[אהבת עולם]

טוב, קצת התערבבו פה דברים.
קודם כל יש כאלו שכתבו על בנות שקוראות לעצמן מטפלות בשעה שלא למדו או עברו קורסון קצר. לא עליהן דיברתי. אלא כאלו ששנים למדו עוד ועוד קורסים וחרשו את התחום והתנסו.
כשכתבתי על זה שיש קורס כזה - זה היה כדי להסביר ללבן, כי היא בקשה הסבר על השם ומקורו, לא כדי להבהיר על כאלו שלמדו קורס אחד בשם טיפול רגשי וקוראות לעצמן מטפלות. לא על זה דברתי. מבינה?!
ואגב, לא הבנתי אם את צוחקת או לא...

אני רצינית , גם כאלו שלמדו עוד ועוד קורסים לא טוב לי ,
וגם כאלו שעובדות 30 שנה,
בשביל זה צריך להגדיר טיפול
כבר פותחת אשכול חדש, ואולי לא אספיק אז זה יחכה למחר..

 

[גזעית]

@מסו - כל מילה.

רק לציין - ש בפניה לטיפול רגשי אנחנו לחוצות - ההרגשות הלא נעימות והקונפלקטים שאותם אנו חוות שבעטים באנו לטיפול בוערות בנו כעת. ואנחנו כבר רוצות לשוחח עם משהו על זה. לכן קשה מאוד מנקודה זו לקחת רגע צעד אחורה ולשקול בצורה יותר מיושבת מה הצעד הבא.

ואכן אשרינו שיש לנו מורי דרך.

 

[מסו]

לא חושבת שהבעיה שלנו היום היא מודעות.
אלא יותר כפיפות לסמכות.
והמטפל נתפס כסמכות בחדר הטיפולים.
כשהמטופל גם כך בא מעמדת חולשה.
מה שגורם לו פחות לעמוד על המשמר.

הכתבה שתמר ה. העלתה מעולה, ממש.

גם אני חשבתי שיש מאוד מודעות עד שנתקלתי בשיחות הזויות עם אנשים מחיי היומיום שממש חושבים אחרת על טיפול ופסיכולוגיה.
וממש לא דברתי על הנושא של סמכות (זה אגב לא אמור להיות כך בכלל. המטפל אמור לתת הרגשה אחרת לגמרי, ואז המטופל לא מרגיש כך.) אלא על מודעות.
קראתי בזמנו את הכתבה וזכור לי שמאוד אהבתי.

 

[מסו]

אני רצינית , גם כאלו שלמדו עוד ועוד קורסים לא טוב לי ,
וגם כאלו שעובדות 30 שנה,
בשביל זה צריך להגדיר טיפול
כבר פותחת אשכול חדש, ואולי לא אספיק אז זה יחכה למחר..

אה, מי שלא הוציאה תואר בפסיכולוגיה לא יכולה להיות יועצת בעינייך?
לא דיברתי על להיות פסיכלוגית.

 

[אהבת עולם]

אה, מי שלא הוציאה תואר בפסיכולוגיה לא יכולה להיות יועצת בעינייך?
לא דיברתי על להיות פסיכלוגית.

אין רע ביעוץ,
הבעיה היא כשיועצת חורגת מתפקידה (ליעץ ולהפנות למטפל מתאים)
ומתחילה לטפל בעצמה

 

[מסו]

הרגשות של המטפל הם הכי חשובים , ואם צריך לסמוך על משהו - זה עליהם.
אולי כדאי למטופל ללמוד מה טוב , ומה צריך להיות, ואז הוא יוכל להיות קשוב ולזהות כשלים.

חסר שם ו' או שהתכוונת למטפל ולא למטופל??! (אם כן תסדרי את זה כי זה יוצר פרדוקס..)