נס נוסף לשומרי שביעית. מועתק מאתר הידברות:
כשאלוקים ערב להלוואה של שני מיליון פאונד
עשיר יהודי מלווה לחברו שני מיליון פאונד – ומודיע שאלוקים יהיה ערב להלוואה. וכשמגיע הזמן לפנות אל הערב לפירעון החוב...מתרחש סיפור מדהים
חמישי י"ז סיון התשע"ה
איש עסקים יהודי המתגורר בלונדון – נאמר ששמו יוסף כהן - נזקק לא מזמן להלוואה דחופה. מסיבות שונות, הבנק לא היה הכתובת המתאימה לבקש הלוואה. הוא גם לא יכול היה לפנות לכל בן משפחה או חבר כדי לזכות להזרקת המזומנים הנדרשת: ההלוואה שהוא נזקק לה, יש להבין, לא הייתה של סכום פעוט כלל. למעשה, יוסף נזקק להלוואה בסך של לא פחות משני מיליון פאונד(!)
למזלו של יוסף, היה לו מכר אחד עשיר דיו כדי להלוות לו את הסכום הזה – הבה נקרא לו משה לוי. יוסף הגיע אליו ופרש את בקשתו להלוואה. משה הסכים, אבל ביקש ערבים. בכל זאת, שני מיליון פאונד.
"יהיה לי קשה מאד למצוא ערב אחד לסכום כה גדול", הסביר יוסף
"כמובן", הסכים משה. "אבל אתה יכול להביא כמה עשרות ערבים שיערבו יחד להלוואה".
יוסף נאנח, והסביר שמעמדו המכובד כאיש עסקים ייפגע קשות אם יתחיל לקושש ערבים רבים מן הגורן ומן היקב.
העשיר, משה לוי, ישב וחשב. בסופו של דבר אמר: "בסדר, אני מוכן להלוות לך בלי ערבים. אתה לא צריך להביא ערב – אני אקח ערב משלי".
"איזה ערב תיקח?" התפלא יוסף.
"הערב שלי יהיה ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו", פסק משה.
יוסף קיבל את הכסף, הוסכם על מועד להחזרת ההלוואה, והשניים נפרדו כידידים.
כמה חודשים לאחר מכן, הגיע מועד פירעון ההלוואה. כמו במרבית הסיפורים – המועד הגיע, אבל הכסף לא. יוסף דיווח שהוא מתקשה בהשגת הכסף להחזרת ההלוואה. עבר עוד שבוע, עבר עוד חודש...משה נואש מהחזרת ההלוואה, ופנה לערב שלו.
"תראה, אלוקים", אמר משה לריבונו של עולם. "אתה בוודאי יודע שאני לא באמת צריך את המיליונים האלה – יש לי מספיק כסף. אני רוצה, בבקשה, שתפרע את החוב בצורה אחרת. יש לי בבית בת בוגרת, כמעט בת שלושים, שטרם מצאה את זיווגה. אני מוותר על הכסף ובמקום זה רק מבקש שתשלח לה שידוך טוב".
הערב של משה לא התמהמה: תוך חודש, הבת התארסה...
זמן מה לאחר מכן התדפק יוסף כהן על דלתו של משה לוי, שש ושמח. "סוף סוף הצלחתי לגייס את הכסף", הודיע לו. "היו כל מיני עיכובים ובעיות, אבל עכשיו הכסף אצלי ואני רוצה לפרוע את החוב".
"ידידי היקר", אמר הלווה, "אני לא צריך את הכסף שלך. הערב שלי כבר פרע את החוב".
יוסף בהה בו. "הערב פרע את החוב? על מה אתה מדבר?"
משה סיפר לו על השיחה שקיים עם הקדוש ברוך הוא, ועל אירוסיה של ביתו.
"אבל בכל זאת, מה אעשה עם הכסף?" טען יוסף. "אם הערב פרע את החוב – אני צריך להחזיר שני מיליון פאונד לערב!" ואז צץ במוחו רעיון. "השנה שנת שמיטה, ובארץ ישראל יש מאות איכרים שמוסרים את נפשם על קיום המצווה. אתרום להם את שני מיליון הפאונד האלה, וכך אחזיר את החוב לערב".
וכך היה...
(הסיפור התפרסם במדורו של דוד דמן במגזין 'משפחה'. דמן שמע את הסיפור מפי הרב אברהם עהרנטרייא, ששמע אותו מרבה של קריית ספר, הרב קסלר, המכיר הן את המלווה והן את הלווה בסיפור)
הנושאים החמים
