מידע שימושי מאחרים למטפלת? למה אתם חושבים שזה בסדר???

מצב
הנושא נעול.
אני שומעת.
חשבתי שזה משנה כי אני לא מדקדקת איתה על זמנים, ומשלמת לה על יום מלא,
כך שלא חשבתי שהשלוש דקות פה דרמטיות מידי.
לא נשמע לי מוצדק להוציא את בעלי מהכולל בשביל זה,
אבל אם זה באמת כל כך נורא, אולי אשקול שוב.
תודה.
וואו
פשוט הזוי לי לקרא את זה
 
מתנצלת אם גרמתי למישהו חוסר נעימות.
אני לא חושבת שזה רק עניין של חוסר נעימות,זה פשוט נורא צורם לקרוא כאלה תגובות, וקצת מעורר רחמים על הגננת.
לא נשמע לי מוצדק להוציא את בעלי מהכולל בשביל זה
ולעכב את הגננת כן נשמע לך מוצדק?

וכמו שכבר כתבו כאן, זה לא רק השלוש דקות ,זו תחושת השפלה והזילזול.
 
אני שומעת.
חשבתי שזה משנה כי אני לא מדקדקת איתה על זמנים, ומשלמת לה על יום מלא,
כך שלא חשבתי שהשלוש דקות פה דרמטיות מידי.
לא נשמע לי מוצדק להוציא את בעלי מהכולל בשביל זה,
אבל אם זה באמת כל כך נורא, אולי אשקול שוב.
תודה.
ממליצה לך לבדוק
כי אצלי הסדר יום מאוד חשוב ולפעמים האיחור רק מוסיף לקושי ולא מקל בכלל
ואין מה להשוות כמה דקות בתחילת יום
לדקה!! אחרי סיום העבודה הרשמית...

ולכל מי שהתלוננה פה שהיא עובדת משרד וגם אותה מעכבים- ממליצה לכן לעבוד שבוע אחד במעון או משפחתון או גן
ואז תווכחו כמה ההשוואה מגוחכת
מטפלות וגננות לא רק מתקתקות סדר יום ומטלות
הן עובדות עם רגש, עם נשמה
וסוף יום כשהילדים כבר חוזרים (מדברת בתור מטפלת מהבית)
ואת רוצה להרפות ולעבור ממצב עבודה למצב בית
אז כל דקה מרגישה כמו יום עבודה שלם (אמיתי!! בדקתי עם קולגות)
וזה נוראאאאא קשה להמשיך לחייך ולהעסיק את הזאטוט/ה ולשלוח אותה בסבר פנים נעימות
כי בסך הכל, כולה כמה דקות...
(וזו תגובה אמיתית שקיבלתי)
אז,
אם את מהאימהות שמקלילות איחורים וזה נראה לך נורמלי-
פליז תודיעי את זה למטפלת בתחילת שנה, שתחליט אם מגיעה לה התמודדות כזו פעם בשבוע...
 
חייבת לומר עוד משהו מהצד
כל אלה שחושבים שזה בסדר לאחר, לפחות תתנצלו!!!
אמא שלי מטפלת שנים ומחרפן לראות כל שנה את ההורים שמגיעים חופשי בעשרה לשתיים ויש להם את כל הזמן לשאול את כל השאלות -להתעניין מה היא הכינה צהריים(איזה ריח טוב...) ומילה אחת של התנצלות לא בלקסיקון...
זה שהמטפלת לא מעירה זה לא אומר שזה בסדר!
 
מברור שלי לפני שנתיים זה לא עבירה על החוק. (צהרונים, לא יודעת לגבי סיום גן בלי צהרון)
ציטוט מחוק העונשין סעיף 361:

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו

361. המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים
 
לא נראה לי שזה הכיוון,
ושנכון להגחיך ולצנן פה,
מטפלות וגננות מעלות פה קושי אמיתי שלהן,
ומצפות מההורים לקחת ברצינות ולא לתמוה (ברצינות)- מה? אני אמורה לעזוב את העיסוקים שלי או של בעלי כדי שהמטפלת לא תצטרך להתעכב בשבילי?
ולהעלות צד שני שבו הם מסבירים שאין ברירה
וגם הם לפני חצי שנה התעכבו 10 דקות בעבודה,
ומי עושה 10 מ 4 דקות (בד"כ יותר קרוב ל 40(:)

אז גם אם יש פה תשובות שלא לחלוטין מקבילות למה שקורה בפועל,
התשובות פה הן נכונות והגיוניות
וראוי לכל הורה לקחת לתשומת ליבו- שלא לגרום לעוגמת נפש לנשים טובות שמטפלות בילד שלו במסירות...,
ולא לצנן הורים שהתחזקו בעקבות דברים שקראו כאן (אני למשל...)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
מוזר לקרוא לזה שום תגמול
בדיוק כמו שבהייטק המשכורת בהתאם (לא שכל עובדי המשרד שמעוכבים מסיבות שונות אחת לשבוע לפחות מקבלים משכורת של הייטק אבל נניח לזה...)
כך גם לגננות החופשות בהתאם, והתנאים האחרים בהתאם, והאיחורים בהתאם...

אה
וללקוח שלי קרה לא-חשוב-מה בשעה 15:52
די כבר עם זה, על כולם יש קללת פרנסה
לא מכירה מישהו שאוהב את העבודה 100% משעות העבודה שלו
ההבדל הוא שלגננת לא משלמים על העיכוב הזה
ולכם משלמים על כל עיכוב
 
ההבדל הוא שלגננת לא משלמים על העיכוב הזה
ולכם משלמים על כל עיכוב
התשלום זה לא האישו פה
נניח והיו מוסיפים בתלוש 100 שקל אז הכל בסדר?
הנידון פה הוא לא 100 שקל בחודש אלא:
א. הורים שלא מעריכים את הזמן של המטפלת
ב. החוסר יציבות בשעת הסיום

ולכן אין הבדל בין זה לכל עבודה שמתעכבים בה באופן לא צפוי ולא מבחירה, ואפילו אם מקבלים על הרבע שעה הזו עשרה שקלים תמימים!

הטענה היא לגבי התחושה של זלזול, שבעבודה אחרת לא מצופה מהלקוחות לכבד אותי (זו בעיקר ציפיה מהמעסיק) אבל בגננות כן (וזה אחרי שאמרו שהגננות בכלל לא עובדות אצל ההורים אלא הסיכומים שלהם זה רק מול משרד החינוך והילדים, ההורים הם רק עושים את ההובלות הלוך ושוב)
לגבי החוסר ודאות במועד הסיום- באמת באסה (ועדיין זו אחת העבודות הכי צפויות ומסודרות בישראל 2025)

למען ההגינות: אני לא מדבר על איחורים קבועים/מוגזמים
 
בלת"ק חלקי

יש בהודעה הזאת נקודה שהתעלמו ממנה.
בהרבה גנים בימי שישי (לא במהלך השבוע בצהרון) לא פותחים את הגנים לפני 12:00
וזה לא יעזור להגיע לפני הזמן. הורים שמגיעים לפני הזמן מחכים בחוץ.
צריך לקחת לפעמים שני ילדים (אפילו באותו קומפלקס גנים) בדיוק ב-12:00 ו-12:01 זה כבר איחור.

שאלתי את הגננות מה אני אמורה לעשות ולא קיבלתי תשובה.

ולא לשחרר לפני 12:00 זה לא בגלל שזה החוק או משהו זה כביכול יותר נוח לגננות לכן הן עושות את זה.
אני אמרתי לגננת שאו שהיא מאפשרת לי להוציא את הבת מהגן לפני הזמן
או דאני אאחר
פשוט כי טכנית אין לי אופציה שלישית כשכל הגנים מסיימים ביחד וכל גן בקצה אחר.
היא הסכימה.
ההבדל הוא שלגננת לא משלמים על העיכוב הזה
ולכם משלמים על כל עיכוב
לא שאני מצדיקה איחורים
אבל ספציפית לגבי זה, -
המשכורת של הגננות היא גלובלית
גם לא מורידים להן מהמשכורת כשהן חולות ולא מגיעות
 
לאחר 'רק כמה דקות' לאסוף את הילד...
ולא להבין-
שגם המטפלת עייפה וזה סוף יום ארווווךךךךך שהיא נתנה בו את הלב והנשמה
ושעם כל הרצון הטוב- גם הילד מתגעגע כבר ומחכה לחזור הביתה ואין לו סבלנות לשחק...
וכשמבקשים יפה להשתדל לא לאחר התגובה היא-'זה רק כמה דקות, אין מה להתעצבן...':mad:

למה זה ככה???

זהו, פרקתי.
בלתק

לא אמורים לאחר
לא בשנייה ולא בדקה

אבל כן כל מקרה לגופו
בתור אחת שתמיד מגיעה בזמן
היתה גננת שהיתה עושה כזה סיפור מפעם אחת בודדת שאיחרתי! מלבד ה3 שח קנס על כל דקה!
שבפעם השנייה שזה כמעט קרה לי [בחודש שבט... .לא באלול...]
לקחתי מונית ב60 שח, כדי למנוע איחור של 4 דקות [12 שח קנס]
לא בגלל הקנס אלא בגלל ההרגשה

וברור לי שחובה לדייק ולהגיע בזמן
וכשאפשר אני אפילו מגיעה כמה דקות קודם,בשביל הגננת, למה לא?
אבל אם מדובר במשהו שקורה פעם פעמיים בשנה
אז לדעתי זה לא אמור להיות שיח
מעולם לא חיכיתם בבוקר לגננת שתפתח אפילו דקה אחת? אני כן חיכיתי, ויותר מדקה.
 
מזכירה לא כלול אצלה שום חוזה שהיא צריכה להישאר כמה דקות אם היא באמצע משהו
כנל רואת חשבון וינספור עבודות
(ואגב גם בתכנות העבודה הנוספת המחויבת בחוזה בזמני לחץ
לא מדובר על הכמה דקות אחרי השעה 4
אלא על שעות נוספות בשעות לא שעות... בסדר?!)
באמת מזכירה לא נשארת רגע אחרי הזמן שלה
ובד"כ יוצאת רגע לפני
וכל עבודה משלמת לעבוד עד הזמן שהולכים
חוץ מגננות שלא משנה כמה יעכבו אותן
הםלא יקבלו תוספת
ברוב העבודות צריך טווח של זמן בין השעה שקובעים לעובדים, לבין השעה שקובעים ללקוחות.
חנות שצריכה להיסגר ב 1 מול הלקוחות, היו צריכים לקבוע עם המוכרת שהיא עובדת עוד איזה זמן - תלוי בסוג החנות - ושזה יהיה בחוזה מראש, כולל משכורת בהתאם.
כך יהיה מרווח הגיוני למקרה של לקוחות שנכנסו ברגע האחרון, ולסידורים שונים שצריך לעשות אחרי הסגירה.
מובן שמול הלקוחות צריך לעמוד על השעה 1, כי אחרת אין לסידור הזה תועלת.
כך גם במשרדים השונים, וכך היה צריך להיות גם מול גננות.

לא הגיוני שחוזה מול קופאיות יהיה עד השעה שהחנות פתוחה ללקוחות, ולא הגיוני שחוזה מול גננות יהיה בדיוק על הדקה בשעה שבה ההורים נדרשים לקחת את הילדים.
לא משווה בין שני הדברים, כי לקוח שנכנס כמה דקות לפני סגירת החנות - זה לא כמו הורה שמאחר.
גם אין צורך באותו טווח זמן.
אבל טווח מסוים חייב להיות! 10 דקות היו יכולות לשנות את המציאות המתוחה הזו - בתנאי שכלפי ההורים הדרישה לבוא בזמן תהיה ברורה ונחושה - ולא שיסתמכו על ה10 דקות האלה.
בזמן הזה הגננת תעשה סידורים בגן, ולמקרה של איחורים קטנים ובלתי נמנעים - היא תהיה שם, הרבה יותר רגועה.

ודאי שמעסיקים לא מעוניינים בזה, כי זה מחייב אותם לשלם יותר.
אבל זה מה שגורם להמון מתחים ובעיות ותחושת עוול, וחשש גזל, ותחושה שלא מבינים אותך (מכל הצדדים) וכו', כאשר למעשה מדובר מלכתחילה במציאות לא הגיונית.
בכל עבודה שנותנת שירות לקוחות יש מרווח של שעה
כל חנות שזמן הסגירה שלה זה 21:00 העובדים
מסכמים עם העובד עד 22:00
 
באמת מזכירה לא נשארת רגע אחרי הזמן שלה
ובד"כ יוצאת רגע לפני
וכל עבודה משלמת לעבוד עד הזמן שהולכים
חוץ מגננות שלא משנה כמה יעכבו אותן
הםלא יקבלו תוספת

בכל עבודה שנותנת שירות לקוחות יש מרווח של שעה
כל חנות שזמן הסגירה שלה זה 21:00 העובדים
מסכמים עם העובד עד 22:00
לא נכון!
אולי בהרבה מקומות זה משולם אבל יש מקומות שלא!!

וגם אם יש טווח של חצי שעה בין שעת הסגירה לבין הזמן ליציאה בפועל זה שאנשים מגיעים מאוחר או בדקה האחרונה ומתעכבים ומעכבים את המוכרת או הקופאית או הספרנית וכו' - בסופו של דבר העובדת תצא מאוחר ולא תשולם על זה- כי יש דברים שהיא צריכה לעשות אחרי שהלקוחות עוזבים - כמו סגירת קופה, סדר, נעילות וכו'
 
יש כאן נקודה שמי שלא מכיר את סדר היום במוסדות לגיל רך לא יבין
ברוב הגנים והמעונות יש סדר יום מפורט על הדקות מה עושים בכל רגע
וגם מעברים איך יעברו מהריכוז לחצר, ואיזה משחק אצבעות עושים כל יום
ומתי ילמדו אותיות ומתי צבעים ומתי פרשת שבוע
ובאיזה רגע יבחרו ספר, ויעשו יום הולדת לילדים שנולדו השבוע
וגם--
באיזה שעה בדיוק כולם ישבו בריכוז ארוזים עם המעילים סגורים והתיק על הגב עם פנים נקיות ועוגיה ביד
עם תיקיות מלאות ביצירות צבעוניות ועם העיצוב המיוחד שהכינו השבוע לפרשת שבוע,
הגן נקי מפוקסס למחר, כל המשחקים מסודרים במקום, האור כבר חצי כבוי הגננת עם התיק על הכתף
ואז---
רב הילדים הולכים ושני ילדים נשארים
מה אתם מצפים מהגננת?
שצריכה להוציא עכשיו משחקים, ולמצוא להם תעסוקה
לפתוח את הקלסרים לחפש את הטלפון של ההורים
ולהתקשר בבהילות למטפלת של הילדים שלה שהיא מאחרת...

כנ"ל במטפלת פרטית רק בלי כל הטקס...
תכנסו רגע לנעלים של מישהו אחר ותבינו כמה זה קשה....
 
בכל חנות יכולה להגיע לקוחה 2 דקות לפני הסגירה ולאלץ את המוכרת להשאר איתה
ואין לה דרך להשתחרר מהעבודה
מזכירה - יכול לקוח להתקשר בדקה האחרונה - ולמשוך שיחה של 10 דקות, מה תעשה?
כך בכל עבודה
רק מה, כגננת הספירה של הדקות מתי העבודה מסתיימת
והשחיקה של סוף היום יותר משמעותיים מאשר עבודה נחמדה בחנות
לכן לגננות קריטי כל דקה, ומכרת תוכלו לראות יוצאת 5 דקות באיחור בלי לפתוח על זה אשכול גורף אהדה
כל מוכרת מקבלת שכר עד השעה שהיא הולכת הביתה בפועל

צר לי, אבל למרות שזה יכול היה להיות נחמד - זה ממש לא ככה בפועל. אני עובדת משרד, וגם אם מתקשר לקוח דקה לפני שעת הסיום שלי אני צריכה לענות לו, וכבר קרה לי כמה וכמה פעמים שלקוחות התקשרו 5 ואפילו עשר דקות לפני הסגירה ותקעו אותי על הקו עד 20 דק' אחריה. ולא, אין שום אפשרות לנתק וללכת. ואולי אני משולמת על ה20 דקות האלה, אבל גם אני לא משולמת על האוטובוס שהפסדתי ועל הפקקים שהאיחור הכניס אותי אליהם.
ואני אומרת את זה בלי להתעלם מהעובדה שבעיניי חמור מאוד לאחר לקחת את הילדים, וממש א"א לומר "רק 4 דקות" על איחור. בדיוק כמו שזה מעצבן אותי כשזה קורה, זה מעצבן את הגננת וזה לא בסדר בכלל, אבל כמו שלגננת מפריעות 4 דקות זה יכול להפריע בכל עבודה אחרת, ואני מאוד מעריכה את הגננות, אבל בהחלט נמאס לשמוע על עובדי ההוראה המנוצלים והאומללים. לאחר זה לא בסדר, אבל אתן לא הכי מסכנות והכי לא מתוגמלות בעולם.


לא, זה לא חלק מהחוזה שלה. וא"א להגיע לבוס ולומר שיש כאלה שמגיעים סמוך לסגירה ומעכבים, כי הוא לא ייתן אישור להפסיק לתת מענה ללקוח בשעה שרשמית המשרד פתוח. הוא יגיד שאין ברירה, ושתעביר כרטיס כשהיא יוצאת ותשולם על הדקות האלה, אבל זה לא יפצה על האיחור.
וכמו שכבר נכתב:
אתם משולמים על זה 1.25 מהשכר
או שבחוזה שלכם השעות שלכם זה X זמן אחרי הסגירת השרות ללקוחות
את לא מאחרת אף פעם - אשרייך!
(גם אני לא מאחר אף פעם אז הכל סבבה)

אגב גם להורים (שמעתי מחבר) אין בעיה שתתלונני: לקבסית, לרווחה למשטרה ולבימ"ש לתביעות קטנות. אם לא התלוננת זו בעיה שלך.
אתם לא באמת רוצים שעובדי ההוראה יתחילו לדווח על כל איחור שלכם בבוקר ובצהריים
הכל טוב
דברי על זה בגינה למטה כולם יסכימו איתך
יש עולם וירטואלי כזה
קוראים לו פרוג
ואנשים אוהבים להתיפיף ולקבל המון לייקים
זה שאתם מחפשים לייקים זו זכותכם
הרוב פה לא כאלה
התשלום זה לא האישו פה
נניח והיו מוסיפים בתלוש 100 שקל אז הכל בסדר?
הנידון פה הוא לא 100 שקל בחודש אלא:
א. הורים שלא מעריכים את הזמן של המטפלת
ב. החוסר יציבות בשעת הסיום

ולכן אין הבדל בין זה לכל עבודה שמתעכבים בה באופן לא צפוי ולא מבחירה, ואפילו אם מקבלים על הרבע שעה הזו עשרה שקלים תמימים!

הטענה היא לגבי התחושה של זלזול, שבעבודה אחרת לא מצופה מהלקוחות לכבד אותי (זו בעיקר ציפיה מהמעסיק) אבל בגננות כן (וזה אחרי שאמרו שהגננות בכלל לא עובדות אצל ההורים אלא הסיכומים שלהם זה רק מול משרד החינוך והילדים, ההורים הם רק עושים את ההובלות הלוך ושוב)
לגבי החוסר ודאות במועד הסיום- באמת באסה (ועדיין זו אחת העבודות הכי צפויות ומסודרות בישראל 2025)

למען ההגינות: אני לא מדבר על איחורים קבועים/מוגזמים
בעייני התשלום זה חלק מאישו והזילזול זה על הזמן של הגננת
אם תסכמו אם הגננת שאתם מאחרים קבוע עד רבע שעה
ואתם תשלמו לה ע"כ 220 ש"ח
אם היא תסכים מצויין ואם לא זה זכותה
לא שאני מצדיקה איחורים
אבל ספציפית לגבי זה, -
המשכורת של הגננות היא גלובלית
גם לא מורידים להן מהמשכורת כשהן חולות ולא מגיעות
מורידים להם על כל איחור ואו חיסור
לא נכון!
אולי בהרבה מקומות זה משולם אבל יש מקומות שלא!!

וגם אם יש טווח של חצי שעה בין שעת הסגירה לבין הזמן ליציאה בפועל זה שאנשים מגיעים מאוחר או בדקה האחרונה ומתעכבים ומעכבים את המוכרת או הקופאית או הספרנית וכו' - בסופו של דבר העובדת תצא מאוחר ולא תשולם על זה- כי יש דברים שהיא צריכה לעשות אחרי שהלקוחות עוזבים - כמו סגירת קופה, סדר, נעילות וכו'
נכון שזה לא בסדר
אבל העובדת משולמת על כל דקה שהיא נמצאת בעסק
ואם זה מעבר לתשע שעות שלה אז היא מקבלת לפי שעות נוספות
 
אני אישית,
לצערי הרב מאחרת כמעט תמיד בשתי דקות. תמיד כשאני באה יש הורים ואני כמעט אף פעם לא האחרונה שלוקחת..
ראשית, כל הכבוד על הגילוי הנאות!!!
כשאת כותבת שבד"כ כשאת באה את לא האחרונה- דעי לך שגם את עיכבת את הגננת...
אבל בהחלט לוקחת לתשומת ליבי.
ישר כח גדול על כך!
ירבו כמותך.
 
המשכורת של הגננות היא גלובלית
גם לא מורידים להן מהמשכורת כשהן חולות ולא מגיעות
ממש לא נכון!
המשכורת גלובלית רק לגבי עיכובים לאחר השעה הקבועה, ולא כוללת איחורים,
על כל דקת איחור- מורידים במשכורת.
ובמוסדות הפרטיים (בד"כ) מורידים ימי מחלה כרגיל: 100.50.50.0- למרות שנקבע בחוק שעובדי הוראה זכאים לתשלום ימי מחלה 100% מהיום הראשון.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה