טיפול רגשי נכון - למטפלת ולמטופלת

[אהבת עולם]

מכל התגובה הארוכה שלי, התייחסת לחלק הזה שלא שמתי אותו להשוואה, אלא כדי להסביר שאפשר לא לדעת כלום גם כשלומדים ןומקבלים מאה..

קודם כל, לזה בדיוק התיחסתי, בלימודים פורמליים את יכולה לא לדעת כלום גם כשאת מקבלת מאה,
אבל לימודים של פסיכותרפיה, הם סוג של מסע , שאם אתה עובר אותו , אתה לומד גם בלי לקבל 100.
ובנוסף , אני מאמינה שרוב הלומדים עוברים טיפול בעצמם.

לשאר התגובה שלך לא התיחסתי, כי אין בה עובדות שאפשר להתווכח איתן,
אני פשוט לא מסכימה...

לדעתי טיפול רגשי זה בעיקר משהו נלמד, כלומר , לא גישה אינסטנקטיבית (נגיד מישהי שהיא חמה, חכמה ומדהימה) אלא גישה שנלמדת איך לגשת לטיפול.
לדעתי, גם , המטפלות החרדיות, רובן מקסימות, מטפלות באמונה אבל לא בצורה נכונה ואחראית.

בקיצור, העדפתי שלא לצטט את כל התגובה שלך ולכתוב על הכל לא.., כי זה בסדר ששתינו חושבות אחרת.

 

[לבן]

רוב המטפלות הרגשיות בציבור החרדי מטפלות באמונה ועוזרות ומסייעות ומצילות אנשים!
.

אמן. אמן. אמן.

 

[ניק 5056]

מלפפו,
בבני ברק אני מכירה אישית
את אסתר ברגמן פסיכולוגית ואסתר הס פסיכותרפיסית עם תואר בפסיכולוגיה
שתיהן חרדיות דה לוקס ומקצועיות דה סופר
מאמינה שיש עוד
איתן פשוט נפגשתי

 

[מלפפון]

אמן. אמן. אמן.

כשתכירי מקרי הצלחה, תאהבי יותר את התגובה שלך.

שקדיה,
איפה הן למדו?

 

[ניק 5056]

הן מבוגרות (בנות 60+/-)
אינלי מושג
אבל בעלות תעודה רשמית (תגגלי. חסום לי הרבה)


כאן יש לך בעלי מקצוע חרדים עם תעודות
http://www.imc.org.il/
אין כאן את כולם ולדעתי זה אתר בהקמה אבל שיהיה

 

[אהבת עולם]

כשתכירי מקרי הצלחה, תאהבי יותר את התגובה שלך.

זו שאלה איך את מגדירה הצלחה
מה המחירים שלה
איך את סופרת אותם
איך את מתיחסת למקרי כשלון

 

[מרחבית]

אולי במקרה נתקלת בכמה כאלו? או שלמה שאת קוראת כשל אני לא קוראת ככה?
מענין אותי, כי אני דווקא נתקלת בהמון כאלו ללא תארים . ודווקא בבעלי תארים מוצלחים.
מה לדעתך גורם להבדל? אולי נקודת המבט?

רק השבוע ספרה לי מישהי על פסיכולוגית - ככה הבנתי ממנה, שיש לה תארים - שהתעקשה איתה שיש לה בעיה כזו וכזו. המטופלת הרגישה שלא זאת הבעיה, אלא משהו אחר. הפסיכולוגית התעקשה והסבירה לה, שזה שהיא מתנגדת - דווקא מראה שזה זה...
הבנת את המלכוד?
לערוך כל מיני ניתוחים פסיכולוגיים בגרוש - ידעתי כבר בתור ילדה. מה שלמדתי במשך הזמן - שכשיש מולך בן אדם - אתה הולך איתו, קשוב לו באמת, מתאים את עצמך אליו, מכבד אותו באמת ממקום של ענווה, ואם במקרה בכל זאת צדקת באבחנה - ולא הוא - זה יצוף בשלב יותר מאוחר, כשהוא יהיה בשל לזה.
כמובן - עוול לעשות הכללות. יש כאלה מצוינים מכל בחינה. לא עשיתי מחקר כמה אחוזים מבעלי התארים 'נופלים' בדברים בסיסיים. איכשהו התחושה הסובייקטיבית שלי ממה שאני שומעת - שזה קצת יותר מידי.
הסיפורים ששמעתי על פסיכיאטרים - מבחינה אנושית, וממילא גם מבחינה מקצועית - בכלל אמורים לנענע את אמות הסיפים. שוב- בלי הכללות. יש כאלה, ויש כאלה.
למה אני דווקא 'נטפלת' אליהם, ולא לכל מיני מטפלות - שמטפלות בשטחיות ובחוסר ידע טיפולי מינימאלי? - אולי כי מבעלי תארים ציפיתי ליותר.

אחרי כל הדיון הזה מה שבאמת נראה לי חשוב, ואולי כדאי להתמקד בזה - אלו הכללים שנתנו- איך לבחון מטפל טוב. עם או בלי תאר. והצורך הקריטי להצטייד בשכל ולסמוך על האינטואיציה.

 

[אהבת עולם]

שכשיש מולך בן אדם - אתה הולך איתו, קשוב לו באמת, מתאים את עצמך אליו, מכבד אותו באמת ממקום של ענווה, ואם במקרה בכל זאת צדקת באבחנה - ולא הוא - זה יצוף בשלב יותר מאוחר, כשהוא יהיה בשל לזה.

בטח ובטח.

את יודעת מה? אני מסכימה שיש מטפלים עם תארים כאלו, אבל בגלל שאני מכירה חמישה טובים שהם מדהימים, זה נותן לי תמונת מבט אחרת על המכלול, ויש לי דוגמא טובה.
אולי אם אני אכיר מטפלת רגשית אחת ממש טובה, שלא מנהלת את הטיפול למטופלת, לא מאבחנת, לא פותחת הגנות (גם לא בעדינות) ולא מספרת למטופלת דברים על עצמה, תהיה לי אחת טובה בשביל דוגמא . (ואני אוכל לחשוב שהשאר לא מייצגות)
אני אשמח להכיר, בינתיים לא נתקלתי

 

[מרחבית]

דיברתן על אותו ענין במילים שונות-
התהליך שאדם עובר עם עצמו בשביל שיוכל לטפל זה בדיוק מיומנויות חברתיות

דברתי על מיומניות טיפוליות. מסכימה שהתהליך שאדם עובר עם עצמו - הוא בסיס. יחד עם זה - מיומנויות כגון הקשבה ממקום נקי, זיהוי ונטרול מעורבות רגשית, שיקוף, העברת מסרים בלי ליצור התנגדות ועוד הרבה - הן מיומנויות טיפוליות שלומדים אותם - ולא בתיאוריה - כי זה לא יעזור.

 

[מלפפון]

@לבן, אין לי זמן עכשיו, לכן אני מגיבה למקוטעין,
אבל חזרתי למחשב כי חשבתי שכתבתי לך תגובה מתונה מדי.

לכן אני רוצה לכתוב פה בצורה מפורשת:
אני חושבת שאת מוציאה דיבתן של מטפלות רגשיות מעולות באופן גורף בלי לבדוק,
בלי לקחת אחריות.

לא יודעת עם איזה מטפלת רגשית עברת, ומול מי עמדת,
אבל אני מרגישה שיש לך דעה מוקדמת נגד,
ואת מעבירה אותה באשכול הזה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים,
וזה גובל בלשון הרע והוצאת דיבה.

את יכולה לכתוב שיש מטפלות רגשיות לא בסדר.
אבל כשאני כותבת שיש מטפלות יראות שמיפם ואת כותבת בנימה של 'אמן שיאמנו הדברים במהרה'.., ונותנת לניקים שקוראים את האשכול ויכולים להיעזר בצורה טובה, מידע שגוי וגורף, זה עוול.

אז הנה אני כותבת כאן:
תבדקו טוב באיזו מטפםלת מדובר, תשאלו אנשים למידת ההצלחה שלה, תעקבו אחרי הטיפול, תראו מה הוא עושה לכם, ותדעו שגם אם יש לה תעודות והיא פסיכולוגית עם תעודה, עדין יכול להיות שהיא שרלטנית.

אבל לפסול באופן גורף בלי לבדוק תחילה?
זה עוול בעיקר לעצמכם.

(בכל דבר אני אוהבת לבדוק קודם, לא לפסול ישר. למרות שיש כאלו שאוהבים לקחת מקרה או שניים ולהשליך עליהם לכל המקרים, והם יכולים לשבת גם בעמדות הכרעה, ולעשות עוול לעשרות אנשים שמאמינים להם.
טוב, כל החרדים זורקים אבנים, ומי שלא, ואו, הוא נדיר בדורו).

 

[לבן]

ולא מספרת למטופלת דברים על עצמה,

זה - פשוט סרט.

כמין התנהגות לא מודעת של ה"מטפלות" הללו כשהן מנסות לפתוח משהו חסום אצל המטופלת... וזה חוזר על עצמו אצל כל כך הרבה מאלו, שזה פשוט הופך קומי משהו.

חשבתי שמלמדים אותן את זה בקורס חשאי למטפלות רגשיות...

 

[מרחבית]

זה - פשוט סרט.

כמין התנהגות לא מודעת של ה"מטפלות" הללו כשהן מנסות לפתוח משהו חסום אצל המטופלת... וזה חוזר על עצמו אצל כל כך הרבה מאלו, שזה פשוט הופך קומי משהו.

חשבתי שמלמדים אותן את זה בקורס חשאי למטפלות רגשיות...

אנחנו לא בעידן של הפסיכואנליזה המקורית של פרויד. גם מטפלים מדופלמים מספרים לפעמים על עצמם - כמובן במידה ובמקום הראוי. ולפעמים זה בהחלט מוסיף ונותן למטופל.

 

[ה. בקר]

לא קראתי את כל האשכול ויתכן שאכתוב דברים שכבר נכתבו, אבל על צד הספק שלא נכתבו, אני כותבת.

כמי שעברה [ועודנה] עוברת טיפול רגשי [לא, זו לא בושה. אני גאה בכך שהחלטתי לעזור לעצמי בהתמודדויות בחיים] ובתחילה קצת נפגעה מהמטפלת דווקא בגלל שהמטפלת יצרה מדי פעם קשר לשמוע מה קורה ומה נשמע וכו'. כי אז פיתחתי צפיות שתתקשר בזמנים שידעה שאני מרגישה לא טוב/מאושפזת/יצאתי ממנה בחב כבד וכו'.

אחרי פעם אחת שהיתה לי צפיה ממשית שתתקשר והיא לא התקשרה [האמת, התקשרה אבל אחרי מספר ימים של צפיה מטורפת שלי] הרגשתי שהאמון שלי בנטפלת קרס.
הגעתי לפגישות הבאות בהרגשה רע. חשבתי להפסיק את הטיפול אבל בגלל שהבנתי שהטיפול הוא הדבר הנכון ביותר בשבילי, המשכתי ללכת אליה. ישבתי מולה ושתקתי או לחילופין, בכיתי.

בשלב כלשהו היא הבינה מה קרה וממה כל כך נפגעתי ופתחה את תיק המטפלים שלה. הסבירה לי נקודה חשובה שאנחנו לא מודעים אליה.

לדבריה, והגיוני לחלוטין, בכללי הטיפול אזור למטפל ליצור קשר עם המטופל שלא בזמן הטיפול. אם המטופל מתקשר- הוא יכול לענות.
למה? מכיון שאם המטפל יוצר קשר שלא בזנן הטיפול אז המטופל מתרגל לזה ומפתח צפיות לקשר מהמטפל מחוץ לפגישת הטיפול. ואז...אם המטפל לא יוצר קשר מסיבה כלשהי [עומד או לא משנה מה- הוא בן אדם אחרי הכל] אז המטופל מתאכזב ומאבד אמן ובסופו של דבר תהליך הטיפול נפגע
כלומר, ההוראה שלא ליצור קשר עם המטופל היא בכדי להגן על המטופל.
במקרה שלי, בגלל שהיו לי חוויות באמת מאוד קשות, החליטה המטפלת לחרוג מההוראה וליצור קשר שלא במהלך פגישה טיפולית. בסופו של דבר פיתחתי צפיות ונפגעתי מאוד. מה שהביא לקריסת אמון [שלקח הרבה זמן לבנות] וצורך לבנות את האמון מחדש.
אילולא חוויתי זאת על בשרי, לא הייתי מקבלת את הדברים. אבל החוויה שלי היתה כל כך קשה, עד שאין לי ספק בצדק שיש בהוראה הזו.
לאחר מעשה הייתי צריכה להחליט אם אני רוצה שהמטפלת שלי כן יצור קשר [כשהיא יכולה או מרגישה צורך] גם אם זה אומר שלפעמים תהיה לי צפייה והיא לא תתקשר.

לגבי מיילים, טלפונים וכו' שלא נענים- קחו בחשבון שמטפל לא חייב לענות. הוא יכול. זה יפה מצידו, אבל הוא לא חייב.

אגב, לדעתי חלק מהבעיה של ציבור המטופלים היום הוא הספרים שנכתבו בידי סופרים שמתארים טיפול בכל מיני שעות שבו המטופל יכול היה ליצור קשר בכל זמן שרצה....
במציאות זה לא כך. למעט מטפלים בודדים. ההרס כתוצאה מספרים כאלו [שאגב, נהניתי לקרוא] למטופלים הוא גדול ולכן חובה לקרוא ספרים אלו תוך כדי הבנה שבמציאות זה ב 99% מהמקרים לא כמו בספר.

 

[אהבת עולם]

אנחנו לא בעידן של הפסיכואנליזה המקורית של פרויד. גם מטפלים מדופלמים מספרים לפעמים על עצמם - כמובן במידה ובמקום הראוי. ולפעמים זה בהחלט מוסיף ונותן למטופל.

לא מספרת למטופלת על עצמה (על המטפלת) שזה נחמד, אבל צריך להעשות ממש ממש לפעמים,
התכוונתי , מספרת למטופלת דברים על המטופלת!
את מבינה?

 

[אהבת עולם]

חשבתי שמלמדים אותן את זה בקורס חשאי למטפלות רגשיות...

בז'אנר הספרים הטיפוליים החרדים
אלו ספרי חובה למטפלות ותומכות רגשיות.

 

[לבן]

@לבן, אין לי זמן עכשיו, לכן אני מגיבה למקוטעין,
אבל חזרתי למחשב כי חשבתי שכתבתי לך תגובה מתונה מדי.

לכן אני רוצה לכתוב פה בצורה מפורשת:
אני חושבת שאת מוציאה דיבתן של מטפלות רגשיות מעולות באופן גורף בלי לבדוק,
בלי לקחת אחריות.

לא יודעת עם איזה מטפלת רגשית עברת, ומול מי עמדת,
אבל אני מרגישה שיש לך דעה מוקדמת נגד,
ואת מעבירה אותה באשכול הזה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים,
וזה גובל בלשון הרע והוצאת דיבה.

את יכולה לכתוב שיש מטפלות רגשיות לא בסדר.
אבל כשאני כותבת שיש מטפלות יראות שמיפם ואת כותבת בנימה של 'אמן שיאמנו הדברים במהרה'.., ונותנת לניקים שקוראים את האשכול ויכולים להיעזר בצורה טובה, מידע שגוי וגורף, זה עוול.

אז הנה אני כותבת כאן:
תבדקו טוב באיזו מטפםלת מדובר, תשאלו אנשים למידת ההצלחה שלה, תעקבו אחרי הטיפול, תראו מה הוא עושה לכם, ותדעו שגם אם יש לה תעודות והיא פסיכולוגית עם תעודה, עדין יכול להיות שהיא שרלטנית.

אבל לפסול באופן גורף בלי לבדוק תחילה?
זה עוול בעיקר לעצמכם.

(בכל דבר אני אוהבת לבדוק קודם, לא לפסול ישר. למרות שיש כאלו שאוהבים לקחת מקרה או שניים ולהשליך עליהם לכל המקרים, והם יכולים לשבת גם בעמדות הכרעה, ולעשות עוול לעשרות אנשים שמאמינים להם.
טוב, כל החרדים זורקים אבנים, ומי שלא, ואו, הוא נדיר בדורו).

מלפפון, די עם הפופלוסטיות הזאת של זריקת אבנים וכל החרדים.
אני כותבת מדם ליבי, כאחת שעובדת עם נוער ורואה נזקים מחרידים שה"טיפולים" הללו עושים.
זה בטח לא לפסול באופן גורף בלי לבדוק- ואפילו את שיטת שקוף לא פסלתי לפני שבדקתי מאד לעומק. זה בטח לא "דעה קדומה" כי לפני כן לא ידעתי כלום על כל העולם הזה.

 

[אהבת עולם]

לא, זו לא בושה. אני גאה בכך שהחלטתי לעזור לעצמי בהתמודדויות בחיים

שולחת לך הרבה הערכה.

ובאופן כללי, את יכולה לומר מה התואר שלה אם יש לה?

 

[ה. בקר]

שולחת לך הרבה הערכה.

ובאופן כללי, את יכולה לומר מה התואר שלה אם יש לה?

יש לה תארים. יותר מאחד, התעודות תולות לה בחדר הטיפול, אבל אני לא זוכרת איזה.
היא מטפלת כבר הרבבה שנים ויש לה המון נסיון.

 

[אהבת עולם]

יש לה תארים. יותר מאחד, התעודות תולות לה בחדר הטיפול, אבל אני לא זוכרת איזה.
היא מטפלת כבר הרבבה שנים ויש לה המון נסיון.

באופן אישי מענין אותי איזה, אני אשמח שתבדקי בפעם הבאה..

 

[מרחבית]

לא מספרת למטופלת על עצמה (על המטפלת) שזה נחמד, אבל צריך להעשות ממש ממש לפעמים,
התכוונתי , מספרת למטופלת דברים על המטופלת!
את מבינה?

עכשיו הבנתי.
זה בסדר לתת למטופלת כיוון על עצמה. להעלות השערות - בעדינות ובכבוד - ולראות אם זה 'תופס' את המטופלת.
לפעמים היא תגיד: וואו, זה בדיוק זה!
הנקודה היא לא להתעקש, ולא לשדר עליונות של: אני יודעת יותר טוב ממך מה יש לך.