יועצת לגמילה

[OR_Design]

יש דבר כזה? את מי אפשר לשאול?
כבר התייאשתי , 4 חודשים גמילה ..

 

[efrat1]

אני אהיה היועצת שלך בחינם
את אחרי לידה. נכון?
זה לא זמן מתאים לך ולה.
תחכי עוד חודש...

 

[YAELJ]

מנסיון מר וקשה
אם את יודעת שהיא בשלה ומבינה וכו' וזה לא נופל על בעיות אחרות (כמו חוסר תשומת לב)
פשוט תפילי את האחריות עליה במלוא מובן המילה:
ברח לך? אוי, לא נעים בכלל.. לכי לאמבטיה ותחליפי לך בגדים (זה קשה ומלכלך אבל שווה!)

תסבירי לה שכמו שזה לא נעים לה, זה לא נעים גם לך. אני דברתי המון עם הבת שלי ואמרתי לה: יש לנו 2 שירותים בבית, את יכולה לבחור איפה לעשות, אם את מחליטה לפספס, את צריכה לנקות אחרייך! אני לא צריכה לנקות כי היה לך קשה ללכת לשרותים..
תשכנעי את עצמך שזה נכון ואל תרחמי עליה בלב כי היא תרגיש את זה ותנצל אותך בתת מודע...
חשוב מאד לומר גם המון פעמים שאת אוהבת אותה ולתת המון המון תשומת לב.

 

[einkamoni]

אני לא מומחית לעניני גמילה,
אבל הספקתי לצבור נסיון ב"ה...
את אחת מבנותי ניסו לגמול מהגן, הם טענו שהיא כלל לא מפספסת שם וממש בשלה.
ובבית- כלום, הרגשתי בדיוק כמו שאת מתארת- שזה פשוט לא מפריע לה. אחרי נסיונות עקר של הפתעות, פרסים, ואפילו טיפונת גערות ועונשים... החזרנו בצער רב את הטיטול.וזה למפרע התברר כצעד חכם מאד, כיום, בסה"כ חודש אחרי!!! היא מבקשת לבד להוריד את הטיטול ולעשות בשירותים, ומצליחה ב"ה.
לפעמים צריך לתת להם עוד טיפונת זמן...

 

[OR_Design]

יעל , זה בדיוק מה שעשיתי , אמנם לא לנקות ממש לבד אבל נתתי לה להוריד לבד את הבגדים למרות שהיא נגעלת .. לא זה לא עוזר. אני חושבת כמו אין כמוני , שאולי באמת עדיף להחזיר לה אבל לא בטוחה שכדאי אחרי כל כך הרבה זמן לכן רציתי לשאול , כי בהתחלה היא כן הרגישה ואמרה מאד יפה.
אז מה קרה מאז? אין לי מושג.

 

[YAELJ]

לא קרה כלום, היא פשוט מקבלת תשומת לב שלילית בתת מודע שלה..
היא קולטת שזה אכפת לך ומלחיץ אותך וחשוב לך שתעשה בשירותים וככה היא מרוויחה שאת חושבת עליה. זה לא ככה כמו שאני כותבת אבל בלי לרצות, זה מה שהיא מרגישה..
אני עברתי תהליך גמילה במשך מעל שנה ורק שהורדתי אחריות לגמרי, באמת, פשוט הרגשתי שאם היא מפספסת היא תחליף לעצמה וזהו, אין יותר אופציות, זה לא קשור אליי. וכמובן נתתי לה המון תשומת לב ולא כעסתי שעשתה, גם לא בלב! זה עבר כלא היה!

תעבדי על עצמך ותראי תוצאות! (אם גם בעלך בעסק, תעשו את זה בתאום מוחלט)

בת כמה היא שאת חושבת להחזיר לה טיטול?

 

[ש"ש]

לא קרה כלום, היא פשוט מקבלת תשומת לב שלילית בתת מודע שלה..
היא קולטת שזה אכפת לך ומלחיץ אותך וחשוב לך שתעשה בשירותים וככה היא מרוויחה שאת חושבת עליה. זה לא ככה כמו שאני כותבת אבל בלי לרצות, זה מה שהיא מרגישה..
אני עברתי תהליך גמילה במשך מעל שנה ורק שהורדתי אחריות לגמרי, באמת, פשוט הרגשתי שאם היא מפספסת היא תחליף לעצמה וזהו, אין יותר אופציות, זה לא קשור אליי. וכמובן נתתי לה המון תשומת לב ולא כעסתי שעשתה, גם לא בלב! זה עבר כלא היה!

תעבדי על עצמך ותראי תוצאות! (אם גם בעלך בעסק, תעשו את זה בתאום מוחלט)

בת כמה היא שאת חושבת להחזיר לה טיטול?

אלף צלצולים.

"ברח לך? לא נורא מתוקה. תחליפי בגדים, תורידי את הסדינים ותשימי אותם בכביסה ותשימי לך מצעים חדשים".

לילדה קטנה לשים מצעים זה חתיכת מבצע... ואז לא שווה לה לפספס.
כמובן שאין לכעוס עליה בכלל.

 

[OR_Design]

בת שנתיים וחצי עכשיו , ובאמת הורדתי מעלי את האחריות , וגם השתדלתי די בהצלחה להרגיש שזה לא קשור אלי, אבל אחרי שבועיים זה כבר מתסכל לנקות ולנקות. או ששבועיים ניסיון זה קצר מידי?

 

[YAELJ]

שנתיים וחצי זה אולי קצת מוקדם..
אני לא התנסתי בגיל הזה.. אצלי זה התחיל ב 2.8 ונגמר שנה אח"כ

אולי היא באמת לא בשלה, לחוץ לך שתהיה גמולה? היא בגן של גמולים? אם לא אולי עדיף לך להחזיר לה ולנסות אחרי החורף, אם את כן צריכה אותה גמולה ואת חושבת שהיא מבינה את העניין, לכי בדרך שכתבתי לך ותאמיני שהיא תצליח!

 

[מלפפון]

אל תחזירי לה את הטיטול.
הבן שלי נגמל במשך שנה.
התחלתי בגיל שנתיים וחצי עד גיל 3 וחצי.
רק אז הוא קלט.
כל הזמן ניסיתי להטיל עליו אחריות, לגעור בו, לעשות הכל! ולא הלך.
הוא פשוט לא היה בשל.
אבל לא החזרתי את הטיטול, כי כבר התחלתי במהלך.
ביום שהוא התבשל לו, הבעיות חלפו כלא היו.
הולך לשרותים בלי בעיות, ומאז עברה כמעט חצי שנה, ועדין אני מתרגשת בכל פעם שהוא הולך לשרותים..

 

[OR_Design]

זהו , בגלל שזה מוקדם התלבטתי. ולא לחוץ לי בכלל בכלל , רק בגן לא אוהבים את הרעיון של להחזיר טיטול..
(בגדול זה גן של גמולים אבל אני חושבת שלא יהיה נורא מבחינתם להחזיר לה. נראה לי שגם להם נמאס להחליף לה בגדים חחח)

 

[מלפפון]

האמת שבמחשבה שניה-אולי טעיתי כשלא החזרתי את הטיטול.
הייתי מחכה קצת, ואז הגמילה היתה נעשית מאליה.
בילד הבא בעזרת השם אני מתכוננת להתחיל מאוחר.
הרגשתי לא טוב להחזיר אחרי שכבר הרגלתי שאין.
אבל יש מצב שטעיתי.

ועכשיו, בא לי להציע לך לנסות להחזיר כדי לגבש דעה בנושא
אחרי שחוויתי ניסיון חד צדדי, נסי להחזיר, ואם תראי שבסוף הלך טוב יותר,
אולי אגבש דעה שונה..

 

[פרפר]

מנסיון מר וקשה
אם את יודעת שהיא בשלה ומבינה וכו' וזה לא נופל על בעיות אחרות (כמו חוסר תשומת לב)
פשוט תפילי את האחריות עליה במלוא מובן המילה:
ברח לך? אוי, לא נעים בכלל.. לכי לאמבטיה ותחליפי לך בגדים (זה קשה ומלכלך אבל שווה!)

תסבירי לה שכמו שזה לא נעים לה, זה לא נעים גם לך. אני דברתי המון עם הבת שלי ואמרתי לה: יש לנו 2 שירותים בבית, את יכולה לבחור איפה לעשות, אם את מחליטה לפספס, את צריכה לנקות אחרייך! אני לא צריכה לנקות כי היה לך קשה ללכת לשרותים..
תשכנעי את עצמך שזה נכון ואל תרחמי עליה בלב כי היא תרגיש את זה ותנצל אותך בתת מודע...
חשוב מאד לומר גם המון פעמים שאת אוהבת אותה ולתת המון המון תשומת לב.

את רצינית? "להפיל עליה אחריות" "את צריכה לנקות" זה נשמע גרוע. זה נשמע רע!(מתאפקת שלא לומר אכזרי). כולה ילדונת בת שנתיים וחצי. בין אם זה נובע ממקום של תשומת לב (איך את בודקת את זה?) ובין אם לא (ואז זה גרוע יותר, כי מסכנה הילדה, הפילו עליה תיק, היא לא מצליחה לעמוד בזה ועוד מקבלת עונש - כן, זה עונש). אם זה מגיע למחוזות כאלו עדיף להחזיר חיתול ודי, ולחכות שהאמא והילדה תהיינה שתיהן בשלות יותר...

 

[עוגת בוקר]

אין כמו לגמול מאוחר!!!!!!!!!
אני מחכה לשניה האחרונה, (גיל 3 לפחות) ובאמת התהליך הכי הכי קצר שיש,
בלי פיספוסים, בלי קשקושים ובלי תסכולים.

 

[YAELJ]

את רצינית? "להפיל עליה אחריות" "את צריכה לנקות" זה נשמע גרוע. זה נשמע רע!(מתאפקת שלא לומר אכזרי). כולה ילדונת בת שנתיים וחצי. בין אם זה נובע ממקום של תשומת לב (איך את בודקת את זה?) ובין אם לא (ואז זה גרוע יותר, כי מסכנה הילדה, הפילו עליה תיק, היא לא מצליחה לעמוד בזה ועוד מקבלת עונש - כן, זה עונש). אם זה מגיע למחוזות כאלו עדיף להחזיר חיתול ודי, ולחכות שהאמא והילדה תהיינה שתיהן בשלות יותר...

אני לא מדברת על גיל שנתיים וחצי! גם לדעתי זה יכול להיות מוקדם מידי.. אני מדברת על סביבות גיל 3 ועל ילדה מבינה ובוגרת שזה מה שעבד עליה.
כל מקרה לגופו וכל ילד והבשלות והבגרות שלו, מה שבטוח שאכזרי זה לא היה (!) אולי קצת נוקשה וזה ממש לא היה עונש. אל תשפטי לפני שאת מכירה ויודעת במה מדובר. פה זה עבד, עובדה! אחרי שניסינו שיטות שונות והתייעצנו המון המון. ואני ממש לא אמא קשוחה..

גם אני אחרי מה שעברתי (בת ראשונה) החלטתי לגמול כמה שיותר מאוחר, כאן לא יכלתי כי הייתה חייבת להכנס לגן של גמולים.

 

[שמואל גרינשטיין]

אין כמו לגמול מאוחר!!!!!!!!!
אני מחכה לשניה האחרונה, ובאמת התהליך הכי הכי קצר שיש,
בלי פיספוסים, בלי קשקושים.

כל כך תלוי בילד!
יש ילדים שדווקא הגיל הגדול בעוכריהם! הם פוחדים, הם נגעלים מעצמם וממה שיוצא מהם...
יש ילדים שכבר בגיל קטן מאד מסוגלים לשלוט בעצמם, לא חבל?!

האמהות שלנו - שהשתמשו בחיתולי בד והיו צריכות לכבס אותם אחרי שלושה ימי ר"ה גמלו בגיל מוקדם מאד! (אצל אמא שלי עד גיל שנה (כן, שנה!) כולם היו גמולים. חוץ מהקטן שכבר היו לה כמה חבילות של פמפרס שהיא קיבלה מחברה שגרה בוינה, שהוא נגמל בגיל שנה וחצי.

בעקבות הלחצים שאמי תח' מפעילה עלי, גם הילדים שלי היו גמולים ב"ה מוקדם מאד, יחסית. (הכי מאוחר - שנתים וארבעה)

חני

 

[כלבבי]

מנסיון מר וקשה
אם את יודעת שהיא בשלה ומבינה וכו' וזה לא נופל על בעיות אחרות (כמו חוסר תשומת לב)
פשוט תפילי את האחריות עליה במלוא מובן המילה:
ברח לך? אוי, לא נעים בכלל.. לכי לאמבטיה ותחליפי לך בגדים (זה קשה ומלכלך אבל שווה!)

תסבירי לה שכמו שזה לא נעים לה, זה לא נעים גם לך. אני דברתי המון עם הבת שלי ואמרתי לה: יש לנו 2 שירותים בבית, את יכולה לבחור איפה לעשות, אם את מחליטה לפספס, את צריכה לנקות אחרייך! אני לא צריכה לנקות כי היה לך קשה ללכת לשרותים..
תשכנעי את עצמך שזה נכון ואל תרחמי עליה בלב כי היא תרגיש את זה ותנצל אותך בתת מודע...
חשוב מאד לומר גם המון פעמים שאת אוהבת אותה ולתת המון המון תשומת לב.

באיזה גיל את מדברת ככה לבת שלך? הצילו.
את חושבת שהיא פספסה כי היה לה קשה ללכת לשרותים? אולי היא פספסה כי את החלטת לגמול אותה לפני הזמן?
למה את מתכוונת כשאת בטוחה שהבת שלך בשלה? בגלל שכל החברים בגן כבר גמולים, ושלך נבעך, עדיין לא? בגלל שהיא מדברת שוטף? בגלל שהיא מרכיבה מגדים מדהימים מקפלות ויודעת לגזור במספרים בלי להפצע?
את יודעת שמבחינה רפואית, יש ילדים שלא מסוגלים להגמל עד גיל 15?
זה שהיום הנורמה היא לגמול בגיל 2!!!!!!!! ואולי שנתיים וקצת, לא הופך את הבת שלך, או אחרת, לילדה בוגרת שמסוגלת לשלוט בגופה!

 

[ybk]

גם אני בעד לגמול מאוחר, כשהגדולה שלי הייתה בת שנתיים וחצי הגננות במעון החליטו לגמול אותה, במעון זה עבד איכשהו עם המון תשומת לב (של הגננות, הן הקפידו לקחת את הזאטוטים לשירותים כל כמה זמן בטקס חגיגי...) וצ'ופרים מפתים. הגננות לחצו עלי לגמול אותה גם בבית ולהביא אותה בלי טיטול, לי זה היה נראה מוקדם מידי, וצדקתי. ניסינו כמעט חודש, היה סיוט. פספוסים בכל מקום ובכל מצב, כל היום הסתובבתי אחריה לנקות והחלפתי לה בגדים. הילדה פיספסה למרות שנראה שהיא הייתה מודעת לעניין (כלומר, היא ידעה בדיוק מתי היא צריכה לשירותים) רק שהיא לא הייתה בשלה לקחת על זה את האחריות. כל פספוס תסכל אותה וגרם לה להיות עצבנית. אחרי החודש המאתגר הזה, החלטתי להחזיר את הטיטול. הילדה חזרה להיות רגועה ואני יכולתי לנשום לרווחה.
הגננות עדיין המשיכו ללחוץ, אבל לא היה לי אכפת, כי הבנתי שהילדה לא באמת מוכנה לזה. שבועיים לפני שהגברת עלתה לגן, (בת שלוש וחצי) היא הורידה מעצמה את הטיטול, הלכה לשירותים לבד ולא פספסה אפילו בלילה.
אני חושבת שאם הילד מוכן לזה-זה בד"כ ילך צ'יק צ'ק, ואם לא-חבל על האנרגיות והתסכול. לא צריך לפחד מלהחזיר טיטול, אלא אם כן הילד כבר גדול וממש מבין (שנתיים וחצי היא עוד כמעט תינוקת...) ואז זו כבר בעיה אחרת.

 

[YAELJ]

באיזה גיל את מדברת ככה לבת שלך? הצילו.
את חושבת שהיא פספסה כי היה לה קשה ללכת לשרותים? אולי היא פספסה כי את החלטת לגמול אותה לפני הזמן?
למה את מתכוונת כשאת בטוחה שהבת שלך בשלה? בגלל שכל החברים בגן כבר גמולים, ושלך נבעך, עדיין לא? בגלל שהיא מדברת שוטף? בגלל שהיא מרכיבה מגדים מדהימים מקפלות ויודעת לגזור במספרים בלי להפצע?
את יודעת שמבחינה רפואית, יש ילדים שלא מסוגלים להגמל עד גיל 15?
זה שהיום הנורמה היא לגמול בגיל 2!!!!!!!! ואולי שנתיים וקצת, לא הופך את הבת שלך, או אחרת, לילדה בוגרת שמסוגלת לשלוט בגופה!

רוצה לבוא להציל אותה?
תקראי את האשכול מתחילה ואח"כ תצאי עליי..

 

[nechamizak]

האמת שבמחשבה שניה-אולי טעיתי כשלא החזרתי את הטיטול.
הייתי מחכה קצת, ואז הגמילה היתה נעשית מאליה.
בילד הבא בעזרת השם אני מתכוננת להתחיל מאוחר.
הרגשתי לא טוב להחזיר אחרי שכבר הרגלתי שאין.
אבל יש מצב שטעיתי.

ועכשיו, בא לי להציע לך לנסות להחזיר כדי לגבש דעה בנושא
אחרי שחוויתי ניסיון חד צדדי, נסי להחזיר, ואם תראי שבסוף הלך טוב יותר,
אולי אגבש דעה שונה..

יפה לך לעשות ניסויים בבני אדם ...

וברצינות, אני גם נוטה לחשוב שעם הלידה ועם החורף ואולי עם חוסר הבשלות של הילדה (במיוחד אם אין מספיק מוטיבציה או יכולת של הסביבה להתגייס למשימה) כדאי לחכות, בפרט שהיא בסך הכל צעירה. כמובן שמעל גבי הפורום הנ"ל בגדר הצעה בלבד.

ויעל, לגבי ההודעות שלך, יש כמה נקודות שאני מסכימה אתן, וכמה - שממש לא:

"מקבלת תשומת לב שלילי בתת מודע" - קודם כל, תהליך של הגברת התנהגות ע"י חיזוק של תשומת לב הוא דבר גלוי ומדיד ולא קשור לתת מודע (סליחה, פשוט סקינר, מאבות הפסיכולוגיה ההתנהגותית, היה מתהפך בקבר אם היה יודע שמישהו מקשר תהליך התנהגותי כזה לתת מודע). בנוסף, יכול להיות שהמחזק של ההתנהגות הוא תשומת לב, ואז נתינת תשומת לב בזמנים אחרים והפחתה של תשומת לב בזמנים של הפספוס יכולים לעזור, אבל יכול להיות שהסיבות להתנהגות הם אחרות: חרדה, חוסר מיומנויות מתאימות ועוד, ואז צריך להתאים דרכי התמודדות אחרים.

"את יכולה לבחור איפה לעשות, אם את מחליטה לפספס, את צריכה לנקות אחרייך! " - לתת בחירה לילד זה כלי טוב שמגביר את המוטיבציה של הילד. הניקיון במקרה הזה הוא בעצם סוג של "ענישה" שלפעמים יכול להיות תואם את היכולות של הילד ועוזר לו להימנע מהתנהגויות לא מתאימות, אבל, שוב, קודם צריך לבדוק האם ה"ענישה" מתאימה לגורם התנהגות, ואם אופן הביצוע שלה תואם את יכולות הילד. אם לא, ה"ענישה" הלא מותאמת יכולה להיות ממש לא הוגנת ומתסכלת עוד יותר את הילד.

"פשוט תפילי את האחריות עליה" - אם לילד יש מוטיבציה פנימית להיגמל מה טוב, אבל אם לא, זו לגמרי אחריות ההורה. אם ההורה רוצה לגמול את הילד וההורה לא יהיה מגויס ואחראי על כך, זה לא ילך. כמובן שהמטרה היא שהאחריות תעבור בסוף התהליך אל הילד, אבל זה מתבצע באופן הדרגתי ומותאם.

בעיקרון, בד"כ אצל ילדים בהתפתחות תקינה גם אם ההורים נוקטים בדרך לגמילה בשיטות לא מקצועיות ולא עקביות בסופו של דבר הילד ייגמל. אם התפתחו בעיות קשות בתהליך הגמילה או שקיימים קשיים התפתחותיים אז התערבות מקצועית תוכל להועיל.