כל האמהות חוזרות לבית הספר או זה רק אני?

[אורית5]

יאללה התחרטתי...

 

[מרחבית]

היו כאן הע(א)רות מאד ספציפיות על ציפיות ביה"ס מההורים.
לא ראיתי דיבורים משמעותיים על אנשי הוראה איומים.

אני כן חושבת שהיו כאן הכללות לא נעימות לשני הכיוונים.

 

[פדואלה]

לתשומת לב,
היו כאן הע(א)רות מאד ספציפיות על ציפיות ביה"ס מההורים.
לא ראיתי דיבורים משמעותיים על אנשי הוראה איומים.
מוכרחה לציין שאני מרוצה מאד מרוב מורותיה של ביתי - גם אם אני לא מסכימה עם צורת פעילות מסוימת.
אלו המורות שיצרו את ההכללה מתקיפה כחלק ממגננה.

@פדואלה , לא ציטטתי את כל הודעתך הארוכה אלא רק קטעים נבחרים, ששוב מדגישים את השיפוטיות העצומה בעולם ההוראה כנגד עולם האמהות.





כמדומני שההגיגים באים ל"חנך" את ציבור המורים לשת"פ עם ציבור הורי התלמידים... (בניגוד לגישת העבר המתנשאת והפטרונית)

אשמח מאוד אם לא קשה לך ואת מסכימה, לרשום לי איפה חשת את השיפוטיות שלי בתגובה שרשמתי.
תודה מאוד.

 

[כוס קקאו]

עיקר החינוך הוא בבית
בית הספר משלים.(לפעמים בונה אם הבית מאד חסר)
רק לצערי.
המורות האיכותיות בעלות ההכלה וההקשבה והקבלה
הן די בודדות.
אחוזים ממש בודדים

אז אני מקדישה את הערכתי וקדה בפני אותן מורות
שהציונים וההספקים והנורמות לא מדברים אליהם (רק בפורפורציות הנכונות)
הן אותן מורות שהנפש של התלמידה הוא העיקר
אותן מורות שכבוד התלמיד הוא השורה הראשונה
ובתגובותיהן הן מלמדות הליכות חיים ותקשורת מיטיבית
הן אותן מורות שרואות את הדרך ולא את התוצאה
שסופגות עלבונות ולחצים מגבוה ובכל זאת ממשיכות ומגנות על התלמיד.
שלא רואות את התמיד כמקפצה להרים את עצמן אלא כאישיות שגדלה יחד איתם.
המשיכו במלאכת הקודש הזאת.
לקדש שם שמים.

 

[bbr]

עיקר החינוך הוא בבית
בית הספר משלים.(לפעמים בונה אם הבית מאד חסר)
רק לצערי.
המורות האיכותיות בעלות ההכלה וההקשבה והקבלה
הן די בודדות.
אחוזים ממש בודדים

אז אני מקדישה את הערכתי וקדה בפני אותן מורות
שהציונים וההספקים והנורמות לא מדברים אליהם (רק בפורפורציות הנכונות)
הן אותן מורות שהנפש של התלמידה הוא העיקר
אותן מורות שכבוד התלמיד הוא השורה הראשונה
ובתגובותיהן הן מלמדות הליכות חיים ותקשורת מיטיבית
הן אותן מורות שרואות את הדרך ולא את התוצאה
שסופגות עלבונות ולחצים מגבוה ובכל זאת ממשיכות ומגנות על התלמיד.
שלא רואות את התמיד כמקפצה להרים את עצמן אלא כאישיות שגדלה יחד איתם.
המשיכו במלאכת הקודש הזאת.
לקדש שם שמים.

בקשר למשפט:
המורות האיכותיות בעלות ההכלה וההקשבה והקבלה
הן די בודדות.

מתי בסדר היום של המורה היא יכולה להקשיב להכיל ולקבל. לא הבנתי המורות היום יושבות לטיפול אישי עם כל תלמידה בפרטיות בשעות הלימודים? איך אפשר להכיל כיתה של 40 בנות בזמן שב3/4 שעה צריך לקרוא שמות, לבדוק שיעורי בית, ללמד את החומר החדש, להטיל עבודות ושיעורי בית למחר. ועם השמע הצלצול לרוץ לכיתה הבאה וחוזר חלילה. איפה את רואה פה בדיוק אופציה להקשבה והכלה? מתי בדיוק יש לתלמידה הזדמנות להביע את רחשי ליבה או את דעותיה במסגרת יום הלימודים? משהו השתנה מאז ילדותי ולא ידעתי על כך?

 

[כוס קקאו]

אוהו.
זמן איכות אינו ארוך,
זה יכול להיות מילה מתאימה- בדיוק זו שתרים את הילדה
זה יכול להיות הבעת אמון תמידית, עידוד.
יש המון אינטראקציות בין המורה לכיתה
מורה עוברת בין התלמידות, לזו אומרת כך, אל זו מחייכת לזו מעודדת לזו מתפעלת.
אם זה אמיתי ואיכותי זה שווה זהב.
מורה שחיה את הרגע חשה ומרגישה היא יכולה לחוש גם 40 בנות
וכל פעם להגיע לקבוצה אחרת של בנות.
בנות ניגשות לשאול במבחן מקבלות מבחן- אין לך מושג כמה אינטראקציה יש שם. עולם ומלואו.
מורה אמיתית הלימוד הוא שולי
מה שחשוב לה זה התגובות וצורת התקשורת שלה עם כל תלמידה.
יש כאלה
באמת מעט.
מעט מעט.

 

[efic18]

תגגלו קצת על חינוך אנתרופוסופי... בתי ספר מדהימים.
חבל שאין אותם אצלנו.

 

[dafnat]

תגגלו קצת על חינוך אנתרופוסופי... בתי ספר מדהימים.
חבל שאין אותם אצלנו.

ואם היה כמה היו מוכנים לשלם אלפי שקלים כל חודש?

 

[אשת_חבר]

המציאות היא, שהתגובות של המורות פה מגלמות את הסטריאוטיפ של המורה המתנשאת שמנסה לחנך את התלמידות וההורים גם יחד בלי אפשרות להכיל שוני מחשבתי.
אני לא נגד בית הספר, ממש לא. אבל אני חושבת שבית הספר הוא בדיעבד שאי אפשר לשנות אותו.
אני אף פעם לא ידבר נגד בית הספר עם הבת שלי, אבל מצד שני לא אגבה את המורה כשהיא אומרת שטויות (וזה קורה המון). אני גם לא יגיד לה שבטח היא לא הבינה את מה שהמורה אמרה מפי הגבורה. אני יגיד לה שמעניין שכך המורה אומרת, אנחנו חושבים אחרת וזה בסדר.
כשהמורה הכבודה, שאין לה סנהדרין והיא לא צמה יום לפני, מנסה למחוק את האישיות הנפלאה של הבת שלי, כי היא לא מתאימה לתבנית שיש למורה הכבודה בראש, ע"פ שיקול דעתה הבלעדית כמובן, לא אגבה אותה! ומי שמגבה כזו מורה חוטאת בפשע.
אם הקב"ה ברא את הבת שלי אחרת, ואותי אחרת, הוא לא רוצה שאף אחד בעולם יקווץ' אותנו! הוא רוצה שנעבוד אותו איך שאנחנו, מי שאנחנו עם כל הנשמה.
מערכת בית הספר הכללית, ובעיקר בית יעקב היא נגד הגישה הזאת. הגישה מרקסיסטית והפוכה מדעת תורה, כולן צריכות לחשוב אותו דבר, להראות אותו דבר ולהתנהג אותו דבר. נכון, יש כללים וצריך לעמוד בהם. מסכימה! לעולם לא אגבה בת שלובשת משהו שהוא נגד התקנון גם אם הוא לפי כל הכללים. לא כי התקנון הוא גזרה מפי עליון, ומלאך בא בלילה למורה הכבודה שכתבה אותו והדריך אותה מפי הגבורה מה לכתוב, ממש לא!
אני אומרת לבת שלי, כמו שבאנגליה הילדים הולכים עם עניבה וחליפה וחצאית משובצת לבית ספר, כי זו התלבושת וזה מה יש, כך את צריכה ללבוש את התלבושת. לא כי אם היא לובשת סוודר בצבע אחר היא עברה על ג"ע ש"ד וע"ז (כמו התגובה של המורה) אלא כי היא עברה על הנהלים של בית ספר. אולי היא עברה על דינא דמלכותא ....
מורות יקרות, אתם משקיעות את הנשמה, אני מעריכה את העבודה שלכם מאוד!
אבל..... אני לא חושבת שאתן נביאות, לא תלמידות חכמות, השמש לא זורחת מטבורכן. אתן טועות לפעמים, ובגדול.
זה לא סותר את ההערכה כמובן, וכל הכבוד שאני רוחשת אליכן.
אבל מצד שני, מותר לכן לטעות גם כן....
אז הואו נעבוד בשיתוף פעולה למען ילדינו בלי התנשאות ובלי חינוך, מספיק "התחנכתי" על ידכן. בואו נבוא אחת לקראת השניה.




גילוי נאות, גם אני מורה - אבל בתיכון. ומלמדת מקצועות חול כך שאין לי רצון או יכולת לחנך את תלמידותי או את הוריהן. מעבירה להן את החומר בצורה הכי חוויתית שאני מסוגלת ומסוגלת להבין שאת חלקן זה לא מעניין, אז אני מבקשת מהן להתכתב כי אם הם מדברות זה מפריע לשאר הכיתה.... אבל להכריח אותם ללמוד, אני לא מסוגלת. יש לי יותר מידי טראומות.

 

[פדואלה]

אשת_ חבר יקירה,
למה נשמע (עד אמצע התגובה לפחות) המון מרירות, המון פרשנות שלילית?

נכון,
אני מורה, לא מלאך ח"ו, ולא צמה לפני שאומרת את דבריי, לא שומעת מפי הגבורה כלום, וכמובן גם לא סנהדרין.
ולכן, מה??
לכן אני רוצה ברצון על לקווץ' את הבת שלך, כי היא לא בתבנית שלי ח"ו? ולכן נפל עליי בלילה להציק לה ובבוקר אני פשוט מגשימה אתזה? ולכן אני כל הזמן רק חושבת איך להקשות את חיי תלמידותיי והוריהן?- איזו חשיבה מוטעיית!

אני קיבלתי ע"ע את תפקיד ההוראה, מתפללת בלב מלא בקשה שאוכל להגיע לכל תלמידה במשך היום, החודש והשנה, עובדת קשה מאוד גם אחה"צ כדי שלביתך לא ישעמם בביה"ס, משתדלת לגוון לה, לא שוכחת שגם כשאני לא מורה מחנכת לפעמים, עדיין אני צריכה לחנך (בשת"פ גם מצידך כמובן) את הילדה. לדאוג כמה שאוכל למחסורה ולצרכיה.
אבל מפה ועד קבלת כאלה משפטים ומילים??
זה קשה מאוד!!
חייבת לציין שנראה לי מוזר שאת כמורה, עדיין חושבת את מה שרשמת.
איך את כותבת שאת מעריכה מאוד, בזמן שבאותו משפט את מזלזלת בצורה בוטה??
כשאת עובדת כמורה, היית רוצה שכך יתייחסו לדברייך?? (גם אם זה שיעור היסטוריה או ציור)
ואני דוקא מדברת מגרון של אמא לבנות בכל הגילאים כמעט, עם משרה מלאה מהרגע שאני חוזרת מהעבודה, אבל גם כנושאת בתפקיד בבוקר, ולא אוכל להתייחס בכבוד לתלמידה שיושבת מולי בהרגשה שמה היא חטאה שהיא כאן...
אז את רוצה שיכבדו אותך?את רגשותייך? תכבדי אחרים, רוצה שיכבדו את מעלות וחסרונות ביתך? תכבדי את מורותיה .
כשאת מתייחסת אלי כאל בייביסיטר, אין לי שום מחויבות אל ביתך מלבד שמירה על בטיחותה ועל צריכה הגשמיים בלבד (בדיוק כמו שאני מתייחסת אל שמרטפית ילדיי, ששומרת עליהם בגינה שלא ייפלו ויאכלו את הלחם עד הסוף)
ואני לא כותבת את זה ספציפי אלייך, אלא אל כל בנ"א שמפיו בוער בלא שימת לב, שחסר לו הכבוד (ובינינו, כבוד זה צורך בסיסי אם לא רודפים אחריו).

 

[אשת_חבר]

אשמח לשמוע איפה שמעת שיפוטיות במה שכתבתי עם ציטוטים.
סכ"ה אמרתי שאת בתור מורה טועה לפעמים ולא מסוגלת לקבל את זה.
כ"כ נורא?

וכן, עברתי את שנות בית הספר מאוד בקושי, ולמרות שעברו מאז הרבה שנים, אני צוחקת על העניין אבל עדין כואב לי.

 

[בת מלך]

נכון,
אני מורה, לא מלאך ח"ו, ולא צמה לפני שאומרת את דבריי, לא שומעת מפי הגבורה כלום, וכמובן גם לא סנהדרין.
ולכן, מה??
לכן אני רוצה ברצון על לקווץ' את הבת שלך, כי היא לא בתבנית שלי ח"ו? ולכן נפל עליי בלילה להציק לה ובבוקר אני פשוט מגשימה אתזה? ולכן אני כל הזמן רק חושבת איך להקשות את חיי תלמידותיי והוריהן?- איזו חשיבה מוטעיית!

עברתי שוב על ההודעה של "אשת חבר" לא מצאתי את הדברים שנפגעת מהם כתובים שם. אולי אף מורה לא מתכננת לקווץ' את הבת, אבל מדי הרבה מורות עושות זאת בפועל, מכיון שהן לא מספיק חושבות איך לא לפגוע בבנות, לא מספיק נזהרות בבין אדם לחברו.
אני לא חושבת שמורה שעושה עבודתה נאמנה צריכה להיפגע כשמבקרים את חברותיה שאינן עושות זאת כמוה. וכן, לצערנו יש מורות המצפות שיתייחסו לדבריהן כאילו נאמרו מפי הגבורה, ונוהגות כאילו הן מהסנהדרין. והן לא מעטות.

 

[ארבע]

פדואלה, יקירה, כבוד הוא אלמנט שאמור להיות דו סטרי.
נראה שאלו המזלזלות במורות חוו מחיקה כל כך קשה של כבודן הן כתלמידות, או של כבודן של ילדותיהן. איך אפשר לצפות מהן להיזון חוזר של כבוד למורה?

אני בטוחה שאת מורה מכבדת מאד, ואין הדברים מכוונים כלפייך, חלילה.

 

[לבן]

פדואלה, יקירה, כבוד הוא אלמנט שאמור להיות דו סטרי.
נראה שאלו המזלזלות במורות חוו מחיקה כל כך קשה של כבודן הן כתלמידות, או של כבודן של ילדותיהן. איך אפשר לצפות מהן להיזון חוזר של כבוד למורה?

אני בטוחה שאת מורה מכבדת מאד, ואין הדברים מכוונים כלפייך, חלילה.

אני לא חושבת שיש הצדקה לזלזול, או לחינוך ילדים לזלזול בכבוד המורים. גם אם סבלת מרורות בבית הספר. ואישית, היו לי כאלו משקעים מבית הספר שבו למדתי- שלא הסכמתי לקחת שם הדרכה, ובכיתה י"ד כסמינרסטית, נאצלו להכריח אותי להעביר שם שיעור - זו הייתה הפעם הראשונה שדרכתי באותו בית הספר מאז כיתה ח'.
לאחרונה אמא שלי פגשה את המחנכת שלי מאחת השנים איומות הזכורות לי באותו ביה"ס ואמרה לה אגב חיוך שהבת שלה לא שוכחת את העונשים שהיא נתנה עד היום (לשבת בכיתה מקבילה משך שיעור שלם זו רק דוגמא לאחד מהעונשים היצירתיים והמעליבים שהנ"ל העניקה ברוחב לב) וכל זאת במטרה לנסות בכוח להכניס אותי לריבוע הלימודי ולגרום לי להיות תלמידה עם שיעורי בית, מחברות מושלמות או בקיצור- תלמידה ממושמעת. למרות שמעולם- מעולם- לא הפרעתי בשיעורים, והעוול היחיד שעשיתי היה לשרבט משהו על דף. (כי לא משנה שאת מקבלת מאה במבחן, את חייבת להשתתף בשיעור ולצעוק את התשובות יחד עם כולן אפילו שזה מסחרר ומבלבל אותך ונראה לך ילדותי ומרגיז. ולא משנה שאת יכולה לענות את כל התשובות בעל פה, אם לא תשלימי את המחברות תקבלי את העונש המגיע לך... כי אחרת תגדלי בלי משמעת בסיסית ובבית שלך לא תהיינה ארוחות צהריים ועוד כהנה וכהנה).
המורה ששמעה זאת נפגעה באופן נורא, וכמה שאמא שלי ניסתה לפייס אותה- היא לא הצליחה.
ואני לא מבינה מה אותה המורה חושבת, להשפיל תלמידה עשרות פעמים בשביל להכניס אותה למערכת בכוח- מותר, ולשמוע פעם אחת שהתלמידה הזו- כמעט 20 שנה אחרי זוכרת את העונשים שלך - זו אמירה שפוגעת בה..

 

[צליל בגיל]

רק בנותי ואני זכינו ו- 90% ממורותיהן כולל המנהלת הן נשים אוהבות, משקיעות, מתייחסות???

 

[אורית5]

מורות הן בנות אדם שנתונות ללחץ רב ולשחיקה רבה. וכמו בנ"א במצב כזה הן עלולות לעשות טעויות.
ה"ברוך" הוא שהטעויות שלהן קצת יותר קריטיות מטעויות של גרפיקאית ולכן עליהן להיזהר פי כמה.
כמו כן, הן נתונות למעקב ולביקורת מתמשכת הן מצד הנהלה (שזה בכל סוג של עבודה) וכן מצד ההמון, קרי תלמידות, הורים, וסבתות של תלמידות....
לאור המצב הלא פשוט הזה בנו לעצמן המורות (לא כולן...) בתת ההכרה מרחב מוגן, שזה אומר כל ההתנשאות שאנחנו מרגישות וכל ההתערבות בחיים הפרטיים של ההורים.
כי כל ההילה הזאת מבודדת אותן ומגנה עליהן מחיצי הקהל.
הכבוד וההדר מפצים (אותן) על התנאים הקשים והלחץ הנפשי המתמשך.
כי תכל'ס מה כ"כ מדהים בלהיות מורה?? כשאת חולה-שמחים, כשאת מופיעה- את שומעת "אוףףף"
כשיש לך חור בגרב- צוחקים, כשאת עצבנית- מרכלים....
אני מאד מרחמת על מורות, הן כל הזמן נמצאות רק בתדמית ואין להן אפשרות ומצב להיות הן עצמן.
וכל טעות שלהן מוגדלת פי אלף.
ולכל המורות החשובות כאן באתר,
אני יודעת שממש לא כולן מתנשאות ואטומות, אפילו ההיפך אבל קולן החזק של "המורות" מסתיר את היופי שלכן....
וגם העבר הטראומטי של האמהות גורם להן להיות כ"כ מרירות וחסרות אמון.

 

[אורית5]

רק בנותי ואני זכינו ו- 90% ממורותיהן כולל המנהלת הן נשים אוהבות, משקיעות, מתייחסות???

באיזה בי"ס למדתן???
ממה שאני ראיתי, ואני מתארת לעצמי שתקפצו עלי, בביה"ס הספרדיים (יצא לי להכיר ולא בערים הגדולות) יש אוירה חמה ומחבקת מאד.
המורות מאד מפרגנות לבנות ובאמת איכפת להן מהן, אולי כי אין שם את העניין של התדמית?
גם התלמידות מאד פתוחות וישירות עם המורות ונוצרת שם אוירה ממש משפחתית.
לעומתם ביה"ס האשכנזים והחסידיים סובלים מאד מאד מהתופעות הנ"ל
ואני אישית הרגשתי את זה על בשרי כתלמידה וכאמא.
לדוגמא, לאחרונה יצא לי ליסוע בנסיעה ביעירונית באוטובוס של הציבור הכללי, המקום היחיד הפנוי היה ליד מורה מביה"ס של בנותי שגם מלמדת אותן.
אותה אחת גם למדה איתי בסמינר שנתיים מעלי (....) התיישבתי לידה בטבעיות והיה לי ברור שנחליף ביננו אי אלו מילים, היא יודעת מי אני, אני יודעת מי היא וכו'
נאדה!!! האשה התעלמה מקיומי, כאילו בדואית התיישבת לידה.
זו התנשאות? זה שיא הנחיתות!!! מה יקרה לה אם היא תתנהג בחביבות? יורידו לה במשכורת?????
זה היה לא נעים בכלל וגם מדאיג, אולי היא סובלת מנכות חברתית?

 

[מרחבית]

אני מסכימה עם הרבה טענות של הורים כאן לגבי חלק מהמורות. ודאי שלא כולן.
יש כאן הרבה כאב של כאלו שמסיבה כזאת או אחרת לא קבלו את היחס הנכון.
ודאי שיש מה לשפר.
נדמה לי, עם זאת, שלא ברור כאן לכותבות עד כמה זה פוגע במורות, שמשקיעות, לפעמים נותנות את הנשמה, מתאזרות בהרבה סבלנות, חושבות ומתאמצות ללמד את הילדות בצורה הכי טובה מכל הבחינות - ולבסוף אומרים להן שהן בסך הכל בייבי סיטר.
בעיניי זו אמירה פוגעת ומשפילה. זה לבטל בהינף יד את כל מאמציהן ואת כל מה שיש להן לתת.
וזה גם לא נכון. הורים כן רוצים שהילדות שלהן תלמדנה, תתקדמנה, ושהמורות תעשינה את המיטב לכיוון הזה.
זה גם לא אמור לתת איזושהי מוטיבציה למורות לשפר משהו.

 

[זהר מושקוביץ]

תגגלו קצת על חינוך אנתרופוסופי... בתי ספר מדהימים.
חבל שאין אותם אצלנו.

עד כמה שידוע לי מדובר בסוג של כת (אולי אפילו מסיונרית) והרבה כפירה, צריך להזהר

 

[פרוגיוזרית]

איזה שרשור...

הבה נדמיין שהמורות היו מסכימות. הן היו אומרות שבית הספר הוא רק ביביסיטר. הן לא שואפות ללמד, להנחיל ערכים, לחנך. אין עניין בחוויות מעשירות. מצידן שהבנות לא תדענה חשבון ותשתעממנה מוות בשיעורים. חצי יום אפשר בכלל שהמורה תאכל סנדביץ' והבנות יפטפטו. וזו גם היתה המציאות בשטח.
לא ברור שהיינו רואות שרשור זועם בכיוון ההפוך? איך בית הספר חשוב, ושאחרי הכל, הבנות מבלות בו את מרבית שעות הערות שלהן, ושזה הזמן להכניס בהן חינוך וערכים וידע וחוויות?

סתם נקודה למחשבה.