דורות קודמים.....למה שמישהו יעדיף דרגה נמוכה ע"פ דרגה גבוהה?![]()
ואוו! מעלים פה נושאים בקצב מסחרר! שנייה אני צריך לחשוב על דעה: בכל זאת ראש חריףלא אשם, חלילה
אבל השאלה שלך, עוררה אותי לחשוב מתי עובר הגבול בין ילד קטן שאינו בר חינוך שאין מה לעשות וצריך להגיד לו שוב ושוב שאסור לדבר בדקה הזאת, ואפילו אין מה להסביר למה, לבן ילד גדול שאותו אפשר לחנך עם הסבר ונימוק
מתי עוברים מ"חמוד עכשיו לא מדברים" לבין "זה הפסק בין הברכה לפעולה"
אין קיצורי דרך. וזה ממש לא תלוי מה אנחנו מעדיפים (זה לא ע"פ הזמנה אישית) כל אחד איפה שהוא אוחזלמה שמישהו יעדיף דרגה נמוכה ע"פ דרגה גבוהה?![]()
אני אנסה לפרט קצת בס''ד: ואקדים מספר הקדמות, [ לענ''ד, וכפי שקיבלתי מרבותי],
1. למיטב ידיעתי הרגש הוא כלי נפרד מהשכל אך הוא פועל ומוזן מנתונים מהשכל, דהיינו אדם פוחד [רגש] מצוק תלול וצר-שהשכל הסביר לו שאוי ואבוי אם הוא נופל, [ראיה לדבר שדברים שלא ידענו, [שכל] שהם סכנה לא פחדנו, ],
מה שאני כן מסכים שהתאוות הגשמיות הפשוטות [כגון הנאה, נקמה, וכו'], הם מופרדות לגמרי מהשכל,
2.עכשיו על התאוות חייבים לשלוט אחרת לא חיים [ולהבדיל גם אומות העולם מחנכים לשלוט עליהם ,וכמו שכתוב במשנה באבות ''אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו''], רק אנחנו מצווים מהבורא יתברך לשלוט עליהם בצורה מסוימת שהיא דרך התורה,
3.עכשיו השליטה על התאוות היא מלחמה קשה שהרבה פעמים לא מנצחים בה, והלוחם איתה בפועל הוא הרגש, ומי שנותן לרגש את 'הכלי נשק' זה המוח [שכל], וכדי שהשכל יוכל לתת, צריך קודם שיקבל, והשכל כדי שיקבל צריך שיהא הדבר הכי ישר ומובן, כי השכל הוא פשוט ותמים כמו שכתוב ''האלקים עשה את האדם ישר'',
והא דאתינן להכי אסביר הכל בס''ד: כשיהודי מבין בשכלו את עקרונות ציווי התורה - שזה יכול להיות רק אם הם פשוטים והכי מובנים ותמימים, נוצר מצב בו שכלו בנוי היטב בעקרונות צווי הבורא יתברך ממילא הנתונים שיוזנו למערכת רגש יהיו מותאמות לתורה ממילא רגשו יפעל לפי רצון הבורא, ועכשיו יגיע למלחמה מול התאוות, כאשר מול התאוות עומד רגש שמוזן ממוח שבתוכו יושב היטב יסודות ציווי הבורא יתברך, שהוכנסו אליו בצורה הנכונה דהיינו ''הפשוט והמובן'', וכזה רגש יש לו יותר כלים לנצח במלחמה[וכלשון הנידון ''חוסן '']
משא''כ אם מפעילים ישר את כח הרגש, הרגש לא יתמודד לא עם התאוות, וזאת משום שאין לו את הכלי לחימה הנכונים כיצד להילחם איתו, זה דומה לשליחת חייל לשדה הקרב ללא נשק, שאמנם יש כאן חייל עם מוטיבציה, ונכונות, ורצון , וכו' אך הוא לא יכול להוציא את כוחותיו מכוח על הפועל,[וכלשון הנידון בלי ''חוסן''],
[מלבד זה שהרגש יקרוס מכח הסתירה שמקבל בין איך שעוררו אותו לבין הנתונים הסותרים שמוזנים לו מהמוח שעדיין לא זכה שיסבירו לו את דבר ה', אך זה עוד נקודה ואכמ''ל]
[לגבי מקור: קשה קצת לציין...[מכיוון שהם הרבה דברים שתלווים בהבנה],
חובת הלבבות ש' עבודת האלקים, חינוך במצוות תרומה, מעשר ,בכור ,ביכורים, ועוד, ספרי חסידות לרוב, מקור מסוים - ישמח ישראל פרשת חקת בשם רביה''ק ר''י מווארקא בביאור פסוק 'טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי']
מקווה שיבינו אותי בס''ד.
אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, באמצע קידוש או הבדלה, באמצע ברכה ראשונה אפילו, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
הרב אליהו דסלר זצ"ל מביא בספרו (לא זוכר את המקום בדיוק יש לעיין) רעיון אדיר אותו אני בעז"ה ובל"נ אומר כל שנה בימי הרחמים והסליחות בשיעורים לצעירים ולמשפחה איך להגיע לדרגה של אהבת השם ולהגיע לרמה של שב בתשובה מאהבת השם יתברך ועי"כ זוכה שגם זדונותיו הופכים לזכויות משא"כ בשב מיראה שזדונותיו הופכין לשגגות.יראה נתפסת כפחד, אבל במובן הלא נכון שלו.
הפחד שלנו לא צריך להיות מה' ומהעונש (ועיין בתומר דבורה), אלא מהפחד להפסיד את קרבת ה'.
ולזה אפשר להגיע רק אחרי שחווים חזק את אהבת ה', אפשר להגיע ליראה אמיתית, והיא הפחד שבעקבות החטא והריחוק אני אפסיד את העונג הצרוף של קרבת אלוקים. זו יראה.
(מבוסס על דבריו של הרב יעקובזון שליט"א)
זה לא הלכה למעשה - ובטח לא היום יש בידי הרבה להרצות לך אך לא זו העת והמקום. בגדול כתבו חז"ל שיש בכך משום לפני עוור לא תתן מכשול. שעי"כ אתה מעורר בו שנאה ורגש שלילי ויכול בעצמו להגיע להרים יד חלילה.פתחי תשובה: ""מלמד שכעס על תלמידו והכה אותו בשביל לימודו עד שחבל בו פטור, כיון דמצוה קעביד"
מענין כי אני זוכרת שתמיד לימדו שקודם עובדים את ד' מיראה אח"כ מאהבה שזה הדרגה הגבוהה יותר.
נכון מאוד!! וכנ"ל,נירלי התשובה היא שלעבוד את ד' מאהבה זה דרגה גבוהה יותר מלעבוד מיראה ואין מה קודם.
ברור שלא.. תהנו מהגיל הקטן הזה הכל ורוד ותמים.אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
בעז"ה ע"י הדוגמא האישית שאני בטוח שאתם משרים בבית זה מחלחל.ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, באמצע קידוש או הבדלה, באמצע ברכה ראשונה אפילו, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
אתה התחלת, בגלל שיצאת עם המשפוחה שלך לפארק..לא הבנתי כלום. מה אני "אשם" בכל הסיפור?
יש שלשה סוגי יראה, וכולם בכלל מצות עשה מן התורה, ולשון המס"י בהגדרת היראות מובאת להלןיראה נתפסת כפחד, אבל במובן הלא נכון שלו.
הפחד שלנו לא צריך להיות מה' ומהעונש (ועיין בתומר דבורה), אלא מהפחד להפסיד את קרבת ה'.
ולזה אפשר להגיע רק אחרי שחווים חזק את אהבת ה', אפשר להגיע ליראה אמיתית, והיא הפחד שבעקבות החטא והריחוק אני אפסיד את העונג הצרוף של קרבת אלוקים. זו יראה.
(מבוסס על דבריו של הרב יעקובזון שליט"א)
לא מדויק, וכדלהלןגם לעבודת ה' מיראה יש שתי דרגות-
יראת העונש ויראת החטא, יראת העונש זה פחד מהעונש שהאדם יקבל שזו דרגה נמוכה יותר מיראת החטא ויראת החטא זה הפחד ממה שהחטא גורם בעולם.
התכוונת ליראת העונש והרוממות, אבל יש שלשה סוגים (ליתר דיוק: שנים שהם שלשה, כי השנים האחרונים דומים זה לזה):אני שמעתי על יראת החטא והרוממות
הדרגה הגבוהה ביותר היא יראת החטא, וכנ"לזאת הדרגה הכי גבוהה ביראה אאל"ט
כל אחד לפי מדרגתו ירא את ה', אדם אינו יכול לשקר על עצמו שהמניעה מעבירה היא רק בגלל כבוד ה' אצלו, ואפילו אם לא היה שום עונש על העבירה הוא עדיין היה מונע עצמו מלעבור עליה. זו דרגה גבוהה מאוד להיות ביראת הרוממות ולחיות באמת לפיה, וכ"ש ביראת חטאלמה שמישהו יעדיף דרגה נמוכה ע"פ דרגה גבוהה?![]()
מגיל מאוד קטן (3-4 כזה) בהתאמה לילד.אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
בגיל 6-7 תראי פתאום שההסבר הסבלני עזר ולא רק שהיא לא תדבר איתך אחרי שנטלת ידיים היא גם לא תדבר בעצמה אחרי שנטלה. (אגב לדעתי בגלל שזה עניין של גיל ובשלות גם יחד לא כל פעם צריך לומר משהו, לפעמים לומר חמודה, אחרי שאני נוטלת ידיים אני לא יכולה לדבר עד שאני אוכלת את החלה/לחם, לפעמים מספיק לומר ש...ש...ש... ולפעמים רק לסמן ביד שתיכף נדבר)@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
לפי ההמשך מניחה שהתכוונת יראת העונש ויראת הרוממות, על יראת החטא ויראת העונש למדתי שוב שבוע שעבר, אמנם לא זוכרת את המקורות אבל זאת היתה ההגדרה של הרב, בכל אופן תודה על הציטוט שהבאת.אני שמעתי על יראת החטא והרוממות, ולא העונש והחטא
כנראה הוא התכוון לדברי המס"י (פרק כד) שהבאתי למעלה, אלא שם זה מחולק בסך הכל לשלשה סוגים כמו שכתבתיעל יראת החטא ויראת העונש למדתי שוב שבוע שעבר, אמנם לא זוכרת את המקורות אבל זאת היתה ההגדרה של הרב
אני לא יודע מהם הערכים עליהם גדלת, ערכים זה משהו שהתורה קובעת. זה לא ניתן לשינוי.לא חושבת....
זה לא הערכים עליהם אני גדלתי אבל כן לכבד כל אדם ללא קשר לדת שלו!
לכבד לא מחייב להסכים!
אני לא יודע מהם הערכים עליהם גדלת, ערכים זה משהו שהתורה קובעת. זה לא ניתן לשינוי.
ברור שמי שמחלל שבת למשל ה"י, הוא מסכן רוחנית וגשמית לפי התורה כמובן.
וככזה אני הייתי מרחם עליו, עצם זה שהוא מסכן ואני לא, אמור לתת תחושה טובה שאדם רגיל ישתדל לשמר.
להיפך.אני לא חושבת שזה קשור אפשר לכבד אך גם לא להסכים
למה כל מי שאתה מכבד אותו אתה מסכים עיים ההשקפה לו?!
רחמים לא סותרים התנהגות אנושית!
למה איים תזלזל בו הוא יחזור בתשובה?
הוא רק ישנא יותר חרדים.....![]()
סליחה לא הבנתי אותך נכוןלהיפך.
כתבתי שלכבד בכל מקרה.
התחושה של הרחמים לא מעלה ולא מורידה מהכבוד.
אם אתה לא מרחם, אז יש בזה לגיטמיציה מסוימת למעשיו שיכולה בסופו של דבר להשפיע עליך.
לשם דוג'.
יש את מחבלי הנוחבה בכלא.
מי שמרחם עליהם או על תנאיהם , זה אומר שהוא באיזשהו מקום בלב מסכים ונותן לגיטמציה למעשיהם. ולהיפך גם כן, מי שמבין את חומרת מעשיהם לא מסוגל לרחם עליהם .
עכשיו ראיתי את המשפט הזה.הוא רק ישנא יותר חרדים.....![]()
אבל הוא אח שלך, ואתה והמגזר שלך הם המייצגים של אלוקים בעיניו, אז השנאה היא לא כלפיך YU , אלא עשויה להיות מופנית כלפי הדת ומי שנתנה לנו, ולהרחיק אותו. וזה דבר שבהחלט אמור להיות אכפת לך....עכשיו ראיתי את המשפט הזה.
איך אומר? לא כל כך אכפת לי אם מישהו ישנא אותי או יאהב אותי על רקע היותי דתי.
היחידי שאכפת לי למצוא חן בעיניו הוא רבונו של עולם.
יש הרבה דברים שאני עושה שלהרבה אנשים (אולי רוב האנשים בעולם) נראים כמוזרים, תפילין למשל.
אבל זה לא ישפיע ולא אמור להשפיע אם להניח אותם או לא.
אתם כותבים פה דברים ארוכים, אין לי כוח לקרוא. אבל זה הכי הצחיק אותיאתה התחלת, בגלל שיצאת עם המשפוחה שלך לפארק..![]()
למה? אני חושב שכל אחד קשור בשני.אבל הוא אח שלך, ואתה והמגזר שלך הם המייצגים של אלוקים בעיניו, אז השנאה היא לא כלפיך YU , אלא עשויה להיות מופנית כלפי הדת ומי שנתנה לנו, ולהרחיק אותו. וזה דבר שבהחלט אמור להיות אכפת לך....
בכל אופן, זה לדיון נפרד, יעזור מאד שהאשכול ישאר בשיח המוקרי שלשמו הוא נפתח.
(כמובן, אם יש עוד תגובה אחת או שתיים בנושא, אפשר לסגור פינות פה באשכול, אבל לא מעבר..)
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים