ספרות גויית

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י אפכא מסתברא;499772:
כבר מזמן לא היו פה בפורום שמחה וששון כאלו... כמעט מתחשק לי לצעוק כמו שצעקו בימי ילדותי הרחוקים, כשהילדים התגוששו זה עם זה: "תן לו, ת---ן ל----ו, בשי---נ---יים!":);)

זה ממש 'באותו ענין'

הנה לנו דוגמית קלאסית לשיר שנכנס בעצמות

הערה קטנה:
כל מה שנאמר לעיל בענין הנגינה ממקור לא טהור וכדו' לחיוב או לשלילה
איך שלא יהיה כולנו מודים שהסגנונות השונים (פופ, רוק, וכל שום וחניכה דאית להו) אינם אפילו בקצה ההעלאה על הדעת לחיוב..
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י נוי;499777:
אפשר בהחלט להבין זאת.משחרב בית המקדש, הגולים ברוב יגונם לא יכלו לשמוע אף צליל ("על נהרות בבל" עי"ש)
מה שנשאר הלכה למעשה מזה. קראתי פעם ב"קיצור שולחן ערוך" שאין שומעים מוסיקה בשעת האוכל, כדרך שהמלכים היו נוהגים לשמוע נגינה בשעת הסעודה, עקב האבילות על החורבן.

נכון, היא אכן אמרה שזה בגלל אבלות על החורבן.
בקשר למוסיקה בזמן האוכל- גם אני שמעתי כך, אבל בחתונות באופן קבוע משמיעים מוסיקה בזמן הסעודה, מעניין למה.
כמו כן שמעתי שגם לעורר משינה לא מעירים עם מוסיקה זכר לחורבן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
דיון מעניין.
אנסה להכניס פה פן נוסף שלא דובר עליו כ"כ.
מדי פעם עולה לי במחשבה דילמה חינוכית בעניין.
נכון שיש ספרים שלא הייתי רוצה שהילד שלי יקרא. נכון שיש מוזיקה ועוד כמה דברים שלא הייתי רוצה שהילד שלי ישמע. אבל ----
יום יבוא והוא יהיה מודע לספרים האלו ולמוזיקה הזו וכדו', ואז כבר הוא יהיה בגיל שלא יהיה לי עליו שליטה. אז מה ? טוב שאני לא פותח לו צהר מסויים לעולמות אלו, ולאחר זמן הוא יפתח אותם לבדו בצורה פחות מבוקרת מאשר אילו הייתי פותח אני אותם ?
אני נוטה יותר לומר שעל אף שאיני רוצה שילדיי יפתחו לנושאים אלו כלל, ההיגיון אומר שלא לסגור אותם לגמרי בעניין. כי אחר כך זה יתנקם בי, ובעיקר בהם.
חברים שלי בישיבה שלא שמעו רדיו מימיהם כי אצלם בבית לא שמעו רדיו ויהי מה, היו הראשונים לשלוט בכל תכנית שהיא. כי כשהגיעו לגיל שיכלו להחליט לבד אם לשמוע או לא (והם ידעו כבר מה זה רדיו) הם החליטו החלטות שגויות, וזה כפועל יוצא מסגירתם לעניין זה על ידי הוריהם.
לא. אני לא אומר שהם התקלקלו מזה. אבל בד"כ מי שגדל בבית קצת יותר פתוח, היה לו יותר קל בנסיונות האלו.
אותו דבר בעניין ספרים ומוזיקה ושאר מרעין בישין.
כמובן שזה לא לכתחילה, אבל נראה לי שעדיף יהיה לתת לילדיי להיחשף מעט לדברים אלו, כדי שלאחר שנים יעמדו בנסיונות אלו ביתר קלות.

אלו הגיגיי.
ועדיין, איני בטוח מה נכון יותר לעשות. באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
  • הוסף לסימניות
  • #45
מישהו כאן רצה מקורות. בינתיים רק זה מה שהצלחתי למצוא: "אל ילמד אדם בספר אדם רשע אפילו יש בו דברי תורה כראוי לפי שנתדבק בנשמת אדם שעשה זה הספר".
(מגיד דבריו ליעקב, לקו"א אות נב - מהרב המגיד ממעזריטש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
חיוכון, מה שאתה אומר זה מאד יכול להיות נכון,
אבל אני בטוחה שיש דרכים למנוע זאת מהילדים גם בלי לחשוף אותם...
כמו שלא ניתן להם לכול משהו לא כשר, כי כשהם יגדלו הם יחשפו לזה וכו'
הרי זה מוכנס אצלנו בעצמות שאסור,
אולי בגלל שרדיו וכו' זה בגדר פרווה וזה לא בגדר אסור ממש..
בכל מקרה מה שבטוח שצריך המון תפילות, המון!

אושר, אני חושבת שבימינו זה כבר לא בגדר לקלקל ;)
אני אומרת לעצמי שבימינו בעידן האינטרנט (גם החסום וגם שבד"כ בעבודה לא חסום)
אנחנו נחשפים לדברים ותכנים כאלו ואחרים, בין אם נרצה ובין אם לא, (ואני גם לא מדברת חלילה על דברים לא ראויים קיצוניים)
שכבר היה עדיף להתקלקל ולקרא את הספרים הנ"ל (בלי או עם ארטליין) אבל להתנתק מהמחשב והרשת בעד זה.

אבל מה לעשות, א"א להגיד בי בי לפרנסה,
אני רואה חברות שלי שאין להן מושג מה זה אינטרנט ומה זה עכבר,
ואני לא מדברת על נשים של פעם, אלא נשים צעירות שאפי' נקרא לזה כך, הרבה יותר "פתוחות" ממני או מאחרות.
אבל אין להם אינטרנט/מחשב. (במקרה רבים זה מהסיבה שאין להן צורך לעבוד עם מחשב).
ואני מקנאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לא המוסיקה היא דבר פסול, אלא שמיעת המוסיקה, לשיטתם. אכן, יש שיטה כזאת ויש לה מקורות בהלכה. אצלנו מקובל להיפך: להשתדל להרבות בשמיעה, שירה ונגינה ככל האפשר. שתי השיטות נובעות מאהבת ה' וציפיה לגאולה, ורק הדרך שונה. אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

חתונה היא סעודת מצווה וזה דבר אחר לגמרי. יחד עם זאת, קיימת התקנה הידועה בירושלים שלא ינגנו בכלי זמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
סליחה, תיקון

נכתב ע"י אות ומופת;499714:
אני לא חוששת מזעזוע (אם כבר אז מאי-זעזוע), אלא מהשחתה פנימית של הנפש בכך שילד קורא את זה כמשהו מאוד מושך. ואני אומרת בכנות, שהתיאורים האלה ממש מזילים ריר. הציטוט של לא יאמר אי אפשי וכו' הוא מהגמרא, נדמה לי של אחת מנשות האמוראים (ילתה? או אולי ברוריה?).
QUOTE]

שאלתי את בעלי כדי לוודא, והוא אמר שהציטוט הוא מהמכילתא, בתוך רש"י לויקרא. לא יודעת למה שייכתי את זה לאישה דווקא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י אושר;499784:
נכון, היא אכן אמרה שזה בגלל אבלות על החורבן.
בקשר למוסיקה בזמן האוכל- גם אני שמעתי כך, אבל בחתונות באופן קבוע משמיעים מוסיקה בזמן הסעודה, מעניין למה.
כמו כן שמעתי שגם לעורר משינה לא מעירים עם מוסיקה זכר לחורבן.
יש באמת התר מיוחד לצורך שמחת חתן וכלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י אושר;499759:
אצלנו בבנין מקבלים בכל יום שלישי יתד חינם, ויש שני שכנים שבקביעות זורקים אותו מהר לאשפה (ומנקים את הידיים), כך גם עם עלוני הפרסום וכד', כי הם לא מוכנים להכניס שום עיתון הביתה. אם יגיעו הילדים שלהם בעתיד וישאלו אותי אם מותר להציץ בעיתון, אם יש בעיה או אין, מה אני אגיד להם?
לא יודעת. ככה חינכו אתכם- אשריכם.
אם אני אוחזת בזה או לא- מה זה משנה?
אשריהם? את בטוחה?
מעניין לראות אותם בגיל ההתבגרות...

אם ילד יודע שמותר לקרוא יתד והמודיע ואסור לקרוא ידיעות ומעריב, יש סיכוי שהוא יתמיד בזה (מקסימום הוא יקרא גם בשבע...) אבל אם הוא יודע שאסור לקרוא שום עיתון, סיכוי טוב שבתור בחור הוא יקרא כבר הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י מי;501433:
אשריהם? את בטוחה?
מעניין לראות אותם בגיל ההתבגרות...

אם ילד יודע שמותר לקרוא יתד והמודיע ואסור לקרוא ידיעות ומעריב, יש סיכוי שהוא יתמיד בזה (מקסימום הוא יקרא גם בשבע...) אבל אם הוא יודע שאסור לקרוא שום עיתון, סיכוי טוב שבתור בחור הוא יקרא כבר הכל.

עזבי,
אני לא הולכת לסדר את השריטות בראש של כל האנשים.
הם הצדיקים, החכמים הטהורים והתמימים שיביאו את הגאולה.
הלוואי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכתב ע"י אושר;501437:
עזבי,
אני לא הולכת לסדר את השריטות בראש של כל האנשים.
הם הצדיקים, החכמים הטהורים והתמימים שיביאו את הגאולה.
הלוואי!
בדברייך הקודמים תיארת את זה כדרגה רוחנית שכולנו אמורים לשאוף לה...
אני שמחה שאת מבינה שבדרך כלל זה מגיע מ"שריטות בראש של אנשים"

זה לא אכפת לי סתם, אלא פשוט בגלל שאני מתמצאת קצת יותר מדי ברמת הבריאות הנפשית של רבים מהאנשים האלו, ועל כן חבל מאד אם הציבוריות הכללית תראה בזה מודל להערצה, במקום להבין שיש כאן בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י מי;501448:
בדברייך הקודמים תיארת את זה כדרגה רוחנית שכולנו אמורים לשאוף לה...
אני שמחה שאת מבינה שבדרך כלל זה מגיע מ"שריטות בראש של אנשים"

זה לא אכפת לי סתם, אלא פשוט בגלל שאני מתמצאת קצת יותר מדי ברמת הבריאות הנפשית של רבים מהאנשים האלו, ועל כן חבל מאד אם הציבוריות הכללית תראה בזה מודל להערצה, במקום להבין שיש כאן בעיה.

לפעמים אני לא מספיק מרמזת, כנראה;););););););););););)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לגבי העיתונים-
אם ילד גדל בבית שבו לא קוראים שום עיתון, גם לא יתד נאמן וכו',
אך הוא מקבל מסר של "אשרינו" וכמה אנו גאים ע"כ,
והוא יודע שאם יראו אותו מעלעל בעיתון כזה לא יעשו לו כלום, אלא הוא עצמו ירגיש שפל יותר,
למה לדעתכם שילך להסתכל בעיתונים חילוניים?

כל שיטת החינוך שלנו כחרדים זה שיש דברים שאסור ויש שמותר,
משפחה שמקפידה לאכול רק משחיטה שלה וכד'- כשיגדל הילד הוא ילך לאכול טריפות?

הכל תלוי באוירה בבית בנושאים הללו,
וניתן לקחת דוגמא מהמשפחות באמריקה אחרי השואה ששמרו שבת,
מי שהרגיש והיה מאושר ע"כ למרות שפטרו אותו כל שבוע וכו'- ילדיו נשארו חרדים לדבר ה',
ומי שנאנח והיה מסכן ואומלל בלי פרנסה קבועה וכו'- ילדיו ירדו מהדרך ל"ע,
ניתן להקיש מזה לכל דבר שהוא,

כל משפחה מקפידה על דברים אחרים וצריך הרבה לחשוב על אופן הצגתם בבית ומה יקרה אם ח"ו הילד ייכשל וכו',
כולנו בנ"א בסה"כ!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כמובן שלכל דבר יש את הדרך שצריך לאסור/להתיר אותו.

אבל - - -

אין מה לעשות, כולנו יודעים איזה דור אנחנו חיים. כמעט בלתי אפשרי להשאיר ילדים בתוך מסגרת, בלי שהם יראו מה הולך בחוץ. ו-כן, כשאוסרים עליהם דברים בלי בסיס (הרי הם שייכים למגזר מסוים, אז נאמר המגזר החסידי יכול להכניס את עיתון המודיע / המבשר, כי הרבנים שלהם חתומים על זה. וכן המגזר הליטאי/עיתון יתד, וכן הלאה) למרות שהרבנים שלהם מאשרים את זה, זה קצת התעלמות מהעולם שהם חיים, וקצת חוסר התחשבות בילדים, וזה קצת להכניס אותם לנסיון שממש אבל ממש לא בטוח שהם יעמדו בו אח"כ.

וכבר אמר כאן מי שאמר, כשאוסרים הכל, בסוף מתירים הכל. וחבל מאד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
חיה,
מוזר לי שאת מגדירה את זה כאיסור "בלי בסיס". מעולם לא שמעתי על מצווה להשתמש בכל דבר שהרבנים מתירים. מה גם, שבניגוד למשתמע מהודעתך, העולם התורני מתחלק לא רק לחסידים ולליטאים, אלא לעוד תתי-מגזרים וקהילות, וייתכן מאוד שרב יגזור או לחילופין ימליץ בקהילתו על הנהגה שלא מתאים לכלל העולם.

אתן דוגמה להמחשת העניין: ראש הישיבה של בעלי תיקן שלתלמיד בישיבה מותר להוציא עד סכום מסויים (נמוך מאוד) לחתונתו. האם זה בגדר ה"אוסר את המותר"? ודאי שלא. זו פשוט תקנה, שמתאימה לתלמידי ישיבה מסויימת, ומי שזה לא מתאים לו - כנראה הוא מתאים לישיבה אחרת.

גם אדם פרטי, יכול ומותר לו לגזור בביתו גזירות שמתאימות לבית הספציפי שלו, וזה נתון לשיקולו של כל אחד ואחד.
עוד דוגמה להמחשה: אני למשל לא מאפשרת לילדיי לצפות בסרטים, למרות שבסביבתינו זה מקובל (סרטים חרדיים ומבוקרים, אין צורך לציין). האם, כיצד ובאיזו מידה? אלה שיקולים כבדי משקל, שכל בית צריך לפסוק לעצמו על פי הנתונים האישיים שלו.

"מה טובו אהליך יעקב" - למה נדון ונשפוט הנהגות של אחרים, מבלי שאפילו שמענו את נימוקיהן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
ועוד מקור, למי שרצה מקורות: בגמרא חגיגה טו ע"ב כתוב שזמר יווני גרם לאלישע בן אבוי' "לחזור בשאלה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י 2OR770;502423:
ועוד מקור, למי שרצה מקורות: בגמרא חגיגה טו ע"ב כתוב שזמר יווני גרם לאלישע בן אבוי' "לחזור בשאלה".

כתוב על אלישע בן אבויה שזמר יווני לא פסק מפומיה, ושהרבה ספרי מינים נשרו מחיקו.

ע"פ הפירוש הפשוט 2 הדברים גרמו לו - ספרי מינים וזמר יווני.

רבי נחמן מבאר באופן אחר, שבגלל שזמר יווני לא פסק מפיו, השפעת הזמר היווני היתה כ"כ חזקה, שכבר לא היה לו צורך בספרי מינים בשביל לכפור, ולכן הם נשרו מחיקו, שלא היה צריך להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י 2OR770;502423:
ועוד מקור, למי שרצה מקורות: בגמרא חגיגה טו ע"ב כתוב שזמר יווני גרם לאלישע בן אבוי' "לחזור בשאלה".
הרשו לי לחלוק על המינוח "לחזור בשאלה".
לאן בדיוק הוא חזר? ומהי השאלה?
הוגי הביטוי פשוט חפשו משהו שיהיה תגובת הנגד החילונית לתנועת התשובה, ועל ידי מינוח זה הם יוצרים תמונת מצב מעוותת כאילו יש סימטריה בין השניים. אז זהו, שאין. כל נפש יהודי חוצבה מתחת לכסא הכבוד, ולשם היא חוזרת (אגב, הלוואי שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה... זה לא עניין לחילונים בלבד...). אבל העוזב מקור מים חיים, פשוט זורק נשמתו לאבדון. הוא לא חוזר לשום מקום.
המינוח המדויק יותר הוא "פרק עול" או "יצא לתרבות רעה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י אברהם;502447:
כתוב על אלישע בן אבויה שזמר יווני לא פסק מפומיה, ושהרבה ספרי מינים נשרו מחיקו.

ע"פ הפירוש הפשוט 2 הדברים גרמו לו - ספרי מינים וזמר יווני.

רבי נחמן מבאר באופן אחר, שבגלל שזמר יווני לא פסק מפיו, השפעת הזמר היווני היתה כ"כ חזקה, שכבר לא היה לו צורך בספרי מינים בשביל לכפור, ולכן הם נשרו מחיקו, שלא היה צריך להם.

צריך להבין ש"זמר יווני" דאז משתווה לספרי המינים, כלומר: אלילות ומיתולגיה(שיוון שלטה בהם בכיפה) ומן הסתם לא מדובר בשיר :"מחי כפיים" ששר השכן היווני מהקומה השניה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה