ת'אמת שלא רציתי להכנס לאשכול הטעון הזה,
אבל בשביל למורדוך , אז הנה הכתבה
קבל:
<TABLE cellSpacing=0 cellPadding=0 border=0><TBODY><TR><TD dir=rtl vAlign=top align=right>
סרק סרק
בפעם השנייה עושה ח"כ ליצמן שימוש בדרעי כדי להשתיק את ש"ס המאיימת לחבור לכוחות בתוך אגודת ישראל. אלא שהפעם אלי ישי החזיר בספין משלו: אריה דרעי לראשות ירושלים? כן, גם ש"ס תתמוך. אבי בלום עם 'בית ספר לפוליטיקה'
אבי בלום
תאריך: 16/11/2007 1:31:00
</TD></TR></TBODY></TABLE>
בחדר מרווח שחלונותיו צופים אל פני קריית-אריה שבפתח תקווה, ישבו הליצמנים כשהם אובדי עצות. בפיקוד מטה ההסברה, משמאל למסדרון רב חדרים ושלטי 'משפחה יהודית גדולה', ולאו דווקא 'משפחה ירושלמית', ישבו בני ה'קאפעלע' הגוראית של תעמולת ההסברה המפלגתית שסבבו את חבר הכנסת יעקב ליצמן וכססו ציפורניים, מחשש לאיבוד המנדט השישי. מכולם, היה זה ליצמן שלא איבד את קור רוחו ולמרות הביקורת הקטלנית שהוטחה בו אישית, הפעיל מנועים וחילץ את העגלה מהבוץ.
אז כהיום, הוא עשה זאת באמצעות "ספין דרעי".
הימים ימי מערכת הבחירות האחרונה לכנסת, בשעה שהקרע בין 'הסיעה המרכזית הגוראית' לחסידות בעלזא נראה היה ככזה שאינו ניתן לאיחוי. בניגוד לציפיית עסקני החסידות, בעיקר הטירונים הפוליטיים שביניהם, לא קיבלה בעלזא את המקום השישי, לא כולו ואף לא מחציתו.
בחצר הבעלזאית, שכבר הוכיחה כי היא יודעת לממש את איומי העצמאות הפוליטית, נשמעו האשמות קשות כלפי יו"ר אגודת ישראל שלא עשה די, בלשון המעטה, לשריון המקום השישי בשלמותו לאיש החסידות, ועל ידי כך גרם במישרין לדחיקת נציג החסידות מהרשימה. ליצמן שמע והחריש. הוא היה משוכנע כי הצדק הפוליטי עמו, שכן על פי ההסכם הבין סיעתי, לבעלזא "לא היה מנדט" לדרוש את שדרשה, וסל התביעות שהציגו העסקנים מטעמה הוא שגרם לכך שהחסידות יצאה כשאף לא חצי קדנציה בידה.
בשעתו, מתוסכלים מהצבתו של יענק'ל כהן במקום השישי במקומו של ישראל אייכלר, יצאו הבעלזאים לפעולת תגמול בדמותה של הפרחת ידיעה על חבירה אפשרית בין בעלזא לש"ס. גם למטה המרכזי בקריית אריה הגיעה השמועה, ומד הלחץ המפלגתי עלה.
כשנראה היה שכמעט ולא נותר פתח של תקווה, היה זה ליצמן שהוכיח כי דווקא כשהוא בלחץ הוא מגיב במחץ. ההתקרבות שהתחזקה באותם ימים בין האריה השואג דרעי לבית ברחוב חנן 10 בירושלים, נוצלה עד תום, כשלחלל האוויר התקשורתי הופרח "ספין דרעי".
דף מסרים רשמי אומנם לא יצא ממטה ההסברה האגודאי, אך לפתע פתאום התהפכו היוצרות ואלי ישי המחוזר, הוצג ככזה שמחזר אחרי חסידות בעלזא. ה"תגובה" המוכנה מראש, לא איחרה להגיע.
בהיגיון ליצמני צרוף הוסבר כי אם ש"ס מתערבת בענייניה של יהדות התורה, תתערב גם יהדות התורה בענייניה של ש"ס, כשאריה דרעי, הוא ולא אחר, יעמוד בחזית ההסברתית של 'המשפחה האשכנזית הגדולה'. בש"ס שמעו והפנימו, ולבעלזא שנותרה ללא פרטנר, ואף הצהרתי, לא נשארה ברירה אלא ליישב את ההדורים, לכל הפחות בקלפיות הנראות לעין.
הזמן חלף. הספין לא.
בשבוע שעבר, נשלף אותו סחריר (התרגום העברי ל'ספין' על פי האקדמיה ללשון) מהארסנל ושוחרר לחלל האוויר. הפעם, לחלל האוויר הרדיופוני, בתוכניתו של מרדכי לביא, ברדיו 'קול חי': "אני לא רואה שום אפשרות שאלי ישי יתערב בתוך אגודה בין פלג אחד לפלג שני.. אם נראה שיש דרך חדשה של אלי ישי שהוא הולך להתערב בתוך אגודה ובתוך דגל אני מניח שגם אנחנו נעשה בתוך ש"ס כל מיני דברים. גם שם יש אריה דרעי". אמר ליצמן בראיון סוער שהעיף ניצוצות לכל עבר, ושיחרר את האריה מכלאו.
התשובה לא איחרה לבוא, ודווקא מכיוונה של סיעת 'שלומי אמונים', בת הברית החדשה של ש"ס. במוצאי שבת, באולמי תמיר, נוכח מאות פעילים שעטפו אותו בחום חסידי ובקריאות עידוד אישיות נוסח 'ימי דרעי העליזים', עמד מאיר פרוש נוכח עם וסיעה, ויותר משנאם על ניצחון ביתר, נאלץ להתגונן כנגד מתקפות ליצמן וזעק מקירות ליבו: "במה חטאנו? איזה עוול עשינו? בסך הכל, הבאנו כבוד לאגודת ישראל".
פרוש, שהמשיך להסביר כי בסך הכל להגן על החסידויות הבינוניות והקטנות בא, ולא לעורר מחלוקת, חזר שוב ושוב על מילת מפתח סתומה משהו: "היינו לצנינים בעיני...". זר כי נקלע למקום (והוא לא נקלע. תסמכו על 'המשפחה הירושלמית' שתשמור על הומוגניות), היה סבור לתומו כי הנואם סובל מקשיי ביטוי. אך גם אם היו לנואם, הרהוט דרך כלל, קשיי ביטוי, ומדעת, הרי שלמאות הנוכחים, חברי מועצה ופעילי סיעת 'שלומי אמונים' מכל רחבי הארץ, לא היו קשיי קליטה.
להם לא צריך היה להסביר כלפי מי הדברים אמורים. "רק חסר היה שמאיר יסיים ויאמר: סליחה שניצחנו", אמר לנו פעיל שטח שהאזין בקשב ולא אהב בהכרח את ששמעו אוזניו: "פרוש לא היה צריך להשיב. טוב היה עושה אם היה משמיע לנוכחים את הראיון הכוחני שהעניק ליצמן. יותר מזה אנחנו לא צריכים", אמר הפעיל, ולא יסף.
פרוש עצמו התחמק מלהתייחס ל"ספין דרעי", אך היה מי שבחר שלא לדלג על המוקש. ראש העיר הנבחר מאיר רובינשטיין, ששהה לפני פתיחת הכינוס בחדרו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור - ולא בנוכחותו של ליצמן - פתח את נאומו, לא לפני שהרקיד את הקהל משך דקות ארוכות כמיטב המסורת הברסלבאית, לצלילי הג'ינגל "המלוכה והממשלה לחי העולמים", והסביר כי הערב ידבר בשני כובעים, בכובעו כאיש הסיעה ובכובעו כראש העירייה (היו מהנוכחים שציינו בחיוך, כי ראש העיר הנבחר מחליף יותר מידי כובעים לאחרונה).
בכובעו הראשון, התייחס רובינשטיין בנאומו ל"ספין דרעי", ותקף בדבריו – בלי לנקוב בשמו - את ח"כ ליצמן. מסתבר, שפליטות-הפה מעוררות חמת ליצמן, הן תנאי בל יעבור לקבלת מפתחות לשכת ראש המועצה בביתר. כמו פטרונו 'מאיר הגדול' (פרוש), עשה גם 'מאיר הקטן' (רובינשטיין) שימוש במשפטים סתומים למדי: "שמעתי שיש מי שאמר שאם ש"ס הולכת עם שלומי אמונים הם ילכו עם ידידנו הדגול – ידידי האישי הרב אריה דרעי. ש"ס הלכו עם חלקים באגודת ישראל שפעלו בהנחיית חברי מועצת גדולי התורה. וכאן הבן שואל" – קרא רובינשטיין בפאתוס – "עם מי הם ילכו, עם דרעי? הוא ידיד אישי, אבל עם דרעי"?
ראש העיר הנבחר אומנם הוכיח מעל בימת הנואמים כי הוא איש דברים, אך לעניין ספציפי זה, הוא נראה, ואולי רצה להיראות, כאותו בן 'שאינו יודע לשאול'...
לעזרתו של ראש העיר, בא בן הברית הפוליטי מתנועת ש"ס, שראשיה ידועים במומחיותם בהבהרת טקסטים בעייתיים של נואמים אחרים... יו"ר הסיעה ח"כ יעקב מרגי, על תקן 'הבן שיודע לשאול' וגם להשיב מיניה וביה, מבהיר לנו למה התכוון המשורר: "איך לא יכולנו להתערב? בניגוד לליצמן שהצהיר, רק הצהיר, שאינו מתערב בביתר - עיר שחסידי גור לא מתגוררים בה - הרי שלתנועה שלנו יש אלפי משפחות בביתר. זו התערבות זו? הרי היו שני מועמדים לראשות, ומרן הגר"ע הכריע לבחור במי שמתאים יותר להנהגת העיר. אם מרן לא היה בוחר בנציג של פרוש גם אז היו אומרים שאנחנו מתערבים?" הוא תמה וממשיך: "בכלל, הניסיון להשתמש באריה דרעי על מנת לנופף נגד החלטתו של מרן הוא פסול מעיקרו". כאן מסיים מרגי היכן שרובינשטיין לא סיים: "וכי ש"ס חברה למפלגה או לאיש עצמאי בלי גיבוי של גדולי התורה? הרי היה לפרוש גיבוי של חברי מועצת גדולי התורה שגם ליצמן מכיר בהם כסמכות רוחנית-אגודאית! איך הוא מאיים שילך עם דרעי כאיש עצמאי כנגד דעת מרן? זו המרדה כנגד גדולי ישראל והסתה לא לשמוע בקול דברי חכמים",
ומרגי, כמו ליצמן בראיון, לא נרגע: "זה מעיד על גזענות, התנשאות ופטרונות. ש"ס עצמאית להחליט בכל מקום כפי שתורה לה מועצת החכמים שלה".
מילים כדרבנות. רק קריקטורה פרי מכחולו של מוטי הלר, קריקטוריסט 'המודיע', חסרה...
לגופו של ספין, ובניגוד לשליפה הקודמת, הפעם, מסרבת ש"ס לרקוד לצלילי החליל הליצמני. מעבר לשאלת כשירותו המשפטית של דרעי לתפקיד, המוטלת בספק, וסביר להניח שתתקשה לעמוד במבחן בג"ץ שכבר קבע כמה תקדימים על גבו של דרעי - תמיד לרעתו, הרי שגם אם יקרה הבלתי ייאמן והוא ידלג מעל משוכה זו, לא יעז דרעי להתמודד על העיר בעלת סמל האריה, מבלי שיקבל את ברכתו של מרן הגר"ע יוסף. ויעידו הזדמנויות לקאמבק פוליטי טובות בהרבה, שניקרו לפניו מאז שחרורו ולא נוצלו עקב היעדר ברכת הדרך מרחוב הקבלן 45. יהיו הסיבות והמניעים אשר יהיו, דבר אחד ברור: דרעי בלי ברכת מרן, לא ייצא לדרך.
ליצמן שב ושיחרר את הספין, אך הפעם מסרבים בסביבתו של יו"ר התנועה הקדושה להתרגש. שם מסכמים זאת במשפט קצר וקולע: "הרי אריה יודע שאם יתמודד נגד עמדת התנועה יספיק רמז קל בדרשת מוצאי שבת ביזדים, והוא ייצא בחוץ. מחוץ למשחק הפוליטי".
בניגוד לעבר, הפעם, ישי בא מוכן ולנוכח הספין הממוחזר ששב ונשלף, הוא בחר להרים את הכפפה ולהשיב בספין משלו כשהוא מבהיר כי מבחינתו, ש"ס תשמח לתמוך במועמדותו של דרעי, אם וכאשר. להפתעת גורמים בסיעה המרכזית, מסתבר, כי גם בסביבתו של ישי יודעים לעשות את החשבון. שם מבינים שמועמדותו של דרעי היא מועמדות סרק, אך נוח להם להתמודד עם ההנחתה הספינולוגית, בהדיפת הכדור למגרש היריב.
"הם משדרים לחץ ופאניקה, שידברו עם מי שהם רוצים כולל אריה דרעי, שלכשעצמו זועם לנוכח הספין שעושה ליצמן על גבו. על ש"ס זה לא עושה כל רושם. הם רוצים את אריה? אדרבה, דרעי האיש אינו יכול להתמודד, ואם כוונתם שיתמודד כנציג ש"ס, נראה אותם מתמודדים עם זה", אומר בכיר בש"ס, לציטוט ולא לייחוס.
כעת לא נותר אלא להמתין ולראות באיזו וריאציה יישלף הספין בשלישית. ולתשומת לב גורמים בסיעה המרכזית: אם לא ירוענן לאלתר ארסנל הספינים שבידכם, בפעם הבאה זה יהיה כה שקוף עד שכבר לא יהיה צורך לצעוק 'סרק סרק'.