מידע שימושי סינדרום בני ברק

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י shandy;2370075:
אני לא רואה את המעלה הגדולה בזה שכל האוטובוסים נכנסים שם לשכונה. במקום שכונה שקטה ונעימה זה הופך אותה לסואנת ומסוכנת לילדים. מי צריך את זה כשכביש רמות כל כך קרוב?

הבעיה שאין למי להתלונן, החכמים במשרד התחבורה תמיד יודעים יותר טוב מכל האזרחים הפשוטים שמשתמשים באמת בתח''צ, בניגוד לחכמולוגים שם שלא ראו אוטובוס מבפנים כמה שנים רבות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י shandy;2370075:
אני לא רואה את המעלה הגדולה בזה שכל האוטובוסים נכנסים שם לשכונה. במקום שכונה שקטה ונעימה זה הופך אותה לסואנת ומסוכנת לילדים. מי צריך את זה כשכביש רמות כל כך קרוב?

מי שצריך את זה,
זה מי שצריך בבני ברק תחנה כל כמה בניינים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אין באמת פתרון לבעיית התחבורה של בני ברק. נכחתי באין סוף פאנלים של הרבה אנשים חשובים ומקצועיים שעסקו ספציפית בנושא הזה, ולאף אחד לא היה פתרון אמיתי להציע. בני ברק סובלת מבעיה מובנית, התב"ע של העיר היא ל-50,000 נפש בלבד!! בעוד אנו עומדים כעת על 196,000 בלע"ה ועוד היד נטויה... חוץ מהתושבים הקבועים העיר מארחת עוד רבבות מדי יום, ובזמני המועדים זה מוכפל ומושלש. הכבישים צרים, בני ברק היא אבן שואבת מכל עיירת פריפריה ומספר האוטובוסים בהתאם.
אין מה לעשות! פשוט!
בבעיית הנהגים שחונים בכבישים ראשיים טיפלו באגרסיביות וזה לא פתר את הבעיה. לעשות תחנה מרכזית זו גם בעיה כי אין מקום כזה בבני ברק! מלבד הבעיה להגיע אליה.
זה מה יש, ומי שלחוץ להגיע לבני ברק יקח את כל זה בחשבון ויתאזר בסבלנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י תותח שיווקי;2370116:
אין באמת פתרון לבעיית התחבורה של בני ברק. נכחתי באין סוף פאנלים של הרבה אנשים חשובים ומקצועיים שעסקו ספציפית בנושא הזה, ולאף אחד לא היה פתרון אמיתי להציע. בני ברק סובלת מבעיה מובנית, התב"ע של העיר היא ל-50,000 נפש בלבד!! בעוד אנו עומדים כעת על 196,000 בלע"ה ועוד היד נטויה... חוץ מהתושבים הקבועים העיר מארחת עוד רבבות מדי יום, ובזמני המועדים זה מוכפל ומושלש. הכבישים צרים, בני ברק היא אבן שואבת מכל עיירת פריפריה ומספר האוטובוסים בהתאם.
אין מה לעשות! פשוט!
בבעיית הנהגים שחונים בכבישים ראשיים טיפלו באגרסיביות וזה לא פתר את הבעיה. לעשות תחנה מרכזית זו גם בעיה כי אין מקום כזה בבני ברק! מלבד הבעיה להגיע אליה.
זה מה יש, ומי שלחוץ להגיע לבני ברק יקח את כל זה בחשבון ויתאזר בסבלנות.

אבל הסבל האמיתי הוא של התושבים! כשאני חושבת על כמות זיהום האויר שנושמים ילדים שגרים ברחובות חזון איש ועזרה, זה פשוט מזעזע! והצפירות והבלגאן... איזו מן איכות חיים זו?
אז חושבים ונותנים מענה למי שנוסע לשבת פה ושם, ולאלה שבאים לקניות כמה פעמים בשנה, ולא חושבים על התושבים הקבועים.
וזה לא עניין של סבלנות אלא של איכות חיים בסיסית.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמאד אוהבת את בני ברק, על מעלותיה ועל חסרונותיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י תותח שיווקי;2370116:
אין באמת פתרון לבעיית התחבורה של בני ברק. נכחתי באין סוף פאנלים של הרבה אנשים חשובים ומקצועיים שעסקו ספציפית בנושא הזה, ולאף אחד לא היה פתרון אמיתי להציע. בני ברק סובלת מבעיה מובנית, התב"ע של העיר היא ל-50,000 נפש בלבד!! בעוד אנו עומדים כעת על 196,000 בלע"ה ועוד היד נטויה... חוץ מהתושבים הקבועים העיר מארחת עוד רבבות מדי יום, ובזמני המועדים זה מוכפל ומושלש. הכבישים צרים, בני ברק היא אבן שואבת מכל עיירת פריפריה ומספר האוטובוסים בהתאם.
אין מה לעשות! פשוט!
בבעיית הנהגים שחונים בכבישים ראשיים טיפלו באגרסיביות וזה לא פתר את הבעיה. לעשות תחנה מרכזית זו גם בעיה כי אין מקום כזה בבני ברק! מלבד הבעיה להגיע אליה.
זה מה יש, ומי שלחוץ להגיע לבני ברק יקח את כל זה בחשבון ויתאזר בסבלנות.

תותח יקר (תזהר לא לירות בטעות על כוחותינו), אתמול בירושלים לא היה איסוף, הלכתי 20 דקות עם כל החדגדיא והפעקאלאך, אבל 50 שניות אחרי שהגעתי לתחנה כבר ישבתי בנוחות על מקום נורמלי, דקה אחרי זה כבר יצאנו.
כל בני ברק מפרדס כץ עד ויזניץ זה לא יותר מחצי שעת הליכה, מה יקרה אם יחלקו את העיר לשלוש איזורים ובכל איזור תהיה תחנה?
ועל האכיפה ה"אגרסיבית" הלוואי שכך היה.
נכתב ע"י wald;2369541:
ראיתי כותרת, דמיינתי תיאור על בנ"א שבני ברק גרמה לו לאורות, הוא מתהלך בלילות באזור איצקוביץ וקונה כל היום ממטעמי שלוימלה, הוא חווה אותה יום יום בכל נפשו וגופו ומחפש דרך לאיזון.

ג'רוזלם סינדרום זה אהבת ירושלים ולא שנאתה.

מי שכל כך סובל מבני ברק - שילך. זה יהיה פתרון מצויין לצפיפיות.
זו בני ברק, על יופיה, על בעיותיה, למה יש צפיפות? ממה נוצרים פקקים? כי ביקוש רב לה לעיר התורה.

אוהבים את בני ברק כמו שהיא (ולאו דווקא מהצד הגסטרונומי/זלילתי) ויותר נאהב אותה כשהיא תהיה ללא הבעיות שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י נתין;2370244:
כל בני ברק מפרדס כץ עד ויזניץ זה לא יותר מחצי שעת הליכה, מה יקרה אם יחלקו את העיר לשלוש איזורים ובכל איזור תהיה תחנה

אוהבים את בני ברק כמו שהיא (ולאו דווקא מהצד הגסטרונומי/זלילתי) ויותר נאהב אותה כשהיא תהיה ללא הבעיות שלה.

יודע מה יקרה כשכל החדגדיא והפיצקאלאך של בני ברק יתרכזו ב-3 איזורים? זה יהיה כמו 3 כנסי 'התקבצו' (מעורבים...) בעת ובעונה אחת!!!

גם לי בני ברק האופטימלית מצטיירת בחלומות בלי החזיריה של שלוימלה ומתחריו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י תותח שיווקי;2370272:
יודע מה יקרה כשכל החדגדיא והפיצקאלאך של בני ברק יתרכזו ב-3 איזורים? זה יהיה כמו 3 כנסי 'התקבצו' (מעורבים...) בעת ובעונה אחת!!!

גם לי בני ברק האופטימלית מצטיירת בחלומות בלי החזיריה של שלוימלה ומתחריו....

נו נו. אין צורך להיסחף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י מנוחהלה;2368630:
כנראה שינכם מבעלי הרכבים שנתקעו בפקק ולא מנוסעי האוטובוסים.

כי אני רק מדמיינת מוצ"ש (של קיץ, לא של חורף)
עם חמישה זאטוטים עייפים ומרוטים, שתי מזוודות, שלושה תיקים,
הר של שקיות ועגלת תאומים
עולים לאוטובוס פנימי (מקפלים עגלה?) דחוסים עם המזוודות שלהם
נוסעים עד לתחנת האיסוף האזורית, שם מתחילים לפרוק את התכולה
עגלת תאומים שתי מזוודות, שלושה תיקים והר של שקיות,
(למעט שקית אחת שהחליקה באחד הסיבובים)
פותחים את העגלה- מושיבים את הילדים
דוחסים את כל השקיות מעל ומתחת העגלה
מתמקמים בנוח עם המזוודות וצועדים 10 מטר לכיוון תחנת העליה
ושוב, הסרט מתחיל מחדש-
מקפלים עגלה דוחפים מזוודות מעמיסים תיקים---
וזה כאמור לא כולל את השקית השכוחה שהכילה במקרה
את המוצצים והבקבוקים של צמד הזאטוטים...

ולגבי חילול ד'
לא נראה לי שאני היחידה שנתקעתי באזור עריית ת"א
בפקק מטורף של יותר משעה---

אבל אם לא יהיה בכלל בתוך בני ברק אוטובוסים בין עירוניים וחכו רק ב3 או 4 תחנות מרכזיות בקצה העיר הכבישים יהיו ריקים ויהיה קל להתנייד עם אוטובוסים פנימיים בתוך העיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
עם כל הכבוד ובלי לזלזל, האשכול הזה ודומיו מזכירים לי את מאמר המערכת של עלון 'שיחת השבוע'.
מדי שבוע (כמעט) יוצאות משם קריאות דרמטיות לעם ישראל להתאחד, לראש הממשלה לנהוג כך, לחברי הכנסת לנהוג כך, למפלגת מר"ץ לחזור בה, ולקונגרס האמריקני להחליט אחרת....................
דהיינו - הכל נכון לגמרי, הבעיות אמיתיות, הכוונות טובות, והרעיונות מצויינים.
אבל מי שומע את זה? זו בימה להוצאת קיטור ותו לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י פנס בערפל;2369605:
האמת? שאלה טובה.
מישהו יודע להסביר מה ההגיון שכל הקווים היוצאים מהעיר או נכנסים אליה עוברים דרך קרית בעלז? מה נאבד שם?

כנראה שאתם לא גרים באיזור, כל שכונות הצפון (צאנז/סורוצקין/אונסדורף/מטרסדורף/זכרון יעקב) מקבלים שירות בתחנה זו, ולראיה בזמני לחץ נוהג אגד לשלוח אוטובוס לתחנות באמצע הדרך וכשמתמלא הוא יוצא, וכך גם שם. תחנה אחת במעלה ההר משרת את כל התושבים מסביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י popsi;2370600:
כנראה שאתם לא גרים באיזור, כל שכונות הצפון (צאנז/סורוצקין/אונסדורף/מטרסדורף/זכרון יעקב) מקבלים שירות בתחנה זו, ולראיה בזמני לחץ נוהג אגד לשלוח אוטובוס לתחנות באמצע הדרך וכשמתמלא הוא יוצא, וכך גם שם. תחנה אחת במעלה ההר משרת את כל התושבים מסביב.

סורוצקין זה דקות מכביש רמות והשאר במילא לא יכולים ללכת ברגל לקרית בעלזא אז שיגיעו כמו כולם לירמיהו או לשרי ישראל
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הפתרון האמיתי זה חלוקה של מסלולי אוטובוסים.
כמו קו 402 ו-422
ומחלפים וגשרים.

מה קורה בצומת המנהרות כל יום? סיוט.
נראה אם באמת יפתור את הבעיה אחרי שיגמרו את ההרחבות שעושים שם והמחלף.
ויש ככה בעוד הרבה מקומות בארץ.
כולם יודעים למשל שמירושלים לבני ברק זה שעה וחצי-
שעה ביציאה ועוד חצי שעה בכביש 1.

כביש בגין וכל המנהרות זה היה פרויקט של אולמרט
וזה ממש שינה את ירושלים באזורים הללו.

הכביש החדש של בגין חוסך עד חצי שעה בתוך ירושלים אם לא יותר.

אם היה בתוך בני ברק מישהו
עם ראש גדול היה מעיף אותה ופותר בעיות.

אני זוכרת עדיין את הפקקים ההזויים שהיו בילדותי ברחוב חזו"א לאורך פרדס ברמן.
הכבישים היו כל כך צרים שלמשל בפורים הכביש היה תקוע למשך שעות!

ר' מרדכי קרליץ הגיע ושינה את כל פני העיר.
עכשיו צריך מישהו עם ראש גדול שיבוא למהלך חדש.
להנגיש את העיר לציבור הגדל ב"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י בפוטנציאל;2370700:
הפתרון האמיתי זה חלוקה של מסלולי אוטובוסים.
כמו קו 402 ו-422
ומחלפים וגשרים.

מה קורה בצומת המנהרות כל יום? סיוט.
נראה אם באמת יפתור את הבעיה אחרי שיגמרו את ההרחבות שעושים שם והמחלף.
ויש ככה בעוד הרבה מקומות בארץ.
כולם יודעים למשל שמירושלים לבני ברק זה שעה וחצי-
שעה ביציאה ועוד חצי שעה בכביש 1.

כביש בגין וכל המנהרות זה היה פרויקט של אולמרט
וזה ממש שינה את ירושלים באזורים הללו.

הכביש החדש של בגין חוסך עד חצי שעה בתוך ירושלים אם לא יותר.

אם היה בתוך בני ברק מישהו
עם ראש גדול היה מעיף אותה ופותר בעיות.

אני זוכרת עדיין את הפקקים ההזויים שהיו בילדותי ברחוב חזו"א לאורך פרדס ברמן.
הכבישים היו כל כך צרים שלמשל בפורים הכביש היה תקוע למשך שעות!

ר' מרדכי קרליץ הגיע ושינה את כל פני העיר.
עכשיו צריך מישהו עם ראש גדול שיבוא למהלך חדש.
להנגיש את העיר לציבור הגדל ב"ה.

בירושלים יש מרחבים לכבישים עוקפים/גשרים מחלפים וכדו'...
גשר בבני ברק אפשר לעשות מיח"ד בקומה חמישית לגג ממול.

ההצעה שלי, מנהרות תת קרקעיות או פשוט יותר לבנות "קומה שנייה" לעיר, בתקווה שלא תקרוס באמצע העבודות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י דונלד טראמפ;2370513:
עם כל הכבוד ובלי לזלזל, האשכול הזה ודומיו מזכירים לי את מאמר המערכת של עלון 'שיחת השבוע'.
מדי שבוע (כמעט) יוצאות משם קריאות דרמטיות לעם ישראל להתאחד, לראש הממשלה לנהוג כך, לחברי הכנסת לנהוג כך, למפלגת מר"ץ לחזור בה, ולקונגרס האמריקני להחליט אחרת....................
דהיינו - הכל נכון לגמרי, הבעיות אמיתיות, הכוונות טובות, והרעיונות מצויינים.
אבל מי שומע את זה? זו בימה להוצאת קיטור ותו לא.

דונלד, אני חושב שקיבלת את המסר הגאוני הזה מאובמה.
אם תמשיך עם המצב הנוכחי ללא רצון לשינוי, לא נבחר בך שנית. ראה הוזהרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י דונלד טראמפ;2370513:
עם כל הכבוד ובלי לזלזל, האשכול הזה ודומיו מזכירים לי את מאמר המערכת של עלון 'שיחת השבוע'.
מדי שבוע (כמעט) יוצאות משם קריאות דרמטיות לעם ישראל להתאחד, לראש הממשלה לנהוג כך, לחברי הכנסת לנהוג כך, למפלגת מר"ץ לחזור בה, ולקונגרס האמריקני להחליט אחרת....................
דהיינו - הכל נכון לגמרי, הבעיות אמיתיות, הכוונות טובות, והרעיונות מצויינים.
אבל מי שומע את זה? זו בימה להוצאת קיטור ותו לא.

כבר כתבתי לאחרונה באשכול דומה
שאשכולות אלו, הם הוכחה שפרוג משמש לאנשים, כמקום לשפוך כל מה שיש להם בלב:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י שרהה;2370814:
כבר כתבתי לאחרונה באשכול דומה
שאשכולות אלו, הם הוכחה שפרוג משמש לאנשים, כמקום לשפוך כל מה שיש להם בלב:)

אישית אני מכיר כמה וכמה מהנדסי כבישים מדובר באנשים חכמים שאם תתנו להם משימה הם בהחלט יצליחו לעמוד בה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י נתין;2370842:
אישית אני מכיר כמה וכמה מהנדסי כבישים מדובר באנשים חכמים שאם תתנו להם משימה הם בהחלט יצליחו לעמוד בה.

אבל מה זה קשור לפרוג?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה