יום השואה- מה פתוח

[יוסף שטיין]

יום השואה לא נקבע כדי להתייחד עם זכר השואה.

הסיבה שנקבע הוא בכדי להצדיק את הקמת המדינה, והשואה היה חלק מהפולחן בכדי לקבל הכרה למדינה.

את הנספים היהודים לא מעניין אותם מבחינתם יהודים היו רק ב100 שנים האחרונות.

 

[אהרן סטאריק]

באיזה רגשות פוגע היהודי שנוסע ביום השבת?
בכלום. (שבת זאת מצווה שכלית לחלוטין)
הוא פוגע בעיקר בעצמו, זה חיוב שבין אדם למקום.

באיזה רגשות פוגע יהודי שמזלזל ביום השואה?
ברגשות של אלפי אנשים שנפגעים מכך באופן אישי, שמרגישים פגיעה ביקיריהם.
הוא פוגע באנשים, בנשים, בבין אדם לחברו.

זה עיוות גמור !!!

זה כמו שתגיד למי פוגע שבית המקדש נחרב ובמקומו עומד מסגד, כי בית המקדש הוא כולו מצוות שבין אדם למקום ואם אין אז לא.

שלא לדבר על אלה שאוכלים בתשעה באב, מה קרה אז ? גם אז נהרגו נשים וילדים ? למה מזלזלים.

אתה עושה לי חשק ללכת בדווקא בצפירה.

 

[userit]

כל משהו שהוא קצת רשמי ממסדי, סגור ומסוגר.
כדאי קצת לא לבלוט מחר בכל מקרה. הם לא מסוגלים להבין את הזלזול שלנו ביום הזה ולא ביום הזכרון לחיילים.

מה פרוש 'להבין את הזלזול שלנו'- למה צריך לזלזל? למה כל דבר שאני לא עושה ממילא שווה זלזול??
לא חושבת שגם אני לא מסוגלת להבין את הזלזול שלכם

 

[userit]

לא נוקטת עמדה, אבל סתם אנקדוטה:
עבדתי בעבר במקום עבודה חילוני, בתוך קבוצה חרדית. ביום השואה רצו שנוסיף עוד שעות עבודה, כששאר העובדים החילונים סיימו כרגיל. לשאלתנו למה? ענתה הבוסית- חילונית, מעדות המזרח, "אתן קיבלתן חופשה בחול המועד, ובמקומכן העובדים האחרים היו צריכים לעבוד יותר. היום שזה יום אבל שלנו (!!!) אנחנו צריכים לסיים מוקדם כדי ללכת לבית הקברות (...)

לכו תסבירו מול בורות שכזו על מליוני קדושים שאפילו לא זכו לקבר ישראל..

א. לא אוהבת את הנישול הגורף של בני עדות המזרח מעניין השואה. חוץ מהעובדה שחלקם 'נטלו חלק' באימי השואה כמו בני אלג'יריה, תוניסיה, לוב ועוד- מדובר בשואה של העם היהודי, ויש כאלו שזוכרים שעדין מדובר כאן בעם אחד.
ישנם מספיק אשכנזים שאין להם אף סב להתאבל עליו או איתו- בני ארץ ישראל, בני ארה"ב, בני דרום אמריקה... האם גם הם מנושלים מן האבל? אולי לימודי השואה בבתי יעקב יחולקו להקבצות על פי מידת הרלוונטיות?

ב. הבוסית יודעת את האמת גם אם נסחה אותה בבורות- מבחינת החרדים אין יום כזה.

ג. מוסדות החינוך והעיתונות החרדיים די מסתבכים עם היום הזה. מצד אחד- אין יום כזה. אבל מצד שני- יש הזדמנות רשמית לדבר על הנושא. הרי באף בית ספר לא מדברים על זה לפני י' טבת או לאחריו, נכון? אז מרב הסברים של 'זו לא הצורה של האבל שלנו' ו'אי אפשר לקבוע יום אבל בניסן' וכן 'בחירת התאריך בשל מרד גטו וורשה, דבר שאינו תואם את ערכינו ולנו יש את יום הקדיש הכללי'- יושבים יום שלם ומדברים על הנושא.
שיהיו רציניים וידברו על זה בשיעורים המיועדים ובאזור עשרה בטבת, וביום השואה הרשמי יסבירו בכמה מילים את הסתייגותנו וימשיכו בשיעור.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

חלילה מלכתוב ככה..
כבוד שמים נרמס, וזה לא פוגע בכלום?
אם תדע שלאבא שלך נגרם צער אדיר [לא ניתן לשער את צער השכינה כשאדם מחלל את השבת בפרהסיא] אם יעברו על רצונו, ויבוא אדם ובהינף יד יעשה ככל העולה על רוחו, בתוך תוך הבית של אביך, זה לא יגרום לך לכלום..?

גילוי: ההודעה מתייחסת לפיסקה המצוטטת, ולא לנושא האשכול.

אני חש את הצער הזה באופן שכלי, ומכניס אותו אל הרגש שלי.
כל זה נוצר בעבודה וחינוך שגורמים לך ליצור את הרגש הזה לחילול השם.
אבל באופן טבעי, אין שום סיבה שבן אדם יפגע, אלא אם כן הוא חידד את הרגש שלו לרמה כזאת.
ולרגש הזה אין קשר לבין אדם לחברו.
לעומת זאת הרגש הטבעי של בן אדם, מתוכנן באופן טבעי להיפגע.
ועל כך אנחנו מצווים שלא לצער בן אדם, לא תונו איש את עמיתו.
ויראת מאלוקיך.

זה עיוות גמור !!!

זה כמו שתגיד למי פוגע שבית המקדש נחרב ובמקומו עומד מסגד, כי בית המקדש הוא כולו מצוות שבין אדם למקום ואם אין אז לא.

שלא לדבר על אלה שאוכלים בתשעה באב, מה קרה אז ? גם אז נהרגו נשים וילדים ? למה מזלזלים.

אתה עושה לי חשק ללכת בדווקא בצפירה.

לך בדווקא בצפירה, אם זה עושה לך טוב ומחזק את האגו שלך.
ובשביל מי שכן מעניין אותו, הצער על חורבן בית המקדש, הוא צער שנוצר בעבודה עצמית, ומי שנפגע באופן אישי, הוא פשוט לא מבין את מהות הצער.

 

[מלפפון]

הכל נכון אם לא היינו עומדים מול אנשים דוויים.
ואני מסכימה עם מה שכתבו פה בגדול, אבל-
אם היינו עומדים מול מדינת ישראל, הייתי מתנגדת.
פה- יש אנשים שמתייחדים ביום הזיכרון הזה וכל הזיכרונות שלהם צפים עולים ומכאיבים. הם לא אשמים שהמדינה קבעה את היום לזיכרון בשל סיבה מקוממת כדי להצדיק את קיומה. מבחינתם זה יום זיכרון.
והאנשים הללו בני 80 ולכו תסבירו להם רציונאלית שבעצם היום הזה שכואב להם כל כך, הוא לא נכון ביסודו.
יש מצב שבעוד 20 שנה ופחות, אם המשיח לא יגיע, לא אתחשב ברגשות אף חלוני ביום הצפירה.
כרגע זו עובדה קיימת. אנשים נזכרים ואין מה לדבר איתם הגיונית.
אז נכון שהיום הזה לא הגיוני ומקומם, אבל אם אנחנו רוצים להראות לנאצים שהם לא ניצחו אותנו, לפחות ברוח, עלינו לעמוד בצפירה (אני מקפידה לא לצאת מהבית בזמן הזה וחסל), לא להביע זלזול, ולהתנהג כיהודים שמכבדים את הזולת.

וכנ"ל לגבי יום הזיכרון. והגלות הזו תסתיים בסיום הגלות בע"ה בבוא המשיח במהרה.

 

[סביונים]

נראה לי, שכל תגובה בסגנון:
"הם פוגעים ברגשותינו ביום כזה נראה להם איך ההרגשה ונפגע ברגשותיהם"
מוטעית ביסודה, שהרי אף אחד לא חושב שבצורה כזו הוא יצליח לחנך אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות לכבד דת.
זה רק תגובה ילדותית של "הוא התחיל" ועל זה אמרו חז"ל מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך.
(גם אם אין להם דין של "רעך" מבחינת מידות זה אותו דבר)

 

[נפ]

הכל נכון אם לא היינו עומדים מול אנשים דוויים.
ואני מסכימה עם מה שכתבו פה בגדול, אבל-
אם היינו עומדים מול מדינת ישראל, הייתי מתנגדת.
פה- יש אנשים שמתייחדים ביום הזיכרון הזה וכל הזיכרונות שלהם צפים עולים ומכאיבים. הם לא אשמים שהמדינה קבעה את היום לזיכרון בשל סיבה מקוממת כדי להצדיק את קיומה. מבחינתם זה יום זיכרון.
והאנשים הללו בני 80 ולכו תסבירו להם רציונאלית שבעצם היום הזה שכואב להם כל כך, הוא לא נכון ביסודו.
יש מצב שבעוד 20 שנה ופחות, אם המשיח לא יגיע, לא אתחשב ברגשות אף חלוני ביום הצפירה.
כרגע זו עובדה קיימת. אנשים נזכרים ואין מה לדבר איתם הגיונית.
אז נכון שהיום הזה לא הגיוני ומקומם, אבל אם אנחנו רוצים להראות לנאצים שהם לא ניצחו אותנו, לפחות ברוח, עלינו לעמוד בצפירה (אני מקפידה לא לצאת מהבית בזמן הזה וחסל), לא להביע זלזול, ולהתנהג כיהודים שמכבדים את הזולת.

וכנ"ל לגבי יום הזיכרון. והגלות הזו תסתיים בסיום הגלות בע"ה בבוא המשיח במהרה.

יש הבדל עצום מבחינתי בין יום השואה ליום הזכרון
ביום הזיכרון אעמוד בלב שלם בצפירה
זה יום שנוגע לכל חילוני במדינה , לכל אחד יש ילד בצבא
יש הרבה משפחות שכולות וזה הדרך לבטא אצלם את הכבוד לחללים
וזה מכעיס מקומם ופוגע וחילול ה' עצום אם חרדי מזלזל בזה
לעומת יום השואה ש85-90% באוכלוסיה אין שום קשר משפחתי לזה
(ומי שכתבה שאנשים מתעלמים מהחלק של הספרדים בשואה אז ברור שהשואה היא חורבן יהדות אירופה ולא יהדות המזרח , הקהילה היחידה הספרדית שהושמדה היא ביוון)

 

[מלפפון]

יש הבדל עצום מבחינתי בין יום השואה ליום הזכרון
ביום הזיכרון אעמוד בלב שלם בצפירה
זה יום שנוגע לכל חילוני במדינה , לכל אחד יש ילד בצבא
יש הרבה משפחות שכולות וזה הדרך לבטא אצלם את הכבוד לחללים
וזה מכעיס מקומם ופוגע וחילול ה' עצום אם חרדי מזלזל בזה
לעומת יום השואה ש85-90% באוכלוסיה אין שום קשר משפחתי לזה
(ומי שכתבה שאנשים מתעלמים מהחלק של הספרדים בשואה אז ברור שהשואה היא חורבן יהדות אירופה ולא יהדות המזרח , הקהילה היחידה הספרדית שהושמדה היא ביוון)

מבחינתך, לא מבחינת הרבה שעברו את השואה.

בואי ניקח 2 נשים שמתמודדות עם קושי מסוים.
אחת מתמודדת בדרך של דיבור, זה משחרר אותה.
והשניה- אם תפתחי את הנושא היא תיפגע אנושות.
אז מה? הראשונה יכולה לבוא ולטעון: מותר לי לדבר איתה על זה כי גם אני מתמודדת ומבחינתי דיבור על העניין לא פוגע?
ואהבת לרעך כמוך- זה כמו שאתה לא אוהב שעושים לך מה שאתה לא אוהב.
כל בנאדם מתמודד בדרך שונה.
אז מבחינתך- את אולי צודקת.
אבל מספיק שמבחינת מבוגר אחד שעבר את השואה את פוגעת ברגשותיו,
רק בשבילו, עלייך לכבד את היום הזה.

וזו הגבורה שלנו. זו גבורת היהדות.
שאנחנו מתנהגים אחרת.

 

[ה. בקר]

ויכוח חסר תועלת ומיותר.

נראה לי שפשוט צריך ללמוד במדינה שלנו שבה המצב כל כך מתוח והמחלוקות רבים כל כך. כשתהום ענקית פעורה ביננו לבין אחינו הטועים והתהום הזה הולך ומעמיק, קצת "לקפל" את עצמנו. לא יקרה כלום אם כשאנחנו באזור מלא חילונים נעמוד בצפירה של יום השואה. עבירה זה ודאי לא. נכון, זו לא הדרך שלנו אבל למה להתגרות בהם. זה סתם מכעיס אותם ואין לזה הצדקה. אפשר לעמוד ולומר פרק תהילים לעילוי נשמת.
זה מה שאני עשיתי היום כשעמדתי בתור למרפאה כלשהי בבית חולים והיו שם המון חילוניים. לא נראה לי שטעיתי. והאמת- הייתי ראשונה בתור ואחרי שהצפירה הסתיימה הפקידה כבר התיישבה וחיכתה לי רגע שאסיים את פרק התהילים שהייתי באמצע לקרוא. כשסיימתי היא אמרה לי כל הכבוד שקראת תהילים לעילוי נשמה.[פקידה חילונית....]

אז אפשר לנהוג בעדינות בכדי לא להעמיק את התהום. ואפשר קצת לגלות רגישות. נכון זו לא הדרך שלנו, אבל כל עוד זו לא עבירה אז למה לגרום להם תחושה של חוסר אמפתיה עם דרך הזכרון שלהם?

 

[נפ]

מבחינתך, לא מבחינת הרבה שעברו את השואה.

בואי ניקח 2 נשים שמתמודדות עם קושי מסוים.
אחת מתמודדת בדרך של דיבור, זה משחרר אותה.
והשניה- אם תפתחי את הנושא היא תיפגע אנושות.
אז מה? הראשונה יכולה לבוא ולטעון: מותר לי לדבר איתה על זה כי גם אני מתמודדת ומבחינתי דיבור על העניין לא פוגע?
ואהבת לרעך כמוך- זה כמו שאתה לא אוהב שעושים לך מה שאתה לא אוהב.
כל בנאדם מתמודד בדרך שונה.
אז מבחינתך- את אולי צודקת.
אבל מספיק שמבחינת מבוגר אחד שעבר את השואה את פוגעת ברגשותיו,
רק בשבילו, עלייך לכבד את היום הזה.

וזו הגבורה שלנו. זו גבורת היהדות.
שאנחנו מתנהגים אחרת.

התודה בטעות
כמה ניצולי שואה חילוניים שמייחדים את יום השואה את מכירה?
או אפילו ילדים של ניצולי שואה חילוניים?
אני, שגרה בשכונה מעורבת לא מכירה אפילו אחד כזה
אולי אם אגור בשכונה חילונית אשכנזית מובהקת אעמוד בצפירה
ואל תגידי לי שברחוב רואים כי לא נראה לי שבדיוק תראי זקן שצריך להיות מינימום בן 85 שהוא גם אשכנזי וגם ניצול שואה וגם גר בארץ, אוקיי?

 

[מלפפון]

אני לא אתווכח איתך על עובדות. בסדר?
זה שאת לא מכירה לא אומר שלא קיימים.
ואם את רוצה, פני אליי באישי ואעשה לך הכרות עם כמה ניצולות שואה שכואב להן ביום הזה, והן אפילו לא חילוניות אלא דתיות.
אני בטוחה שתתייחסי לזה אחרת.
קצת לחשוב על מחוץ לעולם הצר שלנו. קצת לחשוב שלשני יש כאב ושאפשר בקלות לא לדרוך לו עליו.

 

[נפ]

אני לא אתווכח איתך על עובדות. בסדר?
זה שאת לא מכירה לא אומר שלא קיימים.
ואם את רוצה, פני אליי באישי ואעשה לך הכרות עם כמה ניצולות שואה שכואב להן ביום הזה, והן אפילו לא חילוניות אלא דתיות.
אני בטוחה שתתייחסי לזה אחרת.
קצת לחשוב על מחוץ לעולם הצר שלנו. קצת לחשוב שלשני יש כאב ושאפשר בקלות לא לדרוך לו עליו.

אוקיי, לא שינית את הדעה שלי
את אומרת שבשביל כמה ניצולות שואה שאת מכירה צריך כל הציבור לעמוד, אין בעיה
(זה מה שעשיתי היום, אגב, אבל הייתי במקום ציבורי עם הרבה אנשים אם כי עמדתי בצד לצד חרדיות נוספות אמרתי פרק תהילים ואפילו הספקתי לפטפט קצת ה' ירחם)
אם הייתי במקום יותר מצומצם לא יודעת אם הייתי עומדת וגם הייתי עונה בחזרה לכל המתקיפים בדיוק מה שאני אומרת לך כאן )
אני דבקה בעמדתי לפיה יום השואה לא נוגע ל90% מהאוכלוסיה ואי לכך אין לאף אחד את החוצפה לכפות עלי דברים שאני לא מסכימה בהם
וסתם מיותר להזכיר שהציבור החרדי הוא הציבור שהכי מחובר ומקושר לשואה

 

[סביונים]

זה ממש לא נכון לומר של85-90% באוכלוסיה אין שום קשר משפחתי לזה
ולא האמירה:

כמה ניצולי שואה חילוניים שמייחדים את יום השואה את מכירה?

לי אישית יש קרובת משפחה שנמצאת בבית אבות חילוני, ויש במקום קרוב ל100 ניצולי שואה חילוניים! שיש להם משפחה. שמייחדים את יום השואה, ומבחינתם זה יום זיכרון לכל מי שהם איבדו.

לא חכמה להסתכל דרך פתח צר ולקבוע שמה שאני רואה זה מה שקיים...

 

[סביונים]

אוקיי, לא שינית את הדעה שלי
את אומרת שבשביל כמה ניצולות שואה שאת מכירה צריך כל הציבור לעמוד, אין בעיה
(זה מה שעשיתי היום, אגב, אבל הייתי במקום ציבורי עם הרבה אנשים אם כי עמדתי בצד לצד חרדיות נוספות אמרתי פרק תהילים ואפילו הספקתי לפטפט קצת ה' ירחם)
אם הייתי במקום יותר מצומצם לא יודעת אם הייתי עומדת וגם הייתי עונה בחזרה לכל המתקיפים בדיוק מה שאני אומרת לך כאן )
אני דבקה בעמדתי לפיה יום השואה לא נוגע ל90% מהאוכלוסיה ואי לכך אין לאף אחד את החוצפה לכפות עלי דברים שאני לא מסכימה בהם
וסתם מיותר להזכיר שהציבור החרדי הוא הציבור שהכי מחובר ומקושר לשואה

לא מסכימה עם דברייך...
בכל מקרה, אני מקווה שכשאת כותבת שזה לא נוגע ל90% מהאוכלוסייה, את מתכוונת רק ליום השואה ולא לשואה עצמה...

 

[מלפפון]

אוקיי, לא שינית את הדעה שלי
את אומרת שבשביל כמה ניצולות שואה שאת מכירה צריך כל הציבור לעמוד, אין בעיה
(זה מה שעשיתי היום, אגב, אבל הייתי במקום ציבורי עם הרבה אנשים אם כי עמדתי בצד לצד חרדיות נוספות אמרתי פרק תהילים ואפילו הספקתי לפטפט קצת ה' ירחם)
אם הייתי במקום יותר מצומצם לא יודעת אם הייתי עומדת וגם הייתי עונה בחזרה לכל המתקיפים בדיוק מה שאני אומרת לך כאן )
אני דבקה בעמדתי לפיה יום השואה לא נוגע ל90% מהאוכלוסיה ואי לכך אין לאף אחד את החוצפה לכפות עלי דברים שאני לא מסכימה בהם
וסתם מיותר להזכיר שהציבור החרדי הוא הציבור שהכי מחובר ומקושר לשואה

אין מצב שאשנה את הדעה שלך.. מלכתחילה לא חלמתי על זה...
עוד לא קרה שויכוח שינה דעה של מישהו.
הסבר לוגי- כן, לימוד משותף- גם כן.
אבל ויכוח- אף פעם לא. (אלא א"כ המשוכנע הוא אחד שלא גיבש את דעותיו במשך שנים מתוך יגע, ולשם כך שומר עליהן מכל משמר)..

והעמדה שלך אכן נכונה לגבי כך שהרבה מהאוכלוסיה לא נוגע לה. לא יודעת אם 90%.

ויש עוד דבר שאני חושבת עליו תוך כדי כתיבה-
יום השואה הפך למין ערך מקודש אצל החילונים.
ואין להם הרבה ערכים מקודשים.
מבחינתם זה יום שצריך לכבד, יש מחויבות.
היום בציבור החילוני יש העדר מסגרת, חוסר מחויבות לדברים. (לכן גם אחוזי הגירושין גבוהים). ופתאום יש כאן איזה משהו שכמעט כולם (גיליתי כמה חילונים נוסעים בצפירה, כי הם חילונים גם בזה).. מקדשים. כמו יום כיפור שלא נוסעים שם.
וזה נורא מעצבן שהחרדים מזלזלים בערך.
הרי החרדים רוצים שיסגרו חנויות בשבת, נכון?
אז פתאום את יום השואה המקודש לא מכבדים?
הם לא רואים את ההבדל. הם חושבים שאנחנו בכוונה להכעיס ולפגוע ברגשותיהם.
וכאן מגיע דיון אם המטרה שלנו היא להכאיב ולפגוע, ואם זה יעזור לנו או לא.

 

[נפ]

זה ממש לא נכון לומר של85-90% באוכלוסיה אין שום קשר משפחתי לזה
ולא האמירה:

לי אישית יש קרובת משפחה שנמצאת בבית אבות חילוני, ויש במקום קרוב ל100 ניצולי שואה חילוניים! שיש להם משפחה. שמייחדים את יום השואה, ומבחינתם זה יום זיכרון לכל מי שהם איבדו.

לא חכמה להסתכל דרך פתח צר ולקבוע שמה שאני רואה זה מה שקיים...

שאני אהיה בבית האבות ביום השואה ברור שאעמוד אין ספק
שאהיה במקומות אחרים אז פחות אתלהב מהענין, כן
יש בית אבות עם 100 זקנים ניצולי שואה, אכן כן, אבל ה100 האלו לא מעלים את היחס שלהם באחוזים באוכלוסיה הכללית שהוא נמוך מאד מאד ופוחת והולך כל שנה

היתה שנה אחת ביום השואה שהייתי ברחוב (בשכונת פיתוח שהתחרדה) ובדיוק באמצע הדרך היתה הצפירה, המשכתי ללכת והנה אשה אחת צורחת עלי מהחלון למה אני הולכת ועוד קללות ..
צעקתי לה בחזרה שסבתא שלי אחרי השואה נשארה היחידה כמעט ממשפחתה ומענין אם גם היא קשורה לשואה
ההיא סתמה את הפה יפה מאד..

 

[נפ]

אין מצב שאשנה את הדעה שלך.. מלכתחילה לא חלמתי על זה...
עוד לא קרה שויכוח שינה דעה של מישהו.
הסבר לוגי- כן, לימוד משותף- גם כן.
אבל ויכוח- אף פעם לא. (אלא א"כ המשוכנע הוא אחד שלא גיבש את דעותיו במשך שנים מתוך יגע, ולשם כך שומר עליהן מכל משמר)..

והעמדה שלך אכן נכונה לגבי כך שהרבה מהאוכלוסיה לא נוגע לה. לא יודעת אם 90%.

ויש עוד דבר שאני חושבת עליו תוך כדי כתיבה-
יום השואה הפך למין ערך מקודש אצל החילונים.
ואין להם הרבה ערכים מקודשים.
מבחינתם זה יום שצריך לכבד, יש מחויבות.
היום בציבור החילוני יש העדר מסגרת, חוסר מחויבות לדברים. (לכן גם אחוזי הגירושין גבוהים). ופתאום יש כאן איזה משהו שכמעט כולם (גיליתי כמה חילונים נוסעים בצפירה, כי הם חילונים גם בזה).. מקדשים. כמו יום כיפור שלא נוסעים שם.
וזה נורא מעצבן שהחרדים מזלזלים בערך.
הרי החרדים רוצים שיסגרו חנויות בשבת, נכון?
אז פתאום את יום השואה המקודש לא מכבדים?
הם לא רואים את ההבדל. הם חושבים שאנחנו בכוונה להכעיס ולפגוע ברגשותיהם.
וכאן מגיע דיון אם המטרה שלנו היא להכאיב ולפגוע, ואם זה יעזור לנו או לא.

מאיפה לך שיום השואה הפך ליום מקודש אצל החילוניים? מי סיפר לך?

 

[יוסף שטיין]

מאיפה לך שיום השואה הפך ליום מקודש אצל החילוניים? מי סיפר לך?

רבים מהציבור החרדי לא יודעים עד כמה יום השואה ולמעלה בקודש יום הזיכרון לחללי צה"ל, ולמעלה למעלה בקודש חג העצמאות, הם החגים הקדושים ביותר על החילונים רובם ככולם, ועוד יותר מקודש בעיניהם מיו"כ ובטח שאר החגים שבתורת ישראל, והיקר שביקרים הוא דקת הדומייה שהם עומדים בו דUם ללא מעש, וכפי שהגולם מפארג לא עמד מיומיו, ברוב ברותם הם חושבים שגם אנו מבינים שאלו ימים קדשים ומיוחדים לעם ישראל, יום חג לישראל מקדמת דנא, לדידם הדבר היחיד שאפשר לעשות ולכבד את ההולכים היא בדרך בזבוז דקה מהחיים בעמידה כגולמי עץ, ומשום כך הדבר נתפס אצלם בעמקי ריגושיהם, וכל מי שממרה את הדקת הדומיה והבזבוז הרי שהוא בא לפגוע בעמקי נשמתם, והוא בז לכל היקר להם, ולזיכרון השואה ולשכול של המשפחות השכול.

וגם כשקם עיתונאי חילוני וזעק באומץ האיך נכפה עמידה סתמה על החרדים, הרי זו כפייה חילונית, והאיך אנו באים להילחם נגד הכפייה הדתית של החרדים בשעה שכפייה חילונית מונח לפניך, ועל אף דברי הטעם וההיגיון של אותו לבלר, והקושיה מה נשתנה כפייה זו מכפיית החרדים, ואף שההוא מגדולי מחרפי החרדים, הותקף הלוא קשות האיך מוכן הוא להבין וולהגן על המחללים את הקודש והיקר שביקרים.

ממילא המסקנא היא: שהגיון לחוד ורגש לחוד, וכל מקום יש לדון לפי הזמן והמקום והאנשים, ולפעמים העמידה מחויב הוא רק בכדי שלא לפגוע באנשים שסביבך של"ע חושבים שדקה זו שמבזבזים בעמידה כגולם תתרום רבות לאותם ההולכים.

ה' הטוב יכפר בעדם ושנזכה רק לקדש שם שמיים

מתוך אותו ראיון
דקל: שלום לעתונאי אמנון לוי

אמנון לוי: שלום ירון

ירון דקל: "אנחנו נדבר על מגזר אחד שתמיד מצולם בטלויזיה כמי שאיננו מכבד את ה'צפירה' וזה המגזר החרדי"...

אמנון לוי: "נכון, והאמת היא שאני כבר הרבה שנים רוצה לדבר על זה, ואפילו בחריפות, כי בעיני זו דוגמא להסתה בוטה ומכוערת נגד החרדים, בענין הזה".

המראיין: "מדוע"?

אמנון לוי: תראה "באמת כל שנה מצלמים את החרדים בבני ברק ובירושלים שהם לא עומדים בצפירה ביום הזכרון לחללי צה"ל. וזה מכוער, למה? כי קודם לא במקרה בוחרים, את יום הזכרון לחללי צה"ל כדי לצלם אותם שם. אבל, הם גם לא עומדים ביום הזכרון לשואה שחל בדיוק שבוע לפני כן. גם שבוע שעבר, בצפירה ליום הזכרון לשואה, חרדים לא עמדו. החרדים היותר בא נגיד אדוקים, חלק מהחרדים אגב כן עומדים, חלקם הגדול קשה להם עם הצפירה. והם לא עומדים גם ביום השואה, עכשיו אתה אומר, ביום השואה זה לא חללי צה"ל שהם מואשמים בנכור אליהם... זה אבא שלהם, זה אמא שלהם, חסידויות שלמות נשרפו בשואה. הרי אי אפשר להגיד שהשואה לא מענינת את החרדים. אז, אולי הסיבה היא בכלל לא ענין של כבוד וזכרון, ויש פה הסתה"?

המראיין: "הסתה של מי, של הצבור החילוני נגד החרדים"?

אמנון לוי: כן כן "יש פה כפיה חילונית"...

המראיין: "ומה עם לכבד את רגשותינו שלנו החילונים העומדים דום"?

אמנון לוי: "אז בא נדבר על זה רגע, אתה יודע, כל כך הרבה אנחנו החילונים אוהבים להגיד שיש כפיה דתית, הנה מקרה מובהק של כפיה חילונית. כי יהודי דתי, יהודי חרדי, בכל אורחותיו רוצה להבדיל את עצמו מדרך של גוים, וללכת בדרך שלו שהיא על פי קוד של ההלכה, של התנהגות יהודית. בשביל יהודי דתי לכבד מת, זה על ידי שאתה אומר עליו 'קדיש', אתה אומר עליו 'קל מלא רחמים'. יש איזשהוא קוד התנהגותי מאד ברור. צפירה, פרחים זר עם סרט שחור זה לא בקוד התנהגות שלהם"...

המראיין: "מאה אחוז, ומה עם לכבד את הרוב החילוני, או דתיים אחרים שמכבדים את חללי צה"ל בצפירת דומיה"?

אמנון לוי: "אז בא אני אשאל אותך - נניח שמחר ש"ס עולה לשלטון, או מפלגה חרדית יותר קצונית מש"ס, והיא אומרת אנחנו רוצים לכבד את זכר חללי צה"ל, אבל בדרכנו. אשר על כן, בשעה 11 ביום הזכרון אין צפירה, וכולם, כולל אתה ירון דקל החילוני, חייבים לבוא לבית הכנסת ולהגיד קדיש לזכרם של הנופלים"...

ירון דקל: "אז אנחנו, נגיד לא, לא יעלה על הדעת"!

אמנון לוי: "זה בדיוק הנקודה, זה בדיוק הנקודה ירון. אנחנו דורשים היום יותר מידי. למה שלא נכבד, אתה יודע, גם להם יש נופלים גם להם יש מתים, מדוע שלא כל אחד בדרכו יכבד את המתים האלה. זה בכלל לא קשור לזלזול בזכר החללים. זה מכוער להגיד את זה! זה הסתה! כי יודעים את זה, מי שקצת בקי בהלכות החברה החרדית יודע את זה. אין לזה שום קשר לכבוד לנופלים".

המראיין: "אני חייב לומר לך שדברים כאלה אני לא זוכר ששמעתי, בוודאי לא מפי איש חילוני. זה דברים שנשמעים בדרך כלל מפי הדוברים המובהקים של הצבור החרדי, אבל מפי עתונאי חילוני, או חילוני בכלל, לא שמענו"...

אמנון לוי: "תראה, צריך קצת להכיר את החרדים, באמת קצת, כדי להבין שזה לא הענין. בשנים האחרונות, הגל הפטריוטי הלאומי שוטף את החרדים באופן שהרבנים שלהם רואים בזה איום. כל הענין של להגיד ניכור לחללים ובגלל שהם לא משרתים בצבא אז לכן לא אכפת להם מאלה שמתו, זה כל כך 'נמוך', זה כל כך נלוז"...

המראיין: "אין בזה שום אמת"?

אמנון לוי: "אין בזה שום אמת! אבל יש בזה אמת אחת אחרת נורא גדולה, החוסר סבלנות שלנו, אתה יודע אני רואה את זה בצפירה...".

 

[תמי אחת]

לעומת יום השואה ש85-90% באוכלוסיה אין שום קשר משפחתי לזה
(ומי שכתבה שאנשים מתעלמים מהחלק של הספרדים בשואה אז ברור שהשואה היא חורבן יהדות אירופה ולא יהדות המזרח , הקהילה היחידה הספרדית שהושמדה היא ביוון)

כאחת שערכה כתבת תחקיר בנושא, יש עיוות גדול בעניין
רק השנה (באיחור משמעותי...) קיבלו יוצאי טוניס, אלג'יר ועיראק הכרה כנפגעי מלחמת העולם השניה (מרוקו כבר קיבלה הכרה לפני כמה שנים). תדפדפי מעט בגוגל ותדברי עם היסטוריונים ותגלי אלו טרגדיות שהלכו שם. לא בהיקף של אירופה, אמנם, אבל מספיק מצמרר...