לתועלת הרבים ולמניעת עוגמת נפש מצויה - -

[מוישה]

למה היום לא רואים כמעט ע"ד שפעם ראו יותר בהסכמות של רבנים: :"וע"כ אנו אוסרים לעשות כמתכונתו עד חמש שנים מיום שלמטה"? מפני היבול העצום?

נושא הספרים היה בסמכות ה'קהל' (-לא ה'קהילה', אלא הגוף הסמכותי שנקרא 'קהל'). כיום אין סמכות כזאת.

 

[למאי נפקא מינה]

לענ"ד זה היה משום שרוב הספרים היו צורך הציבור, והיות ומו"לים לא היו עושים זאת לולי אותן אזהרות כתבו כך הרבנים.
מה שבעצם קורה גם היום ברבים מן הספרים שהם צורך הציבור [כמו גמרות ופירושיהן, תנ"ך ופירושיו, מהדורות טושו"ע ועוד רבים.]

 

[השידוך]

גמ"ח חדש לתועלת המתעסקים בעריכת ספרים וההדרתם​

ב"ה עולם הספרים לא שוקט על שמריו. בכל יום אנו מתבשרים על צאתם לאור עולם של ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים במהדורות מאירות עיניים ומשובבות לב המעיינים.

בשנים האחרונות קרה כמה וכמה פעמים שאנשים ההדירו ספרי הראשונים ואף האחרונים, ומעט לפני סוף העריכה, והיו אף מקרים שאחר ההדפסה, נודע שערכו את אותו הספר במקביל במקום אחר מבלי לדעת זה מזה.

עוגמת הנפש במקרה כזה היא לאין שיעור, הן מחמת הממון הרב שנשפך בכל פרוייקט כזה והן מחמת המאמצים והכוחות. ואם היו יודעים אחד מרעהו היו מסכימים ביניהם למי זכות הראשונים ומי יפסיק את מלאכתו, או שמא יתאחדו ביניהם ולאחיו יאמר חזק.

הרעיון המוצע בזה פשוט מאוד: כל עורך שמתחיל פרוייקט מסויים מספרי רבותינו, שיעדכן במערכת זו, עם פרטים מלאים על קצב ההתקדמות, סוג העריכה [ייתכן שאותו ספר יוצא בשתי צורות שונות, אחד עובד על דיוק מירבי של כתב היד והשני רוצה להוציאו עם הערות והארות, ובמקרה זה אדרבה, שייצאו שניהם לאור], צפי סיום העבודה וההוצאה לאור, וכן כל המבקש להתחיל בעריכה כלשהי, יברר קודם אם אין מישהו שקדם לו בכך, ולשניהם יונעם.

המערכת תשמור את כל פרטי המעדכנים, ותמסור את הפרטים הרלוונטיים לכל מבקש ומתעניין.

כמובן שאין בעדכון ורישום במערכת שום קדימה הלכתית וכל הרעיון כאן הוא רק למנוע עוגמת נפש מיותרת, שכנראה אפשר למונעה בקלות!

לרישום ספרים שבעריכה ולבירור על ספרים הרשומים במערכת: kefelbookאין לכתוב כתובת מייל [להחליף # ב-@]

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה

תודה על היוזמה החשובה.

מה קורה אם מישהו התחיל בעריכת ספר, ואחרי תקופה נתקע ועצר [אך לא הודיע על העצירה, מכיוון שהוא חושב שאולי יבוא יום והוא ימשיך].
האם לא ראוי שחבירו שרצה לעבוד על אותו ספר יוכל להמשיך?

 

[מאל"ף ועד תג]

תודה על היוזמה החשובה.

מה קורה אם מישהו התחיל בעריכת ספר, ואחרי תקופה נתקע ועצר [אך לא הודיע על העצירה, מכיוון שהוא חושב שאולי יבוא יום והוא ימשיך].
האם לא ראוי שחבירו שרצה לעבוד על אותו ספר יוכל להמשיך?

אכן זו בעיה מוכרת, ולאו דוקא מכוונה לא טובה, אלא מאילוצים כספיים וכדו'.
מסיבה זו, מתבקשים כל הרשומים במערכת לעדכן צפי סיום עבודה, ואם תיווצר סיטואציה כזו, ניתן יהיה בקלות לברר אצל המחבר המתמהמה, מה קורה עם ההתקדמות וכדו'.
כמובן שבכל דבר יש גם בעיות וחסרונות, אבל הסך הכללי משתלם לכולם.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

לא אהבתי את ההשתלחויות המוגזמות כאן על עוז והדר, כאילו כל החומר שלהם זבל שנמכר באמצעות כריכות יפות ופרסומת... לענ"ד הקלושה יש להם לא מעט ספרים איכותיים, וגם אם יש ביקורת אפשר להתייחס בצורה מכובדת [כן, אני עורך בעוז והדר, אבל אין לי מניות שם...].

בשנים עברו, הם עשו עבודה יסודית ויפה. אולי לא הכי יסודית, אבל בסה"כ הרמה היתה בסדר.
בשנים האחרונות, זה תלוי פרויקט. הפרויקטים של 'מכון עוז והדר ירושלים' - עדיין שומרים על הרמה הגבוהה. הפרויקטים של 'עוז והדר' הרגילים - יש מקום נכבד לשיפור. הפרויקטים בשיתוף המכון של הרב אבוחצירא - מתחת לכל ביקורת.
סליחה על הבוטות. אבל זו דעתי שהתגבשה לאחר ליבון מעמיק של העניין עם כמה וכמה מנכבדי העוסקים בההדרת ספרים ובהאדרת תורה.

 

[מאל"ף ועד תג]

סיפור טרי מהתקופה האחרונה:

אברך ת"ח אסף חומר רב על נושא ספציפי, מתוך תכנון להוציאו במתכונת ה"אוצרות" של 'מכון ירושלים' [אוצר מפרשי התורה/ההגדה/התלמוד]. מדובר בהוצאה כספית גדולה מאוד, שלא לדבר על הכוחות והזמן הנדרשים לכך.
בבירור אקראי במייל הנ"ל שבתחילת השרשור, נודע לו שמכון מסויים מסיים בשבועות אלו את העבודה באותו נושא בדיוק [אחר עבודה של שנתיים]!!!
כמובן שהוא הפסיק את עבודתו [בצער רב, אך לפני ההוצאה הכספית העצומה].
ראיתי לנכון לפרסם זאת, כדי להגיע אל כמה שיותר מו"לים ומחברים, שיידעו בבירור שהדרך אשר הם הולכים בה, לא הלך בה איש מעולם...

כל מי שמכיר מחבר ומהדיר ספרים, יעשה עמו טובה גדולה, וישלח לו את כתובת המייל הנ"ל [kefelbookאין לכתוב כתובת מייל], שיוכל לברר שם "שמא הקדימנו אחר".

התורה חסה על ממונם של ישראל!​

 

[yonatanr]

הפרויקטים בשיתוף המכון של הרב אבוחצירא - מתחת לכל ביקורת.
סליחה על הבוטות. אבל זו דעתי שהתגבשה לאחר ליבון מעמיק של העניין עם כמה וכמה מנכבדי העוסקים בההדרת ספרים ובהאדרת תורה.

אני מוחה על הוצאת שם רע.
מאות רבות של תלמידי חכמים מן השורה הראשונה עבדו ביגיעה רבה על הפרויקטים המדוברים, ועשו כמיטב יכולתם להגיע למקסימום האפשרי, בהוצאה עצומה של מיליוני דולרים - ובמחי יד בא מישהו וכותב על כל יגיע כפיהם 'מתחת לכל ביקורת'.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

אני מוחה על הוצאת שם רע.
מאות רבות של תלמידי חכמים מן השורה הראשונה עבדו ביגיעה רבה על הפרויקטים המדוברים, ועשו כמיטב יכולתם להגיע למקסימום האפשרי, בהוצאה עצומה של מיליוני דולרים - ובמחי יד בא מישהו וכותב על כל יגיע כפיהם 'מתחת לכל ביקורת'.

המחאה אינה תגובה ענינית. המאות הרבות של תלמידי חכמים ומיליוני הדולרים - אינם הופכים את העבודה לראויה לשמה.
קח כדוגמא את פרויקט 'אוצר פניני החסידות', שסובל מבעיות ניקוד חמורות למשל. וכן בעוד ספרים. מיליוני דולרים הושקעו, ולא יכלו לשלם לנקדן מקצועי שיבקר את הניקוד?

 

[yonatanr]

המחאה אינה תגובה ענינית. המאות הרבות של תלמידי חכמים ומיליוני הדולרים - אינם הופכים את העבודה לראויה לשמה.
קח כדוגמא את פרויקט 'אוצר פניני החסידות', שסובל מבעיות ניקוד חמורות למשל. וכן בעוד ספרים. מיליוני דולרים הושקעו, ולא יכלו לשלם לנקדן מקצועי שיבקר את הניקוד?

אתה יכול לבקר פרויקטים ספציפיים על בעיות ספציפיות.
'המכון בשיתוף הרב אבוחצירא' עובד על המוני נושאים, ובמיוחד על גולת הכותרת - מתיבתא על הרמב"ם, ולקטול את כולו בחדא מחתא ולומר שכל העבודות שיצאו מתחת ידו הן 'מתחת לכל ביקורת' זו הוצאת שם רע גמורה.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

אתה יכול לבקר פרויקטים ספציפיים על בעיות ספציפיות.
'המכון בשיתוף הרב אבוחצירא' עובד על המוני נושאים, ובמיוחד על גולת הכותרת - מתיבתא על הרמב"ם, ולקטול את כולו בחדא מחתא ולומר שכל העבודות שיצאו מתחת ידו הן 'מתחת לכל ביקורת' זו הוצאת שם רע גמורה.

נמתין לראות את תוצאות 'מתיבתא על הרמב"ם', ונראה אם חל שיפור ברמת העבודה שלהם.

 

[yonatanr]

נמתין לראות את תוצאות 'מתיבתא על הרמב"ם', ונראה אם חל שיפור ברמת העבודה שלהם.

מעניין אותי לראות את התוצרים של המכון שלכם, האם הוא ראוי לשם מכון.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

מעניין אותי לראות את התוצרים של המכון שלכם, האם הוא ראוי לשם מכון.

המכון שלנו הוא מכון פרטי. לא מכון עולמי. לפחות בינתיים...

אנחנו 'מייצרים' עבור לקוחות פרטיים, וב"ה הלקוחות שלנו מרוצים מאוד, הם חוזרים שוב ושוב לפרויקטים נוספים, ואף ממליצים עלינו לחבריהם. עם תקציב פרסום אפסי, המכון שלנו ב"ה מתפתח וגדל כל הזמן בס"ד. אנחנו כבר עובדים צוות של 35 עורכים, והיד עוד נטויה...


באופן כללי, אני סבור כי התחרות שנוצרה בין המכונים הענקיים, גרמה לכך שרבים מהמכונים מזרזים עבודות כדי 'להשיג' את המכון המתחרה בהוצאת פרויקט מסוים. דבר זה גורם להם בהכרח 'לחפף' בפינות הנסתרות ולכן יוצאות עבודות לא מושלמות. אסייג את דברי: אני מאוד אוהב את הוצאת עוז והדר, יש לי בבית שני עותקים של הש"ס שלהם [מורחב ופנינים], ועוד כמה ספרים מבית היוצר שלהם. אבל א"א לומר שהעבודה שלהם בספרים שהם הוציאו בשנים האחרונות, משתווה לרמת העבודה שלהם בשנים מוקדמות יותר. הספרים שהם הוציאו לפני עשור ויותר ערכם רב עשרת מונים מהספרים שיצאו בשנים האחרונות ממש.

 

[yonatanr]

המכון שלנו הוא מכון פרטי. לא מכון עולמי. לפחות בינתיים...

אם התכוונת שהתוצרים של עוז והדר הם 'מתחת לכל ביקורת' ביחס ל'מכון עולמי' - היה מומלץ שתציין זאת...

אנחנו 'מייצרים' עבור לקוחות פרטיים, וב"ה הלקוחות שלנו מרוצים מאוד, הם חוזרים שוב ושוב לפרויקטים נוספים, ואף ממליצים עלינו לחבריהם.

אני בטוח שאם 'עוז והדר' היו מייצרים בסטנדרטים שלהם עבור לקוחות פרטיים - הם היו מרוויחים פי כמה, והלקוחות היו מרוצים פי כמה.

יש בעוז והדר המון פרויקטים והמון עורכים, חלקם עובדים בקבלנות וחלקם לפי שעות, חלקם מתחילים וחלקם מנוסים מאד, ודרישות העריכה שלהם הם לא לפי 'רצון הלקוחות' אלא לפי סטנדרטים גבוהים מאד, ואי אפשר להקיש אפילו מפרק אחד למשנהו.

נכון שתמיד יש מה לשפר, אבל יש שם חומרים ברמה גבוהה מאד.

 

[2u2]

אבל א"א לומר שהעבודה שלהם בספרים שהם הוציאו בשנים האחרונות, משתווה לרמת העבודה שלהם בשנים מוקדמות יותר. הספרים שהם הוציאו לפני עשור ויותר ערכם רב עשרת מונים מהספרים שיצאו בשנים האחרונות ממש.

להיפך כבודו להיפך, ואתן דוגמה אחת מיני רבות.
המתיבתא על הש"ס יצאה בצורה רשלנית, אבל מאז ועד היום הם לא חדלים מלתקן, למרות העלויות שיש בדבר.

אם כבר, תעלה על המוקד בכיכר העיר, את המכונים שמהדירים ספרים בצורה נפשעת, ומאז הנוסח התקדש בעיניהם ואינו עומד לתקן עולמית...

 

[למאי נפקא מינה]

להיפך כבודו להיפך, ואתן דוגמה אחת מיני רבות.
המתיבתא על הש"ס יצאה בצורה רשלנית, אבל מאז ועד היום הם לא חדלים מלתקן, למרות העלויות שיש בדבר.

אם כבר, תעלה על המוקד בכיכר העיר, את המכונים שמהדירים ספרים בצורה נפשעת, ומאז הנוסח התקדש בעיניהם ואינו עומד לתקן עולמית...

מסכים בהחלט.
לא שהתיקונים במתיבתא מספקים, אך לפחות נעשים.

ואגב, גם שוטנשטיין - בחלק מן המסכתות שהוהדרו מחדש (לפחות אחת שאני לומד כיום) לא מספק את הסחורה המושלמת, לדעתי.

אגב, בעניין הויכוח לעיל - אינני מכיר אתכם אישית, אך אני מיודד באופן די קרוב עם מנהל בכיר בעוז והדר, וכן עם עורך ראשי שאינו רשמי בפאמ"ק. שמעתי משניהם כיצד מתנהלת העבודה.
אין שחור ולבן, אך כאשר הגישה באופן כללי שיווקית, תוך הבנה שהפרסום מחפה על חסרונות לא מעטים, אזי אנשים שקצת מבינים בזה מתאכזבים קשות.

מאידך, כאשר אכן המגמה כלכלית, אין מקום לוויכוח. פוק חזי כמה עותקים ממהדורת מתיבתא הראשונה - שבאמת היתה עבודה חפיפה לגמרי - נמכרו, והמותג מחזיק חזק עד היום, וכנ"ל הולך ומשתפר.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

אם התכוונת שהתוצרים של עוז והדר הם 'מתחת לכל ביקורת' ביחס ל'מכון עולמי' - היה מומלץ שתציין זאת...

אני בטוח שאם 'עוז והדר' היו מייצרים בסטנדרטים שלהם עבור לקוחות פרטיים - הם היו מרוויחים פי כמה, והלקוחות היו מרוצים פי כמה.

יש בעוז והדר המון פרויקטים והמון עורכים, חלקם עובדים בקבלנות וחלקם לפי שעות, חלקם מתחילים וחלקם מנוסים מאד, ודרישות העריכה שלהם הם לא לפי 'רצון הלקוחות' אלא לפי סטנדרטים גבוהים מאד, ואי אפשר להקיש אפילו מפרק אחד למשנהו.

נכון שתמיד יש מה לשפר, אבל יש שם חומרים ברמה גבוהה מאד.

להבנתי, כל הבקורת שלי [ועוד רבים, עיי' פורום אוצה"ח] על עוז והדר, נובעת מכוח היותם מכון עולמי שאין 'אבא' אחד ששולט ברמת החומר שיוצא מתחת ידיהם. אין לי טענות אל הגר"י לייפער או אל הגרמ"מ פומרנץ, כיון שיש גבול כמה אדם אחד יכול להכיל. הטענה שלי היא שהעבודה שהם עשו בבחירת מנהלי פרויקטים לא היתה מספיק יסודית, וישנם פרויקטים מסוימים שמנוהלים ברשלנות שגורמת לתוצאות להיראות בהתאם.

אין ספק שאילו ראשי עוז והדר היו מייצרים בסטנדרטים שלהם עבור לקוחות פרטיים, הם היו מרוויחים פי כמה - כי הם היו גובים פי כמה... לגבי הלקוחות - תרשה לי לחלוק עליך. לפחות כל עוד לא ראית עבודות שלנו, ואני לא מתכוון לעלות כאן על המזבח לשחיטה פומבית. די לי בלקוחותי המרוצים והמתרבים...

להיפך כבודו להיפך, ואתן דוגמה אחת מיני רבות.
המתיבתא על הש"ס יצאה בצורה רשלנית, אבל מאז ועד היום הם לא חדלים מלתקן, למרות העלויות שיש בדבר.

אם כבר, תעלה על המוקד בכיכר העיר, את המכונים שמהדירים ספרים בצורה נפשעת, ומאז הנוסח התקדש בעיניהם ואינו עומד לתקן עולמית...

המתיבתא [בחלקו!] אכן כבר לוקה בנמהרות האופיינית לעוז והדר של השנים האחרונות.

יש פרויקטים קודמים שלהם שבהם נעשתה עבודה טובה ויסודית. וחשוב להדגיש, ישנם כמה וכמה פרויקטים של עוז והדר שראויים לכל שבח! למשל ספר 'עקידת יצחק' שנעשתה בו מלאכת מחשבת יוצאת מן הכלל. ועוד רבים... אבל עדיין רוב הפרויקטים חסרים...

אגב, בעניין הויכוח לעיל - אינני מכיר אתכם אישית, אך אני מיודד באופן די קרוב עם מנהל בכיר בעוז והדר, וכן עם עורך ראשי שאינו רשמי בפאמ"ק. שמעתי משניהם כיצד מתנהלת העבודה.
אין שחור ולבן, אך כאשר הגישה באופן כללי שיווקית, תוך הבנה שהפרסום מחפה על חסרונות לא מעטים, אזי אנשים שקצת מבינים בזה מתאכזבים קשות.

זו טענתי המדויקת. ועל דא קא בכינא.

ולסיום אביא בזאת מה שנתבקשתי בהודעה פרטית לפרסם כאן:

על מה שכתב "לצדדין קתני":
בדידי הוי עובדא, עבדתי שנה תמימה על ספר מטעם מכון עוז והדר, לפני תקופה שמעתי על יהודי שהוציא מהדורה משלו. על אותו הספר. בשבועות הקרובים אמור לצאת הספר במהדורה של עוז והדר. ליבי עליו.

לפעמים מתאים יותר לומר רחמי "על הציבור".
לדוגמא יש את המאמר מרדכי של עוז והדר, שעשו עבודת הקלדה נפלאה. אבל לעומתה יש מהדו' מוגהת עם הערות חשובות ובסיסיות של הרב יהודה חטאב, והציבור מפסיד שאינם מודעים למהדו' זו בגלל שעוז והדר שולטים בשוק.

 

[למאי נפקא מינה]

@מכון טעמו וראו מסכים איתך כמעט בכל.
אגב, את העקידת יצחק עשה מכון פרטי עבור עוז והדר, ושם עפ"ר מתייחסים ברצינות לעבודות.

על דיוק טענתך - אחדד את דבריי [ואולי להם כיוונת ולא הבנתי]:
הרדידות שולטת כיום ברוב תחומי החיים. מי שרוצה מעט יותר מחפש 'מאצעב' - כל אחד מהסוג שלו.
קח למשל את ענף הביטוח: שמעתי מסוכן ותיק שבעבר עוד היו לא מעט אנשים שישבו ובדקו את הפוליסות. היום הם נדירים. מי מסוגל להקשיב להרצאה שעה וחצי בדורנו, וכן הלאה.

לכן, מה לנו כי נלין על מכון שכל ייעודו כלכלי, שהוא פשוט מתאים את עצמו למצב הכללי.

וכמו בכל תחום, יש 'בוטיק'ים שנועדו עבור המבקשים יותר, המספקים תוצרים באיכות גבוהה יותר.

@yonatanr מבלי להאריך - עצם העובדה ש

אי אפשר להקיש אפילו מפרק אחד למשנהו.

מלמדת על רדידות עצומה.
שווה בנפשך שתיקח ספר בחנות לדפדוף קל, ולא תוכל לדמיין מה הוא מכיר גם אם תקרא פרק שלם.

סתם מעניין - מישהו יודע מה רמת ההשקעה בפרויקט הנוכחי מקראות גדולות על הנ"ך?

 

[מאל"ף ועד תג]

בלי להתייחס לוויכוח האישי כאן
לעצם הענין:
אני מכיר היטב היטב את עולם העריכה התורנית על קרבה וכרעיה. מעל 20 שנה בתחום.
הייתי ועדיין עורך בכמה וכמה מהמכונים המכובדים ביותר.
א. אף אחד לא חולק על כך שמתיבתא היא ספינת הדגל של עוז והדר, ומה לעשות, הדגל הורד לחצי התורן. ככה זה שיש תאריך נושף בטווח של כמה חודשים לכל כרך... ההשוואה בין שוטנשטיין למתיבתא היא מגוחכת לחלוטין [וכבר אמרו בהלצה שאת שוטנשטיין ערכו ת"ח לע"ה, ואילו מתיבתא וכו']. יש שם פשלות שלא היו בעבר בעולם הספר, הן במה שלא הובא, והן במה שכן הובא. אני לא מכיר סידרה שיוצאת לאור מחדש מחמת טעויות כאלו.
ב. עוז והדר מתיימרים להיות פסגת הספר היהודי. מה לעשות. כשאתה מציב את עצמך הכי גבוה ויש לך חור במכנס, כולם רואים. ולא זו בלבד, אלא כולם מחפשים אותך. וכשמחפשים מוצאים... וכשיש "אלו מציאות" הרי זה חייב להכריז...
ג. כבר אמר עליהם אחד מגדולי ראשי הישיבות שכבר איננו איתנו, זצוק"ל, שזה "עוז" לומר שזה "הדר".
ד. כל מי שעובד במכון הוצאת ספרים יודע שהחודשים שלפני שבוע הספר [או כל יארצייט ודד-ליין אחר] הם הר-געש בלחץ הקיים. כולם בכוננות ספיגה כי הספר חייב חייב לרדת להגהה/ביקורת אחרונה/עימוד וכו'. עכשיו נדמיין לעצמנו שהעורך הראשי מגלה כמה טעויות בלתי נסלחות שיכולות לעכב את הוצאת הספר עד כדי 'שבוע הספר' שבשנה הבאה. בוא נהיה כנים עם עצמנו ונדמיין את הסיטואציה ב"עוז והדר" - היעמדו בניסיון או לא?! לא צריך לנחש... ניתן לראות את הבעיות הקיימות במקומות רבים בספרים אצלם ולהבין איך קורות כאלו סיטואציות.
ה. מי שיודע מדוע זכה הרש"ש לכבוד להיות נפרד משאר מפרשי המסכת בכל הש"ס של עוז והדר - מוזמן לציין זאת. וד"ל...

 

[למאי נפקא מינה]

מוזמן לציין זאת.

אאל"ט הסיבה (הרשמית לפחות) היא: הרבה יותר חידושים לכל עמוד.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

הרדידות שולטת כיום ברוב תחומי החיים. מי שרוצה מעט יותר מחפש 'מאצעב' - כל אחד מהסוג שלו.
קח למשל את ענף הביטוח: שמעתי מסוכן ותיק שבעבר עוד היו לא מעט אנשים שישבו ובדקו את הפוליסות. היום הם נדירים. מי מסוגל להקשיב להרצאה שעה וחצי בדורנו, וכן הלאה.

לכן, מה לנו כי נלין על מכון שכל ייעודו כלכלי, שהוא פשוט מתאים את עצמו למצב הכללי.

נלין גם נלין, על הפגיעה העצומה בארון הספרים התורניים, שאנשים פרטיים ויסודיים שהיו יכולים להאיר את העולם בספרים מוהדרים כראוי, פשוט התייאשו והם יושבים להם בקרן זוית ואין העולם זוכה לאורם.
אגב, מי שמכיר את פרשת 'שערי דורא' יבין על מה אני מדבר... מי שלא מכיר, אכתוב בקצרה.
יושב בקרן זוית בעיר התורה ב"ב יהודי משכמו ומעלה, ושמו הג"ר דוד דבליצקי שליט"א [בנו של הגר"ש זצוק"ל]. שנים רבות עבד ר' דוד על ההדרת הספר 'שערי דורא' שהיה כאוצר חתום בפני רוב הלומדים, בשל ריבוי טעויות הדפוס שהשתרבב אליו. שנתיים לפני שסיים ר' דוד את הכנת הספר המוגה והמוהדר ברוב פאר והדר, יצא הספר במהדורה חדשה ע"י מכון המאור שעשו עבודה מחפירה ממש.
לולא התמזל מזלו של הג"ר דוד שבנו הוא מראשי אוצר החכמה, וטרח לפרסם את הוצאת המהדורה של אביו, ולהאדירה יחד עם עוד כמה ידידים בכירים בעולם הספר, הרי שכל עמלו היה יורד לטמיון.

שווה בנפשך שתיקח ספר בחנות לדפדוף קל, ולא תוכל לדמיין מה הוא מכיר גם אם תקרא פרק שלם.

מדויק. המכונים הגדולים צריכים להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיהם. אם אתם מוציאים ספרים להמון העם, הספרים צריכים להיות ברמה מספיק גבוהה! אנשים מסתמכים עליכם כשהם רוכשים ספרים, ומגיע להם לקבל ספרים איכותיים באמת, ולא רק ספרים בקנקן נאה שתוכנו חסר.

ההשוואה בין שוטנשטיין למתיבתא היא מגוחכת לחלוטין

כמה מדויק. מי ששמע קצת על הגאון הנסתר רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, שהיה מהעורכים הראשיים של שוטנשטיין ושל אנצ"ת, מבין כיצד הגיעו לתוצאה המופלאה. ואגב, אנציקלופדיה תלמודית היא דוגמא מצוינת למכון גדול עם משימה אדירה, שעומד בה בכבוד ואינו נותן ללחץ הזמן וכדו' לפגוע באיכות העבודה.
שאר דבריו של ידידנו @מאל"ף ועד תג [שם נהדר אגב...] מדברים בעד עצמם.