התייעצות משפחתון - ילד שמגיע לפני 8

אני מדברת מהשטח ממש.
בכנס של ראשי כוללים עלתה הבעיה הזו וכל אחד ואחד מראשי הכוללים העיד שהוא יכול להצביע במדויק במשך כל סדר הלימוד מי שלח הבוקר את הילדים ומי לא.
מבינה שתגובה כזו מעוררת חוסר נוחות, אבל כבר אמר הרבי מקוצק "האמת כבדה על כן נושאיה מעטים"

יש לי תשובה לשאלה שלך מגבר אברך מאד שאני מכירה היטב (בעלי :) )
והוא דוחף אותי בבוקר לצאת לעבודה ולהשאיר לו לטפל בילדים , גם אם אני מתחילה להושיט יד הוא שולח אותי לכי ,לכי - לא כי זה קל לו - אלא כי הוא מעדיף להספיק לנוח בשעת הצהריים וגם לצאת לזמן לכולל- בלי לרוץ למעונות וצהרונים.
אז חשוב לו שאני אהיה מוקדם בעבודה.

בטח שאברך כולל יותר קשה לו ללמוד אם הוא גם שלח את הילדים בבוקר.
אך אני מניחה שיהיה לו יותר קשה ללמוד אם הוא גם יצטרך לדאוג לפרנסה. (ולא. לא כל מקצוע מתאים לכל אישה. ויש מדי הרבה מקצועות שדורשים משרה מלאה ...)
ובטח אברך שקם בלילה לילד שצרח מכאבי אוזניים לא ילמד טוב אותו דבר כמו ההוא שישן בלילה.

יום אחד כולנו נהיה בדרגת אשתו של הרב אלישיב. או רחל אשת רבי עקיבא. נחיה בכלום כסף. נלביש לילדים שלנו בגדים מיד שלישית , ונאסוף ירקות אחרי שנסגרת החנות. לא נעזר מעולם בבעל בטיפול בילדים.
הוא יוכל לשבת ללמוד בנחת. ולא לראות את הבית או לעזור מאומה.
עד אז - כל בעל וכל זוג יבחר את הדרך שמתאימה הכי טוב ותפגע הכי פחות בלימוד התורה ובבית.

(משום מה את הטענות הללו שקשה לאברך כולל ללמוד אחרי שעזר לאשתו או הוציא ילדים אני שומעת הרבה מאותם נשים שהבעל שלהם עובד . קשה לו יותר ללמוד? נניח. אז מה? עדיף שיצא לעבוד כי יותר קשה ללמוד אחרי שטיפלו בילדים? ...)

במאמר מוסגר-
גם אם נשות האברכים הן עדיין לא אשת רבי עקיבא והן עדיין נעזרות בבעל לומד התורה שלהם - וגם לא הולכות לעבוד רק בעבודות שיתחילו ב-8 ויסתיימו עד 1 ולא משנה אם יהיה כסף בבית או שלא -
הן עדיין ראויות להערכה.
בואי עכשיו בשעה זו (10 בלילה) הן עודן לבד בבית אחרי השכבה לבד וסידור הבית. כי הבעל שלהן יצא לסדר ב' כולל ערב ולפעמים גם כולל נוסף באמצע. עד שהוא יחזור סיכוי טוב שהן כבר תעצומנה עיניים.... אחרי הכל הן מ-6 על הרגליים.
הן מפרנסות יחידות , מה שאומר שגם אם לא טוב להן בעבודה כל כך - אין להן מעולם פריבליגיה לעזוב אותה לפני שהן מצאו אחרת מתאימה.
הן לא יכולות להאריך חופשת לידה - כי זו המשכורת היחידה של הבית.
 
נערך לאחרונה ב:
לענין נושא האשכול -
לדעתי קחי את זה לכיוון זה-
המטפלת היתה רגילה כפי הנראה בשנים קודמות שההורים מביאים את הילדים קרוב לשעה 8 כשכבר הילדים שלה פחות או יותר מוכנים ומקסימום היא בהשלמות סופיות ויש לה כבר פנאי לתת תשומת לב לכולם.
כן , גם אמהות שיוצאות ב-6 לעבודה אבל כבר יש להן ילדים בגן ובית ספר שחייבים לצאת קרוב יותר ל-8 , כבר לא מביאות לרוב את התינוק כבר ב-7 אלא יותר קרוב לשעה שכל הילדים יצאו מהבית שלהם (מי שהוציא את הגדולים יותר - מוציא את הקטן).
השנה היא כנראה מתקשה עם השינוי הזה שיש ילד שמגיע כבר על הבוקר - ומרגישה שהיא לא מספיק מרוכזת בו בשעות הללו.

צורת הניסוח היתה אומללה וגרמה למחשבות מוזרות.
אבל ראי זו כמחיאות כפיים למטפלת שלך. היא באמת טובה שאכפת לה שהיא לא ממש מצליחה לתת את מלוא תשומת הלב..
והיא לא אומרת לך "תתלונני עלי אצל המרכזת , אני לא עובדת לפני שבע ארבעים וזהו..." כי יש גם כאלו מטפלות... והיא יודעת שהיא חייבת ועל זה משלמים לה.
וגם לא מוכנה באמת בשום אופן שהילדה תהיה רעבה ולא ממש תקבל אוכל כי זו לא שעת האוכל ואת גם לא תדעי מזה.
בסך הכל מבקשת לדאוג שהילד/ה יהיו בשעת רוגע בשעה הזו. וזה שהיא מבקשת מוכיח לחלוטין שאם הילד/ה באמת רעב/ה היא כן נותנת אוכל למרות שהיא לא חייבת וזה בגלל המסירות שלה - ולכן היא מבקשת לעזור שזה לא יקרה כי קשה לה...

וסתם שתדעי אם נצמדים לנהלי התמ"ת - אז כמו שאת יכולה להביא כבר ב-7 , אז יש גם שעת אוכל קבועה והמטפלת צריכה לדווח על סדר היום מתי בדיוק שעת האכילה ומתי משחק חופשי וכו'... נס שהחל מהשעה 8 היא זורמת עם התינוק ולא מצמידה אותו ללוח..

דרך אגב - לא תמצאי מסגרת שתתן ארוחה בשעות אלו. מטפלות פרטיות לא מקבלות בשעות אלו. במעונות ומשפחתונים אין אוכל בשעה זו.
 
לא מתאפקת וכותבת את זה-

מעולם לא דרכתם בבית שלי.
מעולם לא בדקתם מה מתאים יותר לאורח חיי.
אולי אני כן אמא טובה ,
אפילו שאני לא מלבישה את הילדים כמותכן.
אולי הבעל שלי הכי אוהב את הסידור הזה ומבקש אותו ממני .
אולי הילדים שלי הכי אוהבים שאני חוזרת הביתה יותר מוקדם כי יצאתי יותר מוקדם.
אולי העבודה שלי מושלמת ותפורה בדיוק עבור הבית שלי -
לכל מצב ועבודה יש יתרונות וחסרונות.

אל תתנשאו עלי ביתרונות של העבודה שלכן
אל תהיו בטוחות שרק בדרך שלכן אמהות היא טובה
ושכל מי שלא עושה כמותכן היא אמא פחות טובה
או רעיה פחות טובה.
כי גם אני אולי אמצא את חסרונות העבודה שלכן ..

(ולא. כמו שכתבתי פה פעם באשכול שנמחק בנוגע לעבודת הוראה-
מאז שגדלתי למדתי להכיר שהחיים אינם שחור ולבן ויש הרבה אפור באמצע.
ולא אכפת לי להכיר בחסרונות העבודה שלי ובמעלות העבודה של השני
ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמי--
לא צריכה לפסול אף אדם כדי להרגיש שאני אמא טובה ביותר)
.
 
יש לי תשובה לשאלה שלך מגבר אברך מאד שאני מכירה היטב (בעלי :) )
והוא דוחף אותי בבוקר לצאת לעבודה ולהשאיר לו לטפל בילדים , גם אם אני מתחילה להושיט יד הוא שולח אותי לכי ,לכי - לא כי זה קל לו - אלא כי הוא מעדיף להספיק לנוח בשעת הצהריים וגם לצאת לזמן לכולל- בלי לרוץ למעונות וצהרונים.
אז חשוב לו שאני אהיה מוקדם בעבודה.

בטח שאברך כולל יותר קשה לו ללמוד אם הוא גם שלח את הילדים בבוקר.
אך אני מניחה שיהיה לו יותר קשה ללמוד אם הוא גם יצטרך לדאוג לפרנסה. (ולא. לא כל מקצוע מתאים לכל אישה. ויש מדי הרבה מקצועות שדורשים משרה מלאה ...)
ובטח אברך שקם בלילה לילד שצרח מכאבי אוזניים לא ילמד טוב אותו דבר כמו ההוא שישן בלילה.

יום אחד כולנו נהיה בדרגת אשתו של הרב אלישיב. או רחל אשת רבי עקיבא. נחיה בכלום כסף. נלביש לילדים שלנו בגדים מיד שלישית , ונאסוף ירקות אחרי שנסגרת החנות. לא נעזר מעולם בבעל בטיפול בילדים.
הוא יוכל לשבת ללמוד בנחת. ולא לראות את הבית או לעזור מאומה.
עד אז - כל בעל וכל זוג יבחר את הדרך שמתאימה הכי טוב ותפגע הכי פחות בלימוד התורה ובבית.

(משום מה את הטענות הללו שקשה לאברך כולל ללמוד אחרי שעזר לאשתו או הוציא ילדים אני שומעת הרבה מאותם נשים שהבעל שלהם עובד . קשה לו יותר ללמוד? נניח. אז מה? עדיף שיצא לעבוד כי יותר קשה ללמוד אחרי שטיפלו בילדים? ...)

במאמר מוסגר-
גם אם נשות האברכים הן עדיין לא אשת רבי עקיבא והן עדיין נעזרות בבעל לומד התורה שלהם - וגם לא הולכות לעבוד רק בעבודות שיתחילו ב-8 ויסתיימו עד 1 ולא משנה אם יהיה כסף בבית או שלא -
הן עדיין ראויות להערכה.
בואי עכשיו בשעה זו (10 בלילה) הן עודן לבד בבית אחרי השכבה לבד וסידור הבית. כי הבעל שלהן יצא לסדר ב' כולל ערב ולפעמים גם כולל נוסף באמצע. עד שהוא יחזור סיכוי טוב שהן כבר תעצומנה עיניים.... אחרי הכל הן מ-6 על הרגליים.
הן מפרנסות יחידות , מה שאומר שגם אם לא טוב להן בעבודה כל כך - אין להן מעולם פריבליגיה לעזוב אותה לפני שהן מצאו אחרת מתאימה.
הן לא יכולות להאריך חופשת לידה - כי זו המשכורת היחידה של הבית.

לא מתאפקת וכותבת את זה-

מעולם לא דרכתם בבית שלי.
מעולם לא בדקתם מה מתאים יותר לאורח חיי.
אולי אני כן אמא טובה ,
אפילו שאני לא מלבישה את הילדים כמותכן.
אולי הבעל שלי הכי אוהב את הסידור הזה ומבקש אותו ממני .
אולי הילדים שלי הכי אוהבים שאני חוזרת הביתה יותר מוקדם כי יצאתי יותר מוקדם.
אולי העבודה שלי מושלמת ותפורה בדיוק עבור הבית שלי -
לכל מצב ועבודה יש יתרונות וחסרונות.

אל תתנשאו עלי ביתרונות של העבודה שלכן
אל תהיו בטוחות שרק בדרך שלכן אמהות היא טובה
ושכל מי שלא עושה כמותכן היא אמא פחות טובה
או רעיה פחות טובה.
כי גם אני אולי אמצא את חסרונות העבודה שלכן ..

(ולא. כמו שכתבתי פה פעם באשכול שנמחק בנוגע לעבודת הוראה-
מאז שגדלתי למדתי להכיר שהחיים אינם שחור ולבן ויש הרבה אפור באמצע.
ולא אכפת לי להכיר בחסרונות העבודה שלי ובמעלות העבודה של השני
ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמי--
לא צריכה לפסול אף אדם כדי להרגיש שאני אמא טובה ביותר)
.
למרות שהתגובה לא @קצרה בכלל - היא כל כך לענין.
חשוב שישמע סוף סוף הקול הזה. והאמירה הזאת.
דברים כדורבנות.
 
לענין נושא האשכול -
לדעתי קחי את זה לכיוון זה-
המטפלת היתה רגילה כפי הנראה בשנים קודמות שההורים מביאים את הילדים קרוב לשעה 8 כשכבר הילדים שלה פחות או יותר מוכנים ומקסימום היא בהשלמות סופיות ויש לה כבר פנאי לתת תשומת לב לכולם.
כן , גם אמהות שיוצאות ב-6 לעבודה אבל כבר יש להן ילדים בגן ובית ספר שחייבים לצאת קרוב יותר ל-8 , כבר לא מביאות לרוב את התינוק כבר ב-7 אלא יותר קרוב לשעה שכל הילדים יצאו מהבית שלהם (מי שהוציא את הגדולים יותר - מוציא את הקטן).
השנה היא כנראה מתקשה עם השינוי הזה שיש ילד שמגיע כבר על הבוקר - ומרגישה שהיא לא מספיק מרוכזת בו בשעות הללו.

צורת הניסוח היתה אומללה וגרמה למחשבות מוזרות.
אבל ראי זו כמחיאות כפיים למטפלת שלך. היא באמת טובה שאכפת לה שהיא לא ממש מצליחה לתת את מלוא תשומת הלב..
והיא לא אומרת לך "תתלונני עלי אצל המרכזת , אני לא עובדת לפני שבע ארבעים וזהו..." כי יש גם כאלו מטפלות... והיא יודעת שהיא חייבת ועל זה משלמים לה.
וגם לא מוכנה באמת בשום אופן שהילדה תהיה רעבה ולא ממש תקבל אוכל כי זו לא שעת האוכל ואת גם לא תדעי מזה.
בסך הכל מבקשת לדאוג שהילד/ה יהיו בשעת רוגע בשעה הזו. וזה שהיא מבקשת מוכיח לחלוטין שאם הילד/ה באמת רעב/ה היא כן נותנת אוכל למרות שהיא לא חייבת וזה בגלל המסירות שלה - ולכן היא מבקשת לעזור שזה לא יקרה כי קשה לה...

וסתם שתדעי אם נצמדים לנהלי התמ"ת - אז כמו שאת יכולה להביא כבר ב-7 , אז יש גם שעת אוכל קבועה והמטפלת צריכה לדווח על סדר היום מתי בדיוק שעת האכילה ומתי משחק חופשי וכו'... נס שהחל מהשעה 8 היא זורמת עם התינוק ולא מצמידה אותו ללוח..

דרך אגב - לא תמצאי מסגרת שתתן ארוחה בשעות אלו. מטפלות פרטיות לא מקבלות בשעות אלו. במעונות ומשפחתונים אין אוכל בשעה זו.
חזק!!!
 
לשאלה שנשאלה בראשית האשכול - קבלתי תשובה מוסמכת ממפקחת דקדקנית מאד, ולפיה אכן ישנו מושג של השגחה ללא טיפול, הנוגע לילדים המגיעים החל משבע בבוקר ולפחות עד שבע וחצי. היא אמרה לי שהיא מנחה את מטפלותיה לעדכן את ההורים שעל הילד המגיע מוקדם להגיע שבע או לאחר אכילת חצי מנה. כמובן שאין להתעלם מתינוק או פעוט במצוקה, אבל בגדול בשעה זו אין את הטיפול המסור והנתון אך ורק לילדי המשפחתון.
 
מעניין איך משפחות ברוכות ילדים מסתדרים לפי התיאור שלך..
לשלוח 8 ילדים בבוקר.. ועוד אחד שנשאר בבית זה לא מקרה כ"כ נדיר אצלנו.
אז למה 3 ילדים של המטפלת + עוד 4 של המשפחתון אי אפשר?
במשפחות ברוכות ילדים אין חמישה קטנטנים בגיל חופף, בנוסף לאחרים.
 
רק אני לא מבינה מה כל כך קשה לגבר להוציא את הילדים?
מעריכה את בעלי מאד, אבל הוא מקבל ילדים לבושים (הקטנים - מהלילה, הגדולים - לבד), אוכל בתיקים, גרביים ונעליים על הכסאות.
כל שנותר לו הוא להחליף טיטול, להלביש לקטנים גרביים ונעליים - והחוצה.
אין ויכוחים, שיעורים, פתקים או דבק סטיק.
הכל הכל בלילה - איתי. לא קשור אליו בכלל. והילדים יודעים את זה מצוין.
משום מה, הכל הרבה יותר רגוע מאשר בימים שאני מארגנת אותם.
רק הנשיקה לפני היציאה - חסרה...
(מקבלים שתיים כשחוזרים)
 
רק אני לא מבינה מה כל כך קשה לגבר להוציא את הילדים?
מעריכה את בעלי מאד, אבל הוא מקבל ילדים לבושים (הקטנים - מהלילה, הגדולים - לבד), אוכל בתיקים, גרביים ונעליים על הכסאות.
כל שנותר לו הוא להחליף טיטול, להלביש לקטנים גרביים ונעליים - והחוצה.
אין ויכוחים, שיעורים, פתקים או דבק סטיק.
הכל הכל בלילה - איתי. לא קשור אליו בכלל. והילדים יודעים את זה מצוין.
משום מה, הכל הרבה יותר רגוע מאשר בימים שאני מארגנת אותם.
רק הנשיקה לפני היציאה - חסרה...
(מקבלים שתיים כשחוזרים)

חבל לא להעריך.

הוצאת הילדים בבוקר מהבית היא עבודה מקבילה להשכבה - מלבד זה שנוסף עליה יש לה דד ליין מדויק. אסור לאחר.
זו עבודה קשה גם אם הקטנים לבושים והגדולים מתלבשים.. לדאוג שהם מתלבשים ולא חולמים , להוציא את כולם ברוגע , טיטולים , תסרוקות (או שאולי אצלך אין בנות ולתינוקים אין קוקו--) , גרביים ונעליים , מעילים מטריות - ושהכל יגמר בזמן ואף אחד לא יאחר. או ישכח איזה תיק בבית .
לא בחינם , זו לא נחשבת למשימה קלה בשום בית - לא לגבר ולא לאישה. גם אם מארגנים מה שאפשר מראש ואין פתקים בבוקר וכו'...
אם בעלך משדר לך תשדורת כזו שאין שום בעיה - מגיעה לו מנה כפולה של הערכה.
 
זו משימה לא פשוטה הן לגבר והן לאישה.
לא ברור לי ההבדל.
אני מעריכה מספיק את בעלי כדי לסמוך על הכישורים שלו לעשות את זה בדיוק כמוני, ולהצליח ללמוד או לעבוד אחר כך - בדיוק כמוני.
 
אני מעריכה מספיק את בעלי כדי לסמוך על הכישורים שלו לעשות את זה בדיוק כמוני, ולהצליח ללמוד או לעבוד אחר כך - בדיוק כמוני.
אכן.
לא מבינה את התגובות המרחמות כל כך על הבעל: "איך יוכל ללמוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?"
ואיך האישה תוכל לעבוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?
עבודה זה לא רק פרנסה, עלינו לזכור שנישאל: נשאת ונתת באמונה?
לעשות מלאכתי רמייה - זו גם בעיה בהסתכלות היהודית. לא רק זה שלבעל המסכן יהיה קשה ללמוד.

ובמחילה מכולן, כל אלו שמקטינות את הבעל ואת יכולתו ואת כישוריו:
אם תסתכלי על בעלך כמסכן וכחסר יכולת - כך בדיוק הוא יחוש, וכך יהיה.
אני כילדה, פוזרתי בבוקר ע"י אבי האברך, שהכין סנדוויצים, עשה "קוקו"אים (מלאי כרבולות, יש לציין), עזר להתלבש ושלח לבית הספר.
וגם האכיל ארוחת צהרים (טרום עידן הצהרונים).
כיון שאני אנונימית, אציין כי אבי היקר היה ועודנו אברך רציני, שקדן ומתמיד.
חושבת שלו לא היה נדרש לעשות את הנ"ל, כי אימי היתה בבית והוא היה מפרנס - לא הייתי יכולה לומר עליו את התיאורים האלו.

ועוד משהו, בלי קשר לאברך. עד לנישואיי, הערכתי את אבי על כל עזרתו העצומה בבית, וחשבתי שהוא יחיד סגולה. עדיין מעריכה אותו מאד:), אולם כשהתחתנתי - גיליתי שיש גברים שעושים באמתתת הכל בבית.
חמי מבשל, אופה(!), מכבס, שוטף כלים, ורצפה. כל הנ"ל כעזרה וביחד עם חמותי, אבל יש מלאכות שהן בתחום אחריותו הבלעדית כמו ספונזה ושטיפת כלים.
והוא ר"מ, ומעבר לכך - אברך מתמיד מאין כמותו בסדר שלישי, בבין הזמנים, בשבתות, במוצ"ש.
לנופש משפחתי צריך להכריח אותו לבוא. הוא הכי נהנה, שמח ומאושר להישאר בחברת דפי הגמרא.
אז במחילה.
לנופף כל זמן בטיעון: האברך המסכן - איך יוכל ללמוד כשעול הבית עליו, זה יותר מסתם דמגוגיה.
זה שקר גס.
 
אכן.
לא מבינה את התגובות המרחמות כל כך על הבעל: "איך יוכל ללמוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?"
ואיך האישה תוכל לעבוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?
עבודה זה לא רק פרנסה, עלינו לזכור שנישאל: נשאת ונתת באמונה?
לעשות מלאכתי רמייה - זו גם בעיה בהסתכלות היהודית. לא רק זה שלבעל המסכן יהיה קשה ללמוד.

ובמחילה מכולן, כל אלו שמקטינות את הבעל ואת יכולתו ואת כישוריו:
אם תסתכלי על בעלך כמסכן וכחסר יכולת - כך בדיוק הוא יחוש, וכך יהיה.
אני כילדה, פוזרתי בבוקר ע"י אבי האברך, שהכין סנדוויצים, עשה "קוקו"אים (מלאי כרבולות, יש לציין), עזר להתלבש ושלח לבית הספר.
וגם האכיל ארוחת צהרים (טרום עידן הצהרונים).
כיון שאני אנונימית, אציין כי אבי היקר היה ועודנו אברך רציני, שקדן ומתמיד.
חושבת שלו לא היה נדרש לעשות את הנ"ל, כי אימי היתה בבית והוא היה מפרנס - לא הייתי יכולה לומר עליו את התיאורים האלו.

ועוד משהו, בלי קשר לאברך. עד לנישואיי, הערכתי את אבי על כל עזרתו העצומה בבית, וחשבתי שהוא יחיד סגולה. עדיין מעריכה אותו מאד:), אולם כשהתחתנתי - גיליתי שיש גברים שעושים באמתתת הכל בבית.
חמי מבשל, אופה(!), מכבס, שוטף כלים, ורצפה. כל הנ"ל כעזרה וביחד עם חמותי, אבל יש מלאכות שהן בתחום אחריותו הבלעדית כמו ספונזה ושטיפת כלים.
והוא ר"מ, ומעבר לכך - אברך מתמיד מאין כמותו בסדר שלישי, בבין הזמנים, בשבתות, במוצ"ש.
לנופש משפחתי צריך להכריח אותו לבוא. הוא הכי נהנה, שמח ומאושר להישאר בחברת דפי הגמרא.
אז במחילה.
לנופף כל זמן בטיעון: האברך המסכן - איך יוכל ללמוד כשעול הבית עליו, זה יותר מסתם דמגוגיה.
זה שקר גס.
תגובתך הזכירה לי את הסיפור המפורסם על אחד מראשי ישיבת פוניבז (לפי הזכור לי המדובר היה בגאון הרב דוד פוברסקי זצ"ל, מראשי ישיבת פוניבז, אביו של הגאון הרב בערל פוברסקי מראשי הישיבה)
שהיה מוריד את הזבל דווקא בשעת הפסקת הצהרים של הבחורים, ותולה כביסה במתלים הפונים אל חצר הישיבה,
כדי שיראו הבחורים וילמדו שסיוע בבית אינו על חשבון לימוד וגדילה בתורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

היום באמצע העבודה אני מקבלת טלפון היסטרי מאישה לא מוכרת- תגידי, את גרה בבנין של משפחת X?
כן, עניתי בתהיה.
ואז היא מספרת לי שבעלה עובד באינסטלציה, בא לעשות עבודה אצל המשפחה הזו. הוא הגיע בשעה 10:00 בבוקר לדירה שעוברת שיפוץ קליל באמבטיה... בידיעה שהפועלים הערבים כבר הגיעו ב7:00 בוקר.

להפתעתו הוא מגלה בדירה עגלה עם תינוק בתוכה.

הערבים צחקקו ואמרו שמשהו דפק והכניס את העגלה לכאן.
ההוא התקשר לבעל הבית ולא הייתה תשובה. שיתף את אשתו וככה היא הגיעה אליי לברר אם אני מבינה מה קורה פה.

ואכן לאם אותה משפחה יש פעוטון בבית, ולרגל השיפוץ הועבר הפעוטון לביתה של אחותה המתגוררת בבניין הסמוך. אותה מטפלת עדכנה את ההורים, אך אותו אב לא זכר מכך. בבוקר מיהר מאד, דפק בדלת המטפלת ואיך שהיא נפתחה נטש את העגלה ואץ לדרכו.

היינו מזועזעות ממה שקרה, וחברה נוספת מספרת שהיא מכירה מקרוב תופעה כזו שאבות מביאים בבוקר את התינוקות לביתה של המטפלת יש כאלה שדופקים ומיד הולכים בלי שבדקו שהתינוק אכן הוכנס. והיא מכירה סיפור שהתינוק הינה לבדו בכניסה לפח' חצי שעה עד שלמטפלת היה נדמה שהיא שומעת בכי מהכניסה, ופתחה את הדלת - והנה, עגלה עם תינוק בתוכה....

סליחה על האורך. היה לי חשוב לפרסם ולעורר ע"כ.
אבות מסורים, שימו לב!
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה