הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הוא לא האמין שהוא מגיע למצב הנואש הזה. מי היה מאמין, דודי שטרן, הבחור המבריק הפיקח ויודע כל של "תלמודו" הגיע למצב של חידלון חושים ממש. והוא עוד החזיק מעצמו מי יודע מה. פוי.
יחסית, זו לא היתה אמורה להיות סוגיה מורכבת למדי, מה היא בסך הכל ביקשה, אשת החיל שלו? מרכך כביסה ורוד, אפילו את שם החברה אמרה, ממש קלי קלות, אין מחלוקת, זה פשט ממש. והוא נאיבי שכמותו נטל מגבעתו ויצא להפריח במחי ארבע עשרה תשעים את כל התורה כולה. כך חשב לפחות.
אי אי אי, יבורך מפי עליון ממציא המזגן הגאון הזה, מה שכמה מוטות פלסטיק ורוח יכולים לעשות לבנ"א, מגיע לו יישכוייח גדול, דודי הרגיש טוב עם עצמו, נו, מה יש? יש לו כעת משימה והוא בטוח כל כך שהוא יצליח לבצעה על הצד הטוב ביותר.
ודודי הוא חרוץ, ישר אחרי התפילה, כשהוא עוד עם שקית התפילין ביד וקורי שינה בעיניו הוא רץ למלא את בקשת הרעיה, מה גם שאין כמו הבוקר כשאתה עוד רענן ונמרץ כדי למלא משימות הרות גורל שכאלה. זריזין מקדימין והוא מחמיר בכך.
מהכא להתם, הוא עומד בטבורה של מחלקת ניקיון. משהו במוח כבר התחיל לצעוק לו בהד "זה לא המדף בבית של אמא, זה מחלקה, דודינקה, מחלקה!!!". הוא בחר להתעלם.
1 קילומטר ו-6 קומות של מדפים חיכו לו בדממה מבריקה, רק קח ונקה, והוא, עונה על ראשון ראשון ואחרון אחרון. בנחת.
אנטי קלאק - לא, פנטסטיק - לא, ספוג הפלא - לא, אקונומיקה - לא, אקונומיקה בריח לימון - לא, אקונומיקה ללא ריח - חדש חדש להיט - לא, אקונומיקה בטעמים - לא למאכל - גם לא, רגע הוא ראה משהו, שם עט פרקר על יד "אקונומיקה בטעמים - לא למאכל", שלוש פסיעות אחורנית, אוף, זה סתם עוד קשקוש עם עוד איזה שם מפוצץ, חזר לפרקר.
זהו, הוא סיים את צד ימין, הוא פונה כעת לצד שמאל של השרוול הנורא הזה.
בום, טראח חצוצרות תופים "יוּמִים על ימי מלך ..." ויאמר לו: מרכך, מרכך, ויען הנני. אורו עיניו באחת.
בסיידר בסיידר, תסדיר נשימה, זה היה מייגע אבל רֶבּ דודל, כל הגישמאק עוד לפנייך, אז קח עוד נשימה אחת שיהיה "סְפֶּר", מתחילים.
אומרים: "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים", וככל שניסה דודי לפשט פתגם נאה זה, לא עלה בידו. עד לרגע זה כמובן, עכשיו התבהרה הסוגיה. לא ידע הכתוב על מה הוא מדבר. כל בקבוקוני עולם באו והתקבצו על קבוצת מדפים מולבנים שנשאו את השם "מרכך כביסה" למזלו של דודי, לכל מרכך יש שם משפחה מה שהוריד ישירות כמה אופציות מהמדף.
מה שכן הבעית אותו עד אימה היה הצבע, הוא מעולם לא חלם כמה ורוד יעשה לו שחור בעיניים.
יחוס עליו עוטף מר מקסימה וייתן לו לפחות שלושה סימנים על מנת למצוא את אבדתו, מרכך מקסימה ורוד. אך אם כל הצער והיגון, סימנים אין אבל ורוד יש, והרבה. מכל הסוגים.
אם חוי היתה כאן, ודאי היתה מרימה גבה ואומרת כי היא רואה ורוד אחד וכל הגברים הם עיוורי צבעים מלידה, פעם חשב שהיא מגזימה, אבל היום הכל התנפץ לו בגלים גלים של ורוד מזעזע. מאין יבוא עזרו?
אז ככה, על מדף אחד ערמומי עמדו, כמו מחכים שיעז לבחור אחד מהם, ארבעה סוגים של מרכך ורוד. (מאותה חברה כמובן) כולם מרכים, כולם ורודים, אם כי יש ורודים יותר ויש ורודים הרבה יותר.
אחד היה ורוד כזה, נראה לו רגיל, השני היה ורוד קצת יותר כהה, אבל ורוד, אין מחלוקת, השלישי היה ורוד אבל אם הסתכל עליו טוב ראה לפתע שהבקבוק קיבל גם מהוורוד הראשון וגם מהוורוד השני, הכהה יותר, ערעור חלף בו. במה זכה הבקבוק הזה שככה נהנה מכל העולמות?, ברביעי היה ורוד עם פסים ירוקים שגרם לדודי שמחה עצומה, הרי כעת ירדה הדילמה מארבע ורוד לשלוש, שכן ורוד וירוק זה לא ורוד טהור ושלא יעבדו עליו.
ניסה להבין אולי במרכיבים יהיה איזה קטע הסבר לבעלים מבולבלים שכמותו, אך התבדה. פתח אותם, את הבקבוקונים, מבחינת ואת פתח לו, אולי תעלה איזו בת קול מתוך הבקבוק ותאמר לו "הנני רופא לך". פיכס, מרוכז הוורוד הזה. נסתם הגולל.
בצעד אמיץ הוא נטל את שלושת הבקבוקונים הוורודים. יעלה כמה שיעלה הוא לא חוזר הביתה בלי הוורוד הוורוד הזה. בקופה הוא לא מכחיש שהקופאי נעץ בו עיניים של " תגיד, מה נסגר איתך" אבל מה יעשה וכל הוורוד שבעולם נעשו לאגודה אחת נגדו?
דלתות נפתחות ונסגרות מאחוריו, שוב החום הבני ברקי הזה, הלא נסבל.
הוא תכף יתעשת ויחזור הביתה, הוא חייב למצוא איזה תירוץ טוב לתצוגה הוורודה שקנה היום, כרגע, המוח שלו עיסה דביקה ומרוכזת של של ורוד סמיך.
אין מה לומר, הוא נכשל במשימה ובענק, כנראה שיש טובים ממנו וחזקים ממנו וכעת נותר לו לעבוד על ענוה. אתה אפס, אתה כלום, אתה עיוור צבעים מוחלט. אתם יודעים מה? הוא נעצר. מי צריך מרכך בכלל?
חזר הביתה.
יחסית, זו לא היתה אמורה להיות סוגיה מורכבת למדי, מה היא בסך הכל ביקשה, אשת החיל שלו? מרכך כביסה ורוד, אפילו את שם החברה אמרה, ממש קלי קלות, אין מחלוקת, זה פשט ממש. והוא נאיבי שכמותו נטל מגבעתו ויצא להפריח במחי ארבע עשרה תשעים את כל התורה כולה. כך חשב לפחות.
אי אי אי, יבורך מפי עליון ממציא המזגן הגאון הזה, מה שכמה מוטות פלסטיק ורוח יכולים לעשות לבנ"א, מגיע לו יישכוייח גדול, דודי הרגיש טוב עם עצמו, נו, מה יש? יש לו כעת משימה והוא בטוח כל כך שהוא יצליח לבצעה על הצד הטוב ביותר.
ודודי הוא חרוץ, ישר אחרי התפילה, כשהוא עוד עם שקית התפילין ביד וקורי שינה בעיניו הוא רץ למלא את בקשת הרעיה, מה גם שאין כמו הבוקר כשאתה עוד רענן ונמרץ כדי למלא משימות הרות גורל שכאלה. זריזין מקדימין והוא מחמיר בכך.
מהכא להתם, הוא עומד בטבורה של מחלקת ניקיון. משהו במוח כבר התחיל לצעוק לו בהד "זה לא המדף בבית של אמא, זה מחלקה, דודינקה, מחלקה!!!". הוא בחר להתעלם.
1 קילומטר ו-6 קומות של מדפים חיכו לו בדממה מבריקה, רק קח ונקה, והוא, עונה על ראשון ראשון ואחרון אחרון. בנחת.
אנטי קלאק - לא, פנטסטיק - לא, ספוג הפלא - לא, אקונומיקה - לא, אקונומיקה בריח לימון - לא, אקונומיקה ללא ריח - חדש חדש להיט - לא, אקונומיקה בטעמים - לא למאכל - גם לא, רגע הוא ראה משהו, שם עט פרקר על יד "אקונומיקה בטעמים - לא למאכל", שלוש פסיעות אחורנית, אוף, זה סתם עוד קשקוש עם עוד איזה שם מפוצץ, חזר לפרקר.
זהו, הוא סיים את צד ימין, הוא פונה כעת לצד שמאל של השרוול הנורא הזה.
בום, טראח חצוצרות תופים "יוּמִים על ימי מלך ..." ויאמר לו: מרכך, מרכך, ויען הנני. אורו עיניו באחת.
בסיידר בסיידר, תסדיר נשימה, זה היה מייגע אבל רֶבּ דודל, כל הגישמאק עוד לפנייך, אז קח עוד נשימה אחת שיהיה "סְפֶּר", מתחילים.
אומרים: "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים", וככל שניסה דודי לפשט פתגם נאה זה, לא עלה בידו. עד לרגע זה כמובן, עכשיו התבהרה הסוגיה. לא ידע הכתוב על מה הוא מדבר. כל בקבוקוני עולם באו והתקבצו על קבוצת מדפים מולבנים שנשאו את השם "מרכך כביסה" למזלו של דודי, לכל מרכך יש שם משפחה מה שהוריד ישירות כמה אופציות מהמדף.
מה שכן הבעית אותו עד אימה היה הצבע, הוא מעולם לא חלם כמה ורוד יעשה לו שחור בעיניים.
יחוס עליו עוטף מר מקסימה וייתן לו לפחות שלושה סימנים על מנת למצוא את אבדתו, מרכך מקסימה ורוד. אך אם כל הצער והיגון, סימנים אין אבל ורוד יש, והרבה. מכל הסוגים.
אם חוי היתה כאן, ודאי היתה מרימה גבה ואומרת כי היא רואה ורוד אחד וכל הגברים הם עיוורי צבעים מלידה, פעם חשב שהיא מגזימה, אבל היום הכל התנפץ לו בגלים גלים של ורוד מזעזע. מאין יבוא עזרו?
אז ככה, על מדף אחד ערמומי עמדו, כמו מחכים שיעז לבחור אחד מהם, ארבעה סוגים של מרכך ורוד. (מאותה חברה כמובן) כולם מרכים, כולם ורודים, אם כי יש ורודים יותר ויש ורודים הרבה יותר.
אחד היה ורוד כזה, נראה לו רגיל, השני היה ורוד קצת יותר כהה, אבל ורוד, אין מחלוקת, השלישי היה ורוד אבל אם הסתכל עליו טוב ראה לפתע שהבקבוק קיבל גם מהוורוד הראשון וגם מהוורוד השני, הכהה יותר, ערעור חלף בו. במה זכה הבקבוק הזה שככה נהנה מכל העולמות?, ברביעי היה ורוד עם פסים ירוקים שגרם לדודי שמחה עצומה, הרי כעת ירדה הדילמה מארבע ורוד לשלוש, שכן ורוד וירוק זה לא ורוד טהור ושלא יעבדו עליו.
ניסה להבין אולי במרכיבים יהיה איזה קטע הסבר לבעלים מבולבלים שכמותו, אך התבדה. פתח אותם, את הבקבוקונים, מבחינת ואת פתח לו, אולי תעלה איזו בת קול מתוך הבקבוק ותאמר לו "הנני רופא לך". פיכס, מרוכז הוורוד הזה. נסתם הגולל.
בצעד אמיץ הוא נטל את שלושת הבקבוקונים הוורודים. יעלה כמה שיעלה הוא לא חוזר הביתה בלי הוורוד הוורוד הזה. בקופה הוא לא מכחיש שהקופאי נעץ בו עיניים של " תגיד, מה נסגר איתך" אבל מה יעשה וכל הוורוד שבעולם נעשו לאגודה אחת נגדו?
דלתות נפתחות ונסגרות מאחוריו, שוב החום הבני ברקי הזה, הלא נסבל.
הוא תכף יתעשת ויחזור הביתה, הוא חייב למצוא איזה תירוץ טוב לתצוגה הוורודה שקנה היום, כרגע, המוח שלו עיסה דביקה ומרוכזת של של ורוד סמיך.
אין מה לומר, הוא נכשל במשימה ובענק, כנראה שיש טובים ממנו וחזקים ממנו וכעת נותר לו לעבוד על ענוה. אתה אפס, אתה כלום, אתה עיוור צבעים מוחלט. אתם יודעים מה? הוא נעצר. מי צריך מרכך בכלל?
חזר הביתה.
