ניסיון לפטר אישה בהריון

[63388]

קופצת על האשכול. מישהו יכול להעלות את החוק האוסר לפטר בגלל מחלה?
תודה.

 

[כוכב103]

תנסה רגע לקחת צעד אחורה ולחשוב על המעסיק.
הוא- משלם כהוגן, בזמן, נותן הכל כחוק +תוספות וצ'ופרים, ומקבל בתמורה עובדת מקסימה, נהדרת, מסורה, ואפילו מעל ומעבר. אבל- לא הוגנת, וגם מדברת באופן לא מתאים עם לקוחות.
מה רצית שהוא יעשה? ישאיר אותה?
עד מתי? עד שהיא תחליט שהיא עוזבת מרצונה?
ואם היא לא מוצאת מקום טוב אחר - אז היא תישאר שם לעולם, ואולי תמשיך לנהוג בדרכה (שוב, כמובן לא בכוונה וכו')
סיבת הפיטורים היא סיבה הגיונית, עניינית, ואינה ניתנת לפרשנות.
אם היא ממשיכה לקבל משכורת- מעולה.
אולי נכון יותר ליזום פניה מצידכם ולבקש שתחזור לעבודה עד הלידה ולאחר מכן היא מתחייבת להתפטר מעצמה מיד בלידה.
כך, יש סיכוי שהמעסיק יסכים להחזיק אותה הלאה כי גם לו אין ענין בהסתבכות הזו מול התמ"ת.


ואגב- יש לך טעות עקרונית- כסף לימי מחלה לא יורד מהתלוש של אף אחד
אלא מכיסו של המעסיק.

בהצלחה, ופרנסה בשפע ובנחת.
ובשמחות.

 

[תחפושת]

למיטב ידיעתי:
חופשת מחלה משולמת לפי הצטברות של 18 ימי מחלה לשנה כך שאני לא מבין מה הכוונה לפטר בגלל מחלה? היא מגיעה לעבודה אבל חלשה? או שהיא לא מגיעה כלל?

לגבי ימי חופשה גם לאחר הפיטורין היא תקבל את הימים שהצטברו

לפטר אשה בהריון זה כמעט בלתי מציאותי [כמעסיק לעשרות עובדות] מה ששייך זה אולי לגרום לה לעזוב לבד.

בכל מקרה פיצויים היא תקבל

מה שברור שימי מחלה וימי חופשה זה מכיסו המלא של המעסיק.

אני לא משווה ולא רוצה להשוות אבל לא תמיד הצדק עם העובדת, לפעמים המעסיק מגיע לעבודה ומרגיש איך שמנצלים אותו ומחזיקים אותו בגרון בגלל שהוא לא יכול לפטר, מספיק למעסיק להיכנס למשרד ולשמוע את אחת העובדות אומרת 'אני כאן כי אין לי מקום אחר' במילים אחרת רע לי אבל מה לעשות... זה מבאס וזה כמעט בלתי נסבל ובפרט כשמדובר במעסיק שמידי חודש משלם בזמן בלי משחקים ובלי דיבורים

חומר למחשבה

 

[גלבוע]

גלבוע, לא ברור מאיפה ראית שהמעסיק הוגן ועושה מעבר למה שחייב

הוא בעצמו כתב.
משכורת מעל המינימום (אמנם לא הרבה), ותנאים סוציאליים גם שאינם מחוייבים ע''פ חוק, כמו אוכל ודמי שמרטפות.
בנוסף, מדובר במעסיק ש נשמע הוגן ולא מנסה לעשות טריקים, ממשיך לשלם משכורת כנדרש ממנו גם כשהעובדת למעשה מבחינתו מפוטרת. זה מצב מתסכל מצד מעסיקים - כסף שהולך לפח מבחינתם בלי סיבה, אבל הוא לא מנסה להתחכם.
כך שהוגן הוא בהחלט, ולצאת נגדו במלחלמת חורמה אין טעם.
האסט' של בלוי יכולה לעבוד. אם זה הוגן כלפיו?
לא אמרתי.


ופרופ', ימי מחלה נצברים בתלוש - נצברת הזכאות לימי מחלה אם העובד יחלה.
עד שהוא לא חולה - אף אחד לא משלם עליהם.
זה לא יורד מהמשכורת כמו פנסיה או ביטוח לאומי. זה זכות תיאורטית שאם העובד יחלה המעסיק ישלם לו כך וכך.
רק כאשר העובד חולה בפועל המעסיק צריך לשלם את זה - ומהכיס הפרטי שלו, לגמרי.
לכן, מבחינת מעסיקים, להגיד 'אני אקח ימי מחלה במקום חופש' זה מעבר לחוצפה או פגיעה בכבוד. זה משפט מקומם לגמרי.
כאילו, אני אעבוד עליך כמה שבא לי, ושתקפוץ.
החוק לצידי.
ולא אכפת לי אפילו להגיד לך את זה בפרצוף.

 

[עוד אחד]

הוא בעצמו כתב.
משכורת מעל המינימום (אמנם לא הרבה), ותנאים סוציאליים גם שאינם מחוייבים ע''פ חוק, כמו אוכל ודמי שמרטפות.
בנוסף, מדובר במעסיק ש נשמע הוגן ולא מנסה לעשות טריקים, ממשיך לשלם משכורת כנדרש ממנו גם כשהעובדת למעשה מבחינתו מפוטרת. זה מצב מתסכל מצד מעסיקים - כסף שהולך לפח מבחינתם בלי סיבה, אבל הוא לא מנסה להתחכם.
כך שהוגן הוא בהחלט, ולצאת נגדו במלחלמת חורמה אין טעם.
האסט' של בלוי יכולה לעבוד. אם זה הוגן כלפיו?
לא אמרתי.


ופרופ', ימי מחלה נצברים בתלוש - נצברת הזכאות לימי מחלה אם העובד יחלה.
עד שהוא לא חולה - אף אחד לא משלם עליהם.
זה לא יורד מהמשכורת כמו פנסיה או ביטוח לאומי. זה זכות תיאורטית שאם העובד יחלה המעסיק ישלם לו כך וכך.
רק כאשר העובד חולה בפועל המעסיק צריך לשלם את זה - ומהכיס הפרטי שלו, לגמרי.
לכן, מבחינת מעסיקים, להגיד 'אני אקח ימי מחלה במקום חופש' זה מעבר לחוצפה או פגיעה בכבוד. זה משפט מקומם לגמרי.
כאילו, אני אעבוד עליך כמה שבא לי, ושתקפוץ.
החוק לצידי.
ולא אכפת לי אפילו להגיד לך את זה בפרצוף.

תכירו את מקומות העבודה האלו ואח"כ תכתבו.
במקומות האלו העובדים עבדים פשוטו כמשמעו, ניסיתם פעם לשבת על הכסא בלי לקום שלוש שעות, זה מה שהם חווים יום יום, פלוס צעקות בטלפון וצעקות ברקע מהאחמשיה והמנהלת, תוך כדי צריך גם למכור ואסור להיות על ניירת ואסור לצאת לשירותים רק עם אישור וכו' וכו' (הכל אמת לאמיתה).
כשצריך חופש ממש דחוף אין למי לדבר, העובדת לא בן אדם רק מספר. לא מעניין אותם שהילד חולה (שהבעל ישמור) ולא מעניין אותם תור לרופא (תלכי לא בזמן העבודה!! מתי בדיוק מתי שהיא סופסוף בבית עם הילדים?). וזה רק מקצת שבחם..
בחברת פלאפון העובדים התאגדו ועמדו על זכותם לעשות זאת, זה לא היה קל בכלל, אבל היום התנאים שופרו ללא היכר, בין מבחינת משכורות ובין מבחינת התעמרות בעובדים. הכל מהסיבה הפשוטה שיש ועד עובדים.
למעט מוקד מסוים בעיר רחוקה שמשום מה נשארו מחוץ לענין והם מועסקים דרך חברה קבלנית שעושה על גבם השפוף קופה מכובדת ודורכת עליהם כל הדרך לבנק

 

[גלבוע]

זה באמת מאד מתסכל, ולא בציניות.
השאלה מה הדרך הכי קצרה ויעילה להתקדם משם הלאה.
לצבור תסכולים ולשפוך אותם בקול במקום העבודה זה בדרך כלל לא השיטה הכי מומלצת לקידום.
יש טובות ממנה.
אפשר וכדאי להכיר אותן.

 

[EttiB]

בחברת פלאפון העובדים התאגדו ועמדו על זכותם לעשות זאת, זה לא היה קל בכלל, אבל היום התנאים שופרו ללא היכר, בין מבחינת משכורות ובין מבחינת התעמרות בעובדים. הכל מהסיבה הפשוטה שיש ועד עובדים.
למעט מוקד מסוים בעיר רחוקה שמשום מה נשארו מחוץ לענין והם מועסקים דרך חברה קבלנית שעושה על גבם השפוף קופה מכובדת ודורכת עליהם כל הדרך לבנק

אולי זה אותו מוקד?

בכל מקרה, עבדתי תחת חברת כח אדם בחברת סלולר, והיה מקרה של נציגה שדיברה לא יפה ללקוח, בחברת פלאפון עלו על השיחה הזאת והכריחו את החברה הקבלנית לפטר את אותה עובדת, ולא היה מצב לעשות אחרת.
כנראה היה כאן את אותו סיפור ולכן המעסיק פשוט מוכרח לפטר את אותה אחת, סוג של הסתכלות.

 

[עוד אחד]

זה באמת מאד מתסכל, ולא בציניות.
השאלה מה הדרך הכי קצרה ויעילה להתקדם משם הלאה.
לצבור תסכולים ולשפוך אותם בקול במקום העבודה זה בדרך כלל לא השיטה הכי מומלצת לקידום.
יש טובות ממנה.
אפשר וכדאי להכיר אותן.

אין טעם להסתדר עם מעסיק כזה כיוון שממילא זה עניין של זמן עד שהיא תעזוב את העבודה הזו כמו כולם, השאלה היחידה היא האם יש להם את האומץ להתאחד ולומר: לא עוד.
עד שזה לא יקרה ימשיכו להתעלל בעובדות הכל בחסות החסד והעזרה לתת תעסוקה לחרדים.

 

[עוד אחד]

אולי זה אותו מוקד?

בכל מקרה, עבדתי תחת חברת כח אדם בחברת סלולר, והיה מקרה של נציגה שדיברה לא יפה ללקוח, בחברת פלאפון עלו על השיחה הזאת והכריחו את החברה הקבלנית לפטר את אותה עובדת, ולא היה מצב לעשות אחרת.
כנראה היה כאן את אותו סיפור ולכן המעסיק פשוט מוכרח לפטר את אותה אחת, סוג של הסתכלות.

אם היה מדובר בעובדת חברה לא היו מפטרים לאחר שיחה אחת, יש ועד חזק שמגן על העובדים.
כשזה חברת קבלן קל להם להנחית הוראות ולאיים על הקבלן בסגירת המוקד.

 

[EttiB]

אם היה מדובר בעובדת חברה לא היו מפטרים לאחר שיחה אחת, יש ועד חזק שמגן על העובדים.
כשזה חברת קבלן קל להם להנחית הוראות ולאיים על הקבלן בסגירת המוקד.

נכון, רק אין אפשרות להתגונן בנושא.

 

[פרופסור]

תנסה רגע לקחת צעד אחורה ולחשוב על המעסיק.
הוא- משלם כהוגן, בזמן, נותן הכל כחוק +תוספות וצ'ופרים, ומקבל בתמורה עובדת מקסימה, נהדרת, מסורה, ואפילו מעל ומעבר. אבל- לא הוגנת, וגם מדברת באופן לא מתאים עם לקוחות.
מה רצית שהוא יעשה? ישאיר אותה?
עד מתי? עד שהיא תחליט שהיא עוזבת מרצונה?
ואם היא לא מוצאת מקום טוב אחר - אז היא תישאר שם לעולם, ואולי תמשיך לנהוג בדרכה (שוב, כמובן לא בכוונה וכו')
סיבת הפיטורים היא סיבה הגיונית, עניינית, ואינה ניתנת לפרשנות.
אם היא ממשיכה לקבל משכורת- מעולה.
אולי נכון יותר ליזום פניה מצידכם ולבקש שתחזור לעבודה עד הלידה ולאחר מכן היא מתחייבת להתפטר מעצמה מיד בלידה.
כך, יש סיכוי שהמעסיק יסכים להחזיק אותה הלאה כי גם לו אין ענין בהסתבכות הזו מול התמ"ת.


ואגב- יש לך טעות עקרונית- כסף לימי מחלה לא יורד מהתלוש של אף אחד
אלא מכיסו של המעסיק.

בהצלחה, ופרנסה בשפע ובנחת.
ובשמחות.

1. המעסיק קיבל עובדת נהדרת, שעובדת בשבילו הרבה מעל הממוצע של העובדות האחרות, ומגיעה להישגים גבוההים.
2. בגלל שהיה התקרית עם האחראית, חיפשו משהו להפליל אותה [הרי לא יפטרו אותה רשמית, בגלל שאיימה בלקיחת מחלה], ומצאו סיפור שקורה מידי יום ביומו במוקד.
3. אחזור שוב על משהו שכבר כתבתי: האחראית לא התעצבנה בגלל הכסף שהחברה תפסיד מהמחלה, היא לא קשורה למחלקת הכסף, ומידיעה - לא מעניין אותה שום דבר ממה שקורה שם.
היא התעצבנה, על זה שאשתי מאיימת שתעקוף אותה, [היא סוג כזה שצריכים לדבר אליה בכבוד ואם לא...]
שוב, אני מבין את הבעייתיות באמירה האומללה, אך זה פשע לפטר על דבר כזה.
4. אין סיכוי לשום הסדר עם החברה, גם עכשיו שכבר כמעט חודש היא מקבל משכורת ללא עבודה, הם התחילו לבקש ממנה שתגיע לעבודה, והיא מסדרת חפצים וממיינת קלסרים, וגם בשעות שיש עומס בקווים, הם לא מבקשים ממנה לקבל שיחות, על אף שהיא מקבלת משכורת כרגיל.

 

[פרופסור]

הוא בעצמו כתב.
משכורת מעל המינימום (אמנם לא הרבה), ותנאים סוציאליים גם שאינם מחוייבים ע''פ חוק, כמו אוכל ודמי שמרטפות.
בנוסף, מדובר במעסיק ש נשמע הוגן ולא מנסה לעשות טריקים, ממשיך לשלם משכורת כנדרש ממנו גם כשהעובדת למעשה מבחינתו מפוטרת. זה מצב מתסכל מצד מעסיקים - כסף שהולך לפח מבחינתם בלי סיבה, אבל הוא לא מנסה להתחכם.
כך שהוגן הוא בהחלט, ולצאת נגדו במלחלמת חורמה אין טעם.
האסט' של בלוי יכולה לעבוד. אם זה הוגן כלפיו?
לא אמרתי.

אכן מעסיק שנזהר בד"כ ושומר על החוק [אגב כלכלה זה כן חלק מהחובות עפ"י חוק]
אך היו כבר הרבה מקרים [לא אצלי] שתפסו אותם בגניבות מהתלוש של העובדות, התלוננות ע"כ מהווה מבחינתם עילה לפיטורין.

 

[לאה#]

תכירו את מקומות העבודה האלו ואח"כ תכתבו.
במקומות האלו העובדים עבדים פשוטו כמשמעו, ניסיתם פעם לשבת על הכסא בלי לקום שלוש שעות, זה מה שהם חווים יום יום, פלוס צעקות בטלפון וצעקות ברקע מהאחמשיה והמנהלת, תוך כדי צריך גם למכור ואסור להיות על ניירת ואסור לצאת לשירותים רק עם אישור וכו' וכו' (הכל אמת לאמיתה).
כשצריך חופש ממש דחוף אין למי לדבר, העובדת לא בן אדם רק מספר. לא מעניין אותם שהילד חולה (שהבעל ישמור) ולא מעניין אותם תור לרופא (תלכי לא בזמן העבודה!! מתי בדיוק מתי שהיא סופסוף בבית עם הילדים?). וזה רק מקצת שבחם..

לא מצליחה להבין מה הבעיה.
לשבת על כיסא בלי לקום שלוש שעות? היא לא אמורה לעבוד אז? לאן היא רוצה בדיוק לטייל, ולמה שהמעסיק ישלם לה על זה?
צריך גם למכור. ברור, בשביל מה היא נמצאת פה? כדי לקנות?
לצאת לשרותים עם אישור, נשמע אולי ילדותי, אבל הגיוני מאוד למי שרוצה שיהיה כאן סדר, ולדעת לאן העובדים נעלמים. אף אחד לא אמר אל תלכי למישהי שצריכה לצאת, כן רוצים לדעת לאן היא נעלמת (ולא שיווצר מצב שיצאה לשיחת טלפון פרטית בחוץ, למשך חצי שעה, על חשבון המעסיק).

לא אמור לעניין אותם שהילד חולה. אמור לעניין אותם שעובדת שהתחייבה לבוא תגיע, ושיהיה מענה ללקוחות שלהם. כן. הם לא חברת ביקור חולים או ארגון שמעניק פרנסה/תרומה למשפחות, הם עסק רווחי שצריך מוקד שירות לקוחות. ואם היא צריכה תור לרופא - שתתכבד ותעשה את זה על חשבון זמנה הפרטי. כן, בדיוק כך. כשהיא סופסוף בבית עם הילדים. כי במחילה, המעסיק לא גנב אותה מהילדים, זו היתה בחירה שלה לבוא בשעות העבודה. ואם היא בחרה להחליט לעבוד בין 8-5 אפילו, שתמלא את ההתחייבות שלה. אם היא צריכה תור לרופא, למה זה קשור לשעות העבודה שלה? ולמה נראה לך שהמעסיק חושב שיותר חשוב שתהיה עם הילדים מאשר לעבוד כפי שהתחייבה? זה שהיא חושבת כך, אגב, לא אומר שההלכה גם חושבת ככה. תבדקי. ההתחייבות שלה לכאורה קודמת (ואם לא - אז באמת עדיף שתישאר בבית עם הילדים גם בבוקר).

הגישה הזו, המעסיק אכל לי שתה לי התעלל בי, גורמת למעסיק לשמור לפחות על הזכויות שלו. בכל הכוח. אם הוא לא ישמור, ברור שהעובדות יתחילו לשחק במקום לעבוד. לכן כולם סובלים.

אני חושבת שלא יזיק לעובדים בכלל, להיות בצד של המעסיק איזה שנה שנתיים ולהבין קצת, או לנסות לחשוב טיפה מחוץ לריבוע של עצמם. אולי זה מוגזם לדרוש גם את זה מהעובד, שמסכן - מקבל רק שכר מינימום ונדרש בתמורה אפילו לעבוד. אבל בכל זאת, כואב לי על המרמור ההדדי הזה (המעסיק גם ממורמר, שיהיה ברור. רק שאולי הוא פחות מקטר במסכנות).

 

[חוה זילבר]

לא מצליחה להבין מה הבעיה.
לשבת על כיסא בלי לקום שלוש שעות? היא לא אמורה לעבוד אז? לאן היא רוצה בדיוק לטייל, ולמה שהמעסיק ישלם לה על זה?
צריך גם למכור. ברור, בשביל מה היא נמצאת פה? כדי לקנות?
לצאת לשרותים עם אישור, נשמע אולי ילדותי, אבל הגיוני מאוד למי שרוצה שיהיה כאן סדר, ולדעת לאן העובדים נעלמים. אף אחד לא אמר אל תלכי למישהי שצריכה לצאת, כן רוצים לדעת לאן היא נעלמת (ולא שיווצר מצב שיצאה לשיחת טלפון פרטית בחוץ, למשך חצי שעה, על חשבון המעסיק).

לא אמור לעניין אותם שהילד חולה. אמור לעניין אותם שעובדת שהתחייבה לבוא תגיע, ושיהיה מענה ללקוחות שלהם. כן. הם לא חברת ביקור חולים או ארגון שמעניק פרנסה/תרומה למשפחות, הם עסק רווחי שצריך מוקד שירות לקוחות. ואם היא צריכה תור לרופא - שתתכבד ותעשה את זה על חשבון זמנה הפרטי. כן, בדיוק כך. כשהיא סופסוף בבית עם הילדים. כי במחילה, המעסיק לא גנב אותה מהילדים, זו היתה בחירה שלה לבוא בשעות העבודה. ואם היא בחרה להחליט לעבוד בין 8-5 אפילו, שתמלא את ההתחייבות שלה. אם היא צריכה תור לרופא, למה זה קשור לשעות העבודה שלה? ולמה נראה לך שהמעסיק חושב שיותר חשוב שתהיה עם הילדים מאשר לעבוד כפי שהתחייבה? זה שהיא חושבת כך, אגב, לא אומר שההלכה גם חושבת ככה. תבדקי. ההתחייבות שלה לכאורה קודמת (ואם לא - אז באמת עדיף שתישאר בבית עם הילדים גם בבוקר).

הגישה הזו, המעסיק אכל לי שתה לי התעלל בי, גורמת למעסיק לשמור לפחות על הזכויות שלו. בכל הכוח. אם הוא לא ישמור, ברור שהעובדות יתחילו לשחק במקום לעבוד. לכן כולם סובלים.

אני חושבת שלא יזיק לעובדים בכלל, להיות בצד של המעסיק איזה שנה שנתיים ולהבין קצת, או לנסות לחשוב טיפה מחוץ לריבוע של עצמם. אולי זה מוגזם לדרוש גם את זה מהעובד, שמסכן - מקבל רק שכר מינימום ונדרש בתמורה אפילו לעבוד. אבל בכל זאת, כואב לי על המרמור ההדדי הזה (המעסיק גם ממורמר, שיהיה ברור. רק שאולי הוא פחות מקטר במסכנות).

אני מבינה שלא חווית את הצד השני,
החודש היחיד בחיי שעשיתי את הסטז' הזה לימד אותי הרבה,

אגב, לפעמים אומרים יש תור ארוך לשרותים,
או סופרים לאשה במצב את מספר הפעמים שהלכה,

נותנים לצאת להפסקה ראשונה ביום 6 שעות אחרי תחילת העבודה,(לאכול אז ארוחת בוקר!!!)

ועוד אין ספור מקרים קשים של התעמרות ממש!!!

צעקות בלי חשבון, בלי לכבד,
כשעבדתי במקום כזה הרגשתי שוב הילדה הנזופה מכיתה א'...

 

[ערער בערבה]

אני מבינה שלא חווית את הצד השני,
החודש היחיד בחיי שעשיתי את הסטז' הזה לימד אותי הרבה,

אגב, לפעמים אומרים יש תור ארוך לשרותים,
או סופרים לאשה במצב את מספר הפעמים שהלכה,

נותנים לצאת להפסקה ראשונה ביום 6 שעות אחרי תחילת העבודה,(לאכול אז ארוחת בוקר!!!)

ועוד אין ספור מקרים קשים של התעמרות ממש!!!

צעקות בלי חשבון, בלי לכבד,
כשעבדתי במקום כזה הרגשתי שוב הילדה הנזופה מכיתה א'...

כל הכבוד שהחזקת חודש...
לי זה לקח יומיים

כבר הגעתי למסקנה: שככל שמשלמים פחות - מתייחסים פחות. מנסיון.

 

[חוה זילבר]

כל הכבוד שהחזקת חודש...
לי זה לקח יומיים

כבר הגעתי למסקנה: שככל שמשלמים פחות - מתייחסים פחות. מנסיון.

הפקידה בביטוח לאומי אמרה לי שהסיבה היחידה שהיא מאמינה לתלושים שלי,
(היה לי מגוון תלושים כי התגלגלתי באותה תקופה)
זה שאם החזקתי מעמד שם קצת יותר מחודש
סימן שבאמת הייתי....

 

[גלבוע]

אין טעם להסתדר עם מעסיק כזה כיוון שממילא זה עניין של זמן עד שהיא תעזוב את העבודה הזו כמו כולם, השאלה היחידה היא האם יש להם את האומץ להתאחד ולומר: לא עוד.
עד שזה לא יקרה ימשיכו להתעלל בעובדות הכל בחסות החסד והעזרה לתת תעסוקה לחרדים.

היא תעזוב בסוף.
נכון.

ואז לאן היא תלך?

יש לה תכנית?
יעד תעסוקתי לטווח של חמש שנים? עשר?

יש שתי דרכים להתמודד עם מצבים שדוחפים אותנו לפינה לא נוחה -
להתלונן על המערכת (ויש מה!!!), או לנסות לשפר את המצב האישי שלנו בתוך המערכת.
אלו שבוחרים בדרך הראשונה לרוב אוכלים הרבה קש ומרור.
אלו שבוחרים בדרך השניה עשויים להרוויח.

 

[גלבוע]

לא מצליחה להבין מה הבעיה.
לשבת על כיסא בלי לקום שלוש שעות? היא לא אמורה לעבוד אז? לאן היא רוצה בדיוק לטייל, ולמה שהמעסיק ישלם לה על זה?
צריך גם למכור. ברור, בשביל מה היא נמצאת פה? כדי לקנות?
לצאת לשרותים עם אישור, נשמע אולי ילדותי, אבל הגיוני מאוד למי שרוצה שיהיה כאן סדר, ולדעת לאן העובדים נעלמים. אף אחד לא אמר אל תלכי למישהי שצריכה לצאת, כן רוצים לדעת לאן היא נעלמת (ולא שיווצר מצב שיצאה לשיחת טלפון פרטית בחוץ, למשך חצי שעה, על חשבון המעסיק).

לא אמור לעניין אותם שהילד חולה. אמור לעניין אותם שעובדת שהתחייבה לבוא תגיע, ושיהיה מענה ללקוחות שלהם. כן. הם לא חברת ביקור חולים או ארגון שמעניק פרנסה/תרומה למשפחות, הם עסק רווחי שצריך מוקד שירות לקוחות. ואם היא צריכה תור לרופא - שתתכבד ותעשה את זה על חשבון זמנה הפרטי. כן, בדיוק כך. כשהיא סופסוף בבית עם הילדים. כי במחילה, המעסיק לא גנב אותה מהילדים, זו היתה בחירה שלה לבוא בשעות העבודה. ואם היא בחרה להחליט לעבוד בין 8-5 אפילו, שתמלא את ההתחייבות שלה. אם היא צריכה תור לרופא, למה זה קשור לשעות העבודה שלה? ולמה נראה לך שהמעסיק חושב שיותר חשוב שתהיה עם הילדים מאשר לעבוד כפי שהתחייבה? זה שהיא חושבת כך, אגב, לא אומר שההלכה גם חושבת ככה. תבדקי. ההתחייבות שלה לכאורה קודמת (ואם לא - אז באמת עדיף שתישאר בבית עם הילדים גם בבוקר).

הגישה הזו, המעסיק אכל לי שתה לי התעלל בי, גורמת למעסיק לשמור לפחות על הזכויות שלו. בכל הכוח. אם הוא לא ישמור, ברור שהעובדות יתחילו לשחק במקום לעבוד. לכן כולם סובלים.

אני חושבת שלא יזיק לעובדים בכלל, להיות בצד של המעסיק איזה שנה שנתיים ולהבין קצת, או לנסות לחשוב טיפה מחוץ לריבוע של עצמם. אולי זה מוגזם לדרוש גם את זה מהעובד, שמסכן - מקבל רק שכר מינימום ונדרש בתמורה אפילו לעבוד. אבל בכל זאת, כואב לי על המרמור ההדדי הזה (המעסיק גם ממורמר, שיהיה ברור. רק שאולי הוא פחות מקטר במסכנות).

הייתי נותנת לך לייק, אם לא הקטע של ההליכה לשרותים.
בעיניי, זה פגיעה בכבוד האדם.

חוץ מזה, את צודקת.

(בקטע של מחלת ילד, יש זכאות לשבעה ימי מחלה בשנה. מעבר לזה, העובד אכן חייב להסתדר.
בתוך זה - בלי פרוט יתר, ובלי ציפייה לרחמים.
זה לא מוסד חסד.)

 

[מיכל ב']

השאלה היא מה הוליד את מה.
אני חושבת שיחסי אנוש תקינים בין שני בני אדם גורמים ליחסי עובד מעביד תקינים שכל אחד מקבל את האינטרסים שלו, ומכבד את של רעהו.
כאשר מלכתחילה העובד מרגיש שמצירים את צעדיו, הוא יתלונן על כל האווירה ועל הכל ביחד.
מה שקורה במקומות של שרות לקוחות מסוימים, זה שקיים חוסר אמון מראש של המעסיק או באי כוחו בהנהלה כלפי העובד.
וזו מערכת שנבנית בהתאם.
המעביד מאזין לשיחות העובד וצורח על כל הגיה.
העובד מרגיש שעליו לעשות את הכל כדי להתחמק מאימת הבוס (או ראשי הצוות) עד כדי ששקר שמשרת לו את המטרה אינו נחשב כלל לשקר.
והנה מערכת יחסים שגויה.

 

[לבן]

היא תעזוב בסוף.
נכון.

ואז לאן היא תלך?

יש לה תכנית?
יעד תעסוקתי לטווח של חמש שנים? עשר?

יש שתי דרכים להתמודד עם מצבים שדוחפים אותנו לפינה לא נוחה -
להתלונן על המערכת (ויש מה!!!), או לנסות לשפר את המצב האישי שלנו בתוך המערכת.
אלו שבוחרים בדרך הראשונה לרוב אוכלים הרבה קש ומרור.
אלו שבוחרים בדרך השניה עשויים להרוויח.

מכירה עובדת טובה מאד, בת למעלה מ30 שעדיין לא מצאה מקום עבודה קבוע- בגלל ההתנהלות הזאת.
זה הולך כך: קולטים אותה, היא עובדת חודש נפלא, ואז מתחילה במטר דרישות, הערות/הארות, רטינות- הכל מתוך מחשבה טובה ומתוך רצון לייעל את העסק. ובעיקר מתוך הרגשה שהיא עובדת כל- כך טובה ולכן היא יכולה לחוות דעה ולשפר את תנאי ההעסקה שלה.
התוצאה היא תמיד פיטורים - באיזה שהוא שלב.

רוצה להעלות משכורת? רוצה חופשה? חכי קצת. קחי נשימה. תעבדי טוב ואל תעירי/תאירי תדברי/ תרכלי/תתערבי/תתחצפי/תקחי חופשת מחלת כל יומיים או שבועיים/תתלונני.
אחרי חצי שנה תקבעי פגישה ותסבירי מה מפריע לך ולמה את מצפה בצורה מכובדת, ידידותית ואסטריבית. בדרך כלל ההתיחסות אלייך תהיה ממקום של רצון להבנה והסדרה ולא להפך.
אגב, יש לקחת בחשבון שגם מצד המעסיק יש ציפיות כלשהן, וסביר להניח שאם את מבקשת שינויים/שיפורים, גם לו יהיה מה לומר ותאלצי לקבל את זה, בין אם זה מוצא חן בעיניך- ובין אם לא.