שיתוף - לביקורת מידת ראש

  • הוסף לסימניות
  • #1
קוראים לי יוסי ויש לי ראש קטן. ככה כולם אומרים לי מאז שאני בן חמש, בערך, כשהייתי עושה כל מה שאמרו לי - רק מה שאמרו לי. היו רגעים שאמא שלי היתה נאנחת ושואלת את עצמה למה הראש שלי כזה, ואני הבנתי שראש קטן זה בעיה, אז הבטחתי לעצמי כל לילה לפני השינה שאני יעשה הכל כדי שהראש שלי יגדל.
יום אחד שמעתי את סבתא אומרת לדודה אסתר שכשילדים ישנים הם גדלים, ולכן חשוב שהם יקפידו לישון בזמן. התחלתי ללכת לישון בשבע וחצי ולקום בשש (לא הצלחתי לישון יותר) אבל הראש שלי לא גדל!
בשיעורים הייתי מסתכל על חברים שלי, ובודק למי יש ראש גדול. ליוסי היה את הראש הכי גדול - אחרי. והוא אפילו לא היה מקשיב, רק יושב ובוהה במורה. הייתי מתוסכל (ככה קוראים לזה, כן?).
כשהגעתי לישיבה הייתי הבחור הכי שקט בשיעור. לא הצלחתי ללמוד ברעש (ניסיתי.) ולא אהבתי לדבר עם אחרים. אבל בשיעור הכללי הייתי מצויין, כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב, וכשהכל היה לי ברור ידעתי מה לשאול ומתי. הר"מ שיבח אותי כמה פעמים בשיעור, וככה יצא שהיו בחורים שקינאו בי.
יום אחד שמעתי את דוד ואבי מדברים בשולחן מאחורי. לא הקשבתי לכל השיחה, אבל כמה משפטים קלטתי (ואני מצטט): "הוא ראש קטן, אה?"
"כן, אני לא מבין מה הבעיה שלו לתקן גם את הברז במקלחת! אז מה אם לא אמרו לו?! שיגדיל את הראש!"
שתקתי. שתקתי כי הבנתי פתאום מה הפירוש של ראש קטן.
שתקתי כי היו לי מליון מילים לומר להם, אבל הראש הקטן שלי לא הצליח לעבד את כולם למשפט תקין.
אחר כך עליתי לחדר, הוצאתי דף ופיילוט 0.5 (זה מה שאמא הביאה לי) ודמיינתי שעכשיו השעה ארבע ביום ראשון, והמחשבות שלי הן השיעור של הרב וכתבתי הכל.
סיפרתי בו (במכתב) שראש קטן זה אומר שאולי לא יודעים לעשות לבד, אבל כשמסבירים - מצליחים.
ראש קטן זה גם שלפעמים לא טובים בלפתור בעיות, אבל כשיש הוראות אז מומחים.
וראש קטן אומר שכשכולם שומעים, אני מקשיב.
וחתמתי - נכסי ראש קטן בע"מ.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
בס"ד

מנוחה ממש אהבתי..
אהבתי מאד את סגנון הכתיבה. סגנון של ראש קטן. צריך ראש גדול כדי להיכנס לדמות ככה...
(זה מה שאמא הביאה לי)
כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב
הכל משדר אותו שדר וזה ממש מעולה.

אבל- וכמובן זו דעה אישית, הצורה שבה אני ראיתי את הדברים- הסגנון הזה מתאים או לגיל נמוך או לרמת הבנה נמוכה. זה מאד לא שידר 'רק קבלת עול' אלא באמת חסרון מסויים בהבנה ובהתנהגות. לכן בנוגע לקטע האחרון:
אחרי המשפט החזק הזה שמבטא בחמש צורות מה זה ראש הקטן-
הוצאתי דף ופיילוט 0.5 (זה מה שאמא הביאה לי) ודמיינתי שעכשיו השעה ארבע ביום ראשון, והמחשבות שלי הן השיעור של הרב וכתבתי הכל
פתאום מגיע זה-
ראש קטן זה פשוט צייתנות. וקבלת עול. והקשבה. ופשטות.
ראש קטן זה נכס.
קבלת עול, פשטות הקשבה וכו' היה דיי בניגוד לאיך שראיתי וקלטתי את הדמות לאורך הקטע.
מעבר לעובדה שהיכולת להגדיר ככה מושגים ולהגיע לתובנות כאלו הייתה נראית לי קצת מוגזמת בשבילו... (אולי שמענו קצת את הכותבת שם?)
היה אולי מתאים יותר שגם התובנה תבוא בצורה של 'ראש קטן' ואנחנו נגדיל אותה למידות האמיתיות שלה. כלומר שהוא לא יכתוב לנו אותה במפורש אלא במשפט שמתאים לראש קטן, והקוראים כבר יקחו את זה אליהם.

בכל מקרה אני תמיד נהנית מקטעים שכתובים על ידי או על אודות דמויות קצת שונות. כתיבה מעולה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
היה אולי מתאים יותר שגם התובנה תבוא בצורה של 'ראש קטן' ואנחנו נגדיל אותה למידות האמיתיות שלה. כלומר שהוא לא יכתוב לנו אותה במפורש אלא במשפט שמתאים לראש קטן, והקוראים כבר יקחו את זה אליהם.
דבר ראשון תודה :)
דבר שני- תוכלי להדגים אולי רעיון של תובנה כזאת?
כדי שאבין יותר למה את מתכוונת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בס"ד

זו משימה קשה... את כתבת את הקטע הזה כל כך טוב, אני בכלל לא בטוחה שאני אוכל לתרום משפט כזה.

אז אולי אני רק אכתוב איזה משהו שתראי אם זה מרגיש לך.
אולי במקום להגיש את התובנה באופן אונברסלי, לכתוב את התובנה מהמקום שלו.

סיפרתי שם שראש קטן זה שאולי מבינים אחר כך, אבל מקשיבים באמת.

סיפרתי שם שכשהייתי קטן חשבתי שזה לא טוב ראש קטן.
אבל אני כבר יודע שזה טוב. כי כשכל השאר רק שומעים אני מקשיב.



אבל מיותר לציין שאני לא באמת יודעת אם קלטתי את הקטע נכון. קלטתי אותו מהעיניים שלי... את כתבת אותו מעצמך ואת זו שיודעת מה נכון או לא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
זו משימה קשה... את כתבת את הקטע הזה כל כך טוב, אני בכלל לא בטוחה שאני אוכל לתרום משפט כזה.
את מכירה בטח את הסיפור על הצייר ששלח את התלמיד שלו לשים את הציור הכי יפה שיש לו באמצע הרחוב, עם שלט תלוי- חבר יקר, אם יש לך הערה על הציור, אנא סמן את המקום וכתוב בדך זה את ההערות.
אחרי יום התלמיד הגיע לקחת את הציור והוא נדהם- כל הציור היה מלא סימונים, והדף היה מלא הערות.
הצייר אמר לו- חכה. לך גם מחר, שים ציור אחר, הפעם תכתוב ככה- חבר יקר, אם יש לך הערה על הציור, יש כאן מכחולים וצבעים, אנא- תקן את המקום עליו יש לך ביקורת.
למחרת הגיעו התלמיד והצייר- ולהפתעת התלמיד- הציור נשאר ללא אף תיקון.
והצייר הסביר- לתת ביקורת זה קל. אבל לתקן? זה מורכב מדי ;)

קיצור- תודה רבה על הדוגמאות :)
אהבתי את אלו
סיפרתי שם שראש קטן זה שאולי מבינים אחר כך, אבל מקשיבים באמת.
אבל אני כבר יודע שזה טוב. כי כשכל השאר רק שומעים אני מקשיב.
אתקן את הסוף :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
בס"ד
סיפרתי בו (במכתב) שראש קטן זה אומר שאולי לא יודעים לעשות לבד, אבל כשמסבירים - מצליחים.
ראש קטן זה גם שלפעמים לא טובים בלפתור בעיות, אבל כשיש הוראות אז מומחים.
וראש קטן אומר שכשכולם שומעים, אני מקשיב.
התוכן יפה מאד, רק שימי לב ששתי ההקבלות הראשונות הן שונות מהשלישית-
כש... אז...
כש... אז...
וכשכולם... אני...
אז אולי זה יגרום לכך שלא יבינו את המשפט השלישי (כי יכול להיות שהוא יקבל משמעות כזו: כשכולם שומעים, אז אני מקשיב).

חוץ מזה שהיה משהו מאד חזק ב'ראש קטן זה נכס' הזה בגרסא הראשונה. גם אם הוא מדבר מהחוויה שלו, אולי אפשר גם להכניס את זה בצורה כזו או אחרת.

אני מקווה שזה לא יותר מדיי... שוב- עם כל ההצעות את הראשונה שיודעת מה נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אוקי, ואיך זה עכשיו?
חחח חפרתי ;)
סיפרתי שם (במכתב) שראש קטן זה שלא מצליחים להמציא דברים מיוחדים.
שראש קטן זה שלא טובים בלפתור בעיות לבד. ושלא מנהלים את כל מה שזז מסביב.
ראש קטן זה שמקשיבים באמת, ועושים כי אמרו, ולא מסתבכים בתוך אלף פירושים על הוראה אחת.
ראש קטן זה נכס.
בכל אופן- באמת אהבתי את זה יותר. מרגיש לי נכון יותר לראש הקטן שלו.
תודה @סיפור8 על ההערות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מאד מאד יפה. פשטות וכינות שכובשים. והמסר יפה ועדין. נכנסת לגמרי לנעליים של הדמות וזה מורגש ממש. ראש גדול יש לך :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הכתיבה יפה, אבל עם המסר (בהנחה שהבנתי אותו נכון) אני לא מסכים.
ידועה השאלה אודות רבי אליעזר בן הורקנוס שמחד אמר שמימיו לא אמר דברים שלא שמע מרבותיו, ומאידך חידש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם. יישובים שונים נאמרו לסתירה זו, ואחד מהם הוא שאת יסודות תורתו שלמד מרבותיו - שימר, אולם מתוך יסודות אלו - ועל בסיסן - המשיך לחדש הלאה. [דבר זה עומד בניגוד לאליעזר עבד אברהם שהיה "דולה ומשקה" מתורת אברהם לאחרים, אך לא חידש כלום מעצמו].
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אבל עם המסר (בהנחה שהבנתי אותו נכון) אני לא מסכים.
תודה!
אני לא יודעת מה הבנתם, אני התכוונתי לתת פה זוית ראיה קצת שונה מזו הרווחת על הנושא...

אבל בשיעור הכללי הייתי מצויין, כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב, וכשהכל היה לי ברור ידעתי מה לשאול ומתי. הר"מ שיבח אותי כמה פעמים בשיעור, וככה יצא שהיו בחורים שקינאו בי.
אני חושבת שזה עונה על השאלה שלכם.
לא כתבתי שהוא לא לומד, אבל שכדי ללמוד הוא צריך יסוד ברור והכוונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה!
אני לא יודעת מה הבנתם, אני התכוונתי לתת פה זוית ראיה קצת שונה מזו הרווחת על הנושא...

אבל בשיעור הכללי הייתי מצויין, כי הרב היה מדבר ברור ואני הייתי כותב, וכשהכל היה לי ברור ידעתי מה לשאול ומתי. הר"מ שיבח אותי כמה פעמים בשיעור, וככה יצא שהיו בחורים שקינאו בי.
אני חושבת שזה עונה על השאלה שלכם.
לא כתבתי שהוא לא לומד, אבל שכדי ללמוד הוא צריך יסוד ברור והכוונה.
כוונתי לא היתה בנוגע לעצם הלימוד, מכיון שאדם יכול ללמוד ועדיין להישאר בראש קטן, ואפילו לשאול במקום הנכון לא בהכרח מגדיל ראש. השאלה היא אם הוא יודע להבין דבר מתוך דבר, לדמות מילתא למילתא, לחלוק על דברי הר"מ, או בקיצור - האם יש לו את הדעה האישית שלו בלימוד (ובשאר דברים). זה דבר שיוכיח לנו אם יש לו ראש גדול או לא.
[ואדגיש, שגם כאשר אדם נמצא בראשית דרכו בלימוד, כשהוא רק לומד איך ללמוד, גם אז יש צורת למידה של ראש קטן וצורת למידה של ראש גדול].
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ניסיתי להעביר את דעתי שראש קטן זה לא בהכרח דבר לא טוב.
ייתכן שראש גדול יעיל יותר, אבל זה לא פוסל את המעלות שיש לבעלי הראש הקטן.

ואתם צודקים במידה מסויימת,
הכל בעיני המתבונן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אהבתי.
דבר זה עומד בניגוד לאליעזר עבד אברהם שהיה "דולה ומשקה" מתורת אברהם לאחרים, אך לא חידש כלום מעצמו
ובכל זאת 'יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים'. קבלת העול של אליעזר וה 'ראש קטן' יש בהם נתינת כוח לגבי יצחק.
טוב, גלשתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

גילוי נאות: בתקופה האחרונה סבלתי ממשבר כתיבה חמור. המוח יבש, הידיים נרפו, ושום דבר ראוי לשמו לא יצא לי מהמקלדת. ומכיוון שנשבר לי מהמשבר הזה, החלטתי לכתוב טור אקטואלי - פוליטי, שלא מצריך יצירתיות רבה. ואני מקווה שזה ישחרר לי את החסימה בצנרת.

חשוב להדגיש, אני משתף את הטור כדי לקבל ביקורת על סגנון ואיכות הכתיבה, ולא על תוכן הטור. זה שייך לאשכול החדשות בנספחים.



בעד הנפש חנינה

בימים האחרונים סוערת המדינה סביב בקשת החנינה של ראש הממשלה. חלק בעד, חלק נגד, אבל נדמה שאין מי שאין לו דעה בענין. בטור הנוכחי ננתח את הענין.

דעה.
(או יותר נכון, חוסר דעה)

האמת, למה אני צריך להביע דעה בנושא? המשפט הפלילי של ראש הממשלה זה ענין אישי, והחלטתו לבקש חנינה זה גם משהו אישי, וההחלטה בענין שמורה לנשיא המדינה בלבד.

יטענו הטוענים, שמשפטו הפלילי של ראש הממשלה הוא לא ענין אישי - אלא ענין ציבורי, כי אם אכן ראש הממשלה עבר עבירה פלילית - הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה.

הענין הוא - שזה תלוי איך אתם מסתכלים על תפקיד ראש הממשלה.

אם אתם מסתכלים על זה כתפקיד ייצוגי - אתם צודקים. מי שמייצג אותנו צריך להיות נקי מכל רבב.

אבל אני מסתכל על זה אחרת.

מבחינתי, ראש הממשלה הוא כמו עורך דין.

עורך דין אמנם מייצג אותך, אבל כשאתה בוחר עורך דין - אתה לא מודד אותו לפי התיק הפלילי שלו, אלא כמה הוא מוצלח וחלקלק לשון. כמה שיותר ערמומי - ככה יותר טוב.

גם אז יטענו שמכיוון שהוא מייצג אותך הוא צריך להיות נקי מכל רבב?

כך גם ראש הממשלה. אם הוא הצליח לתחמן סיגרים ושמפניות בחינם - סימן שהוא יוכל לתחמן לי עוד כמה דברים שאני רוצה. חוק הגיוס למשל.

ולכן, לשיטתי ראש הממשלה לא צריך להיות נקי מכל רבב, ואם כן משפטו הוא ענין אישי שלו.

ואפילו אם זה ענין ציבורי - זה לחיוב ולא לשלילה.

לא.

אז למה הדעה הזאת לא פופולרית?

כי בשנים האחרונות, כל אחד ואחד נמדד ביחס לביבי. כל דבר ודבר נמדד ביחס לביבי. ומכיוון שכך - כל מה שאפשר לנופף לאיזה צד שהוא - ינצלו את זה. ולכן המשפט הפלילי שלו הפך לענין ציבורי - מצד אחד מכיוון שהוא אמור לסמן שהוא שלילי. ומאידך, מעריציו ישתמשו בזה להוכיח שרודפים אותו, ובאמת הוא זכאי.

אבל אם מישהו יגיד 'רגע, מה זה קשור אלי?' כולם יסתכלו עליו כמו משוגע.

ולכן הדעה שכתבתי היא ממש לא פופולרית.

פופולרית.

מה כן פופלרי לחשוב?

נגד החנינה. ברור שנגד.

אבל משתי סיבות מנוגדות:

סיבה א. ראש הממשלה הוא מושחת ועבריין שמנסה להימלט מאימת הדין. הוא ניסה להחריב את מערכת המשפט, ונכשל. ניסה להעביר חוקים שיצילו אותו ממשפטו, ונכשל. ניסה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה - כדי לבחור מישהו שיחליט למשוך את כתב האישום, ונכשל. ולכן המוצא האחרון שלו זה לבקש חנינה, ובדיוק משום כך אסור לתת לו אותה. (מפגין עם גרון ניחר בקפלן)

סיבה ב. הפרקליטות ניסתה לתפור תיק לראש הממשלה, ובמשפט היא התגלתה במלא קלונה. אם בקשת החנינה תתקבל, המשפט ייעצר ולא כל האמת תצא לאור, והתופרים לא ייתנו את הדין על מעשיהם. לכן חובה לדחות את בקשת החנינה ולהמשיך את המשפט עד הסוף. (ביביסט שרוף אבל קצת מתוחכם. הביביסטים הפשוטים יותר יטענו בעד החנינה כי זה ישחרר את ראש הממשלה כדי שיוכל לעבוד למען המדינה).

אבל כמו שאתם רואים, שתי הסיבות נובעות מפוזיציה אישית. אף אחד לא יכול להוכיח שהסיבה שלו צודקת יותר מהסיבה השניה.

אז למה לא לחשוב כמוני, שזה לא קשור אלי ולא מעניין אותי?​
שיתוף - לביקורת מקומט או חלק
קרן שמש חדרה מבעד לחלון, גורמת לר' שלומקה למצמץ, הוא פקח את עיניו ממלמל 'מודה אני' ונוטל את ידיו.

אחר ניגב אותם במגבת שהמתינה לו על השידה לידו, הוא התרומם לכדי ישיבה, נשען לאחור על ראש המיטה, מביט במיטה הריקה שלידו.

אשת נעוריו כבר איננה, הוא הביט בידיו המקומטות כלא מאמין, צובט עצמו לראות שהוא לא חולם, המציאות הכתה בפניו, הזדקנת. כן. אמר לעצמו בעודו צוחק צחוק של זקנים.

מלאך המוות כבר כאן. הוא מרגיש אותו קרוב. היום, מחר, שנה, שנתיים. זה יקרה.

לו רק היה מנצל את זמנו כשידיו עוד היו יפות, הרהר לעצמו.

אל מול עיניו צף כעת סבו ר' תנחום. הוא שלומקה היה בחור צעיר כשהגיע לישון עם סבו בבית, על מנת לעזור לו בפעולות השגרתיות שזקנים מתקשים בהם.

אחח זה היה קשה לראות כך את סבו, תמיד הרי היה כה צעיר ונמרץ. זוכר הוא איך היה נוהג להביט על ידיו הקמוטות של הסבא תנחום, מנסה להפנים שסבא תנחום, הזדקן.

סבא תנחום שפיקח היה, נוהג היה לצבוט לו בלחיו עם ידיו הקמוטות, לוקח את ידו החלקה של שלוימלה הצעיר מניח על ידו שלו ואומר "שלוימלה, גם לי היו פעם כאלו ידים וגם אני הייתי מסתכל כך על ידיו של סבא שלומקה שלי. דע לך" היה מוסיף כשאצבעו מתנופפת מולו באזהרה, "שמהר מאוד גם הידיים שלך יהיו מקומטות ככה".

אחר היה נאנח ושוקע במחשבות, "איי איי איי שלוימלה, אתה עוד צעיר. לו הייתי משכיל לנצל את הזמן כשידי עוד היו יפות כשלך."

נקישה קלה על הדלת החזירה את סבא שלומקה למציאות, נער עדין ושחרחר עמד בפתח פותח את הדלת בהססנות, סבא שלומקה חייך אליו וסימן לו להתקרב.

נכדו היקר והעדין התעניין בשלומו איך הוא מרגיש, סבא שלומקה נפנף בידיו כאומר לא חשוב. הוא שם לב למבטים החפוזים על קמטי ידיו.

"קרב אלי תנחום יקירי, הראה לי את ידיך היפות, הראה לי את הזמן שעוד מחכה לך".

סוף​
שיתוף - לביקורת והארץ הדום רגלי
ב"ה

לשתוק זה לא להיעלם

הרבה זמן לא הבנתי למה יש ערך בזה שאדם ישפיל את עצמו,
למה לומר "ונפשי כעפר לכל תהיה".
האם הגיוני שאנשים פשוט ימחקו אותי,
את הרצון שלי, את הבקשות שלי, רק כי הם בוחרים להתעלם?
הרי ביקשתי יפה. שוב ושוב.
וכשמישהו מסרב להקשיב למשהו בסיסי, משהו שמכבד אותי,
זו הרגשה של השפלה.

כמו כשיש לנו גדר משותפת,
והשכן שם גדר לפי הבנתו, ואני ביקשתי, גם בצדק, להשאיר מטר פתוח.
נכון, שתקתי. לא רבתי.
אבל תחושת המחיקה נשארה.
לא הבנתי: למה זה נחשב מעלה?
למה שמישהו יפגע, ואני אשתוק, וזה יהיה טוב?

למה העולם עומד על מי שבולם את פיו בשעת מריבה?

והיום, סוף סוף הבנתי.

זה היה בזכות הבן שלי.
הערתי לו, בטעות. בכלל חשבתי שהוא מישהו אחר.
והוא... פשוט שתק.
לא מחק את עצמו, לא כעס, פשוט שתק.

ופתאום, מהמקום הזה, ראיתי:
כשמתבוננים מהצד, הכל נראה אחרת.
כשזה לא אני, אני רואה את האצילות שבשתיקה,
את הכוח שבלהבליג, את האדם שלא נעלם אלא מתרומם.

ואז הבנתי:
אולי גם כשאני שותקת, זו לא מחיקה.
לא השפלה.
לא כניעה.
אולי… זו התרוממות הרוח.

הלוואי ואצליח להרגיש את זה גם על עצמי.

והלוואי, שבפעם הבאה שהכאב יתעורר,
כשאנשים ינהגו כאילו אני לא שם,
ואני ארגיש לרגע שנמחקתי,
כשהלב יירמס בדרכם של אחרים שלא שמו לב,
אזכור:

כשאני בוחרת לא לריב,
אני כבר בוחרת לשתוק,
וכשאני בוחרת לשתוק,
אני לא נעלמת.
אני מתרוממת.

גם אם זה נראה כמו מחיקה,
זו לא מחיקה.
זו בחירה.
בחירה של רוח גדולה,
בחירה לבנות בשקט.

השתיקה הזו איננה הרס.
היא דיבור של בניין,
בקול הכי שקט שיש."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה