משחקי דמויות

  • הוסף לסימניות
  • #1
הבן שלי מאוד דמיוני ומאוד אוהב לשחק בדמיות כמו תינוק של במבה...
ידוע לכם אולי על משחק שמורכב מהרבה דמויות אך לא פלימוביל (עדיין לא שדדתי בנק;))
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש את הבובות של פישר פרייס.
ובכלל בובות פלסטיק של כל מיני דמויות את יכולה למצוא אצל מחסני אבות ובנים.
וגם פלימוביל אפשר לקנות רק את הבובות זה יוצא הרבה יותר זול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בן כמה הוא?
דמויות יצוקות דווקא או גם מודפס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש חיקוי בשם דריימוביל, יש להם דמויות כמו פליימוביל, יותר בזול.
גם למגה בלוקס יש מארזים עם דמויות שונות.
ואם בא בחשבון - יש את מגנטי. מוצלח מאד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בחנויות כמו עזרה ואחווה, או בחנויות משחקים יש בובות חיקוי של פישר פרייס 3 בעשר וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תודה לעונות
הוא בן 5, דמויות מודפסות לא נראה לי. ולאו דוקא דמויות מתפרקות, סגנון הבמבה שדמות אחת (או כמה) משחקת בכל מיני תפקידים מאוד מושך אותו (ראיתי אצל איזה ילד גם פילונים).
הדרימוביל זה דבר יקר?
ומחסני אבות ובנים איפה יש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הדרימוביל לא יקר ב115 בערך יש לך איזה 8 אנשים+ משטרה+מכבי אש +הליקופטר+אופנוע+אמבולנס.+חלקים נלווים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י pinati;814606:
תודה לעונות
הוא בן 5, דמויות מודפסות לא נראה לי. ולאו דוקא דמויות מתפרקות, סגנון הבמבה שדמות אחת (או כמה) משחקת בכל מיני תפקידים מאוד מושך אותו (ראיתי אצל איזה ילד גם פילונים).
הדרימוביל זה דבר יקר?
ומחסני אבות ובנים איפה יש?
האנשים של הדרימוביל נשברים מנסיון שלי והבן שלי הוא ילד ששומר על המשחקים...
מחסני אבות ובנים יש בבני ברק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
חיות יהיה טוב?
יש לקנות חיות מפלסטיק בכל מיני גדלים. חוץ מהקטנים ביותר, כל הגדלים הבינוניים והגדולים הם מאוד חזקים ולא נהרסים משום דבר. וזה ממש לא דבר יקר. קונים בחבילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אבות ובנים יש גם בביתר
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש לי את הבובות של פישר פרייס עולה 2 שקל. באמפריה 3 יש בנאי, מכבי אש, אנשים אוחזים כלים או בנות עם חיות ופרות כך שזה נותן רעיונות למשחק. זה עודפים או פגומים [הרגילים עולים 3 ב39 ש"ח] [ואם יש בית לבובות התעסוקה מכפילה את עצמה]
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יש בובות של מצוה-קינדער. חמודות מאוד. לא יודעת איפה קונים ואם יקר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כמו שליקי כתבה,
יש אפשרות לקנות רק את האנשים של הפליימוביל נראה לי 10 ב20.
בחנויות של הכל בשקל בבני ברק וגם באלעד שמעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש דמויות שנראות מסיביות מאוד בצעצועי שטראוס, גאולה ירושלים. אם אני לא טועה מדובר על 3 שקלים לדמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
משפחת מגנטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
את יכולה לקנות בית בובות בתור בסיס ולהוסיף לו מידי פעם ריהוט פשוט מפלסטיק (ב10 ש"ח) ומכוניות שונות ובצעוצועי שטראוס יש ממש המון סוגים של דמויות זולות: שוטרים, ילדים, רופאים וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
וואי גירתם אותי מאוווווד:p
טוב עכשיו הפרויקט שלי זה לבנות בית בובות (בלייזר) את התוצאה בעז"ה אעלה כשאסיים (מקווה שבקרוב)
ממש תודה רבה על הרעיון:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י nchmeya;814860:
יש לי את הבובות של פישר פרייס עולה 2 שקל. באמפריה 3 יש בנאי, מכבי אש, אנשים אוחזים כלים או בנות עם חיות ופרות כך שזה נותן רעיונות למשחק. זה עודפים או פגומים [הרגילים עולים 3 ב39 ש"ח] [ואם יש בית לבובות התעסוקה מכפילה את עצמה]
איפה זה בארץ???
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י pinati;815353:
וואי גירתם אותי מאוווווד:p
טוב עכשיו הפרויקט שלי זה לבנות בית בובות (בלייזר) את התוצאה בעז"ה אעלה כשאסיים (מקווה שבקרוב)
ממש תודה רבה על הרעיון:rolleyes:
מאיזה חומר את עושה את זה?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה