כתיב מלא או חסר?

  • פותח הנושא nava
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
מהו הכלל לכתיבה עם או בלי "יוד"?
כגון:

ליכתוב או לכתוב?
סיסמא או ססמא?

אני יודעת שכותבים לכתוב וסיסמא, אבל מה הכלל בזה?
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הכלל הוא שבכתיב חסר ניקוד ("כתיב מלא") תמיד כותבים יו"ד חוץ מהיוצאים מהכלל:
אחד מן היוצאים מהכלל הוא שבתנועת חיריק לפני אות מנוקדת בשווא נח, היו"ד לא תיכתב (וגם לכלל הזה יש יוצא מן הכלל, שאם בצורת היסוד יש יוד כי אין שוא נח, היא תיכתב גם ברבים)
לכן כותבים 'לכתוב' ולא 'ליכתוב'.
לגבי סיסמא, הרי גם בכתיב חסר (מנוקד) כותבים עם יו"ד (הסמ"ך השניה בשוא נע ולא נח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה,

מישהו הסביר לי שהכלל הוא בגלל שהאות הראשונה היא קישור, 'לכתוב' 'ממקום' ולכן אין יו"ד והוא הוסיף שלדוגמא 'כסּא' יודגש ב- סמ"ך במקום היו"ד.

זה נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
דובר צדק - לפי כללי האקדמיה ססמה נכתבת היום ללא יו"ד והשווא הוא שווא נח, על משקל גרסה.
כלל נוסף של האקדמיה קובע שמילים ארמיות שהתאזרחו בעברית ומשמשות בצורת נקבה נכתבות בה"א בסופן, לכן יש לכתוב ססמה ולא ססמא, דוגמה ולא דוגמא.
השאלה אם החלטותיהם של אנשי האקדמיה, אקדמיות ככל שתהיינה, מחייבות אותנו - היא כבר שאלה אחרת.
לפי כלליהם גם רישא וסיפא הן צורות נקבה, לכן יש לכתוב: רישה וסיפה. פשוט איום ונורה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ל-nava - בטקסט מנוקד כותבים כִּסֵּא - בחיריק חסר ובדגש, אך בכתיב חסר הניקוד מסמנים ביו"ד את תנועת החיריק, פרט למקרים מסוימים כמו שכתב דובר צדק, ביניהם לאחר מ"ם השימוש כמו במילה "ממקום".
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מעוף, אני משתמש בכללים של האקדמיה כשהם משרתים את המטרות שלי. אין לי שום עניין לשרת את המטרות שלהם.
המטרה שלי - שאנשים יקראו בצורה שתהיה להם נוחה מחד גיסא, ומאידך גיסא שיהיה כמה שיותר קרוב למקור - כלומר התנ"ך - וכמה שפחות ייראה עילג ומצחיק.
לכן אני מעדיף סיסמא, כמו שמעדיפים עשרות אלפי תוכנות ואתרי אינטרנט על פני ססמה.
מטרת הכתיב המלא היא לעזור על קריאה של טקסט חסר ניקוד.
במקרים בהם הכתיב המלא מיותר לחלוטין, אני אישית מעדיף כתיב חסר , אף אם הדבר נוגד את כללי האקדמיה, ולכן אעדיף לכתוב זכרון ולא זיכרון.
(כי אף אחד לא יתבלבל ויקרא את האות ז' בתנועה אחרת מאשר חיריק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אכן, היטבת להגדיר את היחס לכללי האקדמיה. אישית הייתי מעדיפה להיצמד לכללים מוגדרים ולמנוע מעצמי התלבטויות חוזרות ונשנות, אך מכיוון שחלק מהכללים אינם ידידותיים בעליל, אין מנוס מגישה סלקטיבית.
כמו עורכים רבים אחרים אני מעדיפה אמיתי ביו"ד ולא אמתי כקביעת האקדמיה. אך באשר למילות יחס כמו אִתי ועִמי אני תמיד מתלבטת. מצד אחד היו"ד מקילה על הקריאה, בפרט בצורת ההטיה אִתה, אך תמיד כשאני כותבת עימי, אני רואה מול עיני את הצורה בנפרד - עים, וממהרת למחוק את היו"ד...
עוד צורה מוזרה שהאקדמיה דבֵקה בה היא פֵּרות בלא יו"ד, ולו היינו דבקים בה גם אנו, היה על הקורא להתחבט במה מדובר בטקסט - בפרות שברפת או בתנובת העץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י maof;242662:
כמו עורכים רבים אחרים אני מעדיפה אמיתי ביו"ד ולא אמתי כקביעת האקדמיה. אך באשר למילות יחס כמו אִתי ועִמי אני תמיד מתלבטת. מצד אחד היו"ד מקילה על הקריאה, בפרט בצורת ההטיה אִתה, אך תמיד כשאני כותבת עימי, אני רואה מול עיני את הצורה בנפרד - עים, וממהרת למחוק את היו"ד...

וזו בדיוק הבעיה שלי, אני כותבת למשל 'פירסום' וכשאני רואה את זה כתוב אני מוחקת את היו"ד.
אז...?
אין קביעה ברורה, אני צריכה להמשיך להסתמך על עצמי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בפרסום אין שום סיבה להוסיף יו"ד, לא להקלת הקריאה (אף אחד לא יקרא את המילה אחרת), וגם האקדמיה לא ממליצה על הוספת יו"ד כזו (לפני שווא נח).
אם כך, מה יש כאן להתלבט?
נראה שהפשוט ביותר לדבוק בכללי האקדמיה, כל זמן שאין לנו סיבה להתווכח עִמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י עפרה;242669:
נראה שהפשוט ביותר לדבוק בכללי האקדמיה, כל זמן שאין לנו סיבה להתווכח עִמה.
אני מעדיף 'פירות', 'עימי', ו'איתי' כדי שלא יטעו בהן. וביחיד? 'עם' למרות שאפשר לטעות כי כך כתבו בכל הדורות במשנה ובתלמוד
אגב, תדמיינו לעצמכם ילד שקורא משפט לא מנוקד מהמשנה: כיצד מברכין על הפרות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תקציר כללי הכתיב המלא, אשר העתקתי מאתר האקדמיה:

mafrid.gif

אות הכתובה בכתיב מנוקד
כל אות הכתובה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב חסר הניקוד. למשל: גיא, אפוא, סוסיו, ביצים.​
mafrid.gif

תנועת u

תנועת
u נכתבת באות וי"ו. למשל: קופסה, יוקרה, סוכר, הופל, הוצע, כולם.
mafrid.gif


תנועת o

תנועת
o נכתבת באות וי"ו. למשל: בוקר, יופי, ישמור, חומרי (החֹמֶר שלי או שם התואר).

אבל וי"ו לא תיכתב
boolet1_lashon.gif
במילים שבהן תנועת
o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף-קמץ שקיים בכל צורות המילה. למשל: אמנם, אפנה, יזמה, תכנית, למחרת, צהריים (לא כן מילים דוגמת חָמְרִי הנכתבת בווי"ו, משום שצורת היסוד שלה, חֹמֶר, מנוקדת בחולם).
boolet1_lashon.gif
בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ"
א, כגון תאמר, יאבד [אבל בגוף ראשון: אומר (=אֹמַר), אובד (אֹבַד)].
boolet1_lashon.gif
במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת, מאזניים, כה, פה, איפה, כל (=כָּל בנסמך לעומת כול בנפרד).
mafrid.gif

תנועת​
i

תנועת
i נכתבת באות יו"ד. למשל: דיבור, יישוב, אישה, נטייה.

אבל יו"ד לא תיכתב

boolet1_lashon.gif
לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו​
"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד - ניסיון).
boolet1_lashon.gif
אחרי מ"
ם השימוש, כגון מביתו, מחוץ, משם, וכן במילים: עם, הנה (=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן.
boolet1_lashon.gif
במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת
i כגון לבי (מן לֵב), מקלים (=מְקִלִּים, מן מֵקֵל), אמתי (=אֲמִתִּי מן אֱמֶת). כך גם אתי, אתך (אִתִּי, אִתְּךָ מן אֶת).
boolet1_lashon.gif
בפעלים בבניין הפעיל, גם אם אחרי הה"
א אין שווא, כגון הפיל, הכה (=הִכָּה), הציל, הצלתי (=הִצַּלְתִּי), הציע.
boolet1_lashon.gif
לפני יו (
yu או yo) כגון דיון, קיום, בריות, נטיות, ראיות (=רְאִיּוֹת).
mafrid.gif


תנועת​
e

תנועת
e אינה נכתבת ביו"ד. למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).

אבל יו"​
ד תיכתב
boolet1_lashon.gif
במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאכל [לעומת תישמר (תִּשָּׁמֵר)], תיאבון [לעומת שיגעון (=שִׁגָּעוֹן)], קירח [לעומת אילם (=אִלֵּם)], שירות [לעומת
סיפור (=סִפּוּר)].
boolet1_lashon.gif
בשמות עצם בני שתי הברות ממין נקבה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה -
שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה.
boolet1_lashon.gif
בשמות השקולים במשקל השמות היכר (=הֶכֵּר), הישג (=הֶשֵּׂג), היצע (=הֶצֵּעַ), וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות (=הֶכֵּרוּת), הישגיות (הֶשֵּׂגִיּוּת), היקשי (הֶקֵּשִׁי).
mafrid.gif


העיצור w

העיצור
w - בתוך המילה הווי"ו נכפלת. למשל: תקווה, עוול, עכשווי, זווית.
כך גם וי"
ו הבאה אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב). למשל: הוועד, לווידוי.

אבל וי"ו לא תיכפל

boolet1_lashon.gif
בראש המילה ובסופה, כגון ותיק, ועד; קו, צו, לאו.
boolet1_lashon.gif
במילים שבהן הווי"​
ו העיצורית סמוכה לווי"ו אחרת: תקוות (=תִּקְווֹת), מכוון (=מְכֻוָּן), וווו (וּוָווֹ).
boolet1_lashon.gif
הערה: וי
"ו המציינת עיצור בסוף מילה והתנועה a קודמת לעיצור, כותבים יו"ד לפניה: יחדיו, סתיו, עכשיו. אין כותבים את היו"ד במילים בנות הברה אחת: צו, קו, וו, תו.
mafrid.gif


העיצור y

העיצור
y- בתוך המילה ובסופה היו"ד נכפלת. למשל: בניין, הייתה, בניי, לייצר.

אבל יו"ד לא תיכפל​

boolet1_lashon.gif
בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא).
boolet1_lashon.gif
אם היא סמוכה ליו"​
ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר).
boolet1_lashon.gif
על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי.
boolet1_lashon.gif
אחרי אותיות השימוש (מש"
ה וכל"ב), כגון הילד, שיצא (=שֶיָּצָא,
שֶיֵּצֵא), מיד (=מִיָּד), וכן מידי (=מִיָּדִי).
boolet1_lashon.gif
במילים דוגמת זית, בית, ליל (ובתוספת הסופית ה"
א: הביתה, לילה).
boolet1_lashon.gif
במילים: אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די (וגם דיי
או דאי).
mafrid.gif

אות הבאה בדגש חזק תמורת שתי אותיות שוות
אות הבאה בניקוד בדגש חזק - אין להכפילה בכתיב חסר הניקוד. לפיכך ייכתב: כפתי (=כָּפַתִּי), שבת (=שָׁבַתָּ), התחתנו (=הִתְחַתַּנּוּ) [ולא "כפתתי", "שבתת", "התחתננו"].
mafrid.gif
המלצה: במקום שהקורא עשוי להשתבש בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי.
לדוגמה: מִנהל (להבדיל מן מנַהל), הֶקשר (להבדיל מן הַקֶּשֶׁר), התחתַנו(להבדיל מן הִתְחַתְּנוּ), שבַתָּ (להבדיל מן שָׁבַת).

 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תודה. אני הכי מסתבך עם הכללים של הצירי.
אפשר למצוא את הכללים במלואם בסוף מילון אבן שושן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אמנם אם לאחרים מעניין מה הם הכללים שאנשי האקדמיה מכתיבים, לי אישית מעניין איך הסתדרו עד לפני שנות דור עם הכתיב הבלתי מנוקד.
בזמנו של ר' יהודה החסיד (בעל ספר חסידים) עדיין לא היו הסידורים מנוקדים, ועל כן כתב שיש להוסיף ו' ויו"ד כדי שלא ישתבש הקריאה בפי הקטנים והבלתי מורגלים.
ככלל אפשר לראות היום הבדל גדול בין כותב שהינו יודע ספר, לבין כותבים שלא פותחים כמעט ספר יהודי.
לדוגמא, לא תמצא מג"ש או אברך כולל שיכתוב "מיצוה", או "ליכתוב, או "מושה" ואפילו "כוח", אף שבמקרים אחרים לא יימנע מלהוסיף.
לפי עניות דעתי נראה שהכלל בזה הוא, שכל מילה שאפשר להשתבש בה, מוסיפים בה וא"ו או יו"ד (אמהות קריאה). לפעמים אפשר אפילו להחסיר אותן כאשר מתוך ההקשר אי אפשר להבין אחרת.
מתוך ההרגל של דורות רבים לכתוב בכתיב מלא, נוצרו שיבושים רבים בהגייה, בעיקר בפי בעלי הברה אשכנזית.
הראשונים היו נוהגים להוסיף יו"ד כדי לסמן במקום שצריך להיות צר"י שלא יהגו שם פת"ח, אולם במרוצת השנים שובשו לחיר"ק.
הנה כמה דוגמאות: טירוף, פירשו, ליחלק (ברכות ז, ד, כאן אין זו הוספה אלא בדקדוק התיבה), ועוד ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לטובת מי שמעוניין בכל זאת להתרשם מכללי האקדמיה - אני מצרפת כאן את הקובץ המורחב של הכללים, כפי שמופיע בסוף מילון אבן שושן.
 

קבצים מצורפים

  • MUSAF8.pdf
    KB 164.3 · צפיות: 36
  • הוסף לסימניות
  • #15
תסלחו לי, אך יש שם דברים ממש מגוחכים, כמו "למרות הכול" -
האות ו' במילה כול - כול-כך מיותרת ................
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י דובר צדק;249219:
תסלחו לי, אך יש שם דברים ממש מגוחכים, כמו "למרות הכול" -
האות ו' במילה כול - כול-כך מיותרת ................

כול עם ו"ו רק בנפרד, בסמיכות כל, לכן: כל-כך ולא כול-כך.
אבל זה לא סותר את הגיחוך שבדבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הנה עוד כמה דוגמאות של שיבושים שנגרמו עקב הכתיב המלא:
אימון (מלשון אמונה - לא מלשון אמנות) צריך להיות בצר"י ולא בחיר"ק.
אומנות - כאן נוסף הוא"ו הראשון לרמז על חט"ף קמ"ץ, אולם האשכנזים ההוגים חולם כ: "אוי" - לא ידעו מה לעשות עם הוא"ו, והסבוהו לשורו"ק.
"אוכלים (ומשקים)" שהוא"ו נוסף לשמש כחט"ף קמץ, ולפי הברת האשכנזים הדבר אף מקבל שינוי משמעות, כי הם השמיטו את הקמ"ץ שתחת הכ"ף, והמילה מקבלת את המשמעות של רבים פועלים, ולא של שם עצם.
"ויהי כאומרם" - גם כאן כשנוסף וא"ו במקום חט"ף, המשמעות המתקבלת היא פועל בינוני עם כינוי רבים נסתרים, למרות שהכוונה היא לפועלים נסתרים ללא כנוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
עוד דוגמה: איפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י gchw;249854:
עוד דוגמה: איפשר.
איפשר הוא קיצור של אי אפשר בלשון חכמים. אמנם צדקת שבכת"י ראשונים נמצא איפשר במקום אפשר, כדי לרמז על סגו"ל.
ואם נאבה להוסיף עוד דוגמאות - הנה: גירעון (גֵרעון), טיעון, הרי זה "גיטיך" (שובש ל'גיטִיך').
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לא, זה לא פתק איחור שילד זייף לרב'ה שלו, זה הורה ששלח את הבן שלו עם כזה פתק איחור, זה לא היה פורים, סתם יום שיגרתי שהילד נמרח ואיחר, למה הוא כתב בכאלו שגיאות כתיב? התשובה היא שהוא תמיד כותב עם שגיאות כתיב כמו הרבה מבוגרים עם שגיאות כתיב נוראיות, מדובר על תופעה שמי שקצת פוקח עיניים מבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד של מבוגרים עם שגיאות כתיב, וזה נורא, זה לא רק מציק בעין, בסיטואציות מסוימות זה ממש גורם לקורא לזלזל בהם, למרות שבמרבית המקרים מדובר באנשים חכמים ומשכילים, וברור שאנחנו לא מלאכים ולא כולנו מורים/מורות לעברית, אבל לפעמים אתה רואה את היקף השגיאות ואתה אומר לעצמך "עד כאן, זה כבר מוגזם" וכאן אני מנסה להבין:
1) האם בד"כ הם מודעים לזה או שהם מכחישים?
2) האם זה נובע מאיזשהו חוסר חוש מסויים או אולי איזה פספוס מהלמידה שלהם בתור ילדים?
אני פשוט מנסה להרים את הכפפה ולעשות איזה מחקר קטן על מבוגרים עם בעיות כתיב, ואולי לפתח איזו שיטה פשוטה וקצרה שפשוט תלמד אותם לכתוב נכון, הבעיה שלא נעים לומר לבן אדם "יש לך שגיאות כתיב- מאיפה זה נובע", לכן אשמח למידע מאנשים שיש בסביבתם הקרובה מבוגרים עם שגיאות כתיב ונעים להם לדבר איתם על זה! בהצלכא!(....)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה