- הוסף לסימניות
- #381
לא הצלחתי להבין למה זה שאשה מסכימה ושמחה לפרנס, ומוכנה לחיות ברמת חיים נמוכה על מנת שבעלה יוכל לשבת וללמוד אומר שהוא גם יכול לדרוש מההורים שלה לקנות לו דירה.כאן:
ואנא במימרא ובסיעתא דשמיא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי, כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מוהר [בתולייכי/?] כסף זוזי [מאתן/מאה] דחזי ליכי. ועליי מזונייכי וכסותייכי וספוקייכי ומינדע יתיכי כאורח כל ארעא.
אני שייכת למגזר שבו מוקירים את האברכים ומעריכים אותם (אבל אין לחץ להיות אברך, וזה כן מקובל לצאת לעבוד למי שקשה לו), אבל אין דרישות מההורים. כל אחד נותן כפי רצונו ויכולתו. ויש גם כאלו שלא נותנים. ועוד לא שמעתי על שידוך שנשבר בגלל זה. כן מכירה משפחות של אברכים שלא חולמות על קניית דירה, אבל הבעל יושב ולומד בהתמדה.
נכון, דירה זה מנוחת הנפש, דירה זה אומר שלא צריך להיטלטל משכירות לשכירות, אבל למה ההורים צריכים לקרוע את עצמם ולהתחייב על סכומים שאין להם מאיפה לשלם בשביל "מנוחת הנפש" של החתן?
בשביל התורה צריך להקריב. ומי שלא יכול להקריב את המחיר של לגור בשכירות בשביל ללמוד תורה- לדעתי "לא שווה" את הסכום שהוא דורש...
הנושאים החמים