מידע שימושי ממתקים בשמחת תורה? יש פתרון!

[חני גרינשטיין]

אני שמעתי בשם כמה רופאי שיניים, שמלח מזיק לשיניים לא פחות מסוכר. שווה לבדוק.

טעות גדולה. לדעתי.

לדעתך.
לדעת רופאי השינ ם זו אינה טעות כלל.

מדובר על תמר מג'הול שהוא מאד דביק ומלא דבש

 

[הוא היה אומר]

מילה בסלע!
פעם בשנה... מה כבר יכול להיות? הנזק בשיניים נוצר מהטווח הארוך, לא מיום או יומיים.
ואני כמובן צחצחתי עם ילדיי שיניים היטב היטב היום בלילה, הם יודעים שמי שאוכל הרבה סוכריות צריך לצחצח היטב.

אם הבעיה היתה רק הסוכר, מילא.
הבעיה היא שהילדים בכלל לא מתענינים בשמחתה של תורה.
הם שקועם בלחשבן כמה ממתקים יש להם,
ומתי יחלקו את הממתק הבא.
עיני רואות וכלות כיצד הילדים עומדים ען דגליהם במרכז הרחבה ללא תזוזה בציפיה דרוכה לגשם הממתקים הקרב ובא.
הלזאת יקרא "מילה בסלע"?

 

[תמי אחת]

אני הגבלתי מספרית את כמות הטופים שאני מרשה לאסוף, והסברתי להם גם למה - לא רק מטעמי בריאות. גם בשביל שיהיו פנויים לחוויה: לרקוד, להחזיק, לקפוץ, לנשק... לא רק טופים.
ברוך השם שזה השפיע לטובה.

לא יודעת. אני לא ראיתי שזה הפריע לריקודי הילדים. להיפך. זה דרבן אותם.
זרקו סוכריות אחרי 'משה אמת', והתנו את זה בקפיצות ובשירה שלהם. בכלל, מאד שילבו אצלנו את הילדים. ביקשו לשמוע אותם- ובתמורה לריקודים ושירה יפה- הם קיבלו ממתקים. הסוכריות היו רק זרז. לא להפך...

 

[שירי כהן]

המלצה חמה:
תקראו את המסע האמיץ של אביגדור.
@שירי כהן
רוצה להעלות עמוד או שניים שיזכירו לנו מה רע בסוכר?

רק תני לי להכניס עוד כביסה אחת קודם..
בבית הכנסת הנוכחי שלנו כיום אין את התקפות הממתקים המפחידות שהיו במקום מגורי הקודם, הרבה יותר מאוזן.
בכל אופן מה שאנחנו עושים כהורים זו הגישה הזו -
לא עושים מהממתקים 'פרי אסור'
*אחרי* שאוכלים ארוחה קלה בבית,
(כשהבטן מלאה ושבעה, יש פחות היסטריה ממתקית)

מביאים לבית הכנסת גם אוכל *נורמלי*, קרי - ירקות חתוכים, לחמניות ביתיות ופירות
תתפלאו אבל גם לילדים באיזשהו שלב נמאס בפה ובבטן והם רוצים לאכול משהו מאוזן,

נתנו להם לחלק ממתק לילדי בית הכנסת, ואיכשהו חווית הנתינה מפחיתה מהלהט לקבל,
מן 'פת בסלו' (אנחנו מחלקים לא מהסיבה הזו, אבל ראיתי שזה היה מבורך בעקיפין..)
וגם עושה משהו בלב לראות איך הילדים עומדים בתור היסטריים ולהוטים,

את הפקאלע המזעזע שקבלו מטעם המועצה פירקנו לגורמים יחד,
והסברתי להם שזה לא ענין של 'בריא' ו'לא בריא', זה פשוט זבל לא אכיל, דוחה וזול
ושאשמח להביא להם בתמורה ממתקים שווים ואיכותיים.
הקראתי לבתי בת ה-5 את רשימת הרכיבים מאחורי אחת משקיות הפופסים הזוועתיים ההם,
ובאמצע הרשימה (שמלבד סוכר ומלח לא הכילה הרבה חומרים מזוהים ואכילים, והרשימה היתה ארוכההההה) היא אמרה לי בעיקום אף - איכס אני לא רוצה את זה.. וזרקה לפח.

לעשות היסטריה סביב זה - אני הכי לא ממליצה.
שמחתי מאד לראות שילדי אכלו, ידעו להפסיק, ושמחו להתחלק עם אחרים.

 

[מלפפון]

מאחורי אחת משקיות הפופסים הזוועתיים ההם,

אויש, אצלי אף אחד לא הסכים לאכול פופסים או בסלי..
גם סוכריות על מקל התחילו ולא סיימו. והופלים המצופים נשארו במקפיא חצי רמוסים.
הממתקים השווים הם הסוכריות המעניינות,
את הטופי הפושטים זרקו בחזרה, ואת המיוחדים אכלו לתאבון רב.
לא נרשמה בהלה.

במקביל הבת שלי נכנסה לגברים (כתבו שאפשר עד גיל 6), וכל משה אמת קפצצה בהתרגשות.
לא עניינו אותה הסוכריות כהוא זה, כבר היו לה בעגלה.
הילד שלי נהנה לאסוף טופים כדי לזרוק, וזה לא כי חינכתי אותו לכך..
אני חושבת שלא צריך להקצין לשום כיוון, ולא יקרה כלום אם ילדים יהנו ממתקים שקיבלו בשמחת תורה ויזכרו אותו כחג שמח מתוק ודביק

יתכן שהבדלי התגובות כאן נובעים מהבדל הלהט לממתקים אצל משפחות שונות.
אצלנו רק אחת להוטה מאד לממתקים, ואני לא מונעת ממנה, יען גם אני הייתי כך כשהייתי קטנה, והיום אין לי חשק לאכול חמצוצים. זה לא טעים לי.
אני אוהבת שוקולד, אבל זה נושא אחר, וגם הוא לא בהגזמה, כשאני קונה- אני אוכלת, כשאין- אז לא, ואני לא קונה ממתקים בכמויות.
ואני מגיעה מבית שסבתא שלי קנתה לנו שפע ממתקים. בכל יום שישי היא היתה שולחת לנו שקית ענק של חבילות מקופלת, טעמי, כיף כיף וכו, והיינו מחסלים עד לשבוע שאחריו, עד שאמא שלי עשתה לזה סוף, והמירה בכסף.
זה עזר לתקופה שחלפה לה, כשבסוף קיבלנו גם דמי כיס של שבוע, וגם ממתקים, אבל בכמות מופחתת. היום סבתא שלי קונה לילדים שלי, אבל לא כל שבוע.. ולפחות מדובר בממתקים נורמליים יותר כמו שוקולדים.

 

[אביגיל9876]

שאשמח להביא להם בתמורה ממתקים שווים ואיכותיים.

איזה?

 

[שירי כהן]

איזה?

שוקולדים, חטיפטף (מי לא היתה משוגעת על גרברים? אז פה זה בטרופית, אז בכלל)
ובאופן כללי כל דבר שרשימת הרכיבים שלו לא ארוכה כאורך הגלות ומכילה תכנים תזונתיים הגיוניים,
ולא ריבוי רכיבים של חומרים נגד התגיישות, חומרי טעם וריח ואבקות לא יודעת מה.

 

[חיה 92]

הבן הקטן שלי עם סכרת נעורים והיה לנו מאוד קשה להתמודד עם מלאי הסוכריות העצום שמחלקים בשמחת תורה בבית הכנסת.
בשנה שעברה הגענו מצוידים לבית הכנסת ועל כל סוכריה/ממתק מלא סוכר שהילד קיבל הוא החליף אותו במשהו מהשקית שהבאנו. דאגנו שיהיה שם דברים שווים...
השנה היינו יותר מאורגנים ודיברנו עם הגבאי והגענו להסכמה שלא יחלקו את כל הזבל מלאי הסוכר ובמקומם יחלקו חטיפים שלא מפוצצים בסוכר וכן פרסים ומתנות. זה יוצא יותר יקר מהסוכריות לכן סיכמנו שאנחנו נשלם את ההפרש.
בסיכומו של חג, היה מושלם. חילקו גם קצת סוכריות, אך ממש לא בכמויות שחילקו בכל שנה. והפרסים היו רעיון גאוני, הילדים הרבה יותר נהנו מהם והעסיקו אותם (עד עכשיו...)
חילקו גם ממתקים והילדים לא היו מסכנים בכלל.
מהתגובות שקיבלנו מההורים אחרים הבנו שזה היה ממש במקום ובסופו של דבר כולם היו מרוצים.

 

[פרפר]

אצל ילדים הסוכריות והממתקים נתפסים כחוויה טובה.

ומי גרם לתפיסה הזו? אולי אנחנו, המבוגרים, גרמנו לקישור הזה של ממתקים=חוויה?
איך זה שעד היום אני זוכרת את החוויה של שמחת תורה בילדותי, כשכמות הסוכריות שהגבאי החזיק ושאותה זרקו בכל הנערים, שווה לכמות הסוכריות שמחזיק היום ילד ממוצע בשקית? (ועל שקיות ממתקים מי בכלל דיבר)
כשילד מתרגל שארוע כמו לידת אח למזל טוב, אבא של שבת או יום הולדת חייב להיות מגובה בממתק, אז עוצמת החוויה בשמחת תורה תהיה נגזרת ישירה מכמות הממתקים. אחרת זה "לא שווה".

אנחנו אשמים.

 

[גלבוע]

הבן הקטן שלי עם סכרת נעורים והיה לנו מאוד קשה להתמודד עם מלאי הסוכריות העצום שמחלקים בשמחת תורה בבית הכנסת.
בשנה שעברה הגענו מצוידים לבית הכנסת ועל כל סוכריה/ממתק מלא סוכר שהילד קיבל הוא החליף אותו במשהו מהשקית שהבאנו. דאגנו שיהיה שם דברים שווים...
השנה היינו יותר מאורגנים ודיברנו עם הגבאי והגענו להסכמה שלא יחלקו את כל הזבל מלאי הסוכר ובמקומם יחלקו חטיפים שלא מפוצצים בסוכר וכן פרסים ומתנות. זה יוצא יותר יקר מהסוכריות לכן סיכמנו שאנחנו נשלם את ההפרש.
בסיכומו של חג, היה מושלם. חילקו גם קצת סוכריות, אך ממש לא בכמויות שחילקו בכל שנה. והפרסים היו רעיון גאוני, הילדים הרבה יותר נהנו מהם והעסיקו אותם (עד עכשיו...)
חילקו גם ממתקים והילדים לא היו מסכנים בכלל.
מהתגובות שקיבלנו מההורים אחרים הבנו שזה היה ממש במקום ובסופו של דבר כולם היו מרוצים.

כל הכבוד לכם.
הלוואי שהיו מגיעים להסדרים כאלו גם בלי שילד יצטרך להגיע לקצה....
וכי לילדים בלי סוכרת זה כן תורם לבריאות?

 

[דרך חדשה]

ומה תעשה עם ילד בן כמעט 3?
שמממש לא חושב ששקל או חצי שווה יותר מטופי?

לא חושבת שמתאים לילדים בגילאי 2-5...

אפשר להצטייד מראש עם פרסים בשקל ולהחליף לו במיידית.

 

[אדם לעמל יולד]

לנו עזר מעט עם ילד בן 4. עוד מעט יתקיים טקס נתינת הכסף. (שקל... )

 

[mg3]

אנחנו בלי קשר לשמחת תורה עשינו קופסאת ההתגברות שבה כל הטופים/סוכריות /תוססנים למינהם וכשנמלא את הקופסא נקנה בעז"ה פלימוביל
השאלה היא מה לעשות אחכ עם כל המצבור ?
לזרוק זה לא בל תשחית?
להעביר הלאה ..איזה אמא תשמח לקבל את זה ?

תעבירו את לנו.. בעלי הולך לשמח פגועי נפש בכפר שאול (ירושלים) והם מאוד שמחים בממתקים האלו..

 

[אסתי3311]

הכי פשוט להביא לילדים ארוחה טובה לפני שיוצאים או במהלך היום.
מקטין את מתקפת הממתקים. (לק ולפח, ביס וזורקים)

וסתם כך- היסטריה נגד ממתקים גורמת לעיתים לתגובה הפוכה.
קיבולת הגוף וההנאה מאכילת הממתקים נעלמת אחרי מספר ממתקים לא גדול.

הבטחת פרס בעד אי אכילת ממתקים רק אמורה להגביר את התשוקה אליהם. אם לא מאהבת ממתקים אז מאהבת כסף...

 

[נאמנת]

רק לא פרסים מהכל בשקל.
ממש כואב הלב לראות את הצפייה של הילד למשחק ואת החלום מתנפץ אחרי 40 שניות כשהכל מתפרק לו בידיים...

 

[משה מנחם]

https://www.hamichlol.org.il/שמחת_תורה#/media/File:Simhat_Torah_17th_century.jpg

 

[הוא היה אומר]

אברך אחד נתן לי היום רעיון טוב איך גם לחלק ממתקים וגם שהילדים לא יהיו שקועים בזה ויפסידו את כל השמחת תורה.
לחלק גם בלילה וגם ביום, פקעלה גדול בסוף הריקודים לכל הילדים.
ככה הם לא כל הזמן רודפים אחרי הממתקים,
וגם הם מקבלים את הממתקים,
והכי חשוב, הם שמחים עם התורה.

 

[MIRIBZ00]

אצלי, אמרתי להם שהם אוספים ומביאים לי חלק כמובן (הארי). (ואני מביאה ל"דודה" שכל הזמן מפנקת מה יש שגם הם יתנו משהו... - תיאמתי איתה)
ועוד רעיון אוספים סוכריות וזורקים בחזרה או באותו מקום או במקום אחר. החוויה כפולה.
מנסיון.

 

[אחת אחת 11]

לאחרונה התחילו לסמן על חטיפים "כמות נתרן גבוהה מהמותר", ראינו את זה על חבילת ביסלי שהיה בה 500 מ"ג ל100 גר' הלכנו לבדוק על הבייגלה- 1100 מ"ג ל100 גר'!!!
וזה נחשב לחטיף בריא...
וסתם מעניין אותי איפה הגן ההזוי הזה שמחלקים טופים לשנה טובה, אצלינו בקושי מחלקים משהו קטן בקבלת שבת וביום הולדת מביאים פרסים.

 

[יעל]

תעבירו את לנו.. בעלי הולך לשמח פגועי נפש בכפר שאול (ירושלים) והם מאוד שמחים בממתקים האלו..

יש לי קופסא להעביר לך,
אשמח לקבל פרטים באישי.