ילדה שמסרבת שאטפל לה בכינים.

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י yaeli;1785420:
אגב, בנוסף אני חייבת להביע השתוממות על הדרך שבה את נוקטת, כשאת חושבת ששבועיים בהם הילדה שלך מסתובבת כשראשה שורץ כינים, הם לכאורה, איפוק והישג מצידך שחבל לך 'לשבור', כדברייך.

האם את חושבת שכשאת נותנת לה לשאת את גן החיות על ראשה בקרב בני המשפחה הקרובה והמורחבת (ועוד בתקופת החגים...) את עושה דבר חיובי?
אני רוצה לספר לך שבארצות הברית, למשל, ילד שנמצא נגוע בכינים, מורחק מבית הספר למספר ימים ולא חוזר בלי ביקורת.

אולי זה לא מנומס להגיד, אבל הבת שלך לא יכולה לחזור ללימודים לפני שהראש שלה נקי, ואם זה מחייב אותך כאמא, לתת לה עונש להשאר בבית, אז זה הדבר שנכון בעיניי לעשות. כמובן בלי מתח וגערות. פשוט להשאיר אותה בבית ולהרחיק אותה מחברות. אולי כך היא תשתכנע שלטייל עם כינים זה בלתי אפשרי.

מה את היית עושה (בהנחה שיש לך ילדה בגיל הזה ומעלה בלבד.)?
תני עצה מעשית, את בטח מבינה שלא נהניתי לתת לה "עונש" דוחה שכזה....
אגב, גם נאלצתי להסיר מראשם של שאר ילדיי כינים בשבועיים האחרונים, לא יכולתי להרחיק אותה מהם. אבל חשבתי שהלקח שהיא תלמד שווה הכל, אך נראה שלא ואצטרך להישבר היום ולעשות לה טיפול קל ומהיר עם תכשיר (ו"יקר"). וכן, אני קוראת לזה להישבר, כי לפי השיטות החינוכיות שהכרתי עד כה - דרך הפעולה הזו הייתה יכולה להיות הצלחה גדולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני לא מבינה למה טיפול בתכשיר נקרא להישבר?
הטיפול מהיר ולא מסוכן
חוסך את הסירוק המעצבן ומבחינת המחיר יש אותו גם במחיר לא גבוה (לא במותג המוביל)
אני משתמשת בו קבוע כשאני מגלה פולשים לא רצויים.

לא עדיף לשמור את הכוחות לנושאים עקרוניים יותר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בעצם נתת לה בחירה, בין לסבול מהכינים, לבין לסבול מהסירוק.
כנראה שכאב וסבל הסירוק גדול יותר בשבילה.
נסי לרגע להבין אותה. (יש ילדות שהתרגלו לגרוד, הן כמעט כבר לא חשות בזה, סרוק כואב להן הרבה יותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
1. חצי שעה זה יחסית מעט בשביל לסרק ילדה ברמה מושלמת. אצלי זה לוקח לפעמים הרבה יותר זמן.
2. לפני שלושה שבועות סירקתי בעמל ילדה חמודה אחת שנדבקה מחברותיה שוב ושוב, ורטנתי על כל 'האמהות העצלניות שמכינות מטעמים לחגים במקום לנקות את ראשי בנותיהן, ובגללן אני עכשו מנקה את הראש של הבת שלי במקום להכין מטעמים לחגים'.
אז טוב שכתבת, כך הייתה לי הזדמנות להבין שלא תמיד זה בגלל הזנחה של האמא.
3. סיפורי עלילה ארוכים ומשתרכים. לי יש את סיפור 'המכשפה בעלת המסרק הסמיך', סיפור קסום על יער, ילדות, אגדות, וארון סודי ובו אלפי מסרקים סמיכים מכל הסוגים והצבעים, ועוד כהנה וכהנה. בכל פעם הסיפור התפתח לכיוונים נוספים, ובנות הגיל הרך השתתפו בו בפועל - הן היו הילדה שמסרקים לה עכשו את הראש. אגדה נוספת היא על הכינה הזקנה שושנה, שהיא סבתא רבא של כל החמולה. נולדים לה צאצאים וצאצאיות בהתאמה, וגם כאן הסירוק הוא חלק מהסיפור - המסרק הוא מחרשת ברזל מפחידה שמתרוצצת על פני החצר השלווה של הסבתא שושנה, וברקע משולבות הדרכותיה של סבתא שושנה לנכדיה בדבר אפשרויות ההתחמקות מהמסרק. בנינו גם מוסדות לימוד מפוארים לכינים, ואנחנו מדי פעם חורשים את הגן שלהם/בית הספר שלהם/ הבית שלהם. אחרי שתופסים את הסבתא הזקנה, שולחים אותה לחיים חדשים בחור של האמבטיה, ואחר כך עושים לה איחוד משפחות עם כל הנכדים, שמאד שמחים ללכת לחור ולהפגש שוב עם סבתא הנחמדה.
אבל זה באמת יותר לגיל הרך - 2-8.
4. לגיל היותר מבוגר זה יכול ללכת עם שיחה נעימה. (אחרי כמויות של מרכך שנשארות על הראש רבע שעה לפני ששוטפים אותן, פלוס ספריי סרקל). חצי שעה שבה האמא והילדה מדברות, כמו שהציעו כבר לפני. רק שתיהן, בחדר סגור, עם כל תשומת הלב לילדה.
ואם שאלת: איך מכריחים אותן לעשות דבר שהן לא רוצות? אז זו חלק מהתשובה: קודם כל, מנסים להקל עליהן במה שאפשר.
5. אני מנסה לכתוב בעדינות ובזהירות, אבל יש מושג של סנקציות הוריות. מי שלא שומע בקול אבא ואמא, לא יכול ללכת לסבתא/לטיול/לקנות חבל או מדבקות/לקבל גלידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני מבינה את הבת שלך. זה משעמם לשבת חצי שעה ולסבול משיכות בשיער..
עצה מעשית:
ילדה שאני מסרקת, משחקת בינתיים במחשב.
אני אומרת להן שכדאי לצאת מהר מהאמבטיה כדי לשחק במחשב, והן מרוכזות במשחק וכך פחות כואב ומתיש.
וכשנמאס להן אני אומרת: עוד 20 נקיים.. ואנחנו סופרות ביחד 20 ואז אני מפסיקה.
אני אומרת להן שאין לי עצבים לסרק אותן כי זה מעייף אותי, אבל אין לי ברירה אז אני עושה את זה.
וכך כולנו באותה סירה.
מה גם שאני אומרת שעדיף לסרק עכשיו יומיים כדי למגר את הכינים, אחרת עוד יומיים תוולדנה כינים נוספות והסירוק יארך עוד יותר.
אם את לא רוצה לתת מחשב, תני לה בינתיים תעסוקה מהנה אחרת בזמן הסירוק. או ספר מעניין, או שיחה בטלפון עם סבתא/חברה. משהו שיסיח את דעתה מהסירוק המתיש ויתגמל אותה בד בבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם את רוצה עוד איומים לרשימת האיומים המפחידים:
1)הודיעי לה שתקצצי את השערות וחסל.
2)כשאחד הבנים שלי נדבק בכינים באחת הפעמים הבודדות בחייו.(יש לו שער דק ובהיר ובד"כ תופסים את הפילה הגדולה מיד בשניה של ההדבקות) הוא עשה מהומות וסרב להסתרק. תפסתי אותו וסיפרתי לו באריכות רבה מעשה שהיה, ותוך כדי סרקתי בעדינות רבה עד לניקיון מלא: בחורה אחת נורא מסכנה שאין לה אבא ואימא, והיא בעצמה לא כל כך בריאה(בנפשה) וחוסה בהוסטל, סרבה להתקלח ולהסתרק תקופה ארוכה.
בשלב מסוים קבל העור שלה גוון מוזר וצהבהב. לקחו אותה לרופא, הרופא הריץ לבית חולים בטענה שהיא נראית עם מחסור חמור בברזל.
בבית החולים גילו את המקור לבעיה.:הראש המתולתל שלה הרוחש שלה בלי סנטימטר פנוי וחגיגה גדולה של מיליוני כינים (לא ספרו...) מוצצות דם.
מה עשו?
באו שתי אחיות רחמניות, תפסו אותה, הכניסו אותה למקלחת גזזו את ראשה ורחצו אותה. סוף הסיפור.
סיפרתי לילד כמעט בלי צנזורה, האופי שלו לא חרדתי שהוא ילחץ מכל גרוד שמא הוא הולך למות.

יתכן שהסיפור האמתי הזה יתאים לג'ינג'ית החמודה שלך, מי יודע?
אגב, בהתחשב בעובדה שהכינים שלה ג'ינג'יות, בכיתה מיד ידעו להצביע על המדביקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י רוח סערה;1785486:
סוף סוף מישהי מבינה אותי.
אז לכל היועצות למיניהן:
לא כתבתי שאלה כה רחבה וארוכה כדי להתייעץ איזה תכשיר בשוק הכי מומלץ, אני מכירה כבר תכשירים נהדרים וכבר נכתבו אשכולות בנושא.
העליתי את הסאגה הזו כדי לברר רעיונית מה נכון לעשות בסיטואציה הנוכחית.
ילדה בת 9 כבר אי אפשר להכריח באיומים ולא בכוח הזרוע (אני עכ"פ).
מילדה בוגרת וחכמה בת 9 אני מצפה להבין דבר מתוך דבר,
לילדה בת 9 אני לא יכולה לתת שוחד כדי שתעזור לעצמה.
הסיבה שפניתי להתייעץ היא שאיני חושבת שנכון לעשות מבצע "משכנע" על דבר שבתי יכולה להבין את משמעויותיו בקלות בעצמה.
במקרה הזה אלו הכינים, במקרים אחרים זה בהחלט יכול להיות מקלחת או צחצוח שיניים שאינו מתבצע עד שיוצאת הנשמה.
ילדים קטנים אני פשוט תופסת ומכניסה למקלחת. אך זוהי בתי הבכורה והשאלה, אם נחדד היא בעצם:
איך מכריחים ילדים גדולים לעשות דברים בסיסיים שהם מסרבים לעשות בעצמם? הסברים לא עוזרים, צעקות וכוח- אני לא רוצה, זה עלול להשפיל ולבייש. מבצע נושא פרסים? זה לא לרמה...
אני בהחלט הודעתי לה שהיא לא הולכת מחר לכיתה.
ככל הנראה אקנה לה תכשיר ואטפל לה איתו, אבל- זו שיטה? היא תלמד להשאיר שבועיים כינים, לא להתאמץ להיבדק, ובסוף הוקוס פוקוס, צ'יק צק- ואין כינה. רק אמא נשארה עם חור בכיס וחור רציני בחינוך....

דבר ראשון, לא כדאי לזלזל באף תגובה, גם אם לא ענו בדיוק על השאלה.
דבר שני, אני לא חושבת שיש פה ענין חינוכי בכלל, הילדה צריכה להיות נקיה, זה לא כמו אמבטיה, אמבטיה זה לא כואב, להוציא כינים זה כן כואב, ואם שום סיבה שהילדה תסבול כי התכשיר עולה יקר. לכן נתנו לך פה רעיונות לתכשירים.

לדעתי זה כמו תרופה, אין שום סיכוי שתתני לילדה שלך להסתובב עם דלקת גרון כי היא לא מוכנה לשתות מוקסיפן. ואין שום סיכוי שלא תקני לה מוקסיפן כי הוא יקר, נכון?
גם כאן אותו דבר.
ובשני המקרים יש לך את המטרה הסופית שהיא המתת החיידקים/ הכינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י מליון דולר;1785352:
אם את רוצה יש בירושלים אצל רינה פארם כדורים הומואיפתיים
ששמים מתחת ללשון, גורם שהכינים לא יבואו שוב כל עוד לוקחים
את הכדורים (טבעיים) תבררי על זה, אני שמעתי על מישהי שזה עשה לה פלאים!
תבטיחי לילדה שתנקי לה פעם אחת ואח"כ תיקח את הכדורים, וזהו! בהצלחה.

אני יכולה להגיד לך מנסיון אישי!!
פשוט פלאים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י רותי קפלר;1785546:
1. חצי שעה זה יחסית מעט בשביל לסרק ילדה ברמה מושלמת. אצלי זה לוקח לפעמים הרבה יותר זמן.
2. לפני שלושה שבועות סירקתי בעמל ילדה חמודה אחת שנדבקה מחברותיה שוב ושוב, ורטנתי על כל 'האמהות העצלניות שמכינות מטעמים לחגים במקום לנקות את ראשי בנותיהן, ובגללן אני עכשו מנקה את הראש של הבת שלי במקום להכין מטעמים לחגים'.
אז טוב שכתבת, כך הייתה לי הזדמנות להבין שלא תמיד זה בגלל הזנחה של האמא.
3. סיפורי עלילה ארוכים ומשתרכים. לי יש את סיפור 'המכשפה בעלת המסרק הסמיך', סיפור קסום על יער, ילדות, אגדות, וארון סודי ובו אלפי מסרקים סמיכים מכל הסוגים והצבעים, ועוד כהנה וכהנה. בכל פעם הסיפור התפתח לכיוונים נוספים, ובנות הגיל הרך השתתפו בו בפועל - הן היו הילדה שמסרקים לה עכשו את הראש. אגדה נוספת היא על הכינה הזקנה שושנה, שהיא סבתא רבא של כל החמולה. נולדים לה צאצאים וצאצאיות בהתאמה, וגם כאן הסירוק הוא חלק מהסיפור - המסרק הוא מחרשת ברזל מפחידה שמתרוצצת על פני החצר השלווה של הסבתא שושנה, וברקע משולבות הדרכותיה של סבתא שושנה לנכדיה בדבר אפשרויות ההתחמקות מהמסרק. בנינו גם מוסדות לימוד מפוארים לכינים, ואנחנו מדי פעם חורשים את הגן שלהם/בית הספר שלהם/ הבית שלהם. אחרי שתופסים את הסבתא הזקנה, שולחים אותה לחיים חדשים בחור של האמבטיה, ואחר כך עושים לה איחוד משפחות עם כל הנכדים, שמאד שמחים ללכת לחור ולהפגש שוב עם סבתא הנחמדה.
אבל זה באמת יותר לגיל הרך - 2-8.
4. לגיל היותר מבוגר זה יכול ללכת עם שיחה נעימה. (אחרי כמויות של מרכך שנשארות על הראש רבע שעה לפני ששוטפים אותן, פלוס ספריי סרקל). חצי שעה שבה האמא והילדה מדברות, כמו שהציעו כבר לפני. רק שתיהן, בחדר סגור, עם כל תשומת הלב לילדה.
ואם שאלת: איך מכריחים אותן לעשות דבר שהן לא רוצות? אז זו חלק מהתשובה: קודם כל, מנסים להקל עליהן במה שאפשר.
5. אני מנסה לכתוב בעדינות ובזהירות, אבל יש מושג של סנקציות הוריות. מי שלא שומע בקול אבא ואמא, לא יכול ללכת לסבתא/לטיול/לקנות חבל או מדבקות/לקבל גלידה.

חחח רותי, העלית לי טעם מתוק של סיפור בלתי נגמר בשם "עלילות השפן והשטריימל." (קרדיט לאחותי הגדולה, המסרקת הנאמנה.)
מספר פרקיו כמספר הפעמים בהן הופיעו כינים על ראשי ועל ראשיהן של אחיותיי הקטנות.
והמחילות, שודדי הים, הביצות, קיני העורבים ועוד ועוד, אותם פגש השפן בדרכו לחפש את השטריימל- היו כמספר הסירוקים הנדרשים כדי למגר את הכינמת.
נראה לי שהייתי גדולה יותר מהגיל הרך שאת מציינת כקהל יעד, אבל אהבתי לרקום ביחד עם אחותי את העלילה הסבוכה ולגחך על דמיונה ההזוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י רוח סערה;1785500:
מה את היית עושה (בהנחה שיש לך ילדה בגיל הזה ומעלה בלבד.)?
תני עצה מעשית, את בטח מבינה שלא נהניתי לתת לה "עונש" דוחה שכזה....
אגב, גם נאלצתי להסיר מראשם של שאר ילדיי כינים בשבועיים האחרונים, לא יכולתי להרחיק אותה מהם. אבל חשבתי שהלקח שהיא תלמד שווה הכל, אך נראה שלא ואצטרך להישבר היום ולעשות לה טיפול קל ומהיר עם תכשיר (ו"יקר"). וכן, אני קוראת לזה להישבר, כי לפי השיטות החינוכיות שהכרתי עד כה - דרך הפעולה הזו הייתה יכולה להיות הצלחה גדולה.

כמובן שלא הייתי מתיימרת לתת לך עצה אלא אם כן ביקשת אותה במפורש, ולולא הייתה לי עצמי ילדה בגיל הזה ומעלה - ואכן טיפלתי בילדה עם שיער ארוך, בלונדיני ומלא, שהבדיקה שלו היתה ממש לא פשוטה.
ואוסיף גם שמעולם לא השתמשתי בתכשירים, פשוט הוצאתי (או בעברית תקנית 'פליתי') את הביצים והכינים אחת אחת.

בכל אופן, אני באמת מייעצת לך שלא להבהל גם מצעדים יותר מחמירים כלפי הבת, לא מדובר כאן במאבקים, העלבות, השפלות וכדו'. זה לא 'סתם' עונש, אלא סנקציה פשוטה שיש מאחוריה הגיון: לא יוצאים מהבית עם ראש נגוע, זה הכל.

העצה השניה שלי, אחרי שהראש נקי כמובן, היתה לקיים בדיקות קבועות ורגועות ללא אווירת מתח. כמו שכתבתי וכמו שכתבו אחרות, בליווי סיפור, סרט או משחק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מזדהה איתך.
גם עם הבת שלי בת 10. זה סיוט-והיא מחביאה ממני, כל יום שאני מסרקת אותה אני מציצה... ורואה מה המצב.
בזמן הבדיקה אנחנו משחקות ארף עיר, חרוזים ניגודים, אישיות, או כל משחק אחר או שהיא קוראת ספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני לא מבינה למה את חושבת שמבצע עם פרסים - זה לא לרמה שלה?!
אמנם היא בת 9 ומתקרבת לגיל ההתבגרות, אבל השיטה הזו - של "שיטת הגזר" - כלומר מבצע עם פרסים, היא בהחלט שיטה מקובלת ושימושית גם אצל מבוגרים במבחר תחומים!!!
אין פה שום קשר לרמה של הילדה. אם זה מה שיעזור לה, למה לא?
אלפי בני אנוש יצאו ממצבים דומים בזכות זה - אחרי הכל כולנו בני אדם.

ועוד משהו - לא בטוח שילדה בגיל הזה אמורה להבין לגמרי את מה שאת רוצה שהיא תבין.

זוהי דעתי בכל אופן. המון הצלחות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י tamar;1785519:
אני לא מבינה למה טיפול בתכשיר נקרא להישבר?
הטיפול מהיר ולא מסוכן
חוסך את הסירוק המעצבן ומבחינת המחיר יש אותו גם במחיר לא גבוה (לא במותג המוביל)
אני משתמשת בו קבוע כשאני מגלה פולשים לא רצויים.

לא עדיף לשמור את הכוחות לנושאים עקרוניים יותר?

וואלה, צודקת. אין מה להגיד!!!
איפה היית לפני שבועיים????
אני רצה לבית מרקחת....
יש גם נושאים עקרוניים יותר, אבל זה לאשכול הבא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לי יש בנות קטנות, אז העצה שלי לגיל הקטן יותר
אני יושבת על כסא, מושיבה אותה עלי בתנוחה מחובקת, ושתינו ביחד בהיכון מתי תגיע הכינה המעצבנת
אולי זה דוקא זמן לתת להם יחס ואהבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נשים יקרות!!!
אלו עצות נפלאות!!!
ראשית, התרגשתי לקרוא כמה אתן סבלניות, יושבות עם בנותיכן בנחת ומנעימות את זמנן. אאמץ את זה אי"ה, ובתקופות שאני חושדת שהיא "נגועה" אשלח אותה למקלחת לפני שהבלגן של הערב (המלווה בחוסר סבלנות משווע) מתחיל, וכך אוכל לתת לה גם זמן איכות שהיא מאוד זקוקה לו.
ובאמת, לפעמים אימא נכנסת למן קבעון מחשבתי, ולא מסוגלת לחשוב מילימטר חוצה לו. ולכך הפורום הזה נוצר, אני שמחה שהעליתי פה את הנושא, אני מרגישה מלאה בשלל עצות שאני בטוחה שיפתרו את הפלונטר (ואת הקשרים:D).
אגב, הכינים שלה לא ג'ינג'יות בכלל, והיא ג'ינג'ית לחלוטין!!!
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נו, ככה זה שיש ילדה עם אופי ג'ינג'י ואמא שהיא רוח סערה...:D
(בהומור, כן?)
בכל אופן שיהיה בהצלחה רבה;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
כשאחד הבנים שלי נדבק בכינים באחת הפעמים הבודדות בחייו.(יש לו שער דק ובהיר ובד"כ תופסים את הפילה הגדולה מיד בשניה של ההדבקות) הוא עשה מהומות וסרב להסתרק. תפסתי אותו וסיפרתי לו באריכות רבה מעשה שהיה, ותוך כדי סרקתי בעדינות רבה עד לניקיון מלא: בחורה אחת נורא מסכנה שאין לה אבא ואימא, והיא בעצמה לא כל כך בריאה(בנפשה) וחוסה בהוסטל, סרבה להתקלח ולהסתרק תקופה ארוכה.
בשלב מסוים קבל העור שלה גוון מוזר וצהבהב. לקחו אותה לרופא, הרופא הריץ לבית חולים בטענה שהיא נראית עם מחסור חמור בברזל.
בבית החולים גילו את המקור לבעיה.:הראש המתולתל שלה הרוחש שלה בלי סנטימטר פנוי וחגיגה גדולה של מיליוני כינים (לא ספרו...) מוצצות דם.
מה עשו?
באו שתי אחיות רחמניות, תפסו אותה, הכניסו אותה למקלחת גזזו את ראשה ורחצו אותה. סוף הסיפור.
סיפרתי לילד כמעט בלי צנזורה, האופי שלו לא חרדתי שהוא ילחץ מכל גרוד שמא הוא הולך למות.

חחח:D
אצלנו הסיפור העלילתי נסוב על "גרדת" שסרבה להתרחץ ולחפוף את ראשה, והיתה מתגרדת בכל גובה,
וכאן העלילה מתפתחת כל פעם לכיוון אחר:)
פעם גרדת מנסה להסיר את הבגדים, והם נדבקים לגופה :)
פעם היא באה לחתונה ורואה איך כל האנשים נמלטים לקצה השני של האולם. :)
וד"ש לנוי- פעם גרדת בוכה שכל ראשה מלא פצעים ולאמא לא נותרה ברירה אלא לעשות לה קרחת :eek:, ...
בכל פעם נפלאותיה של גרדת גורמים לילדים להסתרק/ להתרחץ,...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לי מנסיון, בהתלחה הייתי בודקת כל יום, והיא הייתה נדבקת הרבה.
חברה המליצה לי על חומר שנקרא ״כי-מט״ של חברת פיור אויל, זה תרסיס טבעי
אני קונה בבית מרקחת פרטי אבל ראיתי אותו השבוע גם בסופר פארם, אריזה של 60 מ״ל ב60 ש״ח. אני מרססת לה כל בוקר לפני שהיא הולכת לבי״ס מאחרי האוזנים ובקודקוד הראש מאחורה. והיא לא נדבקת בכלל, אני בודקת פעם ושבוע.
לפעמים אני מוצאת 1 אבל גם זה בקושי.
וזה ככה כבר יותר מחצי שנה. מומלץ בחום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
קודם כל - תדעי שלא כל אחת מרגישה את הגרוד באותה עצמה. יש שזה מציק להם מאוד ויש שלא.
אצלי יש כאלו שמיד עם הופעת הפולשת הראשונה מיד מתלוננות ויש אחת שלא מרגישה בכלל שיש לה כינים.
אז קודם כל - אל תאשימי אותה שהיא מעלימה ומסתירה ממך, יתכן שהיא לא מודעת למה שקורה לה בראש, וגם אם היא לא ממהרת לעדכן אותך, כל התקשורת וההתעסקות הזאת מי אמר למי ולמה ומתי נראית לי מיותרת ולא תורמת להרגשת האחווה והפתיחות שאמורה להיות בין אם וביתה...

דבר שני- יש דברים שצריך להפנים.
עם כינים לא מסתובבים ולא משנה מה הסיבה. זה לא ענין של התחשבות או ענין חברתי או ענין של גישה. זהו זיהום סביבתי שלא יכול לבוא בקהל, כלומר, אם נתגלה שהילדה נגועה בכינים כל התכניות לצאת מהבית מבוטלות עד לטיפול יעיל ומהיר בענין. זה אפילו לא עונש ולא סנקציה. זו תוצאה פשוטה של מצב ראשה. בדיוק כמו שכתבו לפני - שאם היה עולה לה החום היא לא היתה משתתפת בטיול או שבני הבית כולם היו צריכים לוותר עליו מתוך התחשבות ברגשותיה, בדיוק כך היא אמורה להרגיש כשראשה נגוע.

ומנסיוני- אני יכולה לומר שאם גילית שאחד הילדים נדבק בכנמת וגם אם זה חצי שעה לפני הדלקת נרות ולא סיימתי את מטלותי - ברור לכל בני הבית שכרגע זה הדבר הכי דחוף לסיים וכולם נרתמים כדי שאוכל להתפנות לזה, כי ברור לכולם שכך לא ממשיכים. בלי האשמות ובלי תירוצים.
וכן - הם משתדלים ליידע אותי בזמנים הגיוניים וכשיש להם חשד ולא שהכל שורץ.
בהצלחה רבה!
וכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
את יכולה לתת לה שוקולד צ'יפס על כל כינה.
קצת יותר חסכונית משקל לכינה :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה