התייעצות כתיבה כואבת. (עונש)

[ברוך ר]

כעת פ

כמלמד מספר שנים אכן אני חושב שבכתיבה אין הרבה תועלת, ולכן אינני משתמש בזה, אמנם צריך לזכור שאין היום כמעט שום כלים למלמד כי הכל אסור והילדים יודעים לנצל אתזה, כדי שיהיה משמעת ולמידה נדרש היום המון יצירתיות שאין להרבה,
כשאני רוצה להעניש ילד בכתיבה אני כותב לו דף בערך בן שלוש שורות שבו אני מספר את מה שקרה, כגון,
דברתי בשיעור והרב העיר לי וביקש להפסיק ואני המשכתי, שזה אומר שזלזלתי בהוראת הרב, וגם הפרעתי לזה שיושב לידי שהפסיק להתרכז וגרמתי לו לביטול תורה, והאמת שאני ילד טוב וזה לא מתאים לי כלל, ומעכשיו אשתדל יותר כדי שגם אני וגם החברים יוכלו ללמוד.
ואת זה הוא כותב פעם אחת בלבד! ואני רואה בזה תועלת עצומה כי הילד מבין ולא כועס.

לאיזה כיתה זה ?
זה דבר טוב, אבל הוא מתאים לכל הכיתות או רק לגדולות ?

 

[אבא ל6]

כעת פ

לאיזה כיתה זה ?
זה דבר טוב, אבל הוא מתאים לכל הכיתות או רק לגדולות ?

ברור שלכיתות גבוהות שהילד יותר מבין יש לזה יותר תועלת ולכיתות נמוכות פחות.

 

[ר גן עדן]

זאת אומרת שאת רוב היום הוא יעביר בתפילה ובתחנונים
ולידיעתך חלק מהרעיון הוא שהעונש יפול ברגע על התלמיד
אין סיכוי לשלוט בכיתה בלי פחד של התלמידים
יודע את זה כל מלמד של בנים
(וגם אצל הבנות המורות שמחזיקות כיתה הכי טוב זה אלו שהבנות רועדות מהם)

את מגיעה משדה ההוראה שאת כך מזלזלת?? זו בכל אופן דעתם של גדולי ישראל, ויש על כך הרבה סיפורים.
מכירה מספיק מלמדים שמחנכים בנועם בלי להטיל מורה וב"ה מצליחים יותר מאלו שמטילים פחד.
מורה אמיתי יודע לפתוח סידור ולומר פרק תהילים להצלחת תלמיד ולא רק לנבוח מחוסר שליטה.
מי שלא מתאים לעבוד עם יהלומים שיפנה בבקשה את הכסא!

 

[גלבוע]

מורה אמיתי יודע לפתוח סידור ולומר פרק תהילים להצלחת תלמיד ולא רק לנבוח מחוסר שליטה.

מורה אמיתי יודע להיות בשליטה וחוץ מזה להתפלל.
להתפלל זה לא במקום לעשות את העבודה.

 

[ששונית]

קראתי חלק גדול מהתגובות
חשוב לי להגיב על ההודעות החוזרות ונשנות שחלילה לאמא מלומר או אפילו לרמוז שהעונש לא נכון או שהמלמד לא נהג נכון כי זה יהרוס את החינוך וככה נושרים.
אני רוצה לשאול את בעלי אותן הודעות האם יש תקרה לכלל הזה.
כלומר, אם לדבר בהקצנה, לו יצויר שהמלמד העיף שולחן על הילד שלך ובעט לו בפנים, גם אז תמשיכו לשמור על כבוד המלמד וחלילה לכם מלרמוז שהוא היה לא בסדר?
לא. נכון?
זאת אומרת שבמקרים מסוימים יש כן צורך להודות בפני הילד שהמלמד נהג שלא כראוי ואז אין חשש שהחינוך יהרס והילד ינשור.
אז עכשיו השאלה היא רק מה הגבול.
מתי אסור לומר לילד אני חושבת שהמלמד לא היה צריך לתת לך עונש כזה, ומתי כן.

הגבול שלי אומר שכשנעשה עוול לילד הוא יודע שנעשה לו עוול ואז באים ההורים דורשי טובתו ומתעלמים מהעוול, זה עוול בפני עצמו שעלול לגרום נשירה הרבה יותר מהירה מהאופציה שהזדעזעתם ממנה.
תשאלו כל איש חינוך שעוסק בנוער "מאתגר" מה גורם יותר לנשירה, הגנה על המלמד גם כששגה או גילוי דעתכם שהמלמד שגה.

 

[מרובע]

לא שהמלמד שגה אלא להשתתף בצערו של הילד מבלי להאשים את המלמד.

 

[ר גן עדן]

מורה אמיתי יודע להיות בשליטה וחוץ מזה להתפלל.
להתפלל זה לא במקום לעשות את העבודה.

ברור שלא בעבודה, רגע חשבתם שמורה הגיע לכיתה כדי להתפלל???
חד וחלק, מורה שמשיג שליטה רק ע"י עונשים לא ראוי לתפקידו.
כבר היו סיפורים על שבאו לשאל את גדולי ישראל אם לסלק תלמיד אז הוא שאל, עשיתם הכל? המלמד לא הבין, והוא שאל: ולהתפלל כבר התפללתם על התלמיד?

 

[שרה֫]

אני זכיתי לקבל כ"כ הרבה פעמים לכתוב את סוגי העונשים האלו במהלך שנות היסודי
אבל זהו באיזשהו שלב זה היה משעמם ואיזה נס שהיתה איזה מורה שהתחילה לגוון לי
אמרה לי לכתוב לדוג' כל מיני סוגים של בית, בית ספר/כנסת וכו' או כל מיני דברים אחרים בסגנון
זכור לי שכ"כ התלהבתי שהייתי צריכה להביא את זה למנהלת, וכבר לא חשבתי שזה עונש...
ותכל'ס העונש הזה באמת מועיל למורה שרוצה שתלמיד ישתוק בשיעור עצמו מעבר לכך אין כל תועלת!!

 

[shuli butbul]

אני לא בטוחה שעונש כזה באמת יגרום לא לדבר בשיעור ...
כמו שראיתי בתגובות המגזר שלנו הוא היחיד שמשתמש במין עונשים כאלה
זה לא יפה בכלל... ואני הייתי מתקשרת למורה ואומרת לו שהילד שלי לא מכונת צילום ...( בצורה יפה כמובן )
המגזר החרדי נופל על דברים זניחים ואני לא מכלילה ..
אבל יש לי אחות שהיה לה קשיים לימודיים ונכנסה לסמינר מהגדולים שכולכם מכירים!..
הם פשוט העבירו אותה לכיתה טיפולית עם בנות שממש אין קשר ברמה אליה
היא היתה עם בנות עם תסמונות ופיגורים וכו
היא לא היתה אמורה להגיע לשם ! פשוט היה להם קל .. בלי כאבי ראש.. תיגו אותה כילדה מפגרת וזהו !
אחותי בעקבות זה חזרה בשאלה ושהגיע לביס דתי חילוני
פתאום היתה בכיתה רגילה פתאום הילדה עושה שיעורים ופתאום אין לה בעיות למה ?
כמובן שאני לא מעודדת חינוך חילוני כי הילדים בבגרותם יוצאים יותר גרעים מכל אחד
אבל זה סיפור מקרוב אז מה תגידו? לא היה כח לטפל... במקום לתת עונשים מפגרים תחנכו באמת תסבירו לילד ....
ואולי הילד דיבר בשיעור כי הרמה לא מתאימה ?או כי חזרת על הדברים הרבה פעמים וזה ילד עם קליטה מהירה ?
באמת רדו לעם תראו מה היה שם עם הילד תכנסו לנעליים שלו
המידה קטנה אני יודעת.. אבל זה אפשרי אם רוצים!!!

 

[chaia]

קראתי חלק גדול מהתגובות
חשוב לי להגיב על ההודעות החוזרות ונשנות שחלילה לאמא מלומר או אפילו לרמוז שהעונש לא נכון או שהמלמד לא נהג נכון כי זה יהרוס את החינוך וככה נושרים.
אני רוצה לשאול את בעלי אותן הודעות האם יש תקרה לכלל הזה.
כלומר, אם לדבר בהקצנה, לו יצויר שהמלמד העיף שולחן על הילד שלך ובעט לו בפנים, גם אז תמשיכו לשמור על כבוד המלמד וחלילה לכם מלרמוז שהוא היה לא בסדר?
לא. נכון?
זאת אומרת שבמקרים מסוימים יש כן צורך להודות בפני הילד שהמלמד נהג שלא כראוי ואז אין חשש שהחינוך יהרס והילד ינשור.
אז עכשיו השאלה היא רק מה הגבול.
מתי אסור לומר לילד אני חושבת שהמלמד לא היה צריך לתת לך עונש כזה, ומתי כן.

הגבול שלי אומר שכשנעשה עוול לילד הוא יודע שנעשה לו עוול ואז באים ההורים דורשי טובתו ומתעלמים מהעוול, זה עוול בפני עצמו שעלול לגרום נשירה הרבה יותר מהירה מהאופציה שהזדעזעתם ממנה.
תשאלו כל איש חינוך שעוסק בנוער "מאתגר" מה גורם יותר לנשירה, הגנה על המלמד גם כששגה או גילוי דעתכם שהמלמד שגה.

ההיגיון שלי אומר שלפני ששופטים וכותבים שהעונש הוא לא מוצדק, לפחות במינימום לברר מדוע הילד נענש.
דבר ראשון לשמור על כבוד המלמד ולשמור על דמותו החינוכית בעיני הילד.
אחר כך במידה ואכן נעשה עוול אז....

יש גם הרבה נשירה מצד נוער שקיבל גיבוי מההורים מול הצוות החינוכי וחי בידיעה שהילד צודק והמורה טועה, וכשהילד יודע שהצוות החינוכי טועה והוא צודק אז למה שהוא באמת יתחנך? הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כי הוא צודק ואף אחד לא יכול להעיר לו.

 

[ר גן עדן]

אני לא בטוחה שעונש כזה באמת יגרום לא לדבר בשיעור ...
כמו שראיתי בתגובות המגזר שלנו הוא היחיד שמשתמש במין עונשים כאלה
זה לא יפה בכלל... ואני הייתי מתקשרת למורה ואומרת לו שהילד שלי לא מכונת צילום ...( בצורה יפה כמובן )
המגזר החרדי נופל על דברים זניחים ואני לא מכלילה ..
אבל יש לי אחות שהיה לה קשיים לימודיים ונכנסה לסמינר מהגדולים שכולכם מכירים!..
הם פשוט העבירו אותה לכיתה טיפולית עם בנות שממש אין קשר ברמה אליה
היא היתה עם בנות עם תסמונות ופיגורים וכו
היא לא היתה אמורה להגיע לשם ! פשוט היה להם קל .. בלי כאבי ראש.. תיגו אותה כילדה מפגרת וזהו !
אחותי בעקבות זה חזרה בשאלה ושהגיע לביס דתי חילוני
פתאום היתה בכיתה רגילה פתאום הילדה עושה שיעורים ופתאום אין לה בעיות למה ?
כמובן שאני לא מעודדת חינוך חילוני כי הילדים בבגרותם יוצאים יותר גרעים מכל אחד
אבל זה סיפור מקרוב אז מה תגידו? לא היה כח לטפל... במקום לתת עונשים מפגרים תחנכו באמת תסבירו לילד ....
ואולי הילד דיבר בשיעור כי הרמה לא מתאימה ?או כי חזרת על הדברים הרבה פעמים וזה ילד עם קליטה מהירה ?
באמת רדו לעם תראו מה היה שם עם הילד תכנסו לנעליים שלו
המידה קטנה אני יודעת.. אבל זה אפשרי אם רוצים!!!

כ"כ נכון. אנחנו בדור איסטנט- רוצים הכל הכי מהר שאפשר בלי לעבוד עם הנשמה.
הוראה - מי שהולך לעבוד בכזו עבודה, צריך לדעת שזו עבודה שצריך לתת את הלב והנשמה.

 

[סת''ם סופר]

מוכרח להביע קול שונה במקצת
כל הורה יודע שכדי להחזיק בית על כל המשתמע מכך יש צורך בהטלת משמעת מפעם לפעם
ככל שהכלים להטיל משמעת אוזלים אנו עוברים לכעס תסכול עצבים העלבות ופגיעות שהם הרבה יותר כואבות אפילו מסטירת לחי מצלצלת,
ידוע לי משיחות עם מחנכים רבים שככל שניטלת מהם האפשרות להעניש בצורה מידתית הדרך היחידה שעומדת בפניהם היא גערה שמסלימה להעלבה ופגיעה חמורה בנפש,
בואו נזכור המשמעת היא לא טובת המחנך או הכיתה היא טובת הילד
שום נזק נפשי או פיזי לא ייגרם לילד שיתחרט על מעשיו כי תכאב לו קצת היד מכתיבה, קצת פרופורצית.

 

[shuli butbul]

מוכרח להביע קול שונה במקצת
כל הורה יודע שכדי להחזיק בית על כל המשתמע מכך יש צורך בהטלת משמעת מפעם לפעם
ככל שהכלים להטיל משמעת אוזלים אנו עוברים לכעס תסכול עצבים העלבות ופגיעות שהם הרבה יותר כואבות אפילו מסטירת לחי מצלצלת,
ידוע לי משיחות עם מחנכים רבים שככל שניטלת מהם האפשרות להעניש בצורה מידתית הדרך היחידה שעומדת בפניהם היא גערה שמסלימה להעלבה ופגיעה חמורה בנפש,
בואו נזכור המשמעת היא לא טובת המחנך או הכיתה היא טובת הילד
שום נזק נפשי או פיזי לא ייגרם לילד שיתחרט על מעשיו כי תכאב לו קצת היד מכתיבה, קצת פרופורצית.

זה הענין שכתיבה לא תועיל בכלום חוץ מכאב ביד
ואז ידבר שוב ויכתוב שוב וזה דרך כיפית לדבר ולעשות מה שאני רוצה ... ואז מקסימום אני יכתוב איזה 200 פעם
זה לא חינוך! תחנכו ותעבדו עם הנשמה מה שבאמת עוזר .. תחבק את הילד ותגיד לו אני כל כך אוהב שאתה מקשיב ..
אני שמח שאתה בכיתה שלי וכיף לי לבוא ולראות שאתה בשיעור וכו ...
זה בטוח יועל !!

 

[סת''ם סופר]

יחד עם תיאוריה צריכה לבוא גם ריאליות
מכיר המון הורים שמדמיינים כזה חינוך ויודע מקרוב איך נראה אצלם שישי בצהריים או סתם יום חול כשרוצים רגע לנשום ואז הילד נודניק והילדה רבה איתו וכו'
בהחלט נכון שלחנך צריך עם כל הנשמה ולחבק וכו'
יחד עם זאת הטלת משמעת היא עניין שונה שמוכרחים להקנות אצל הילד
לזה לא יעזור העידוד והחיבוק
כמובן איני מדבר על מקרה ספציפי אבל ככלל צוותי ההוראה משקיעים מאמצים כבירים לקדם את הילדים שלנו, כמו בכל מקצוע ישנה שחיקה ואני מציע שבמקום להעיר או לבקר את המורה אולי לקחת אותו לצד ולחבק ולומר לו כמה אני אוהב שאתה משקיע בבן שלי,
כוונתי שעל אף שתמיד יש מה לשפר גם אצל המורים בואו לא נצפה מהם למה שאנחנו לא באמת מצפים מעצמינו.

 

[elibeli]

קראתי חלק גדול מהתגובות
חשוב לי להגיב על ההודעות החוזרות ונשנות שחלילה לאמא מלומר או אפילו לרמוז שהעונש לא נכון או שהמלמד לא נהג נכון כי זה יהרוס את החינוך וככה נושרים.
אני רוצה לשאול את בעלי אותן הודעות האם יש תקרה לכלל הזה.
כלומר, אם לדבר בהקצנה, לו יצויר שהמלמד העיף שולחן על הילד שלך ובעט לו בפנים, גם אז תמשיכו לשמור על כבוד המלמד וחלילה לכם מלרמוז שהוא היה לא בסדר?
לא. נכון?
זאת אומרת שבמקרים מסוימים יש כן צורך להודות בפני הילד שהמלמד נהג שלא כראוי ואז אין חשש שהחינוך יהרס והילד ינשור.
אז עכשיו השאלה היא רק מה הגבול.
מתי אסור לומר לילד אני חושבת שהמלמד לא היה צריך לתת לך עונש כזה, ומתי כן.

הגבול שלי אומר שכשנעשה עוול לילד הוא יודע שנעשה לו עוול ואז באים ההורים דורשי טובתו ומתעלמים מהעוול, זה עוול בפני עצמו שעלול לגרום נשירה הרבה יותר מהירה מהאופציה שהזדעזעתם ממנה.
תשאלו כל איש חינוך שעוסק בנוער "מאתגר" מה גורם יותר לנשירה, הגנה על המלמד גם כששגה או גילוי דעתכם שהמלמד שגה.

לפני כמה שנים היה לבן שלי 'תקר' עם אחד המלמדים. -חד משמעית המלמד טעה בסיפור.
דיברתי עם אמא שלי על זה ואמרתי לה מצד אחד אני אמורה לגבות את המלמד (כי ככה אומרים) מצד שני, אני מרגישה שאני לא מסוגלת לגבות את הטעות שלו... (הייתי אז ממש בתחילת הדרך בעניין מלמדים)
אמא שלי אמרה לי שילד לא חייב לדעת שתמיד המלמד צודק. אפשר לגבות את המלמד על עצם זה שהוא מלמד לא על מה שהוא עשה. ז"א להגיד לילד: אני חושבת שהמלמד לא צדק אבל הוא המלמד שלך ואנו עושים מה שהוא אומר כי אנו מכבדים אותו.
בצורה כזו הילד לומד שכולנו בנ"א ומותר לנו לטעות ועם זה יש אנשים שאנו אמורים לכבד בכל מצב בלי קשר למה שעשו. ואז כשהילד באמת עשה בכיתה משהו לא בסדר וההורה מגבה את המלמד הילד מבין שההורה לא נגדו בצורה עיוורת.

ואם כבר סיפור מהשבוע...
הבן שלי חזר השבוע עם הפרצוף הכי זורח בעולם ואמר: אמא תראי מה יש לי. עם פתק ביד.
שאלתי אותו פתק טוב? הוא אמר לי לאאאא (במנגינה כזו)
בפתק היה כתוב להורים של... ... עשה כך וכך למרות שהזהרנו שמי שעושה כך לא יוכל להגיע לחיידר ולכן מחר הוא יאלץ להשאר בבית.
למחרת הוא סיפר לאח שלו מה לעשות בשביל לא ללכת לחיידר

 

[אפשרי]

כבר הלנתי פעם על זה שעוד נותנים היום עונשי כתיבה. לא טיפלו בזה. תיראו לאן זה הידרדר...

 

[graphics B]

כשאני מענישה, אני לא קוראת לזה עונש.
אלא, תוצאה.
הסיבה - הרבצת לחבר.
התוצאה, תשב על הספסל בצד.
אם אתה עושה ככה, התוצאה תהיה כזאתי.
וגם לא סתם שמה בצד,
אלא מתווכת לילד ואומרת,
אתה יושב עכשיו כאן בצד כי... וזה לא מתאים לילד בגיל כזה להתנהג ככה.
אני יודעת שאתה פה, ורואה אותך.
עוד כמה דקות אני אבוא,
אנחנו נדבר ונראה שאתה יודע איך מתאים להתנהג בהתאם לגיל שלך.
ואם כן, תוכל לחזור לכולם.

ולא על כל מכה שמה בצד,
איזה דחיפה שילד נתן לשני.
מפרידים מרגיעים.
אבל מכה שבהחלט היתה מכוונה,
וכואבת לילד,
בהחלט דורשת מהילד לשים לב,
למה הוא נענש עכשיו.

 

[אהבת הבריות]

איך יתכן שאנו בוכים על כתיבה מוגזמת ושזה מגיע לפרוג הידיים לא כואבות...

 

[RacheliArt]

לפני כמה שנים היה לבן שלי 'תקר' עם אחד המלמדים. -חד משמעית המלמד טעה בסיפור.
דיברתי עם אמא שלי על זה ואמרתי לה מצד אחד אני אמורה לגבות את המלמד (כי ככה אומרים) מצד שני, אני מרגישה שאני לא מסוגלת לגבות את הטעות שלו... (הייתי אז ממש בתחילת הדרך בעניין מלמדים)
אמא שלי אמרה לי שילד לא חייב לדעת שתמיד המלמד צודק. אפשר לגבות את המלמד על עצם זה שהוא מלמד לא על מה שהוא עשה. ז"א להגיד לילד: אני חושבת שהמלמד לא צדק אבל הוא המלמד שלך ואנו עושים מה שהוא אומר כי אנו מכבדים אותו.
בצורה כזו הילד לומד שכולנו בנ"א ומותר לנו לטעות ועם זה יש אנשים שאנו אמורים לכבד בכל מצב בלי קשר למה שעשו. ואז כשהילד באמת עשה בכיתה משהו לא בסדר וההורה מגבה את המלמד הילד מבין שההורה לא נגדו בצורה עיוורת.

ואם כבר סיפור מהשבוע...
הבן שלי חזר השבוע עם הפרצוף הכי זורח בעולם ואמר: אמא תראי מה יש לי. עם פתק ביד.
שאלתי אותו פתק טוב? הוא אמר לי לאאאא (במנגינה כזו)
בפתק היה כתוב להורים של... ... עשה כך וכך למרות שהזהרנו שמי שעושה כך לא יוכל להגיע לחיידר ולכן מחר הוא יאלץ להשאר בבית.
למחרת הוא סיפר לאח שלו מה לעשות בשביל לא ללכת לחיידר

לא ממש הבנתי את העונש. את מי מענישים? את אבא/אמא שיאלצו להעדר מהכולל/עבודה כדי להיות עם הבן בבית כי לא התנהג יפה?

 

[פשוש]

היה לי פעם אמא בכיתה שהיתה אישה מאוד רגועה ומסודרת, היה לה קו מאוד מעניין בחינוך. בבית שלה היו פינות: פינת מוזיקה, והייתה גם פינת המחשבות. לא התנהגת יפה, רבת? לך לפינה תחשוב על מה שעשית, תרגע.
הילדים שלה היו מאוד רגועים. - באמת משהו נדיר.

אז הנה אני אגיד לך משהו,
קבלתי כל מיני עונשים בחיי
לכתוב מאה פעמים זה דווקא היה נחמד. תמיד אהבתי לכתוב מסודר כזה, יפה, עם עטים צבעוניים...
היו עוד עונשים כמו: שעור הבא בוחן.... לעשות עבודה על... להביא אישור מההורים, מהמנהלת... שרדתי...
אבל לעמוד בפינה - היה בלתי נסבל. כל כך התביישתי והסמקתי. ממש הרגשתי מושפלת.
אויש. לא מסוגלת להזכר בזה. (הייתי ועודני מאד בישנית)
מה שמראה שכל ילד והאופי שלו, ואין בזה שחור לבן.