כללי מישהו פה יודע אידיש?

[עסעמסי]

איך אומרים ספעלינג בלשה"ק. סתם.

דבר מעוניין יש בהרבה מילים מענגליש באידיש, שדוברי אידיש באמעריקא כשאומרים אותו מילה באידיש, מבטאים אותו כמו דוברי אנגלית באנגלי'. (ורוב לא יודעים מזה וחושבים שזה מבטע אידיש -או ענגליש שבור)

לדוגמה: בקבוק (פלאש בלע"ז), שבאנגלית אמריקאי אומרים באַרעל ובאידיש אומרים באָטעל ממש בדיוק כמו שאומרים באנגלי'.

וכן המילים כמו אפיס (ביורא בלע"ז), קאפי (קאווע בלע"ז), טשאקלעד (טשאקאלאד בלע"ז), וכהנה שבאמריקאית אומרים אָאָו ארוכה, ובאנגלי' אומרים כמו דוברי אידיש באמריקא.

_________
*בלע"ז: בלשון עטרת זקנים

 

[צורת הדף]

ספעלינג = איות

 

[ונתנו10]

לדוגמה: בקבוק (פלאש בלע"ז), שבאנגלית אמריקאי אומרים באַרעל ובאידיש אומרים באָטעל ממש בדיוק כמו שאומרים באנגלי'.

ואני ידעתי שבאידיש אומרים פלעשל.

אגב, הזכרתם לי איזה מאמר בעיתון די מפורסם, על מנהג אכילת ביצים ובצל בשבת בבוקר, וכתבו באידיש מאמר בענין מנהג אכילת: היי מיט צוויבל.
וגם הי' שם מישראלי אחד, שקרא לעצמי מתרגם אידיש-עברית-אידיש, שתמה על זה שבארצות אירופה שואלים: ענק גייען אהיים? און נישט איר גייט אהיים? אדער עטץ גייטס אהיים? וכתב את המשפט שלו ככה: ענק גיאן ההים.

 

[מחשבת]

אפרעדן- לתאם ביניהם
דורכרעדן- להדבר (כמו להתדבר רק כך כותבים את זה בדקדוק עברי...) ויש מילה כזו.
אבל לא קיבלתי תשובה מוחלטת- קיבלתי טקסט באידיש לפעמים כתוב קאליע, לפעמים קיילע וכל פעם בהגהה משנים למשהו אחר. ודר"א "פארדארבן" זה רקוב...
אחרי הגהה, המון מקומות שהיה כתוב"וואס זענען..." שונה ל: "וועלכע זענען" ואפי' חפש והחלף א"א לעשות, כי לא בכל המקומות זה שונה.
ועכשיו אני רואה כמה מקומות שכתוב "קליע" ואחרי הגהה: "קליע"...

לתקשורת, פארדארבען זה לא רקוב אלא מושחת-מקולקל, ורקוב אומרים פארפוילט.

 

[קארעל8]

ואני ידעתי שבאידיש אומרים פלעשל.

ראיתי פעם באיזה טיש של הרבי (בניו יארק) שהי' בקבוק על פארענטשעס
ואדם אחד שכנראה פחד שהבקבוק לא יפול למטה, ביקש מילד שעמד לידו:
"זיי מוחל גיב מיר דעם פלאש", והילד לא הבין מה שרוצה ממנו...
אפילו אחר שחזר על דבריו כמה פעמים.

אמרתי לו: "תאמר לו שיתן לך את הבאטל והוא יבין..." וכן הי'.

 

[מחשבת]

איך אומרים ספעלינג בלשה"ק. סתם.

דבר מעוניין יש בהרבה מילים מענגליש באידיש, שדוברי אידיש באמעריקא כשאומרים אותו מילה באידיש, מבטאים אותו כמו דוברי אנגלית באנגלי'. (ורוב לא יודעים מזה וחושבים שזה מבטע אידיש -או ענגליש שבור)

לדוגמה: בקבוק (פלאש בלע"ז), שבאנגלית אמריקאי אומרים באַרעל ובאידיש אומרים באָטעל ממש בדיוק כמו שאומרים באנגלי'.

וכן המילים כמו אפיס (ביורא בלע"ז), קאפי (קאווע בלע"ז), טשאקלעד (טשאקאלאד בלע"ז), וכהנה שבאמריקאית אומרים אָאָו ארוכה, ובאנגלי' אומרים כמו דוברי אידיש באמריקא.

_________
*בלע"ז: בלשון עטרת זקנים

זה מזכיר לי אחד שאמר "איך וואוין שוין 20 יאהר אין אמעריקא און איך ווייס נישט וויאזוי מען זאגט "ווינדוא (חלון)" אין אנגליש.

ולעצם הענין כל המילים האלו שציינת מקורם אינו באנגלית אלא בשפות יותר קדומות כצרפתית וכל השפות הארופאיות שמקורם מלטינית ומשם נלקחו גם לאנגלית, ולכן נלקחו גם לאידיש (אגב עדיין איני יודע איך כותבים "אידיש או יודיש" ולמה?!)

 

[ונתנו10]

ראיתי פעם באיזה טיש של הרבי (בניו יארק) שהי' בקבוק על פארענטשעס
ואדם אחד שכנראה פחד שהבקבוק לא יפול למטה, ביקש מילד שעמד לידו:
"זיי מוחל גיב מיר דעם פלאש", והילד לא הבין מה שרוצה ממנו...
אפילו אחר שחזר על דבריו כמה פעמים.

אמרתי לו: "תאמר לו שיתן לך את הבאטל והוא יבין..." וכן הי'.

סיפור יפה, אבל זה קרה בניו יארק, ושם מדברים אנגלית וקצת אידיש...

 

[ונתנו10]

ולעצם הענין כל המילים האלו שציינת מקורם אינו באנגלית אלא בשפות יותר קדומות כצרפתית וכל השפות הארופאיות שמקורם מלטינית ומשם נלקחו גם לאנגלית, ולכן נלקחו גם לאידיש (אגב עדיין איני יודע איך כותבים "אידיש או יודיש" ולמה?!)

תמיד ידענו שכותבים אידיש, אבל בזמן האחרון החליטו שחוזרים לכתוב יודיש. זה עוד לא התקבל בציבור.

 

[3Design]

נו ... למה עוד לא הציעו כאן הצבעה על פתיחת פורום איות שפות ?!

 

[eli_7]

אידיש זה בהשפעת העברית - שבכלל מכנה את השפה הזו בעברית צחה (צ' צרויה, וח' פתוחה): אידית. יודיש - כך זה במקור, באידיש הונגרית עדיין אומרים זאת כמו jüdisch בגרמנית, שמשמעו יהודי או יהודית.
בתחילת המאה הקודמת ויכוח מר בין דוברי האידיש החרדיים ובין הבונדיסטים שר"י שרצו להפוך את האידיש לתרבות מנותקת לחלוטין מהיהדות. הבונדיסטים אייתו כל מילה בכללי הכתיב באידיש, כמו שאבעס, חיידר וכו' - גם אם מקורם היה בלה"ק. לעומת זאת, החרדים לדבר ד' הקפידו לשמר את צורת הכתיבה המקורית. היום קצת היטשטשו הגבולות, וכולם כותבים למשל חיידר ולא חדר ועוד.
<o></o>

 

[יוסעלע]

תמיד ידענו שכותבים אידיש, אבל בזמן האחרון החליטו שחוזרים לכתוב יודיש. זה עוד לא התקבל בציבור.

ונתנו אתה לא ממש צודק, כותבין יודיש, יונגעלייט, יונגג, וכו' לכתוב עם א' מגיע מההונגרים, שאכן אומרים את עם א', ע"פ כללי הכתיבה כותבי יידיש.

ומה שאתה כותב "שזה לא התקבל על הציבור", אסביר את זה:
מי זה המחליט איך לכתוב? הוי אומר העיתונאים. לכן היות וכל העיתונים שנכתבים ביודיש יוצאים לאור ע"י הסאטמרים וההונגריים, לכן הם כותבים כמקובל אצלם.

 

[3D Master]

מענין לענין... אגב: באותיות ענגליש - להבדל -(מקור) מעין לשה"ק

אות כּ = C
אות כ = CH

אות פּ = P
אות פ = PH

אות שׁ = SH
אות שֹ= S

אות תּ = T
אות ת = TH

 

[ונתנו10]

היום קצת היטשטשו הגבולות, וכולם כותבים למשל חיידר ולא חדר ועוד.
<o></o>

ממש לא. ב"ה שלא. אצלנו כותבים חדר.

 

[מחשבת]

אידיש זה בהשפעת העברית - שבכלל מכנה את השפה הזו בעברית צחה (צ' צרויה, וח' פתוחה): אידית. יודיש - כך זה במקור, באידיש הונגרית עדיין אומרים זאת כמו jüdisch בגרמנית, שמשמעו יהודי או יהודית.
בתחילת המאה הקודמת ויכוח מר בין דוברי האידיש החרדיים ובין הבונדיסטים שר"י שרצו להפוך את האידיש לתרבות מנותקת לחלוטין מהיהדות. הבונדיסטים אייתו כל מילה בכללי הכתיב באידיש, כמו שאבעס, חיידר וכו' - גם אם מקורם היה בלה"ק. לעומת זאת, החרדים לדבר ד' הקפידו לשמר את צורת הכתיבה המקורית. היום קצת היטשטשו הגבולות, וכולם כותבים למשל חיידר ולא חדר ועוד.
<o></o>

חלק גדול מהשיבושים כגון שאבעס וכדו' הגיע גם כי לפני עידן הבית יעקב כידוע חלק מהנשים לא ידעו אפי' א' ב' כמו שצרוך לכן כתבו נח מיט זיבען גרייזען, מישהו אמר לי שב"יד ושם" יש שם צלחת מהונגריה שרשום עליו א גוט "יונטעף" (במקום א גוט יום טוב) ודוק.

 

[מלאכה]

א. איך אומרים למשל ביידיש?
ב. האם המילה א'וואדע, נלקח מלשה"ק וודאי.
ג. המשפט איני יכול לסבול, ביידיש יש האומרים איך קען דאס נישט פארטראגען, מלשון סחיבה, וגם איך קען דאס נישט ליידען שזה התרגום האמיתי של סבל.

 

[תקשורת]

יש הרבה מילים באידיש שלקוחות מעברית (לשוה"ק) משום שבעצם האידיש נבנתה על בסיס שפות אחרות (האידיש לא נוצרה בדור הפלגה...) לקחו את המילים מכל מיני שפות ושיינו אותם במעט. כך גם אפשר לצוא את ה"בארשט" והיא ה"מברשת", ה"א'וואדע"- וודאי וכו'אמנם א'וואדע השתרשה כמעט רשמית בשפת האידיש, אבל המקפידים על אידיש אומרים "זיכער". דר"א המילה "לפרגן" לקוחה מ-"פארגינען" ולא להפך (היו אומרים שבעברית אין פרגון... פרוג מוכיח את ההפך...)

פארטראגען- איני יכול לשאת זאת, ויש הבדל בין לשאת ולסבול, כך יש הבדל בין פארטראגען ל- ליידען

 

[אליהו פריד]

איך פארשטיי נישט וואס איז די גאנצע געשעפט וואס פארווערט ארום דער אידישער שפראך.
אפשר דארפט מען עפענען א נייע פארום פאר אידיש לערנען???
פשיייי, אזא א לאנגע אשכול, אפשר איינע פון די לאנגסטע אשכולות דא אין פארום. אומגלויבליך.

 

[תקשורת]

וואס פארגינסטו נישט?
מיר האבן הנאה צו זעהן ווי א גרויסע ייצוג (???) האבן אין פארום ניקים (???) וואס אידיש איז זייער היים שפראך.
אנחנו מנסים להתחרות על השיא של האשכול " להזיל ריר, הזמנה לארוע עוז והדר"

 

[יוסעלע]

תקשורת :
לידעתך, יידיש הוא שפה שהוא יותר ישן מגרמנית, ודומה מאוד לפלמית, ויש לכל מילה תרגום ביידיש, רק כמו שכל שפה מושפע מהסביבה, לדוגמא מילים שמשתמשים באנגלית שמגיע מיידיש, כך ליידיש יש מילים שמושפע מהסביבה, תדבר עם פולני הוא ישתמש אם כמה מילים מפולנית הונגרי מהונגרית, וכמובן גם מילים מלשון הקודש, עברית הוא שפה די חדשני שנוצר לפני בערך מאה שנה, וכמובן עם שיבוש הניקוד כמו הספרדים עם סיבה פשוטה לדפוק החרדים (ליודעים קצת הסטורית השפה).

 

[דייקן]

הערן = לשמוע, אבל דערהערן - איך מתרגמים?
ריידען = לדבר, אבל זיך אופריידען - איך מתרגמים?

בס"ד
דערהער'ן = להבין; להפנים וכו'. האסט דערהערט די שמועס פון רבי'ן? [האם הפנמת את שיחתו של האדמו"ר?]

חברי, ירושלמי מבטן ומלידה, לימדני את הכלל הבא:
יש כאלו שמתבטאים בסלנג אידישאי: "בראכטוג", וכן "פאראכטוג" נאמר שהיום יום א' יאמר מישהו: בראכטוגע'ן דינסטאג - במשמעות שבוע הבא ביום ג', ואי"ז נכון. מכיון שמילים אלו הן למעשה 3 מילים: "איבער אכט טאג'ן" = בעוד שמונה ימים. מכיון שבעוד שמונה ימים יהא יום א' לא שייך לומר בראכטוג דינסטאג כי זה לא בעוד שמונה ימים, וזה סירוס המשמעות.
כנ"ל "פאר אכט טאג'ן" = זה לא בשבוע שעבר בלבד, אלא לפני שמונה ימים... וכמושנ"ת לעיל.

דייקן