השקעות נודניקים, לכאן!!! שו''ת השקעות למתחילים, בורים, וחסרי ידע.

אתם כותבים דברים לא נכונים הלכתית ומציאותית....
לשאול רב תמיד צריך.
אני כתבתי את התייחסות הכשרויות הגדולות לעניין.
לפי גלאט הון ועד"ח אסורים כל מניות הבנקים ובתי ההשקעות בגלל שיש בהם איסורי ריבית, הרבה ממניות הרשתות הגדולות אסורות כי הם פתוחים בשבת או שמוכרים בהם דברי איסור, חלק מהחברות הגדולות במשק מעסיקים עובדים רבים בשבת ולכן הם נאסרים. עד כאן גלאט הון ועד"ח.
למעשה רוב ההחזקה של המדדים לפי כשרויות אלו מתאפשרים רק ע"י אופציות ועקיבה סינטטית.

תשואה כהלכה מתירים החזקה של מניות כאלו בתנאים מסויימים ועדיין כל מניה שעוברת על הדת בריש גלי וזה חלק משמעותי מהמחזור שלהם הם אוסרים בגלל שאסור לחזק ידי עוברי עבירה, ולדאבון לב יש הרבה מאוד מניות כאלו.
הרב דביר בשם הגריש"א מתיר גם את זה כי הם אוחזים שאין להחזקה משמעות וכשיטת רמ"פ.

לא התייחסתי לאיסור ספציפי לשום דבר רק ציינתי שרוב גופי הכשרות אוסרים את רוב סוגי המניות. ציינתי גם שמניות ספציפיות יש בהם אפשרות להתיר לפי חלק מהשיטות. וכן יש מניות כדוג' מניית שניב שאין שם הלוואות ולא דברים אסורים ולא עובדים בשבת ולכן מותרת לפי כולם אבל אין הרבה כאלו.
כמובן שבקישור של הרב R הון לא כתוב שום דבר אחר, הוא רק מתייחס לרבנים מפורסמים מחוץ לגופי הכשרות המקובלים שהתירו כדברי הרב דביר שליט"א.
כן לחכם ויחכם עוד.
 
לשאול רב תמיד צריך.
אני כתבתי את התייחסות הכשרויות הגדולות לעניין.
לפי גלאט הון ועד"ח אסורים כל מניות הבנקים ובתי ההשקעות בגלל שיש בהם איסורי ריבית, הרבה ממניות הרשתות הגדולות אסורות כי הם פתוחים בשבת או שמוכרים בהם דברי איסור, חלק מהחברות הגדולות במשק מעסיקים עובדים רבים בשבת ולכן הם נאסרים. עד כאן גלאט הון ועד"ח.
למעשה רוב ההחזקה של המדדים לפי כשרויות אלו מתאפשרים רק ע"י אופציות ועקיבה סינטטית.

תשואה כהלכה מתירים החזקה של מניות כאלו בתנאים מסויימים ועדיין כל מניה שעוברת על הדת בריש גלי וזה חלק משמעותי מהמחזור שלהם הם אוסרים בגלל שאסור לחזק ידי עוברי עבירה, ולדאבון לב יש הרבה מאוד מניות כאלו.
הרב דביר בשם הגריש"א מתיר גם את זה כי הם אוחזים שאין להחזקה משמעות וכשיטת רמ"פ.

לא התייחסתי לאיסור ספציפי לשום דבר רק ציינתי שרוב גופי הכשרות אוסרים את רוב סוגי המניות. ציינתי גם שמניות ספציפיות יש בהם אפשרות להתיר לפי חלק מהשיטות. וכן יש מניות כדוג' מניית שניב שאין שם הלוואות ולא דברים אסורים ולא עובדים בשבת ולכן מותרת לפי כולם אבל אין הרבה כאלו.
כמובן שבקישור של הרב R הון לא כתוב שום דבר אחר, הוא רק מתייחס לרבנים מפורסמים מחוץ לגופי הכשרות המקובלים שהתירו כדברי הרב דביר שליט"א.
כן לחכם ויחכם עוד.
קראת את מדיניות גלאט הון למשקיע הפרטי?
נתבאר שם אחרת לחלוטין אמנם עם הגבלות אך יש מקום להקל.
דברי הגרי"שא נתבארו בכתביו ופשוט להקל
שמא ואולי העדה"ח מחמירה בזה...
כמובן שגופי הכשרות כבודם במקומם מונח, אבל אנו הולכים אחר הוראות הרבנים ולא הוראות גופי כשרות.
 
גלאט הון זה לא גופי כשרות זה כל תלמידי הגר"נ קרליץ.
נא לא לזלזל
זה חד משמעית לא כל תלמידי הגרנ"ק
ואני לא מזלזל, אני מעמיד דברים על דיוקם.
שווה בנפשך שהיו מציגים לך את שי' הגרנ"ק בהל' שבת כשורת הדין כשדעת רוב גדו"י שזו חומרא או אפי' יותר מזה?
ישנה דמגוגיה בצורת ההצגה של הדברים ואכמ"ל
 
קראת את מדיניות גלאט הון למשקיע הפרטי?
נתבאר שם אחרת לחלוטין אמנם עם הגבלות אך יש מקום להקל.
דברי הגרי"שא נתבארו בכתביו ופשוט להקל
שמא ואולי העדה"ח מחמירה בזה...
כמובן שגופי הכשרות כבודם במקומם מונח, אבל אנו הולכים אחר הוראות הרבנים ולא הוראות גופי כשרות.
הולכים ומתקדמים, בהתחלה זה היה דברים לא נכונים הלכתית ומציאותית ומידע שגוי.
עכשיו זה כבר לא מידע שגוי, אלא שמא ואולי מחמירים בזה.

בקיצור, עברתי באופן יסודי על הנחיות גלאט הון וגם על הנחיות העד"ח, כמעט אין מניות שניתן לקנותם לכתחילה, אלו שמתירים לקנותם זה בדיעבד גדול. כך הנחיות רבני גלאט הון ורבני העד"ח שהם גם במקרה הרבנים של גופי הכשרות הנ"ל.
לפי מדיניות תשואה כהלכה יש מניות רבות שניתן לקנותם ללא חשש, אם כי הדבר מצריך בירור ספציפי אבל אין אתם הולכים אחרי הוראות גופי הכשרות וממילא לא ניתן לסמוך על דבריהם כלל.
דברי הגריש"א אכן התבארו בהרחבה בכתבי תלמידיו ופשוט להקל, תלמידים אחרים של הגריש"א טוענים ששמעו דברים אחרים אבל איני נכנס בין הרים גבוהים, עכ"פ הרב דביר (שהוא רב ולא גוף כשרות??) הכריע מדבריו להקל וכל הרוצה ינהג כשיטתו.

לסיום רוב מכרי וידידי ב@עוילם הישיבעס כולל הרבנים שבהם מסתמכים לרוב על גופי הכשרות, שלמדו את העניינים באופן יסודי מזה שיוצא לכל רב ללמוד אותו, ולכן מסתמכים על פסיקותיהם. משפט מסוג אנחנו הולכים אחר הוראות הרבנים ולא אחר הוראות גופי הכשרות לא מכבד את הכותב ולא את הבמה בה נכתב.
כמובן שזה לא תחליף לשאלת רב ספציפית על כל שאלה בנידון. וכל אחד ילך אחר הוראות רבותיו.
 
הולכים ומתקדמים, בהתחלה זה היה דברים לא נכונים הלכתית ומציאותית ומידע שגוי.
עכשיו זה כבר לא מידע שגוי, אלא שמא ואולי מחמירים בזה.

בקיצור, עברתי באופן יסודי על הנחיות גלאט הון וגם על הנחיות העד"ח, כמעט אין מניות שניתן לקנותם לכתחילה, אלו שמתירים לקנותם זה בדיעבד גדול. כך הנחיות רבני גלאט הון ורבני העד"ח שהם גם במקרה הרבנים של גופי הכשרות הנ"ל.
לפי מדיניות תשואה כהלכה יש מניות רבות שניתן לקנותם ללא חשש, אם כי הדבר מצריך בירור ספציפי אבל אין אתם הולכים אחרי הוראות גופי הכשרות וממילא לא ניתן לסמוך על דבריהם כלל.
דברי הגריש"א אכן התבארו בהרחבה בכתבי תלמידיו ופשוט להקל, תלמידים אחרים של הגריש"א טוענים ששמעו דברים אחרים אבל איני נכנס בין הרים גבוהים, עכ"פ הרב דביר (שהוא רב ולא גוף כשרות??) הכריע מדבריו להקל וכל הרוצה ינהג כשיטתו.

לסיום רוב מכרי וידידי ב@עוילם הישיבעס כולל הרבנים שבהם מסתמכים לרוב על גופי הכשרות, שלמדו את העניינים באופן יסודי מזה שיוצא לכל רב ללמוד אותו, ולכן מסתמכים על פסיקותיהם. משפט מסוג אנחנו הולכים אחר הוראות הרבנים ולא אחר הוראות גופי הכשרות לא מכבד את הכותב ולא את הבמה בה נכתב.
כמובן שזה לא תחליף לשאלת רב ספציפית על כל שאלה בנידון. וכל אחד ילך אחר הוראות רבותיו.
כתבי הגרי"ש נתבארו בתשובותיו ח"ג סי' קכ"ג וקכ"ד....
הביקורת שלו על גלאט הון ידועה מאוד ג"כ מפי תלמידיו
ואכן המידע שהוצג שגוי
מכיוון שלומר אסור על חומרא או על דבר יש לו צד היתר זו הטעיה...
הרב דביר הוא רב וגוף כשרות.
אך להציג עמדת גלאט הון שגם בתוכה יש גם הרבה הוראות פרטניות להתיר, זה ממש נגד האמת.
רוב הרבנים שאני מכיר יש להם עמדה עצמאית בסוגיות אלו...
להחמיר או להתיר.
 
כתבי הגרי"ש נתבארו בתשובותיו ח"ג סי' קכ"ג וקכ"ד....
הביקורת שלו על גלאט הון ידועה מאוד ג"כ מפי תלמידיו
ואכן המידע שהוצג שגוי
מכיוון שלומר אסור על חומרא או על דבר יש לו צד היתר זו הטעיה...
הרב דביר הוא רב וגוף כשרות.
אך להציג עמדת גלאט הון שגם בתוכה יש גם הרבה הוראות פרטניות להתיר, זה ממש נגד האמת.
רוב הרבנים שאני מכיר יש להם עמדה עצמאית בסוגיות אלו...
להחמיר או להתיר.
מצוין, אז בוא נסכם.
לפי עד"ח וגלאט הון ברוב מוחלט של המניות אסור.
לפי תשואה כהלכה חלק ניכר מהמניות אסורים.
לפי הרב דביר שליט"א ולפי הכתוב בתשובותיו של הגריש"א שהם כידוע כתבי תלמידיו הרוב מותר.
לפי רוב רבניך יש להם עמדה עצמאית חלק מחמירים כדברי וחלק מקילים כדבריך.
לפי רוב הרבנים שלי גם אלה שאינם מסכימים עם מדיניות גלאט הון באופן כללי (הית"ע וכו') ברכישת מניות אסור.

נמצאנו למדים, לפי רוב גופי הכשרות ורוב הרבנים אסורים רוב המניות.
ישנם מניות מותרות לפי רבנים/גופי כשרות מסוימים.
אכן במניות מסוימים יש הרבה הוראות פרטניות להקל, לרוב בדיעבד.
כ"א ישאל את מורו ורבו בעניינים סבוכים אלו.
המשך דיון ניתן להמשיך בכל אחד מהאשכולות העוסק בכשרות בהשקעות, אני פרשתי, בהצלחה.
מצורף קישורית

מדריך - אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון

 
מצוין, אז בוא נסכם.
לפי עד"ח וגלאט הון ברוב מוחלט של המניות אסור.
לפי תשואה כהלכה חלק ניכר מהמניות אסורים.
לפי הרב דביר שליט"א ולפי הכתוב בתשובותיו של הגריש"א שהם כידוע כתבי תלמידיו הרוב מותר.
לפי רוב רבניך יש להם עמדה עצמאית חלק מחמירים כדברי וחלק מקילים כדבריך.
לפי רוב הרבנים שלי גם אלה שאינם מסכימים עם מדיניות גלאט הון באופן כללי (הית"ע וכו') ברכישת מניות אסור.

נמצאנו למדים, לפי רוב גופי הכשרות ורוב הרבנים אסורים רוב המניות.
ישנם מניות מותרות לפי רבנים/גופי כשרות מסוימים.
אכן במניות מסוימים יש הרבה הוראות פרטניות להקל, לרוב בדיעבד.
כ"א ישאל את מורו ורבו בעניינים סבוכים אלו.
המשך דיון ניתן להמשיך בכל אחד מהאשכולות העוסק בכשרות בהשקעות, אני פרשתי, בהצלחה.
מצורף קישורית

מדריך - אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון

לא מסכים
אבל אין טעם להמשיך.
מ"מ יש כאן דבר חשוב מאוד לידיעת המשקיע המתחיל שעומד נבוך מול שאלות הלכתיות
אני עוסק באדם שיש לו רב -
בשונה מכשרויות בעלמא כמו בעולם המזון
יש בעולם הפיננסים הרבה יותר מקום לדעה עצמאית של רבנים מכיוון שהרבה מהדברים לא תלויים בפרקטיקה וכו' אלא בתפיסה הלכתית.
ולכך במקום לסמוך על כשרויות מסוימות בצורה עיוורת, ילך לרבו וישאל...
 
רציתי לשאול שאלה שמציקה לי קצת בהבנה של ההשקעה במדדים, לדוגמא מדדים מחקים סנפ 500 ודומיו.

נגיד שיש 2 חברות שכל אחת מהם בנתה סל שמחקה את סנפ 500, ולכאורה צריך להיות שהשווי של שתי הקרנות אמורים להיות פלוס מינוס שווי ערך למדד עצמו.
אבל אם נתבונן קצת בזה, לכאורה הרי כשאני רוכש נייר של קרן סל כזאת הרי רכשתי מוצר אמיתי שיש לו שווי, ובכלכלה הרי השווי נקבע באמצעות היצע וביקוש, אם כן אני שואל, למה הדבר היחיד שקובע את מחיר הנייר שרכשתי זה השווי של המדד, הרי על הנייר עצמו של הקרן סל גם אמורים לחול חוקי הכלכלה, ובמיוחד החוק הבסיסי של היצע וביקוש, ואם מכל סיבה שלא תהיה ייווצר ביקוש גדול מאוד ספציפית לנייר של הקרן סל הזו, אז לכאורה המחיר והשווי של הנייר הזה אמור לעלות, ללא שום קשר לעליה או ירידה של המדד אותו הוא מחקה, כי השווי של הנייר אמור לעלות כאשר יש ביקוש רב ואין היצע.
אותו דבר הפוך, אם מסיבה כלשהי יש הרבה היצע ומעט ביקוש לנייר של קרן סל ספציפי שמחקה את סנפ, לכאורה המחיר של הנייר אמור לרדת ממש, בגלל החוק הנ''ל של היצע וביקוש, ואם כן, גם אם המדד סנפ עצמו עכשיו מאוד גבוה, אבל ברגע שיש היצע גבוה מאוד של הנייר הספציפי הזה ומעט ביקוש אז המחיר אמור לרדת.

יוצא לפי זה שלכאורה יכול להיות מצב של 2 קרנות שמחקות את סנפ שהביצועים שלהם יהיו שונים, גם זה מזה, וגם שניהם יהיו שונים מהמדד עצמו של סנפ, כאמור בגלל ההיצע והביקוש של הניירות של הקרנות הללו.

אני יודע שכל מה שכתבתי לא נכון, אבל אני רוצה להבין למה?

אשמח אם יש מישהו שמבין היטב את הנושא שיסביר לי איך זה עובד.

ובשולי הדברים, ואולי זה קשור להנ''ל, למה לפעמים אני רואה בגרף של סנפ 500 בגוגל פיננס שהסנפ בעליה, והוא ירוק, ולעומת זאת בתיק השקעות שם יש לי ניירות של קרן סל כלשהו שמחקה את סנפ אני רואה שהניירות הללו אדומות והמדד בירידה. האם לא אמור להיות קשר בין הגרפים?
 
רציתי לשאול שאלה שמציקה לי קצת בהבנה של ההשקעה במדדים, לדוגמא מדדים מחקים סנפ 500 ודומיו.

נגיד שיש 2 חברות שכל אחת מהם בנתה סל שמחקה את סנפ 500, ולכאורה צריך להיות שהשווי של שתי הקרנות אמורים להיות פלוס מינוס שווי ערך למדד עצמו.
אבל אם נתבונן קצת בזה, לכאורה הרי כשאני רוכש נייר של קרן סל כזאת הרי רכשתי מוצר אמיתי שיש לו שווי, ובכלכלה הרי השווי נקבע באמצעות היצע וביקוש, אם כן אני שואל, למה הדבר היחיד שקובע את מחיר הנייר שרכשתי זה השווי של המדד, הרי על הנייר עצמו של הקרן סל גם אמורים לחול חוקי הכלכלה, ובמיוחד החוק הבסיסי של היצע וביקוש, ואם מכל סיבה שלא תהיה ייווצר ביקוש גדול מאוד ספציפית לנייר של הקרן סל הזו, אז לכאורה המחיר והשווי של הנייר הזה אמור לעלות, ללא שום קשר לעליה או ירידה של המדד אותו הוא מחקה, כי השווי של הנייר אמור לעלות כאשר יש ביקוש רב ואין היצע.
אותו דבר הפוך, אם מסיבה כלשהי יש הרבה היצע ומעט ביקוש לנייר של קרן סל ספציפי שמחקה את סנפ, לכאורה המחיר של הנייר אמור לרדת ממש, בגלל החוק הנ''ל של היצע וביקוש, ואם כן, גם אם המדד סנפ עצמו עכשיו מאוד גבוה, אבל ברגע שיש היצע גבוה מאוד של הנייר הספציפי הזה ומעט ביקוש אז המחיר אמור לרדת.

יוצא לפי זה שלכאורה יכול להיות מצב של 2 קרנות שמחקות את סנפ שהביצועים שלהם יהיו שונים, גם זה מזה, וגם שניהם יהיו שונים מהמדד עצמו של סנפ, כאמור בגלל ההיצע והביקוש של הניירות של הקרנות הללו.

אני יודע שכל מה שכתבתי לא נכון, אבל אני רוצה להבין למה?

אשמח אם יש מישהו שמבין היטב את הנושא שיסביר לי איך זה עובד.
הסיבה היא שהמחיר נשאר תואם למדד ולא מקבל חיים חדשים משלו בעקבות היצע וביקוש, זה בגלל שיש "עושי שוק" שזה כל תפקידם לגרום תמיד להיצע וביקוש מספיק ולשמור על רמות המחיר שתואמים את המדד.
"עושי השוק" זה גופים מוסדיים שיש להם את היכולות האלו.
[כמובן שהם מרוויחות מזה פער קטן מאד בין המחיר לבין השווי האמיתי]

ובשולי הדברים, ואולי זה קשור להנ''ל, למה לפעמים אני רואה בגרף של סנפ 500 בגוגל פיננס שהסנפ בעליה, והוא ירוק, ולעומת זאת בתיק השקעות שם יש לי ניירות של קרן סל כלשהו שמחקה את סנפ אני רואה שהניירות הללו אדומות והמדד בירידה. האם לא אמור להיות קשר בין הגרפים?
בדר"כ זה בגלל שהגרף שאתה רואה בגוגל פיננס זה לפי חישוב המדד בדולרים, ובתיק ההשקעות אתה כנראה קונה נייר שעוקב אחרי המדד בשקלים, ויש הבדלים בשער של הדולר/שקל.
 
הסיבה היא שהמחיר נשאר תואם למדד ולא מקבל חיים חדשים משלו בעקבות היצע וביקוש, זה בגלל שיש "עושי שוק" שזה כל תפקידם לגרום תמיד להיצע וביקוש מספיק ולשמור על רמות המחיר שתואמים את המדד.
"עושי השוק" זה גופים מוסדיים שיש להם את היכולות האלו.
וה'עושי שוק' עובדים באותה שיטה בכל הקרנות?

והאם אין 'עושי שוק' במניות רגילות? רק בקרנות סל?
 
הסיבה היא שהמחיר נשאר תואם למדד ולא מקבל חיים חדשים משלו בעקבות היצע וביקוש, זה בגלל שיש "עושי שוק" שזה כל תפקידם לגרום תמיד להיצע וביקוש מספיק ולשמור על רמות המחיר שתואמים את המדד.
"עושי השוק" זה גופים מוסדיים שיש להם את היכולות האלו.
[כמובן שהם מרוויחות מזה פער קטן מאד בין המחיר לבין השווי האמיתי]
האם נכון לומר שכאשר יש ירידה בקרנות סל מחקות מדדים, הסיבה היחידה לירידות זה הירידה של המדד עצמו, ללא שום קשר להיצע וביקוש של הניירות של הקרנות?
וכנ''ל בעליות כמובן.
 
הסיבה היא שהמחיר נשאר תואם למדד ולא מקבל חיים חדשים משלו בעקבות היצע וביקוש, זה בגלל שיש "עושי שוק" שזה כל תפקידם לגרום תמיד להיצע וביקוש מספיק ולשמור על רמות המחיר שתואמים את המדד.
"עושי השוק" זה גופים מוסדיים שיש להם את היכולות האלו.
[כמובן שהם מרוויחות מזה פער קטן מאד בין המחיר לבין השווי האמיתי]


בדר"כ זה בגלל שהגרף שאתה רואה בגוגל פיננס זה לפי חישוב המדד בדולרים, ובתיק ההשקעות אתה כנראה קונה נייר שעוקב אחרי המדד בשקלים, ויש הבדלים בשער של הדולר/שקל.
ומה יקרה אם יהיו ירידות חדות מאוד בסנופי, העושי שוק יצטרכו לקנות מניות בעשרות/מאות מיליארדים שלא יהיה להם ביקוש, האם סיטואציה כזו יכולה להיות?
 
עוד רציתי לשאול.
נגיד שקניתי ביום ראשון קרן סל מחקה סנפ 500 ב1000 ש''ח.
כרגע יש לי בסל מניות של 500 חברות שנמצאות במדד נכון לרגע בו רכשתי את הנייר של הקרן סל.
ביום שני הנהלת המדד הוציאו 5 חברות מהמדד והכניסו במקומן 5 חברות אחרות.
מה קורה עם המניות שקניתי ביום ראשון? כלומר, ביום ראשון רכשתי מניות באותם 5 חברות, מה קורה ביום שני כשהן הוצאו מהמדד, האם אני ממשיך להחזיק במניות שלהן או שהקרן סל מבצעה גם עבורי את החילוף הזה, ובמקום המניות של אותם 5 חברות שהוצאו מהמדד אני מקבל מניות של 5 החברות שהוכנסו למדד, [כמובן בהתאם לשווי שיש לי ב5 חברות שיצאו].
 
ואם מכל סיבה שלא תהיה ייווצר ביקוש גדול מאוד ספציפית לנייר של הקרן סל הזו,
זה לא קורה.
וכשנהיה סטייה קלה במחיר
יהיה מי שירוץ להרוויח את הפער.
הנזילות בשווקים היא גבוהה.
 
עוד רציתי לשאול.
נגיד שקניתי ביום ראשון קרן סל מחקה סנפ 500 ב1000 ש''ח.
כרגע יש לי בסל מניות של 500 חברות שנמצאות במדד נכון לרגע בו רכשתי את הנייר של הקרן סל.
ביום שני הנהלת המדד הוציאו 5 חברות מהמדד והכניסו במקומן 5 חברות אחרות.
מה קורה עם המניות שקניתי ביום ראשון? כלומר, ביום ראשון רכשתי מניות באותם 5 חברות, מה קורה ביום שני כשהן הוצאו מהמדד, האם אני ממשיך להחזיק במניות שלהן או שהקרן סל מבצעה גם עבורי את החילוף הזה, ובמקום המניות של אותם 5 חברות שהוצאו מהמדד אני מקבל מניות של 5 החברות שהוכנסו למדד, [כמובן בהתאם לשווי שיש לי ב5 חברות שיצאו].
מנהל הקרן סל הוא זה שאחראי למכור את אותן החברות ולקנות את החדשות
זנה כלול בדמי הניהול
 
והאם אין 'עושי שוק' במניות רגילות? רק בקרנות סל?
נכון
עוד רציתי לשאול.
נגיד שקניתי ביום ראשון קרן סל מחקה סנפ 500 ב1000 ש''ח.
כרגע יש לי בסל מניות של 500 חברות שנמצאות במדד נכון לרגע בו רכשתי את הנייר של הקרן סל.
ביום שני הנהלת המדד הוציאו 5 חברות מהמדד והכניסו במקומן 5 חברות אחרות.
מה קורה עם המניות שקניתי ביום ראשון? כלומר, ביום ראשון רכשתי מניות באותם 5 חברות, מה קורה ביום שני כשהן הוצאו מהמדד, האם אני ממשיך להחזיק במניות שלהן או שהקרן סל מבצעה גם עבורי את החילוף הזה, ובמקום המניות של אותם 5 חברות שהוצאו מהמדד אני מקבל מניות של 5 החברות שהוכנסו למדד, [כמובן בהתאם לשווי שיש לי ב5 חברות שיצאו].
הקרן סל מבצעת את החילוף, זה אחת הסיבות שיותר כדאי לקנות קרן סל מאשר לקנות כל מניה לבד (כלומר גם בשביל מי שמשקיע מספיק כסף שמאפשר לו לקנות כל מניה בנפרד).
 
אני יודע שכל מה שכתבתי לא נכון, אבל אני רוצה להבין למה?
ומה יקרה אם יהיו ירידות חדות מאוד בסנופי, העושי שוק יצטרכו לקנות מניות בעשרות/מאות מיליארדים שלא יהיה להם ביקוש, האם סיטואציה כזו יכולה להיות?

כאן הבאתי קישור למאמר שמסביר את העניין די טוב בלי ניחושים איך זה עובד.
הודעה בנושא 'אשכול עזרה למשקיע החדש בבורסה לניירות ערך'
https://www.prog.co.il/threads/אשכול-עזרה-למשקיע-החדש-בבורסה-לניירות-ערך.648729/post-14781564
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
1769630703938.png
אז הדולר צונח.
ומהר יחסית.
נשברים כאן מחסומים פסיכולוגיים של 30 שנה...
הדולר עומד על פחות מ3.10 שקלים.
מה זה אומר לנו?

נתחיל מהסוף: פשוט להמשיך להשקיע!

הדולר יעלה או ירד?
אנחנו כידוע לא מנסים לחזות את העתיד, אלא להתנהל בהווה בצורה החכמה ביותר.
אז אולי לגדר את המט"ח זה הפיתרון!

מה זה גידור?
דוגמה לגידור: חקלאי שחושש מירידת מחירי החיטה, חותם מראש על חוזה למכירת היבול במחיר קבוע. כך, גם אם מחיר השוק יצנח, ההכנסה שלו מוגנת.
כך גם בדולר יש אנשים טובים... שבתשלום כמובן ישמחו לספק לנו את הביטוח הזה...

וכעת נשאלת השאלה מדוע לא לגדר מט"ח.
כן אני יודע שכל האנשים עם השמות המפוצצים, יודעים לדקלם לא כדאי לגדר מט"ח בהשקעה ארוכת טווח, בא ננסה להבין את זה במתמטיקה טהורה בשביל להסביר זאת לעצמנו, כך שנהיה בטוחים יותר בעצמנו.
אז הנה החישוב הפשוט, גידור מט"ח עולה סביב האחוז, (עלות גידור פשוטה סביב 1%, ובקרן מנוטרלת [-מגודרת] פער עלות דמי ניהול למנוטרלת - 0.5%, היות ואין קרנות איריות מנוטרלות שקליות נצטרך לקנות קרן ישראלית מה שמעלה את המחיר בעוד 0.15 בממוצע, בנוסף יש מיסוי על דיבידנים גבוה יותר בכ 0.35% בשנה, 0.5+0.35+0.15= 1% שוב חזרנו לאותה תוצאה של אחוז)
הבה נניח שהדולר יאבד מהערך שלו 1.5% בשנה, אז ללא גידור נפסיד 1.5%, ואם גידור נפסיד 1% בשנה. אז הפער בין גידור ללא גידור הוא סיכון של 0.5% בשנה בממוצע.
הבה נניח שאני משקיע ל10 שנים בהנחה של תשואה ממוצעת של 10% שנתי.
אז ההפסד שלי מירידת הדולר היא 5% סה"כ, והתשואה היא סביב 122%!, ואם הדולר יתחזק אזי המגדר בוודאות רק יפסיד!

כדי שעלות הגידור (10%) תצדיק את עצמה הדולר יהיה חייב להיחלש עוד 10% מעכשיו ולרדת לשער של 2.781 לשקל.

כמובן שאם אנחנו משקיעים לטווח של 20 שנה הוא יצטרך לרדת עוד הרבה יותר!

מקווה שנהנתם!!!
לכאורה, זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן יקרסו לחלוטין בשנים הקרובות.

ואני כותב זאת כאדם שחי שנים רבות את עולם השקעות הנדל"ן – בארץ ובחו״ל. גם חצר מונטיפיורי בצפת, הייתה מבחינתי השקעה נדל״נית, לא מלונאית. כשהדירות בארץ נמכרו בערים רבות ב־130 אלף ש״ח, התחננתי לאנשים לקנות דירות, ואף אחד לא רצה לשמוע לי.


והיום – מהסיבות הבאות, אני לא אגע בנדל״ן:
ואני יודע שהדברים קצת קשים לעיכול, בפרט מי שלא מכיר וחי את התחום, ובכל זאת החלטתי לפרסם.


אין מחלוקת בין מומחי הבינה המלאכותית שבקרוב יוחלפו כ־90% מהמפתחים, ועוד סוגי עבודות רבים ייעלמו לחלוטין. מדובר בתהליך שצפוי להקריס את מחירי הנדל״ן בכל אזור יקר, כמו שאסביר בעוד רגע.
מקומות כמו תל־אביב ומנהטן יקרים משום שהם מרכזי עבודה – הפרמטר העיקרי בכל מקום בעולם לגובה מחירי הנדל"ן הם בהתאם למקומות העבודה שיש למקום להציע (כמובן שירושלים או מירון לא נופלים לקטגוריה זו) ומקום כמו תל־אביב שהפך למרכז הייטק ושיש בה כ־265 אלף מפתחים, ש־90% מהם יישארו ללא עבודה, תוביל להתרוקנות המגדלים, וממילא לעזיבה של תושבים, אלא אם כן המחירים יפלו וישתוו למקומות זולים בארץ.

במקביל, הרכב האוטונומי, שכבר קיים ופועל בהיקף עצום בארה"ב – חברת המוניות Waymo בארה״ב מבצעת למעלה מ־250 אלף נסיעות שבועיות – דבר שצפוי לבטל את הצורך בכל חניון וחניה (שמהווים 20–30% מהשטח הבנוי בתל־אביב). מכוניות אוטונומיות מונעת פקקים, מייתרת חניונים, אפס תאונות דרכים (למרות כל מה שקראתם על זה) זה אומר שאפילו המוסכניקים, ואורטופדים מאבדים לקוחות, ובשלב הבא חברות הביטוח. נוחות הנסיעה המאפשרת לאנשים לנוח ולעבוד בזמן הנסיעה, מאפשרת לגור רחוק יותר מהעיר, אבל באמת לא תהיה שום סיבה להגיע ולגור בת"א.

ישראלים רבים יעברו לחיות במקומות כמו תאילנד ואחרים – שם העלויות נמוכות, והחיים איכותיים יותר.

קשה לצפות עתיד, אבל לכאורה זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן, עם כל המשרדים שיתרוקנו, יקרסו, והאפקט יתפשט על פני כל אזור המרכז. גם בני ברק שיקרה מסיבות אחרות יושפע מכל אזור המרכז.

אני לא כותב את הדברים מתחושות, אני חי את עולם הטכנולוגי ובינה מלאכותית, אני לא מחפש לתפוח לעצמי על השכם, אבל חברת ההשקעות שלנו חייה ונושמת תהליכי שוק, יש לנו את האנליסטים הטובים ביותר, ולכן באופן אישי, בשלב זה הייתי נמנע לחלוטין מרכישת דירה – במיוחד כשמדובר בלקיחת משכנתא גדולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה