כללי לכל אוהבי התחרויות למיניהם - גנזך קידוש השם

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י א"ב;1142070:
אין לי כוונות להשתתף בתחרות מפאת קוצר זמן לנשימה,
אבל הלוואי שהיה לי זמן וראש פנוי לתת ביטוי לרגש החזק מאד, לזעזוע ולמשקעים שאני מרגישה כלפי הנושא הזה.

לא בקשו מיתוג של חברה,
לא בקשו עיצוב של חוברת שתחולק בכנס,
ולא עיצוב של אתר אינטרנט לגנזך קידוש ה'.
בקשו כרזה,
כרזה זה בשביל הכיף, בשביל היצירה, בשביל העשיה.
גנזך קידוש ה' לא יעשו בזה שימוש,
רק נותנים הזדמנות להבעת רגש. לא רוצים לא צריך.
לא צריך אתכם, ואף אחד לא רוצה להשתמש בכם!

באמת זלזול!
רק 35 ש"ח לכזאת הנאה כיף ויצירה!
הם הורסים את תחום התחרויות ומורידים את מחיר השוק.
דמי השתתפות בתחרות צריכה להיות מינימום 100 ש"ח למתחילים ו500 ש"ח למקצוענים!
ממש בושה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ה"תודה" בטעות.
לא התכוונתי לזה (אני מבינה שצחקת),
התכוונתי לזה שאף אחד לא חושב איך לנצל אתכם,
ולקבל עבודה שהיו צריכים בגנזך,
בחינם - בגלל שמעצבים פראיירים עשו להם אותה במקום לפנות למעצב שלוקח כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני לא מדבר על זה שזה ניצול ואני לא חושב שמישהו חושב שזה ניצול.
זאת טעות לא ניצול.
הם מעוניינים בכרזות של אנשי מקצוע או של סטודנטים?
ללכת לאיש מקצוע ולבקש ממנו להשתתף בתחרות (שלא תצא לו מזה כמעט כלום) ולהשקיע זמן מאמץ וידע. ועוד לבקש ממנו דמי השתתפות.
זה מגוחך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ציטוט: אז כן, תחרויות למעצבים הן נושא כאוב. רק בתנאים מסויימים מדובר בהזדמנות למעצבים. ברוב המקרים (ולצערי גם במקרה זה) מדובר בניצול ציני של בעלי כשרונות.[/QUOTE]

לא הבנתי למה זה ניצול ולמה ציני?
לפי הבנתי ניצול זה כשמישהו מכריח אותך לתת שרות שאתה לא מעוניין,
פה אף אחד לא מכריח את הגרפיקאים להשתתף בתחרות.
זו הצעה שמי שמתאימים לו התנאים האלה מוזמן להשתתף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אסתר, אני מכבד ומעריך את גישתך החיובית והעין הטובה שלך. אלה תכונות מבורכות. לצערי אין בכך כדי לשנות את חוסר הצדק המובנה בתחרויות מהסוג הזה.

אנסה להרחיב מעט ולהסביר את דעתי באשר לתחרויות עיצוב בכלל ובתוך כך גם תוסבר דעתי באשר לתחחרות זו.

נתחיל עם עובדה אחת ברורה:
יוזמי התחרות מרוויחים מהתחרות. זה הדבר הברור ביותר. בסיומה של התחרות יעמדו לבחירתם מבחר יצירות, פרי עבודתם של עשרות מעצבים שהשקיעו במצטבר עשרות או אף מאות שעות עבודה במטרה לעצב כרזה שתיטב בעיני השופטים.

נעבור לשאלה המתבקשת: מה היא התמורה שנותנים יוזמי התחרות לקהילת המעצבים המשתתפים בתחרות? ובכן, התשובה לשאלה זו, היא למעשה המבחן האם יש כאן עסקה הוגנת, או לא.
אם ה"פרס" הוא סכום דומה לסכום ששווה העבודה, נמצא שלמעשה, כל המתמודדים יחד, קיבלו תשלום שמכסה רק עבודה אחת. -זה כמובן לא הוגן. זה כמובן ניצול ציני שמתמרן קבוצה של אנשי מקצוע לעבוד תמורת הסיכוי הזעום להיות זה שבסך הכל יקבל תשלום.

באילו תנאים תחרות יכולה להיות הוגנת? במקרה שבו הפרס הינו סכום נכבד ששווה פי כמה וכמה יותר מערך העבודה ו/או נלווים לקבלת הפרס חשיפה ופרסום בהיקף משמעותי. אז אפשר לראות בתחרות הזדמנות.

אני אישית נמנע מהשתתפות גם בתחרויות מהסוג השני, "ההוגן", אולי מאותה סיבה שאני גם לא ממלא לוטו ולא משקיע בבורסה... אני פשוט מעדיף לעבוד תמורת תשלום. ולא תמורת סיכוי.

אבל גם אם אתה מהסוג שכן ממלא לוטו, בלוטו יש סיכוי לזכות במליונים, כאן הזכיה היא לא יותר מתשלום סביר עבור כרזה אחת. נראה לי שעדיף להשקיע את הזמן בעבודה אמיתית.

נכתב ע"י rr31;1142104:
לא הבנתי למה זה ניצול ולמה ציני?
לפי הבנתי ניצול זה כשמישהו מכריח אותך לתת שרות שאתה לא מעוניין,
פה אף אחד לא מכריח את הגרפיקאים להשתתף בתחרות.

אתה מתבלבל בין ניצול לכפיה. כפיה זה כשמכריחים מישהו לעשות משהו בניגוד לרצונו.
ניצול זה לרתום אחרים לצרכיך תוך שימוש בעמדת כח שיש לך עליהם.
דוגמה קיצונית לניצול: לבקש מקבצן רעב לנקות לך את כל הבית תמורת ארוחה חמה.
דוגמה פחות קיצונית לניצול: לבקש מעשרות אנשי מקצוע לעבוד עבורך תמורת סיכוי לזכות בשכר המספיק רק לאחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לדעתי, הכי מבייש פה זה גובה שכר הפרסים.
700 ש"ח למקום שלישי? אפילו מעצב מתחיל מקבל יותר על עיצוב כרזה ובלי תנאי תחרות וזכיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לדעתי גם הם לא חשבו על זה, עלה רעיון, אז מאברוק, הולכים על זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני לא חושבת שאנשים שמעצבים כרזה , מעצבים את זה עבור לזכות בכסף...בפרס, לכן זה לא משנה סכום הזכיה , יש משהו אחר ,חם כזה שלוקחים נושא שנוגע ללב של המעצב ועל זה הוא חושב ולא על הזכייה
ככה לפי מה שאני מרגישה
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
(תגובתי זו מועתקת מהאשכול הנוסף בנושא בפורום פרסום. תרגישו נוח לא לקרוא אותה פעמיים.)

חברים יקרים.

ראשית אבהיר כי אין לי כל קשר לניהול התחרות או ארגונה. התבקשתי בסך הכל לכתוב פוסט הכוונה בנושא שיווק רגשי ועשיתי זאת (ומכאן לכל מי שיש לו בקשה דומה - תגידו, ואם יש לי מה להוסיף - בכיף אכתוב פוסטים כבקשתכם).

לעניין התחרות:

אני חושבת כמו כולם, שתחרות לעיצוב לוגו עבור חברה מסוימת, למשל, זה ניצול, גועל נפש ואפילו שחיתות ממדרגה ראשונה. זה מוזיל את מקצוע העיצוב והופך את המעצבים לפראיירים ובלתי נצרכים גם אם הם עצמם לא השתתפו בתחרות - רק החברים שלהם.
על עיצוב צריך לשלם ולא לקבל בחינם עשרות או מאות דוגמאות ולשלם רק על אחת מהם.

אבל, יש הבדל מאוד גדול בין זה לבין התחרות הנוכחית:

התחרות של גנזך קידוש השם איננה מתוך רצון או צורך להשתמש בכרזות. אם היו צריכים כרזה בעלת אמירה, לצורך ספציפי, היו פונים לאחד הגדולים (ממליצה מאוד על מאיר אשל), ומבקשים ממנו לבנות כרזה במחיר שידרוש (והוא בטח ידרוש כמו שצריך).

אלא מה, גנזך קידוש השם רצו שהנושא 'גבורה יהודית בזמן השואה' יתפוס שיח. ושיח לא יקרה גם אם מישהו מפורסם מאוד או לחלופין - אלמוני מאוד יצור כרזה, ואפילו לא אם היא תתפרסם בכל העיתונים כולם. ודאי שהנושא הזה לא יקבל את מלוא ההתייחסות ולא ילמד לעומק כמו כאשר הרבה מאוד אנשים יכינו כרזה ויתאמצו בשבילה.

אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה שתוכננה התחרות הזו, אבל לדעתי היא זו. תחרות זה דבר טוב ואנשים אוהבים את זה, תחרות כמו זו היא הזדמנות ללמוד משהו שככל שעובר הזמן הופך להיות עוד איזה רקע היסטורי לסיפורי קומיקס, ובמחילה - 35 שקל זה תשלום סמלי בשביל כל הכיף והאדרנלין שיש בתחרויות מסוג זה.

יש אנשים שחושבים אחרת ממני - והם מוזמנים שלא להצטרף לתחרות, למרות שיהיה נורא חבל לוותר על האמירה שלהם. אולי הם אומרים שפרסום שווה את התשלום (כי יד ושם זה פרסום אם יזכו - ו-35 שקל שווים את זה), זה נכון. גם גנזך קידוש השם הוא גוף מספיק גדול בשביל להתפרסם בזכות תחרות שלו. אבל עדיין אני חושבת שבלי קשר לזה - גם על כיף משלמים וגם על סיפוק וגם על הנאה. וזה לגמרי שווה 35 שקל. אני מאמינה שלא רק תלמידים ישתתפו אלא גם אנשי מקצוע שרואים חשיבות בהדגשת הנושא ובלמידתו, ומרגישים שיש להם מה להביע באופן אומנותי.

באמת מעניין למה אף סופר או משורר לא צועק על תחרויות כתיבה למיניהן. אולי כי המעצבים של היום שכחו שהם גם (קצת) אומנים?

בעניין שאר הסעיפים מתקנון התחרות שציטטו כאן - הייתי ממליצה לא להתייחס אליהם בכזו צורה. מדובר בסעיפים משפטיים שאמורים לכסות על הגוף, עורך התחרות, בכל מיני מקרים. רובם סעיפים יבשים ומשעממים שמועתקים מתחרות אחת לאחרת... תרגעו בבקשה.

ודבר אחרון - בזמנו היו בקשות בפורום הזה (פורום פרסום בפרוג) ליצור כל מיני תחרויות. האמת היא שכבר עבדנו על זה לא מעט, מזמן (תחרות מקצועית ולא קשקוש של תעשו כרזות בנושא איקס), אך לא יצא מזה כלום. למה? כי תחרות זה דבר שעולה הרבה כסף וזמן. במקביל לזה שהתאמצנו בכל זאת להתגבר על המכשולים הכלכליים - היו, בעיקר בפורום עיצוב, צעקות על עניין התחרויות באופן כללי, הרבה דיבורי נגד, שהוציאו לנו את החשק להמשיך.

אז אם יש בכל זאת אנשים שחושבים שתחרות היא דבר מעניין וכיפי, ושאפשר לנסות את זה בכל זאת - אתם מוזמנים לצלצל פה, לפני שעוד כמה יחליטו לא להכניס את ראשם הכואב מרוב עמל וטרחה לתוך המקום הזה.

בהצלחה לכל המשתתפים בתחרות. אל תרגישו מנוצלים - זה יותר בשבילכם מאשר בשביל איזו מטרה קטנונית של 'להשתמש בכישרונות המבורכים שלכם בלי לשלם, ועוד לעשות עליכם כסף'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לאה, אמרת שיש הבדל גדול אבל לא הצגת שום הבדל מהותי.
ברור שרוצים להרוויח גם כרזה וגם יח"צ במכה אחת. במה זה הופך את זה לפחות ניצול? עצם הקונספט שמעצבים גרפיים הם אנשי מקצוע שמוכנים לעבוד לשם התחרות, "הכיף" והיח"צ, הוא עצמו מקומם ומכעיס.
הפרסים מעליבים ומעידים על הערך הנמוך שמייחסים לעבודתם של המשתתפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ההבדל הוא יחיד:
אין להם שום מטרה בפני עצמה בכרזה.
רק בתחרות.

(כך למיטב הבנתי בכל אופן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
כל ארגון ללא מטרות רווח יכול לטעון את אותה טענה לגבי נושאי הפעילות שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכון. וכאן השאלה אם אתה מאמין להם, או לא מאמין להם, או בכלל לא נכנס לזה ועושה רק מה שבא לך...
(כמובן שכל האפשרויות הן בסדר גמור, וגם דרכי תגובה אחרות.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אז זהו, שזה לא חשוב בכלל אם אני מאמין או לא.
נגיד שאני מאמין בלב שלם.
עדיין, בפועל, מה שקורה זה שקבוצה שלמה של אנשי מקצוע מייצרים ערך משמעותי עבור האירגון. ואילו האירגון מצידו מציע תמורה זעומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
כל עוד יש פראיירים, יהיו גם נצלנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא יודעת למה,
אבל הרגשתי כאן זה לא בניצול הכשרונות
אלא בניצולנו ליצירת שיח ציבורי באמצעותנו.
אין מה להתנצל , מותר לעשות יחצנות, וגם לחטוף קצת...
בקשתם שיח ציבורי?
קבלתם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י ckuh;1142171:
אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה שתוכננה התחרות הזו, אבל לדעתי היא זו. תחרות זה דבר טוב ואנשים אוהבים את זה, תחרות כמו זו היא הזדמנות ללמוד משהו שככל שעובר הזמן הופך להיות עוד איזה רקע היסטורי לסיפורי קומיקס, ובמחילה - 35 שקל זה תשלום סמלי בשביל כל הכיף והאדרנלין שיש בתחרויות מסוג זה.

יש לי אתגר נורא כייפי עבורך את נורא תהני! יש לי עסק מדשדש ואת נורא נהנית לקחת עסקים מדשדשים ולהפוך אותם לסופר מוצלחים! בנוסף אני מבטיח הצלחה בתמורה לכיף הזה תצתרכי לשלם ס"ה 100 ש"ח. אין לי ספק שלא תוכלי שלא לקפוץ על ההצעה שלי!

אין לי בעיה בתרומה של מקצוע. בסופו של דבר מדובר בעמותה ואם היה מדובר בחברה עסקית היה מדובר ממש על ניצול ציני.

אבל לומר שזה תורם לי כיף והנאה ולכן שווה להשתתף זה מגוחך! לא מדובר פה בחובבנים אלא באנשי מקצוע ואותי תמיד למדו שאפשר לבקש טובות מחבר לעזור בחינם אבל אם חבר שלך איש מקצוע אז לא מבקשים אלא משלמים כי זה המקצוע והפרנסה שלו וזה גובל גם בניצול ויתכן אף בגזל.

ולכן הטענה היחידה שמקובלת עלי היא תרומה (שפה גם היא לא בטוחה כי אולי אדשדש אי שם מאחור) אבל הנאה וכיף של יצירת מודעה תמכרו בבקשה בקייטנת אמהות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מעצב שישקיע מזמנו לעיצוב כרזה בנושא, במיוחד כזה שקרוב לרבים מאתנו, בד"כ יעשה זאת בתור אתגר, הוא לא בונה על כסף שיכסה לו את האובר בבנק. הפרסים הם סה"כ תמריץ שאם כבר זכית יהיה לזה ביטוי כלשהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
כאחת שהשתתפה כבר שנתיים בתחרות של יד ושם, חשוב לי לכתוב את דעתי (על אף שאני נמנעת בדר"כ מלהגיב).
התחרות שם פונה לציבור הגרפיקאים הישראלי ומותנית בדמי השתתפות של 50 ש"ח. הייתי מכותבת ברשימת התפוצה שלהם, והיה מאוד מעניין לחלוק עם המשתתפים רעיונות, ואפשרויות לביצוע הכרזה. אם דיברו שם על הכסף? - לא. ניצול? שוב פעם - לא. הבטיחו לנו חשיפה? – לא!
ללא ספק, זאת הייתה חוויה שהעשירה אותי. היה לי הרבה יותר מנחמד, אך העובדה שהגישה של הציבור הכללי לשואה אינה באה בקנה אחד עם ההשקפה שלנו, הביאה אותי להחלטה לא להמשיך להשתתף בתחרות. (לא השתתפתי בשנה השלישית.) הם רואים את השואה מנקודת במבט שונה משלנו, ולפעמים הם עשויים להעביר מסר בצורה צורמת ביותר.
שמחתי מאוד כשראיתי ש"גנזך קידוש השם" הביאו את התחרות "הביתה". משפניתי אליהם נאמר לי שתמורת ההשתתפות בתחרות אקבל הזמנה חינם להשתתפות בערב לציון 70 שנה לגטו וורשא שיתקיים בבניני האומה. באותו הערב גם יכריעו על 3 הכרזות הזוכות.
דבר לגיטימי ביותר, אחרי שביקשתי להשתתף בתחרות, אקבל הזמנה חינם .
נכנסתי לפורם הזה כדי להתייעץ ולחלוק רעיונות, כמו שקרה כשהשתתפתי בתחרות של יד ושם, והתאכזבתי לגלות שאת הגרפיקאים שלנו מעניינים דברים אחרים.
אני ממליצה לכל מי שיש לו בעיה עם העניין הכספי או כל עניין אחר, לפנות אליהם במייל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> הם זמינים. ומה שבטוח, זה הרבה יותר מכבד לפנות אליהם מאשר להגיב באופן שהגיבו בפורם הזה.
בכל אופן אם יתפתח בפורם הזה, דיון אודות האופנים בהם אפשר לבצע את הכרזה, מניסיון, זה עלול להיות מעניין ביותר!.
בהצלחה לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י ckuh;1142171:
אבל, יש הבדל מאוד גדול בין זה לבין התחרות הנוכחית:

אלא מה, גנזך קידוש השם רצו שהנושא 'גבורה יהודית בזמן השואה' יתפוס שיח. ושיח לא יקרה גם אם מישהו מפורסם מאוד או לחלופין - אלמוני מאוד יצור כרזה, ואפילו לא אם היא תתפרסם בכל העיתונים כולם.

כדי לתפוס שיח משלמים אנשים סכומי 'עתק'!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה