שיתוף - לביקורת משה המאביס נלחם בגזירות

  • הוסף לסימניות
  • #22
כבר קראת את כל החומר שנמצא בפורום?
הא לך אחד מהסיפורים עם דמות הזויה מאופיינת לתלפיות.
הייתי בהלם לראות שהסיפור המתוק הזה קיבל רק 8 לייקים.

 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הייתי בהלם לראות שהסיפור המתוק הזה קיבל רק 8 לייקים.
א. לייק בעצמך תחילה...
ב. נראה שהיתה תקלה כלשהי שמחקה את הלייקים, חסרים הלייקים של המגיבים הנלהבים דשם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כבר קראת את כל החומר שנמצא בפורום?
הא לך אחד מהסיפורים עם דמות הזויה מאופיינת לתלפיות.
הייתי בהלם לראות שהסיפור המתוק הזה קיבל רק 8 לייקים.

אם כבר מדברים על הרב מרקו
יש המשך לסיפורים עליו:
לילות לבנים - סיפור בשלושה חלקים
והפרק הרביעי נמצא כאן
התיקון של סילביה
נא לא להקפיץ את האשכולות הישנים הללו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אם כבר מדברים על הרב מרקו
כיון שא"א להקפיץ, אז אעיר הערותי כאן.
הכתיבה שלך מיוחדת ממש, מאופיינת בנגיעה בחיים השכוחים וה'לא דרמטיים' - עלובי החיים, הפשוטים וכאלה.
ובעניין הרב מרקו, הציק לי שהוא למד אצל 'דה פפריקה', אמנם הכתיבה שלך מלאה הומור, אבל היא לא טור סאטירי, ועדיף לה שתשאר אמינה ברמת הפרטים הקטנים. בעיני זה הרבה יותר יפה. כך עשית למשל בסיפור על פולנסקי שחוגג את הקורונה.
אלו אמנם דקדוקי עניות, אבל זה מגיע מהערכה גדולה לכתיבה שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כבר קראת את כל החומר שנמצא בפורום?
הא לך אחד מהסיפורים עם דמות הזויה מאופיינת לתלפיות.
הייתי בהלם לראות שהסיפור המתוק הזה קיבל רק 8 לייקים.

אם כבר מדברים על הרב מרקו
יש המשך לסיפורים עליו:
לילות לבנים - סיפור בשלושה חלקים
והפרק הרביעי נמצא כאן
התיקון של סילביה
נא לא להקפיץ את האשכולות הישנים הללו.
קראתי את כל הפרקים שם בשקיקה.
אמנם בחיים האמיתיים אני לא מתחבר בכלל לסגנון של הדמויות והסצנות הללו, אבל הכתיבה הזו אמנותית כל כך עד שהיא חיברה אותי בעל כורחי לכל אותן דמויות וסצנות שאין לי כח וחשק להתחבר אליהם.
והתגובה הזו אומרת הכל:
הכתיבה שלך, כתיבה של צלם. יותר תמונה מטקסט.

צ'מע, אם אתה צלם כמו שאתה סופר, אני שוקל להזמין אותך לאירועים שלי.


(הערה קטנה: לפעמים הפסיקים שם מחליפים ת'נקודות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם כבר מדברים על הרב מרקו
יש המשך לסיפורים עליו:
לילות לבנים - סיפור בשלושה חלקים
והפרק הרביעי נמצא כאן
התיקון של סילביה
נא לא להקפיץ את האשכולות הישנים הללו.
לשלוח אותנו לקרוא שם, בלי רשות הקפצה, זה כמו... לראות את הרב מרקו רוקד ללא פראק/ כמו לא להגיע לפגישה כי יש משחק של../ כמו להגיש בקשה ל'יד לאסיר המשוחרר' בלי תמורה/ כמו לחנוק באמצע גניבת יונה מחדר יחוד.

ואגב, ללייק שם לכל מיני, הרגיש לי כמו חיטוטי שיכבי.

וזה, משהו משהו - משהו משהו, סוד. תפתחו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
דוקר קלישאות כמו קקטוס, טוב כמו ארלנגר.
שאפו!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת גשם לילי
23:47
הוא התהלך משוטט בפינת הגורטאות הסמוכה לישיבה, עיניו תרו אנה ואנה כמבקש אחר דבר מה, ככה מספר דקות שהוא מתחפר לו בערימת החפצים הלא שימושיים, נאבד לך משהו? הקפיץ אותו קול נחמד, לא, לא, מה פתאום, סתם אני... מלמל הבחור...
אחרי דקות מספר אורו עיניו והוא משה מן הארץ חתיכת פח קטנה ומוזרה, הרוח העזה העיפה את כיפתו הלאה אל הקרקע המאובקת והוא נאלץ לרדוף אחריה במגרש המאובק, הכיפה חטפה מכה או שניים מידו האחת כשבידו האחרת תחובה לה חתיכת הפח התמוהה.

00:20
בצעדי חתול הוא נכנס לחדר הפנימיה שומט את כוס התה אל הפח השבור, באיטיות הוא קרב אל החלון הקטן, פותח אותו מעט ותוחב בו את חתיכת הפח המאובקת, הוא נרתע לאחריו מן האוויר הקר שצמרר את כל עצמותיו וגלש אל מתחת הפוך העבה, מלאך החלומות נטל את שלו ונמצא זה מוטל בשנתו.

04:02
גשם עז החל ניתך בפתאומיות מן השמיים הקודרים, הוא התעורר בזינוק למשמע הרעש העצום הבוקע מן הגשם הפוגע בחתיכת הפח.
הוא סגר את החלון והתכרבל בפוך החמים ושוב שקע בשינה מתוקה.
שיתוף - לביקורת ?
דוד היה בן שמונה. ובבית הספר אמרו עליו כולם שהוא "ילד שקט".
לא שקט רגיל, של חוסר אונים, של פחד. אלא שקט של הבנה.

כל יום, בהפסקה של עשר וחצי, הוא היה הולך מאחורי הבניין לשבת ליד הקיר שלו. הקיר שעליו הוא צייר.
הוא לא צייר סתם, הוא היה מצייר אנשים שהכיר אבל לא כמו שהם נראים אלא כמו שהם באמת.
הוא צייר את הרב קליין כמו עיגול שבתוכו כוכב – כי היה לו לב זהב אבל לא היה פתח לאף אחד לראות את זה.
הוא צייר את סבא שלו כמו סלע גדול שיש בו סדק – כי פעם אחת ראה אותו בוכה ליד אלבום.
הוא צייר את אחיו הגדול כמו עפיפון – כי הוא תמיד רצה לעוף, אבל אבא החזיק לו את החוט.
והוא צייר את עצמו כמו סימן שאלה – לא כי היו לו שאלות, אלא כי הוא היה השאלה של כולם.

יום אחד, עקב אחרי נמלה שנעה בסיבובים חסרי פשר. ופתאום התחיל לרדת גשם. הוא שלח ידו לקחת אותה, אבל היא חמקה בזריזות שוב ושוב.
הגשם התחזק והיא החלה לצלוע ולסחוב רגל שנמרחה רטובה על הארץ.
פתאום נעצרה רחרחה, שינתה כיוון ומיהרה בקו ישר למקום אחר. דוד ראה שיירה של נמלים רצות, חלקן דוחפות זו את זו, או מושכות, חלקן סוחבות גרגרים. הנמלה שלו הגיעה אל השורה והתערתה בה. השיירה הלכה והתעבתה, עד שנעלמה לתוך חור עגול באדמה.

כל הלילה ירדו גשמים עזים.

למחרת נמחקו לו כל הציורים והעולם נראה כדף חדש ונקי.
בעשר וחצי – בפעם הראשונה – הוא לא הלך לקיר,
הוא נשאר לשחק עם כולם.
"די, זהו, אני גמור!" דוד שייע היה מיואש.

"מה קרה?" חיים משה היה נכון לעזור.

"מה מה קרה? כאילו שאתה לא יודע..." קולו נשבר.

"אה, אופס... הפשיטה על המפעל שלך..." הוא באמת שלא התכוון לפגוע.

"אה, אתה אפילו לא מעודכן. מצאו פערים של כמה מיליונים בדיווחים, שחררו אותי עם מעקב עד המשפט בעוד שבוע. הולכים לגזור עליי איזה שלושים שנה!" אמר דוד שיי'ע באימה.

"אתה לא אמיתיי! מה אתה אומר... רחמונע'ס! אתה צריך ל.... רגע! יש לי רעיון אדיר!" חיים משה קפץ באחת.

"מה רעיון, מה אדיר? אתה לא מבין שאני במצב ש..." הוא לא מיהר להתרגש.

"לא, אתה לא מבין! נכון יש לי את הבית ספר לחינוך מיוחד?"

"כן, אבל למה בדיוק זה קשור לכסף העצום שהרווחתי ועכשיו הלך לקנסות. שלא לדבר על שנות הכלא הנוראי שאני עומד לעבור?"

"תקשיב!!!!!! עוד יומיים יש ביקור של טראמפ אצלנו בבית הספר! משהו שהוא עושה כל שנה לכמה בתי הספר ענקיים לילדים מיוחדים... בקיצור, יש איזה שעה שהוא הולך להסתובב איתי בבית ספר, אתה תבוא איתנו לסיבוב, דבר איתו, ספר לו את המצב שלך, תבכה, תסביר לו שמהיום אתה סרגל במיסים! אני אומר לך זה יעבוד, כך זה עובד איתו, אתה תרוויח את הכסף של הקנס אפילו!"

"וואו, אני לא מאמין, תודה, אין מילים!" דוויד שיי'ע דמע ברגש.

---------------------------------------

לאחר יומיים:

חצי שעה אחרי בואו של הנשיא:

"טוב, דוויד שיי'ע, תקשיב! עכשיו זה הזמן שלך, גש אליו!" לחש חיים משה באוזנו של הנ"ל.

"חח דקה, אתה לא מבין איזה סרטון שלחו לי עכשיו במייל, יואו, זה גדול!" דוויד שייע היה שקוע במסך.

"נו נו" הניד חיים משה את ראשו ברחמים. 'במה הוא מתעסק עכשיו...'

וכעבור עשרים דקות:

"דוויד שיי'ע!! אתה מוכן כבר לגשת אליו?" חיים משה לא ידע את נפשו מלחץ. פחד שמלווי טראמפ יראו את פרצופו האדום ומי יודע מה יחשבו עליו...

"שנייה, אני יושב פה, הולכות לי הרגליים!"

כעבור עוד חמש דקות:

"נווווו?" לחש חיים משה בזעקה אילמת לדוד שיי'ע.

"רגע, אני צמא נורא!" אמר ופרש לכיוון ברזיה קרובה.

חיים משה התנצל בפני פמליית הנשיא במבוכה נוראה, שהוא זקוק לצאת לשנייה.

הוא צעד נמרצות בעקבותיו של דוד שייע', תופס אותו בחוזקה מאחורי עמוד שיסתיר אותו.

"תגיד לי אתה נורמליייייייייי?????? טראמפ כבר בדלת!!!! עוד שנייה הוא יוצא!!!! זו ההזדמנות האחרונה שלך לדבר איתו לפני שהוא הולך!!!! אתה יכול עכשיו בשיחה הזו להרוויח בחזרה את כל המיליונים ולהיפך, אם אתה לא מדבר איתו עכשיו, אתה יכול לאבד את כל העתיד שלך!!!!!!"

-----------------------------------

להבדיל אלף אלפי הבדלות.

עם ישראל!! תאחזו, השם בדלת!!!! עוד שנייה הוא יוצא!!!! עכשיו לפני יום הכיפורים וביום הקדוש זו ההזדמנות האחרונה שלכם לדבר איתו לפני שהוא הולך!!!! אתם יכולים עכשיו בתפילות שלכם, בחזרה בתשובה על העבר, בבכיה על העוונות ובקבלה לעתיד, להרוויח טוב בלי גבול!!!! ולהיפך, אם אתם לא תפעלו עכשיו בעת רצון המופלאה הזו, אתם עלולים חלילה לאבד את כל העתיד שלכם!!!!
תקופת הקנטוניסטים.
שנת .1827

"מאמעעעע!!!!" קולו הצרוד של דויד'ל הקטן קרע את השלווה בעיירה. עוד קריאות כמין אלו עלו בזעקה. אבות יצאו מבית המדרש בבהלה, אימהות מבועתות רצו ברחובות. בית המלמד הוא מטרתן.
סוסים גדולים נראו עומדים בחצר החיידר הקטן. זנבם מתנפנף בקוצר רוח הולך וגובר.
"מאמעע!! טאטעע!!! געוואלדד!!"
קולות של בכי וכאב התערבבו זה בזה. הילדים נלקחו בצורה ברוטלית, כשהשוטרים גסי הרוח מעלים אותם על העגלה, כבולים, זועקים את נשמתם ומחכים לפגוש שוב בחיבוקם האוהב של הוריהם.
דמעות רותחות זלגו על לחייו של מנחם מענדל, אביו של דוידל.
"מיין קינד!!!" הוא זעק אל בנו. "גיב נישט אויף דיין גלויבן!! צוזָאג מיר!!"*
דוידל, פניו שטופות בבכי, רעד. "איך.. איך צוזאג טאטע!!" הוא התפרק.
הדלת השחורה הכבדה נסגרה על פניו.
"טאאטעעעעעעעעע ! !"
*
הם כבר שבועיים כאן. דוידל ישב על מיטתו המתכתית. מחבק את גופו.
כל כך קשה לו כאן, עיניו צרבו, דמעות עולות בהן. הרשעים גזרו לו את הפאות, הם- הם- הם לקחו לו הכל!! הוא בכה בלי קול. ליבו נשבר.
הם רוצים שהוא יתנצר. הוא לא יכול. זה כל כך ברור לו שהוא לא יכול.
הוא הבטיח לאבא. הוא הבטיח לו. הוא. הבטיח.
דוידל השעין את ראשו לאחור, עוצם את עיניו.
אבא ביקש ממנו לא לוותר על האמונה שלו.
הוא חייב להישאר חזק.
גם אם אין לו ציצית, וכיפה, ופאות. הם לא יקחו ממנו את האמונה שלו בקב"ה.
*
השוט הצליף בו, ודוידל נאנק.
"או שתתנצר, או שנהרוג אותך כך!!!" הקצין הרוסי צרח.
"אתם יכולים לעשות לי מה שאתם רוצים", אמר הילד בקושי, גופו מרוסק. "הקדוש ברוך הוא איתי, ואתם
לא יכולים לקחת אותו ממני!" הוא ענה להם בחזרה, אש בוערת בעיניו.
צליפה נוספת.
*
נשמה גבוהה עלתה אל על. מתקבלת בברכה. מתיישבת ליד כסא הכבוד.

*אל תוותר על האמונה שלך!! תבטיח לי!!
אם שיחה מחוץ למקווה היא מחלה, הרי ששיחה מחוץ למקווה עם אברום זעליג - היא מחלה אנושה, חשוכת מרפא.

כשמשה קלט את האישונים של שכנו היקר אברום זעליג מתרוצצים על הקהל במצוד אחר פציינט לניתוח, פנה להתרחק מהאזור באלגנטיות מהירה, להקדים רפואה למכה.

מאוחר מידי.

עיני הרנטגן התבייתו עליו, ואברום זעליג פסע לכיוונו בחיוך מתקתק.

"אני רואה שהמשקל שלך השתנה מהפעם האחרונה שנפגשנו", שלף אברום זעליג את אזמל המנתחים לאחר שבחן את משה בדקדקנות, "הכפתור בחולצה שלך החליט לעוף משום מה, מעניין... אבל לפחות ככה אתה שוקל גרם אחד פחות..." אברום זעליג צחק צחוק גדול, נהנה מהבדיחה של עצמו.

"תהיה בריאותי כמוני, מה אתה אוכל את כל הזבל שאני רואה שאתה קונה?! תשתה שייק אבוקדו - חסה - תרד - פטרוזליה - מלפפון. הבוקר שתיתי אחד כזה, ותאמין לי, הוא עושה פלאים! אחח איזה מתכון... אני המצאתי!" התמוגג אברום זעליג, כאילו פיתח לכל הפחות תרופה לסרטן, לאחר מחקר של שנים.

משה בלע את הגלולה המרה בגבורה, ולא השיב.

אברום זעליג לא נרתע מהשתיקה, והמשיך בלי מסכות. שתיקות הן האינפוזיה שלו, נותנות במה למילותיו.
"תגיד", שאל בפנים חמורות, "אתה חושב שזה מכובד שאדם כמוך ילך בחולצה חסרת כפתור?" לפתע טפח על מצחו, "אההה, איך שכחתי?! הרי אין לך כסף לחולצה חדשה!! סליחה, אני מצטער..." אברום זעליג הפנה את מבטו לקהל שעמד מסביב והקשיב בסקרנות, כמו בן משפחה מודאג שצופה מחדר המתנה בניתוח של יקירו. "אני רוצה להתנצל בפני כולם אם דיברתי, חלילה, בחוסר טקט! זה אף פעם לא קורה לי, אני תמיד נזהר כל כך... לא יודע מה נפל עליי פתאום! הייתי צריך לחשוב על זה. הרי כולם יודעים שקופת השכונה תומכת בכם בקביעות..."

פניו של משה אבדו את צבען. לא הייתה מזיקה לו מנת דם הגונה.
"אתה יודע, גם אם אין לך כסף, היית יכול, לפחות, לתפור את הכפתור!" אבחן אברום זעליג, "אבל אפשר לדון אותך לכף זכות", שלח למשה מבט חומל, "הכפתור בוודאי נעלם... אני מבין אותך במאה אחוז. בבלגן שיש בבית שלך, אין פלא שקשה למצוא חפצים קטנים כל כך. אפילו את הרצפה בקושי רואים".

משה הסמיק עד שורשי שיערותיו, ואברום זעליג הביט בו בתימהון: "היי, אתה אדום! מה קרה? חם לך?? אבל עזוב, טוב שלא התאמצת לחפש לחינם", ניחם אותו, מסובב את האזמל בבשר הפתוח, "ממילא אשתך לא הייתה תופרת לך את הכפתור. ואחרי הצעקות ששמעתי בלילה, אני מבין אותה לגמרי".

המדדים של משה איימו לקרוס. הדופק האיץ לרמה מסוכנת, ולחץ הדם הלך וגבר. הוא ניסה לתפוס את מבטם של האנשים שהקיפו אותו, מחפש מושיע שיגאל אותו מהניתוח שמתבצע בו ללא הרדמה. אפס. אף אחד לא העז להתערב. למה שיכניסו את ראשם למיטה חולה?!

אברום זעליג המשיך, בלי כפפות, "בכל מקרה חבל להשקיע בחולצה כזו, היא ממילא לא נראית יותר מדי טוב, וגם הריח לא משהו... וחוץ מזה, אני רואה שיש עליה כתם של---" אברום זעליג פער את עיניו בהפתעה, כאילו גילה באקראי גידול ממאיר באמצע ניתוח מקומי פשוט, "רגע, הכתם הירקרק הזה מוכר לי! אתה רוצה להגיד לי שגם אתה שתית היום שייק אבוקדו - חסה - תרד - פטרוזליה - מלפפון?"

השתררה שתיקה סמיכה בשעה שהשניים הסירו את החולצות שהוחלפו במקווה, והחולצה נטולת הכפתור חזרה לבעליה המקוריים.

הניתוח הצליח,
הרופא מת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה