סגירת סלון

  • פותח הנושא dg
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
איך סוגרים סלון בלי להקטין אותו יותר מדי?

הכניסה לבית היא לתוך הסלון הפתוח,
לא הייתי רוצה שיראו את הסלון הישר מן הפתח,
אבל חבל לי להקטין את החדר יותר מדי...

אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם תעלי תוכנית/תרשים/שרטוט/תמונה של החלל - עם מידות - נוכל לייעץ באופן אישי ולא לזרוק סתם רעיונות שיתכן וכלל לא מתאימים במקרה שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י eden7115;1184603:
אם תעלי תוכנית/תרשים/שרטוט/תמונה של החלל - עם מידות - נוכל לייעץ באופן אישי ולא לזרוק סתם רעיונות שיתכן וכלל לא מתאימים במקרה שלך.


תודה!
כבר אסרוק ואעלה את התכנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש לך 2 אפשרויות עיקריות ליצירת מבואה במצב הנוכחי - כך שתחצוץ בין איזור הכניסה לסלון.

אפשרות ראשונה - בנייה בגבס מול הכניסה.
אפשרי לבנות קיר (צר או רחב), חצי קיר לרוחב, מספר עמודים עם רווחים בינהם, קיר המשלב נישות, קיר עם מדפי גבס פתוחים שניתן להציב עליהם דברי נוי ועוד מגוון אפשרויות.
היתרון: חציצה יפה ויציבה.
החסרון: "גניבה" מהחלל הציבורי - מה שאולי לא יפריע ביום יום - אבל עשוי להפריע כשמארחים.

אפשרות שנייה - חציצה ניידת.
זו יכולה להיות כוורת פשוטה (אפילו של איקאה) - גבוהה או נמוכה, ספריית מדפים אוורירית לאביזרי נוי, שידה יפה עם אגרטל גבוה, וכדו'.
היתרון: ניתן להזיז כאשר המקום נצרך לאירוח.
החיסרון: אם מדובר ברהיט קל מידי - הוא עלול לזוז או ליפול בהתנהלות לא זהירה.

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אצלי גם המטבח וגם הסלון פתוחים, חוץ מקיר נמוך שחוצץ באמצע.
אצלך המטבח סגור
אז למה לסגור את הסלון???
לפי דעתי זו טעות, וזה יקטין לך את הדירה.

לי לפעמים מפריע כשאני מארחת רואים אותי במטבח, אבל אצלך אין בעיה כזו....
תחשבי טוב טוב לפני שאת עושה את זה...זה בכלל לא נורא סלון פתוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אבל כל עוד הדירה קטנה, (בעז"ה בהמשך תגדל)
הסלון שמושי מאד בחיי היום יום.
שעורי בית, קפול כביסה, משחקי ילדים וכו'...
כך שקשה מאד לשמור על סדר סטרילי.

לפתוח כך את הדלת לשכנים... :confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אז מה??????????.
ברוך ה' שיש לך ילדים, שמבלגנים .....

תלמדי כלל בחיים
את לא צריכה להתבייש בחיים מכלום אלא אם כן עשית משהו רע.

תזרמי, תפתחי את הדלת ככה....עם חיוך...גנבת למישהו משהו????
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
חפציבה?
ברוכים הבאים.

אני גרתי בדירה בדיוק כזו. בעיה קשה. (לכן חיפשנו רק דירה שאפשר לסגור אותה וישאר גודל סביר.

היה מאוד לא נוח כל שכנה שדפקה ראתה כל מה שהולך בסלון
ובדיוק מי יושב בספה ומה הוא עושה וכמה כביסה קיפלתי.

ואם בעלי רצה לשבת בשקט לא היה מצב.

מצד שני הסלון מתקטן משמעותית כשסוגרים.

מה שחלק עשו פה הוסיפו קיר קטן כך שפתחו את הדלת הסלון לא היה פרוץ.
נדיר שראיתי מישהו שסגר לגמרי.

מה שיכול להיות אולי דלת מתקפלת גדולה. יש כאלו שיכול להיות מחולק רק ל-6 חלקים.
 

קבצים מצורפים

  • תמונה 093.jpg
    KB 106.7 · צפיות: 59
  • תמונות מתצוגה 190.jpg
    KB 1,007.3 · צפיות: 69
  • תמונה 094.jpg
    KB 102.4 · צפיות: 56
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם אני מכירה את הקושי של הצורך בפרטיות ואת הצורך במרחב...
ולכן אהבתי את הרעיון השני של עדן.

נכתב ע"י eden7115;1186340:
אפשרות שנייה - חציצה ניידת.
זו יכולה להיות כוורת פשוטה (אפילו של איקאה) - גבוהה או נמוכה, ספריית מדפים אוורירית לאביזרי נוי, שידה יפה עם אגרטל גבוה, וכדו'.
היתרון: ניתן להזיז כאשר המקום נצרך לאירוח.
החיסרון: אם מדובר ברהיט קל מידי - הוא עלול לזוז או ליפול בהתנהלות לא זהירה.

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם לי יש את אותה בעיה.
התכנון שלי הוא שילוב של קיר גבס מול הכניסה ובהמשך מחיצה משהו בסגנון של YBneuda
וזאת משום שמחיצה ארוכה נופלת בסופו של דבר.(היא מתפרקת מהגלגליות העליונות שמחברות אותה לקורה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני גם לא הייתי ממליצה לך לסגור את הכניסה או להציב שם משהו,
זה יחסום את הגזרימה היפה שיש היום כשנכנסים לבית.
וכמובן לא הייתי מתקינה מחיצה מתקפלת כפי שהוצא כי המחיצה ממש סוגרת את החלל וגם אם היא פתוחה זה "תקוע" בצד ואינו מוסיף יופי.
השאירי את הדירה כמו שהיא,
ובלאגן זה טוב,
בית הוא לא מוזאון..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכון לעכשיו,
התלהבתי מאד מהרעיון של עדן לרהיט נייד בכניסה.
אשמח לשמוע רעיונות נוספים.

מה לעשות... בכל זאת, לא נעים לפתוח דלת לבלאגן.
חוץ מזה, שאם יש איזושהיא אסיפה / סעודה / פגישה בסלון - אין אפשרות לצאת מן הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בדירות קלסטרופביות הנפוצות בציבור שלנו - שם צריך לפלס דרך בין קיר ועוד אחד ועוד אחד כדי להגיע אל איזשהו חלל הנקרא "סלון" - אני יכולה להבין את ההתפלצות של כולם כאן מהמחשבה שעד שיש לך סלון פתוח עד את הולכת לתחום אותו באיזושהי צורה... :)

באופן אישי אני מאוד מבינה אותך כי גם אצלי הסלון ממוקם בדיוק כמו אצלך (אומנם יותר גדול ויותר מרוחק מהדלת) - כל מי שבפתח הדלת רואה אם בדיוק החלטת לשכב לרגע על הספה או שהילדים פיזרו את כל הכריות על הרצפה - וזה במקרה הטוב ;)

כנראה שלעולם הדשא של השכן יהיה ירוק יותר...

אני הייתי מציעה לך לבחור רהיט דו צדדי - שיהיה יפה גם מכיוון הסלון וגם מכיוון הדלת ושיהיה ניתן להזזה. בנוסף כדאי לדעתי שהרהיט לא יהיה אטום לגמרי אלא יהיו בו פתחים שיתנו אפשרות הצצה מהסלון למי הילדים פתחו את הדלת או מי נכנס הביתה או יוצא.

אני מצרפת לך כאן דוגמא אחת לרהיט כזה, בשביל הרעיון (אין לי מושג מה הסגנון בבית שלך, וכמובן שאפשר לעשות דבר כזה בכל צבע וסגנון).
צפה בקובץ המצורף 184239
מה שאהבתי פה זה שמצד אחד הרהיט חוסם את שדה הראיה העיקרי לסלון אבל עדיין לא מרגיש חוסם במיוחד - וכן את הרעיון שמצד הסלון זו נראית ספריה שמרכזה סגור ובצדדיה יש נישות פתוחות מעץ וזכוכית ומצד הכניסה זה נראה ספריית מדפים משולבת עם זכוכית - או ההיפך - איך שתחליטי להעמיד את הספריה באותו שבוע... :)
בהצלחה!
 

קבצים מצורפים

  • 401.jpg
    KB 183.2 · צפיות: 58
  • הוסף לסימניות
  • #15
וואו! עדן!
אילו תשובות מפורטות ומוצלחות!

איפה אני יכולה לראות רהיטים כאלו, בסגנונות שונים?
או שזה בהזמנה אישית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
DG, תודה על הקומפלימנטים...:)

הרהיט הזה באופן ספציפי הוא של "ארזים", אבל אני די בטוחה שתוכלי למצוא משהו בסגנון בהרבה חנויות רהיטים או אפילו לבנות אצל נגר משהו דומה.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מציע מנסיוני משהו קטן:
תחשבו מחוץ לקופסא. הבעיה היא האדם העומד בדלת. במקום להתאמץ לחסום לו את שדה הראיה, אני מציע ללכוד לו את המבט לכיוון אחר. אולי לבנות בגבס קיר לא גדול מצד שמאל ועליו לתלות תמונה מיוחדת או אפילו מראה ממוסגרת ויפה במיוחד. לא תאמינו אבל זה עובד. אלא אם כן האדם שבדלת מאוד מעוניין לחדור לכם לפרטיות ואז רק וילון אמבטיה על המשקוף יעזור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
על המשמר, באופן כללי אתה צודק, רק שהבעיה היא לא האדם שעומד בדלת - אלא מי שבתוך הבית שמרגיש לא נעים אם הסלון מבולגן והדלת פתוחה (גם אם מי שבדלת בכלל לא רואה את הבלאגן ומסתכל לעבר המראה היפיפיה שליד...) :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י eden7115;1194303:
על המשמר, באופן כללי אתה צודק, רק שהבעיה היא לא האדם שעומד בדלת - אלא מי שבתוך הבית שמרגיש לא נעים אם הסלון מבולגן והדלת פתוחה (גם אם מי שבדלת בכלל לא רואה את הבלאגן ומסתכל לעבר המראה היפיפיה שליד...) :)

חבל שאני לא יכולה לצלצל לך פעמיים...

בסוף עוד אצטרך לשלם לך פעמיים,
גם בתור מעצבת פנים וגם בתור דוברת או מתורגמנית...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אל אקצה

פרולוג

הוא היה גבוה כזה, וכשהוא חייך השפתיים שלו רטטו בקצוות.

אני הרגשתי שהוא מפחד, אבל לא הבנתי למה. הוא ישב ליד השולחן היפה של הסלון, ודיבר עם מוסא. אני ישבתי על הרצפה לידם, וציירתי ציור למוסא, האח הכי אמיץ שלי, כמו שאבא קורא לו. מוסא הוא הבן הגדול, ואני הקטן. הוספתי לציור את הקו האחרון, והראיתי אותו למוסא. אני ציירתי דגל, עם משולש כזה בצד, ושני פסים לרוחב. הדגל שמוסא מאוד אוהב. מוסא הניח את הדף על השולחן, והראה לחבר שלו. החבר חייך עוד פעם את החיוך הרוטט שלו, ושאל אותי: "עלי, מה תרצה להיות כשתהיה גדול?"

"לוחם חרות!" קראתי, והיד שלי זזה בדיוק כמו שמוסא לימד אותי.

"בלי לפחד?" מוסא ניסה לאתגר אותי.

עווית חלפה על פניו של הבחור ההוא, ואני הנהנתי, התלתלים שלי קופצים מעלה- מטה.

בלי לפחד.

את הבחור ההוא לא ראיתי יותר.
***​

הוא היה בוגד. בוגד נאלח אפילו, וזה היה טמטום מצידנו שלא גילינו אותו בזמן.

כי כשגילינו את זה, בסופו של דבר, זה היה מאוחר מדי.

בערך בשעה שלוש לפנות בוקר, כשכולם כבר ישנו, נשמע רעש של כלי רכב כבדים בחוץ. אני הייתי הראשון להתעורר, והדבר הראשון שעשיתי באותה אשמורת היה לרוץ להעיר את מוסא. כשהגעתי לחדר שלו גיליתי שלא הייתי הראשון להתעורר, מוסא קם לפני. וכנראה שהוא קם הרבה לפני, כי כשהגעתי לחדרו ראיתי אותו לבוש בבגדיו הרגילים, ועומד על אדן החלון, מוכן לקפוץ החוצה. הוא הבזיק אלי חיוך קטן, לחש לי כמה מילים, סיים ב: "להתראות, אח קטן וחמוד שלי", ונעלם אל תוך החושך הסמיך שבחוץ.

וגם את מוסא, אחי, לא ראיתי יותר.
***​

באותו לילה לא ראיתי יותר את מוסא, אבל דברים אחרים כן ראיתי.

ראיתי את החיילים מקיפים את הבית האהוב שלי. ראיתי אותם נכנסים פנימה, מעירים בגסות את אבא ואמא היקרים שלי. ראיתי אותם דוחפים את כולנו החוצה, רועדים בפיג'מות הדקות שלנו.

אחר כך שמעתי.

שמעתי את השיניים של אחיי נוקשות זו לזו. שמעתי את הקול שמשמיעים המגפיים המגושמים שלהם כשהם פוגעים ברצפה של הבית שלי. שמעתי קולות נפץ קלושים של חפצים שנופלים על הרצפה ונשברים להמון חתיכות זוהרות.

והרגשתי.

הרגשתי את הקור חודר לי עמוק לגוף, אולי אפילו עד לעצמות. הרגשתי אהבה ודאגה למוסא, האח שאני הכי אוהב, וכנראה רץ לו בודד ברחובות הצרים. הרגשתי את הרעד של אבא, כשחיבקתי אותו, לפני שחייל גבוה ובלונדיני הפריד בינינו.

אבא מלמל בשקט, רק אני שמעתי, "הכל בגלל מוסא, יא איבני. בחור אמיץ, אבל קצת יותר מדי".

ואז החייל ההוא העמיד אותי עם הפנים מול הקיר.

ואת מה שקרה עד הבוקר, כבר לא ראיתי יותר.
***​

כל שארית הלילה חיבקתי חזק את הדובי שלי, לקחתי אותו אלי מיד לאחר שמוסא נעלם לי, ממלמל מילות ניחומים אל תוך האוזן העגולה שלו. מבטיח לו שאשמור עליו היטב, שאקיים בכך את הרצון של מי שנתן לי אותו.

ובבוקר נכנסנו בחזרה הביתה.

אמא רצתה להישאר בחוץ. היא הודיעה שהיא לא מסוגלת לראות את הבית המטופח שלה שבור ורצוץ. אבא לא הגיב לה. במקום זאת הוא פנה אליי, זיק רחמים מהבהב בעיניו. "עלי," הוא התכופף אליי, וראיתי איך האחים שלי מקנאים, "מה תעדיף?"

ידעתי שזו התשובה שגבר אמיתי היה עונה בכזה מצב, ושאבא יאהב אותה. "להיכנס הביתה. ברור!" עניתי. הבטתי עמוק לתוך האישונים השחורים של אבא, והוא לשלי. אחר כך תקע את כף ידו בידי, חייך חיוך קצת עקום, ונכנסנו ביחד.

אפשר לומר שמה שראיתי שם הפתיע אותי.

הדבר היחיד שהיה שלם לגמרי זה הרצפה. השולחן החמוד של הסלון שכב על גבו, הרגליים שלו היו באורכים שונים, ולא כולן אותו דבר, כמו קודם. הווילון היפה שאמא השיגה רק זמן קצר קודם לכן היה על הכיסאות ההפוכים, ומבין הקרעים המכוערים שנפערו בו הציצו אליי שברי הנרגילה של אבא.

מזל שלא הייתי יחף, הזכוכיות עלולות היו לפצוע אותי.

ואז נזכרתי בציור ההוא שציירתי למוסא, הדגל שמזכיר לי אותו. בידיים חשופות חיפשתי אותו, בכל הבית.

הוא לא היה בשום מקום.

שנים אחר כך הבנתי שהוא היה אחת ההוכחות שלהם, הדגל הזה. דגל פלסטין.

הציור שלי שלא ראיתי יותר.
***​

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה