ניסיון לפטר אישה בהריון

[חוי ג]

הגיוני שיש הבדל בין המוקדים, והגיוני שאחרי שעובדים במקום שדורשים ממך יותר, פתאום מתחילים להעריך את המקום הקודם...

 

[חוי שיף]

למחוק אצל הרופא את ה..............הריון

.......

 

[שלג צח]

לא מצליחה להבין מה הבעיה.
לשבת על כיסא בלי לקום שלוש שעות? היא לא אמורה לעבוד אז? לאן היא רוצה בדיוק לטייל, ולמה שהמעסיק ישלם לה על זה?
צריך גם למכור. ברור, בשביל מה היא נמצאת פה? כדי לקנות?
לצאת לשרותים עם אישור, נשמע אולי ילדותי, אבל הגיוני מאוד למי שרוצה שיהיה כאן סדר, ולדעת לאן העובדים נעלמים. אף אחד לא אמר אל תלכי למישהי שצריכה לצאת, כן רוצים לדעת לאן היא נעלמת (ולא שיווצר מצב שיצאה לשיחת טלפון פרטית בחוץ, למשך חצי שעה, על חשבון המעסיק).

לא אמור לעניין אותם שהילד חולה. אמור לעניין אותם שעובדת שהתחייבה לבוא תגיע, ושיהיה מענה ללקוחות שלהם. כן. הם לא חברת ביקור חולים או ארגון שמעניק פרנסה/תרומה למשפחות, הם עסק רווחי שצריך מוקד שירות לקוחות. ואם היא צריכה תור לרופא - שתתכבד ותעשה את זה על חשבון זמנה הפרטי. כן, בדיוק כך. כשהיא סופסוף בבית עם הילדים. כי במחילה, המעסיק לא גנב אותה מהילדים, זו היתה בחירה שלה לבוא בשעות העבודה. ואם היא בחרה להחליט לעבוד בין 8-5 אפילו, שתמלא את ההתחייבות שלה. אם היא צריכה תור לרופא, למה זה קשור לשעות העבודה שלה? ולמה נראה לך שהמעסיק חושב שיותר חשוב שתהיה עם הילדים מאשר לעבוד כפי שהתחייבה? זה שהיא חושבת כך, אגב, לא אומר שההלכה גם חושבת ככה. תבדקי. ההתחייבות שלה לכאורה קודמת (ואם לא - אז באמת עדיף שתישאר בבית עם הילדים גם בבוקר).

הגישה הזו, המעסיק אכל לי שתה לי התעלל בי, גורמת למעסיק לשמור לפחות על הזכויות שלו. בכל הכוח. אם הוא לא ישמור, ברור שהעובדות יתחילו לשחק במקום לעבוד. לכן כולם סובלים.

אני חושבת שלא יזיק לעובדים בכלל, להיות בצד של המעסיק איזה שנה שנתיים ולהבין קצת, או לנסות לחשוב טיפה מחוץ לריבוע של עצמם. אולי זה מוגזם לדרוש גם את זה מהעובד, שמסכן - מקבל רק שכר מינימום ונדרש בתמורה אפילו לעבוד. אבל בכל זאת, כואב לי על המרמור ההדדי הזה (המעסיק גם ממורמר, שיהיה ברור. רק שאולי הוא פחות מקטר במסכנות).

נכון, נכון, נכון.
אבל מנסיון- מה שגורם לעובד להיות ממורמר אלו לא הדרישות ההוגנות שציינת. הגיוני שלא יחלקו חופשים לכל דורש, הגיוני שיהיה פיקוח כדי שלא יהיו יותר מדיי יציאות ובזבוז זמן על חשבון המעסיק.
אבל--- למרבה הצער והכאב יש אנשים שתפקיד ניהולי מבלבל אותם לגמרי. הם פשוט מתייחסים בצורה לא מכבדת, וגם מצפים, כמעסיקים לקבל כבוד מוגזם.
עובדת שהיחס כלפיה הוא אנושי, סימפטי ומכבד לא תרגיש ממורמרת, גם אם לא יאשרו לה חופשות. גם אם יהיה פיקוח על היציאות.
ולגבי רשות לשרותים- זה בעיני סימפטום ליחס בלתי מכבד. נכון שיש כאן סיכון לניצול מצד העובדות, ונכון שיש לחשוב על פתרון, אבל זה לא יכול להיות הפתרון הזה!

 

[עוד אחד]

לא מצליחה להבין מה הבעיה.
לשבת על כיסא בלי לקום שלוש שעות? היא לא אמורה לעבוד אז? לאן היא רוצה בדיוק לטייל, ולמה שהמעסיק ישלם לה על זה?
צריך גם למכור. ברור, בשביל מה היא נמצאת פה? כדי לקנות?
לצאת לשרותים עם אישור, נשמע אולי ילדותי, אבל הגיוני מאוד למי שרוצה שיהיה כאן סדר, ולדעת לאן העובדים נעלמים. אף אחד לא אמר אל תלכי למישהי שצריכה לצאת, כן רוצים לדעת לאן היא נעלמת (ולא שיווצר מצב שיצאה לשיחת טלפון פרטית בחוץ, למשך חצי שעה, על חשבון המעסיק).

לא אמור לעניין אותם שהילד חולה. אמור לעניין אותם שעובדת שהתחייבה לבוא תגיע, ושיהיה מענה ללקוחות שלהם. כן. הם לא חברת ביקור חולים או ארגון שמעניק פרנסה/תרומה למשפחות, הם עסק רווחי שצריך מוקד שירות לקוחות. ואם היא צריכה תור לרופא - שתתכבד ותעשה את זה על חשבון זמנה הפרטי. כן, בדיוק כך. כשהיא סופסוף בבית עם הילדים. כי במחילה, המעסיק לא גנב אותה מהילדים, זו היתה בחירה שלה לבוא בשעות העבודה. ואם היא בחרה להחליט לעבוד בין 8-5 אפילו, שתמלא את ההתחייבות שלה. אם היא צריכה תור לרופא, למה זה קשור לשעות העבודה שלה? ולמה נראה לך שהמעסיק חושב שיותר חשוב שתהיה עם הילדים מאשר לעבוד כפי שהתחייבה? זה שהיא חושבת כך, אגב, לא אומר שההלכה גם חושבת ככה. תבדקי. ההתחייבות שלה לכאורה קודמת (ואם לא - אז באמת עדיף שתישאר בבית עם הילדים גם בבוקר).

הגישה הזו, המעסיק אכל לי שתה לי התעלל בי, גורמת למעסיק לשמור לפחות על הזכויות שלו. בכל הכוח. אם הוא לא ישמור, ברור שהעובדות יתחילו לשחק במקום לעבוד. לכן כולם סובלים.

אני חושבת שלא יזיק לעובדים בכלל, להיות בצד של המעסיק איזה שנה שנתיים ולהבין קצת, או לנסות לחשוב טיפה מחוץ לריבוע של עצמם. אולי זה מוגזם לדרוש גם את זה מהעובד, שמסכן - מקבל רק שכר מינימום ונדרש בתמורה אפילו לעבוד. אבל בכל זאת, כואב לי על המרמור ההדדי הזה (המעסיק גם ממורמר, שיהיה ברור. רק שאולי הוא פחות מקטר במסכנות).

תגובה כ"כ לא נכונה
לשבת שלוש שעות על המקום עם הפסקה של 20 דקות ואח"כ עוד שלוש שעות זו התעללות.
מתי עשית זאת פעם אחרונה?
וכן, אם יש ילד חולה או ביקור לרופא צריך לשחרר.
וצעקות (צרחות) על עובדות לעיני כל המוקד, ואי אישור הוצאת חופשים בתשלום ועוד ועוד.
אתם חיים בפלנטה אחרת. אני מכיר את התחום מקרוב, התעסקתי בו עד לא מזמן. נשים בכו לי בטלפון כשתיארו את ההתעללות שהם חווים, מנגד ראיתי את האטימות של המעסיקים (שלפעמים גם הם עובדים וחלק משרשרת שכל אחד מנצל את הסמכות שלו לרדות באלו שתחתיו).
אפשר גם אחרת, יש מעסיקים שמתחשבים בעובדים, שנותנים להם מעבר למה שמצופה מהם, ואם מדובר בעובדים עם ישרות ומוסר עבודה הם מפתחים אחריות אישית להצלחת העסק ונותנים מכוחם ואונם בשביל המקום שהם נהנים לעבוד בו.

 

[שלג צח]

קצת מתאים לדיון, נראלי...

לפעמים הוא מנסה להגיד לך:
אפילו את זה קשה לי לשלם, אני אמנם מעסיק אבל לא מליונר.

 

[עוד אחד]

אני חושבת שהבעיה קצת אחרת.
לוקחים נשים שממש לא מתאימות לשירות לקוחות. שונאות את העבודה הזו, ואומרים להן: שבו ותתחילו לעבוד.
ואז מתחיל גן ילדים.
צריך אחראית משמרת שתכריח אותן לעבוד.

למה מלכתחילה נשים מוכנות ללכת לסבול עם מקצוע שרע להן?
תמיד חלמתי להיות גננת, בגלל השעות והחופשות. אולי עוד אהיה יום אחד, אם גננת לא תצטרך להתעסק עם 30 ילדים קטנים שרבים ומושכים שערות אחד לשני. כלומר, אני יודעת שהמקצוע לא מתאים לי, למה שאלך לעבוד בו? אם הייתי עושה את הטעות הזו הייתי סובלת כל יום מחדש, והמעסיק בטח היה מכריח אותי לשבת 3 שעות ולעבוד. נאדם שנהנה מהעבודה שלו, יושב בלי שיכריחו אותו.

אלא מה, פותחים איזה מרכז תעסוקה, משכנעים נשים שלא טעמו טעם חטא מימיהם לבוא לעבוד בו, ועוד עובדים עליהן שלא צריך בשביל זה שום ידע או רקע. מנסים להכשיר אותן תוך כדי והסוף ידוע.

למה נראה לי שזו הבעיה? כי מכירה מקרוב 2 נשים שהתחילו בדיוק בשירות לקוחות, הצליחו מאוד, נהנו מכל רגע והתקדמו יופי. והן לא התלוננו כי היה להן כיף. ומכירה אחרות שמתלוננות (גם על המעסיק) בעבודות אחרות כמו בדיקת תוכנה, הנהלת חשבונות או מזכירות, רק כי הן לא מתאימות לתחום.

יש לך לחם וחלב במקרר?
להם לא.

 

[גלבוע]

יש לך לחם וחלב במקרר?
להם לא.

עצוב.

 

[שריתיש]

אבל תחשבו גם אתם, אם בכל מקום עבודה
וכאן לדוג' מוקד של X נשים יתנו לכל אחת לקום שניה לשרותים / לאכול/ לשתות קפה / לשיחה קצרצרה
אז הם לא יוכלו לתת שרות.
ובמקביל לתת לכל אחת חופש בשביל ביקור רופא לעצמה + אפילו פעם בשנה *X ילדים לכל אחת
ובנוסף לתת לכל אחת חל"ת כשהיא רוצה...

לא מצדיקה מנהלים קשים ו/או התיחסות גרועה
אבל מנסה להבין גם את הצד השני

(ואז אנחנו נכעס על זמני המתנה ארוכים למוקד שרות)

 

[ערער בערבה]

אבל תחשבו גם אתם, אם בכל מקום עבודה
וכאן לדוג' מוקד של X נשים יתנו לכל אחת לקום שניה לשרותים / לאכול/ לשתות קפה / לשיחה קצרצרה
אז הם לא יוכלו לתת שרות.
ובמקביל לתת לכל אחת חופש בשביל ביקור רופא לעצמה + אפילו פעם בשנה *X ילדים לכל אחת
ובנוסף לתת לכל אחת חל"ת כשהיא רוצה...

לא מצדיקה מנהלים קשים ו/או התיחסות גרועה
אבל מנסה להבין גם את הצד השני

(ואז אנחנו נכעס על זמני המתנה ארוכים למוקד שרות)

הכל נכון, אבל לאותה מטרה יש הרבה דרכים להגיע, ולא כולם בוחרים בזו הנעימה...

 

[פקאן]

אבל תחשבו גם אתם, אם בכל מקום עבודה
וכאן לדוג' מוקד של X נשים יתנו לכל אחת לקום שניה לשרותים / לאכול/ לשתות קפה / לשיחה קצרצרה
אז הם לא יוכלו לתת שרות.
ובמקביל לתת לכל אחת חופש בשביל ביקור רופא לעצמה + אפילו פעם בשנה *X ילדים לכל אחת
ובנוסף לתת לכל אחת חל"ת כשהיא רוצה...

לא מצדיקה מנהלים קשים ו/או התיחסות גרועה
אבל מנסה להבין גם את הצד השני

(ואז אנחנו נכעס על זמני המתנה ארוכים למוקד שרות)

זמני המתנה ארוכים זה חישוב פשוט של כמות שיחות נכנסות חלקי כמות עובדים.
גם אם כל העובדים (עובדות בדרך כלל... חשבתם למה זה כך?..) ישבו על הכסא 8 שעות רצוף בלי שום הפסקה ויענו במרץ, אם אין מספיק עובדים, עדיין יש זמני המתנה ארוכים. (ואת הצרחות מהלקוחות על ההמתנה הארוכה מי מקבל?)
אז במחילה מהמעסיקים בתחום, שהם בדר"כ כרישים גדולים במשק; חברות סלולר, חברות ביטוח וכו', נא להוסיף לחישוב תפוקה לעובד, גם את זמני ההפסקה שלו+ זמני היציאה לשרותים+ ימי מחלה ע"פ חוק בחישוב שנתי + שעות הריון אם אתה מעסיק נשים. מה לעשות אתה מעסיק בני אדם ויש להם צרכים בסיסיים שהחוק דורש ממך לתת להם.
למפרע תגלה שעובדים שמקבלים את צרכיהם הבסיסיים+טיפה מעבר, התפוקה שלהם משתפרת פלאים. למה? לא יודעת, אולי האסטרטגית הנכבדה הנ"ל תדע להסביר.

 

[שרהפכ]

זמני המתנה ארוכים זה חישוב פשוט של כמות שיחות נכנסות חלקי כמות עובדים.
גם אם כל העובדים (עובדות בדרך כלל... חשבתם למה זה כך?..) ישבו על הכסא 8 שעות רצוף בלי שום הפסקה ויענו במרץ, אם אין מספיק עובדים, עדיין יש זמני המתנה ארוכים. (ואת הצרחות מהלקוחות על ההמתנה הארוכה מי מקבל?)
אז במחילה מהמעסיקים בתחום, שהם בדר"כ כרישים גדולים במשק; חברות סלולר, חברות ביטוח וכו', נא להוסיף לחישוב תפוקה לעובד, גם את זמני ההפסקה שלו+ זמני היציאה לשרותים+ ימי מחלה ע"פ חוק בחישוב שנתי + שעות הריון אם אתה מעסיק נשים. מה לעשות אתה מעסיק בני אדם ויש להם צרכים בסיסיים שהחוק דורש ממך לתת להם.
למפרע תגלה שעובדים שמקבלים את צרכיהם הבסיסיים+טיפה מעבר, התפוקה שלהם משתפרת פלאים. למה? לא יודעת, אולי האסטרטגית הנכבדה הנ"ל תדע להסביר.

ותתפלאו אולי - אבל יש גם מוקדים כאילה. וזמני ההמתנה שם בכלל לא גבוהים.