מישי מכירה את האמא הזאת?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י בודקת תוכנה;2248786:
הכרתי מישהי כזאת, ז"ל.


למה אלה הן תמיד ז"ל או מקסימום ע"ה?
הן מתו מזה?
ה' לקח אותן כי היו כבר מושלמות?
אחרי מות....?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
חחח ממש אהבתי,
האמת שזה מנחם לקרוא שבעיני הנשים מציאות שכזאת נורמלית, כי אם נקשיב לגברים שלא תמיד מבינים שלא הספקנו לבשל בזמן או שעדיין יש בלאגן בבית כשהוא חוזר בערב וכו' יהיה אפשר להיכנס לדיכאון של ממש :)
אבל שאלה קטנה, מה מספר הילדים שיש לאמא כזאת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י דבורה127;2248822:
חחח ממש אהבתי,
האמת שזה מנחם לקרוא שבעיני הנשים מציאות שכזאת נורמלית, כי אם נקשיב לגברים שלא תמיד מבינים שלא הספקנו לבשל בזמן או שעדיין יש בלאגן בבית כשהוא חוזר בערב וכו' יהיה אפשר להיכנס לדיכאון של ממש :)

בשביל זה יולדים מדי פעם, בשביל שהם ינסו :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י גרניום;2248815:
למה אלה הן תמיד ז"ל או מקסימום ע"ה?
הן מתו מזה?
ה' לקח אותן כי היו כבר מושלמות?
אחרי מות....?
הן לא מתו מזה כי זה לא הורג, זה רק עושה את החיים טובים יותר, אבל מי שמושלם בכל הדברים גומר את התפקיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י לאה 22;2247182:
אני רוצה לדעת אם יש בעולם אמא
שמצליחה לשלוח את כל הילדים שלה בבוקר
נקיים, שבעים ועם שני זוגות גרביים תואמים (על אותו אדם)
אם יש אמא שאף פעם לא משתמשת במילים
שהיא לא מרשה לילדים שלה להשתמש בהן
אחת שנותנת נשיקה לכל ילד בכל לילה
שמכינה לבעלה קפה עוד לפני שהוא מבקש
שאין לה שום קושי להחניף למלמד של הבן שלה
ולחייך למחנכת של הבת
גם כשהיא אומרת כמו בכל שנה
שהילדה לא מצביעה.
אמא שהמטפחת שלה תמיד מסודרת,
שמכינה אוכל מזין כמעט כל יום
שמה רק שניצלים
ובוכה רק מבצלים
שזוכרת להודות להשם יתברך
שיש לה תינוק בריא ושלם
גם כשהוא צורח בשלוש בלילה במשך שעה
אמא שלא שוכחת לצחצח את השיניים
של כל ילד וילד (גם של עצמה)
ליותר מיום אחד ברצף
ושאף פעם אחת לא טועמת מהמקסר את הקצף.
היא כזאת שמחליפה מצעים כל שבוע לכולם
ומורחת להם בסנדוויצ'ים רק טחינה, טונה או ממרח חרובים.
אין אצלה בבית הוכחות לילדים מוזנחים
והקירות תמיד ניצבים מצוחצחים
היא לעולם לא תדבר בקוצר רוח
למרות שהיא באמצע העבודה.
והמילים "לך מפה!" או "שקט כבר!" או "דיי"!
לא קיימות אצלה במעבדה.
היא אף פעם לא מרגישה שבעצם היא בעצמה עוד ילדה
ולא מתפלאת שאת כל הילדים האלה היא ילדה
הקול שלה עולה רק בתפילות יום כיפור
והכל אצלה תמיד תמיד בהיר וברור
אין לה בכלל ספקות- הא תמיד יודעת מה לעשות!
היא יודעת את ההלכה
וגם יש לה מידות טובות
היא אצילית ולעולם לא הולכת בגב כפוף
חינוך ילדים עבורה הוא עונג צרוף
היא עושה התעמלות ודיאטה והליכה
ובישול לעזר מציון ושעה ביום שמירת הלשון
וקורס או שניים (לא חשוב במה)

אז אני רוצה לדעת אם יש אמא כזאת.
כי אם כן, שתדעו,
שאני לא רוצה להכיר אותה.:):D

אין אמא כזאת כולל הכל פשוט כי (ככה שמעתי פעם) למלאכים אין אמא...:)
ואני עוד לפעמים כשבעלי חוזר אומרת לו: היום הייתי מלאך כשאני אפילו לא מגרדת את הרשימה הזאת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בדיוק בשבוע שעבר עלתה בי כזו מחשבה
שאם היו שואלים אותי אם אני מוכנה
לנהל בית, לנקות לשטוף לסדר לקרצף למרק
לבשל לטגן לאפות לחתוך לקצוץ לתבל ולטעום
למיין לכבס לתלות להוריד לקפל לשים בארונות
להקשיב לתמוך לעודד להיות לענות ולהחמיא
לדאוג לקניות כינים ציפורניים ושיניים
לעבוד במשרה מלאה ולפרנס
לארח ולהכין שבתות וחגים
(לנשום/לחיות? אולי...)
ומה שכחתי.........
.............................
הייתי אומרת שלא, אני פשוט לא מסוגלת.
ממש לא.

זה נראה דמיוני לחלוש על כל זה, אבל במציאות זה קורה!
אז לא מגיע לנו צל"ש ענק כל יום כל רגע???
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י גרניום;2248815:
למה אלה הן תמיד ז"ל או מקסימום ע"ה?
הן מתו מזה?
ה' לקח אותן כי היו כבר מושלמות?
אחרי מות....?

גם אלו שז''ל לא היו כנראה מושלמות לגמרי - אולי קרובות לזה.
אבל מסתבר שכמותן יש עוד יחידות סגולה שעדיין חיות בתוכנו
רק שהן עושות את זה בשקט, בלי פרסום, ועדיין לא היתה הזדמנות להספיד אותן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י גיליון;2250242:
בדיוק בשבוע שעבר עלתה בי כזו מחשבה
שאם היו שואלים אותי אם אני מוכנה
לנהל בית, לנקות לשטוף לסדר לקרצף למרק
לבשל לטגן לאפות לחתוך לקצוץ לתבל ולטעום
למיין לכבס לתלות להוריד לקפל לשים בארונות
להקשיב לתמוך לעודד להיות לענות ולהחמיא
לדאוג לקניות כינים ציפורניים ושיניים
לעבוד במשרה מלאה ולפרנס
לארח ולהכין שבתות וחגים
(לנשום/לחיות? אולי...)
ומה שכחתי.........
.............................
הייתי אומרת שלא, אני פשוט לא מסוגלת.
ממש לא.

אבל אם היו אומרים לך,
שבתגובה תקבלי: (תופים וחצוצרות.........)
בעל שעומד מאחורייך בתמיכה שאף אחד אחר לא יכול לתת
ילדים שרצים אלייך כשאת חוזרת ובעיניהם כל האהבה וההערצה שבעולם
חיוך של ילד או פעוט עם / בלי מוצץ שממלא את הלב חמאה נוטפת
כתמי שוקולד ורוטב עגבניות בצורת ידיים קטנות שרגע אחרי הצער בא לך לנשק...
כבסים קטנטנים מתנפנפים ברוח...
קולות מלאכיים ששרים כל זמר תחת השמש...
חבורה זאטוטית שקוראת לך "אמא"!!!!

וואווווו.
הייתי הולכת על זה שוב. כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכון.
אבל יחד עם הכול זה לא הופך את זה למעשי.
מה שאנחנו עושות זה באמת מלאכי.
המחשבה ההיא הייתה מעצימה, להעריך כל מה שאני עושה, לא לראות שום פרט כמובן מאליו, כי זה באמת המון מעל ומעבר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תודה!

טוב שיש גם כאלו אשכולות ב"פרוג",
כי אם יש לי אי אלו נקיפות מצפון באשר לתיפקודי אם הם טובים
אוכל להפנות אתכם לאשכולות רבים
של נשים חרוצות, בשלניות ואופות מדופלמות
שבכל ארוחה משקיעות כאילו זה לשבע ברכות
בארונות שלהם הבגדים מקופלים כמו חיילים
ותמיד המצעים מגוהצים ומתאימים...
לכל סיכה ודף בבית יש את מיקומו המדויק,
ויש להן שיטות ניקוי לשימור כל שביב ברק
יש להן משנה חינוכית על כל עניין ועניין
ומהתגובות שלהן נשמע שאין אצלן בכלל מושג של "בלגן"...

אז זה טוב, מידי פעם לקבל מעט איזון
תודה שהורדתם לי קצת מהמצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אדים,
שימי לב שלא את כל האשכולות האלו אותה אישה פתחה.
כל אחת זו שורה אחרת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
וואלה, רק אני שולחת את הילדים שלי עם שני זוגות גרביים תואמים, קוקיות,סיכה ונשיקה?

יש בהומור השחור הזה מן הצדקה כזו, שמשתיקה את המצפון, אז מה אם הילד שלי הלך לישון אתמול בלי נשיקה - הנה זה קורה אצל כולם.

אנחנו לא מלאכים, לא. אבל תיאור מרושל כזה רק נותן אישור להיות עוד יותר מרושלת ולהרגיש ׳אין׳ לשלוח ילד עם שתי גרביים לא תואמות ובלי נשיקת לילה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
משהו קטן שקרה לי:

ערב אחד, בשבוע שעבר...
כשכל מה שצריך נגמר
וכל מה שיכל להשתבש - אכן השתבש
ואני על תקן של כיבוי אש
הגדול מתפרע והבינוני משתולל
התינוקת צורחת והפעוט מיילל
הבקבוק, היכן? הוי, וריח שרוף
ואני מנסה ללהטט בטירוף
אנדרלומסיה ולא של משחק או מה
ובתוך כל הלחץ, רגעי המהומה
בן החמש, ילד גדול! מגיע לנדנד, לא נותן מנוח
מתעקש לומר חידה או סתם להפגין כוח
ואני, אוזרת את כל העשתונות לא להתעצבן (אבל אני כן!)
אומרת לו בזו הלשון:

"אני לא יכולה לעשות 20 דברים בבת אחת, רק מלאך יכול!"

והוא... הגאון הקטן... נותן בי מבט פיקח ועונה בשנינות:

"לא נכון! מלאך לא יכול לעשות יותר מדבר אחד!!!!"

ובתוך כל המהומה והעצבים... הפציע חיוך אמיתי אמיתי על פני...

אף פעם לא חשבתי על זה! ;)

אז מלאכים אינם "מלאכיים" או בלעבוסטיים יותר מאיתנו... תודו בכך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י פילפל;2251376:
משהו קטן שקרה לי:

ערב אחד, בשבוע שעבר...
כשכל מה שצריך נגמר
וכל מה שיכל להשתבש - אכן השתבש
ואני על תקן של כיבוי אש
הגדול מתפרע והבינוני משתולל
התינוקת צורחת והפעוט מיילל
הבקבוק, היכן? הוי, וריח שרוף
ואני מנסה ללהטט בטירוף
אנדרלומסיה ולא של משחק או מה
ובתוך כל הלחץ, רגעי המהומה
בן החמש, ילד גדול! מגיע לנדנד, לא נותן מנוח
מתעקש לומר חידה או סתם להפגין כוח
ואני, אוזרת את כל העשתונות לא להתעצבן (אבל אני כן!)
אומרת לו בזו הלשון:

"אני לא יכולה לעשות 20 דברים בבת אחת, רק מלאך יכול!"

והוא... הגאון הקטן... נותן בי מבט פיקח ועונה בשנינות:

"לא נכון! מלאך לא יכול לעשות יותר מדבר אחד!!!!"

ובתוך כל המהומה והעצבים... הפציע חיוך אמיתי אמיתי על פני...

אף פעם לא חשבתי על זה! ;)

אז מלאכים אינם "מלאכיים" או בלעבוסטיים יותר מאיתנו... תודו בכך!


חזזזזזזזזזזזזזזזזזזק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא פעם ביקשתי מבעלי להחליף תפקידים. "מה דעתך שאני אלמד משהו בזמן שאתה מכין להם ארוחת ערב?"
פעם ניסינו להתחלף. ישבתי לא בנחת בחדר הלימוד שלו וקראתי 'צאינה וראינה' ביידיש כדי להרוויח גם לימוד פרשה וגם חיזוק שפה.
ולמה לא ישבתי בנחת? מכיוון שכל רגע הוא הציץ פנימה ושאל: "את רצינית עם הביצים? מה? כל יום את מכינה להם לפי הזמנה?!", "מה הסיפור עם השוקו? למה לא קנקן גדול לכולם?", "בטוחה שילדים חייבים ירקות כל ערב?", "למה לא אמרת לי לשים להם סינרים, עכשיו צריך להחליף להם חולצות!", "יש מצב שאת עוזרת לי רגע פה?!". צאינה וראינה איך קמתי לסדר אחריו את הבלגן.
כך נגוז גם החלום שלי להתחלף איתו ולו רק לשבת אחת.
אם הייתי יכולה רק יום שישי אחד לשבת בנחת בחדר הלימוד שלי ולקרוא שניים מקרא ואחד תרגום במשך כמעט שעה.
מעט אחר כך לשכב לנוח, ללכת להטביל איזה כוס שבעלי מתעקש לשתות בה דווקא השבת, לפגוש בדרך חברה ולשוחח איתה איזו שעה, ללכת לקנות לו פרחים בשביל שלום בית, ולאחר שעה של התלבטויות לבחור פרח אחד מטעמי תקציב.
אחר כך לחזור הביתה, לנזוף בילדים שיעזרו לאבא, לעזור לאבא בעצמי, לשים נניח את המיחם ולרצות לחבר את הפלטה אלא שאי אפשר, יש עוד כמה סירים שמתבשלים להם וחלות בתנור ושקע אחד באזור, לסדר נרות, ללבוש בגדי שבת ולצאת אל בית הכנסת כשהבית עוד הפוך תוך קריאה: "עישרתם? ערבתם? הדליקו את הנר!"
לחזור מבית הכנסת אל בית מצוחצח ומסודר, שולחן השבת ערוך וכולם נעמדים לכבוד המלאכים המלווים אותי, לקדש ולהתיישב בנחת עד אחרי ברכת המזון. מבטיחה לשיר.
להגיד תודה יפה אחרי הסעודה, וכאות מחווה אני אפנה את הצלחת שלי אל הכיור ואכנס אל חדרי ללמוד משהו קל, אולי לקרוא סיפורי צדיקים, אולי מדרשים, או אולי את עיתון השבת.
בבוקר אקום אל הבית השקט, אמצא את נעלי השבת שלי בתוך הבלגן השורר על הרצפה, אציץ לבדוק אם בעלי הכין עוגה מעניינת השבת, כדי לדעת אם משתלם לחזור מוקדם מבית הכנסת או שכדאי להישאר שם לקידוש.
אפרד בחיוך מהכלים בכיור ומשאריות הסלטים בלפתניות החד פעמיות ואצא אל האוויר הקריר והנעים של הבוקר, לא לפני שאקח את שקית הזבל החצי ריקה. לא! לא אטרח לאסוף את הזבל מהשיש ומשולחן השבת ומהשולחן במטבח.
אחזור אחרי התפילה ואחרי הקידוש כשבכיסי רוגאלע אחד יבש לבעלי והתנצלות שלא נשאר פירור מהקוגל, הוא היה בטעם אגדי. בחיים לא יֵצא לו כזה קוגל וכמה שהוא ישתדל, לא יצליח לו כי הסירים הגדולים עושים את ההבדל.
בעלי ייעלב ויגיד שזו כמות השמן-מכונות שיכולה להרוג עדר פילים, זה מה שנותן הטעם בקוגל, ואני לא אשים לב שהוא נעלב.
מכיוון שהבית עוד לא ממש מסודר, רק המטבח, אני אכנס לחדרי לנמנם קשות עד שיקראו לי שהכול מוכן ואני יכולה לבוא ולעשות להם קידוש.
כשיעירו אותי, אקום אל בית מסודר, שולחן ערוך וסלטים טריים שעומדים בגאון על השולחן, ואעשה ברוב טובי קידוש לקהל שמתעלף מרעב.
לאחר נטילת הידיים, אשב בנחת עד לאחר ברכת המזון.
אחרי הסעודה אלך לקיים מצוות שינה בשבת תענוג כמאמר הווארט: מי שאוכל חמין חייב מיטה.
כשאקום, אלמד מעט עם הילדים על מנת שאוכל למלא את השאלון להורים, זה שמדי שבוע בוחן אותנו אם אנחנו משקיעים בילדים או מבזבזים את כל השבת בשינה.
שוב חצי שקית זבל, ולטיול מקומי.
שוב אחזור לבית מסודר ושולחן ערוך, או שאולי אהיה מהנשים האלה הנשארות בבית הכנסת לסעודה שלישית עם החברות. חוץ ממתכונים, נחליף רשמים על הכול והביתה אחזור אחרי שהכול כבר נקי ומסודר, מבהיק ומצוחצח ואם חלילה לא, אקח שוב חצי שקית זבל, אמלמל התנצלות בסגנון "כשם שאני... כשם שאני..." ואצא ללחוץ ידיים לחברות שהבעלים שלהן טרם סיימו להכין את הבית לבואן.
"אמרתי לך שצריך להתעכב עוד מעט בבית הכנסת!" תנזוף בי חברה, ונקבע חברותא מיד לאחר ההבדלה. "אבל מיד! שלא ניתקע עם המקלחות וההשכבות!" היא תזכיר לי.
ברור לי שזה מה שהיה קורה אילו הייתה האפשרות להתחלף. אני רק תוהה אם אז הגאולה הייתה ניתנת ביד הגברים.

--
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
וואו.
כמעט התעוררה בי התשוקה הישנה להיות בן.......:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
FEGY
קבלתי את הקטע הנ"ל לא מזמן
וזה רק מראה עד כמה אנחנו לא מעריכים באמת את לימוד התורה של הבעל שלנו!
שהתפקיד שלנו זה האמהות, ועקרת הבית וכו' על כל המשתמע ולכן בזה היצר הרע מנסה להפריע, לעצור, להציק, ולגרום לרפיון ידיים.
לימוד התורה של הבנים זו מלאכה לא קלה בכלל!!! מתי לאחרונה הצלחנו לשבת שעה ושעתיים ושלוש ויותר ככה שלוש פעמים ביום ולהתרכז במשהו אחד עמוק ודורש???
הם לא מסוגלים לבצע את המלאכות של הבנות
אבל גם אנחנו לא מסוגלים למלאות את התפקיד שלהם!
גם לי לפעמים נראה ש-וואלה, הוא חזר עכשיו מכמה שעות שמה עשה? ישב ולמד, ואני? התחרפנתי כאן עם הקטנציק במשך כמה שעות.
וזה עצוב! כי התשקורת החילונית משפיעה גם עלינו! מחממי הספסלים, לובשי שחורים - קצת משכנע גם אותנו!!
אז הקטע הנ"ל כתוב נורא יפה. אבל הוא טעות!!!! וגישה מודרנית ומעוותת!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
את כותבת מעולה,
אבל אני ממש מקווה שבעלך לא מתנהג ככה.
כי לא, זה לא נשמע טוב.
במחילה.

בהתחלה צחקתי, אבל בסוף הייתי עצובה ממש.

לא ככה אמורים להראות חיי משפחה, ולא ככה אמור להתנהג גבר חרדי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה