כללי מישהו פה יודע אידיש?

[3Design]

גרינצווייג
קאליע
די = אתה ולפעמים זה "ה" למשל הדאמו"ר = די רבי
דער = לפעמים ל "ל" למשל לכן = דער פאר , ולפעמים זה ההוא = ער זאגט און דער זאגט
דעם = מזה למשל פון דעם זאך האב איך נישט פארזיכט

קיילע * [לדוברי VOS]

דער רבי* ['די' ל"נ 'דער' ל"ז]

פארזוכט*

 

[מחשבת]

בספר שערי יצחק -באידיש (אגב איך כותבים אידיש או יודיש?) יש שם מילון של כחמש מאות מילים וכתיב שם "קאליע", ובאמת התרגום האמיתי של המילה קלקול זה "פארדארבען".

לגבי ה"די" "דער" ו"דעם" יש גם לפעמים שאומרים "דאס" (דאס עפעפלע איז זיס)

 

[ונתנו10]

לא רציתי להגיב אבל אם ממילא כבר נהיה פה מקום ללימוד שפת המאמע לשון,
יש כמה אופנים שכותבים "צי" ולא "צו":
1) צי מיר נישט ביי די אויערען... (לשון משיכה)
2) רעד שוין אזוי לאנג אין איין צי... (לשון המשך)
3) אזוי צי אזוי ביזטו סייווי גערעכט... (לשון או)

קארעל 8 ...
מס' 3 טעות !
3) אזוי צו .....

3דיזיין צודק כמובן.

ווי=איך
וואו=איפה
(ווי אזוי=איך, וויפול=כמה. לדוגמא, "ווי קען מען מאכן אזא זאך?" = איך אפשר לעשות וכו'. "וואו קען מען מאכן" = היכן אפשר לעשות וכו')

ווי אזוי קען מען מאכן אזאן זאך = איך אפשר לעשות דבר כזה
ווי קען מען מאכן אזאן זאך = איפה אפשר לעשות דבר כזה
וואו, זה נשמע יותר אקצנט ירושלמי. אבל לא נראה לי שיש את זה באידיש.

גרינצווייג
קאליע
די = אתה ולפעמים זה "ה" למשל הדאמו"ר = די רבי
דער = לפעמים ל "ל" למשל לכן = דער פאר , ולפעמים זה ההוא = ער זאגט און דער זאגט
דעם = מזה למשל פון דעם זאך האב איך נישט פארזיכט

גרינצייג = ירקות
גרינצווייג = שם שמפחה (גרינ-צווייג=ענף-ירק)

קיילע * [לדוברי VOS]

דער רבי* ['די' ל"נ 'דער' ל"ז]

פארזוכט*

קאליע = הרס, פארוואס מאכסטו דאס קאליע=למה אתה הורס את זה?
די רבי האט געהייסן זיין שטיל, דער צאנזער רב זי"ע וכו'. (לא יודע איך מסבירים את זה בעברית, שם עצם וכל הדברים האלו)

 

[מלאכה]

הערן = לשמוע, אבל דערהערן - איך מתרגמים?
ריידען = לדבר, אבל זיך אופריידען - איך מתרגמים?

 

[יוסעלע]

בספר שערי יצחק -באידיש (אגב איך כותבים אידיש או יודיש?) יש שם מילון של כחמש מאות מילים וכתיב שם "קאליע", ובאמת התרגום האמיתי של המילה קלקול זה "פארדארבען".

לגבי ה"די" "דער" ו"דעם" יש גם לפעמים שאומרים "דאס" (דאס עפעפלע איז זיס)

די = לשון נקבה = די פרוי
דער = לשון זכר = דער מאן
דאס = ? = דאס טיש

 

[יוסעלע]

הערן = לשמוע, אבל דערהערן - איך מתרגמים?
ריידען = לדבר, אבל זיך אופריידען - איך מתרגמים?

מה זה אויפרעדן?

בדרך אגב מה ששמעתי לפני זמן קצר

לדבר = צו רעדן
לאמר = צו זאגן
לספר = צו פארציילען
להגיד = צו דערציילן

 

[RCpro]

אולי פשוט נפתח פורום יידיש - פרטי כמובן?

 

[מלאכה]

ליוסעלע
כששנים מבינים אחד את השני, או מה שנקרא שפה משותפת, זה באידיש - אופריידען.
יש הרבה מילים עשירים ביידיש, עם עומק, שקשה לבטא בעברית.

 

[צורת הדף]

ווי אזוי קען מען מאכן אזאן זאך = איך אפשר לעשות דבר כזה
ווי קען מען מאכן אזאן זאך = איפה אפשר לעשות דבר כזה
וואו, זה נשמע יותר אקצנט ירושלמי. אבל לא נראה לי שיש את זה באידיש.

מיט 'וואו' ביסטו נישט גערעכט, 'וואו' האסטו געלערנט אידיש...?

'אזאן' איז אויך נישטא אין אידיש, נאר 'אזא' ווארט.

 

[צורת הדף]

כששנים מבינים אחד את השני, או מה שנקרא שפה משותפת, זה באידיש - אופריידען.

"אפרעדן" מיינט 1) מ'שמועסט זיך אפ "לאמיר זיך טרעפן במקום פלוני", 2) מ'באקלאגט זיך אויף עפעס.

 

[מלאכה]

אפרעדן זה משהו אחר מלשון קבענו שנפגשים מחר בשעה... משא"כ אופריידען ה'פ' רפה. כמו אופגעכאפט פון שלאף. - למעשה התירגום הכי קרוב של 'אופריידען' זה להתדבר, אם יש מילה כזו.

 

[ונתנו10]

הערן = לשמוע, אבל דערהערן - איך מתרגמים?

דערהערן=להפנים
(להבין את הנושא כדי ליישם את זה)

 

[צורת הדף]

נישטא א ווארט "אופריידען" אין אידיש. אפשר מיינסטו "זיך דורכרעדן".

 

[eli_7]

די = לשון נקבה = די פרוי
דער = לשון זכר = דער מאן
דאס = ? = דאס טיש

דאס = נייטרלי, לא זכר ולא נקיבה. דאס קינד. אגב, טיש זה לשון זכר - דער טיש.

בקשר לאומרים לזכר די, זה באידיש ליטאית בלבד: די ראש ישיבה. מדובר במוטציה של דע (דער), ולא בלשון נקבה. באידיש רוסית (חב"ד וכו') שכמעט זהה לאידיש ליטאית מבחינת ההבהרה וכו' (חֵולם) לא שינו זאת, ול' זכר נותר דער.

אגב כמעט לא שייך לדעת באמת אידיש בלי להבין את התהליך שעבר על השפה הזאת, כולל שינויי ההבהרות שבין מחוז למחוז, המתאים גם לשינויי ההבהרה בלשון הקודש ובשפת המדינה - כולל שינויים שעברו על שפות המדינה עצמם.

למשל: ביצה בגרמנית (המקור לאידיש) נכתבת כיום EI ונקראת כמו AI. זה שינוי שעבר על הגרמנית במאות השנים, בסלנגים בדרום גרמניה וחלקים של שווייץ עדיין קוראים לביצה EI. ובאידיש: בפולניה וגליציה קוראים לביצה AI ובליטא רוסיה EI.
מכאן ללשון הקודש: צירה בליטא וברוסיה קוראים EI ופולניה ובגליציה AI! כלומר, השינוי בלועזית בעקבו תהמעבר למקום גלות חדש השפיע גם על האידיש ולאחר מכן על הקריא בלשון הקודש (קשה להניח ששינו את לשון הקודש סתם כך, בעת המעבר...)

בכל איזור נוספו מילים משפת המדינה, חלקם נותרו רק במקומם וחלקם נדדו לאידיש במחוזות אחרים. יש גם מילים מהסלנג במדינה עצמה שנכנסה לשפה הרשמית ועברה משם לאידיש: באידיש פולנית נכנסו הרבה מילים מצרפתית, שההיי סוסייטי בורשא דיברו בה (וואליז למזוודה, וואקאנס לחופש וכו' - עי' דז'יגאן & שומכר). שלא לדבר על אידיש מונרואית מקורית השזורה באנגלית, בלי שדובריה יודעים על כך - ומתפלאים בכל פעם שהגויים יודעים כל כך הרבה מילים באידיש...
אמר לי פעם חסיד סטמאר אמריקני, שרק עכשיו הוא קלט מדוע קוראים לגג 'רוף' מכיוון אז מען גייט א רוף...

 

[קארעל8]

אמר לי פעם חסיד סטמאר אמריקני, שרק עכשיו הוא קלט מדוע קוראים לגג 'רוף' מכיוון אז מען גייט א רוף...

מרן הק' בעל דברי יואל מסאטמאר זי"ע אמר פעם בדרך הלצה:
"וואס אין דער אלטער היים האט מען גערופן א 'שלאק',
רופט מען אין אמעריקא א 'רב' ..." (roof)

 

[3Design]

ונתנו .. אני לא יודע למה אתה מנופף בדגל שחור ביום בהיר..

אומרים "דער" רבי בכל מצב .... אם לימדו אותך אחרת ... 'טעו' !!!!

___
ובקשר ל"קאליע" ... ב VOS אין את המילה הזאת ... לא קיימת במילון מילה בשם 'קאליע' לדוברי VOS... אין .. נישטא .. נישט פאראן ...

 

[3Design]

ואענה לכם תשובה כוללת על כל השאלות ...

ישראלי דובר אידיש VOS מאמע לשון .. שובר את הראש ואת השיניים להבין את "דער איד" וכדו'

ואני מניח שלאמריקאי או אירופאי גם נשבר איזה שן או שניים כשהוא קורא את ה"באלייכטונגען"

או שמתאמץ לשלב לשון הקודש [עברית בלע"ז] בכדי להבין .. ודוק'

 

[תקשורת]

אפרעדן זה משהו אחר מלשון קבענו שנפגשים מחר בשעה... משא"כ אופריידען ה'פ' רפה. כמו אופגעכאפט פון שלאף. - למעשה התירגום הכי קרוב של 'אופריידען' זה להתדבר, אם יש מילה כזו.

נישטא א ווארט "אופריידען" אין אידיש. אפשר מיינסטו "זיך דורכרעדן".

אפרעדן- לתאם ביניהם
דורכרעדן- להדבר (כמו להתדבר רק כך כותבים את זה בדקדוק עברי...) ויש מילה כזו.
אבל לא קיבלתי תשובה מוחלטת- קיבלתי טקסט באידיש לפעמים כתוב קאליע, לפעמים קיילע וכל פעם בהגהה משנים למשהו אחר. ודר"א "פארדארבן" זה רקוב...
אחרי הגהה, המון מקומות שהיה כתוב"וואס זענען..." שונה ל: "וועלכע זענען" ואפי' חפש והחלף א"א לעשות, כי לא בכל המקומות זה שונה.
ועכשיו אני רואה כמה מקומות שכתוב "קליע" ואחרי הגהה: "קליע"...

 

[מחשבת]

יש כזה מילה, ולא רק זו אלא אני חושב שיש לזה שתי משמעיות
א. כמו שכתבו כולם "לקבוע ולהגיע לידי החלטה" (כלומר, שענין הזה מוחלט "ונגמרו הדיבורים אודותיו").
ב.להתלונן ולתנות צרה וכדו' זעך אפרעדען צום צווייטען.

 

[GoRoBoy]

מרן הק' בעל דברי יואל מסאטמאר זי"ע אמר פעם בדרך הלצה:
"וואס אין דער אלטער היים האט מען גערופן א 'שלאק',
רופט מען אין אמעריקא א 'רב' ..." (roof)

און נאך שיינע ווערטלעך פון דעם סאטמאר רב זי"ע
ווען ער איז געקומען קיין ארץ ישראל תשכ"ה ביי א פארזמלונג האט ער געפרעגט פאר די איינע פון די ספארדישע רבנים

ווי אזוי זאגט מען אויף "עיבריש" אן "ערליכער יוד" האט ער זיך אנגעריפן אז אין עיברית איז נישט דא קיין ערליכער יוד