עזרה דחופה לגבי עובד ומעביד

[ch3]

לפי שעות עדיין לא נקרא, היום תעבוד מחר לא...

כל זאת מדובר על משכורת גלובלית קבועה מראש...
אך אם מראש ההסכם הוא לפי שעות ולא הוחלט על שעות קבועות אז המעביד כן יכול לומר לעובד "היום אין עבודה אל תגיע"...

בגלל זה יש את החוק בשעתי, מילא אם אומרים יום קודם, מס' ימים קודם... ניחא.
לא הגיוני שמרגע לרגע יאמר עכשיו בואי, ועכשיו לכי...

 

[אריה123]

בגלל זה יש את החוק בשעתי, מילא אם אומרים יום קודם, מס' ימים קודם... ניחא.
לא הגיוני שמרגע לרגע יאמר עכשיו בואי, ועכשיו לכי...

נכון.

אבל במקרה כזה אפשר לומר יפה שלום למעסיק ופשוט לחפש עבודה אחרת.

פיצויים, יש.
דמי אבטלה, בהרבה מקרים גם יש. אז מה הבעיה ?
לוקחים גם דמי הבראה ויש מספיק זמן לחפש עבודה אחרת בנחת.

 

[ch3]

נכון.

אבל במקרה כזה אפשר לומר יפה שלום למעסיק ופשוט לחפש עבודה אחרת.

פיצויים, יש.
דמי אבטלה, בהרבה מקרים גם יש. אז מה הבעיה ?
לוקחים גם דמי הבראה ויש מספיק זמן לחפש עבודה אחרת בנחת.

השאלה אך לא היתה לעזוב...
ומצד המעסיק, אם יש בכל אופן פיצויים, וחושב שהיא מיותרת, שיעשה את זה בצורה נורמלית. זו לא דרך.

 

[אריה123]

השאלה אך לא היתה לעזוב...
ומצד המעסיק, אם יש בכל אופן פיצויים, וחושב שהיא מיותרת, שיעשה את זה בצורה נורמלית. זו לא דרך.

במקרים רבים המעסיק לא חושב שהיא מיותרת, הוא צריך את העובדת אבל הוא בקשיים כלכליים ואין לו לשלם והוא מחפש דרכים יצירתיות לגרום לכך שהעובדת לא תעלה לו מדי יקר.

אם עובדת שמה לב שלמעסיק קשה להעסיק, יש לה מגון אופשרויות:
להשאר ולהתחשב בו על ידי שהיא תעבוד פחות שעות.
יש לה אפשרות לעזוב
ויש לה אפשרות להשאר ולהכריח אותו להעסיק אותה הרבה שעות ולשלם לה משכורות מלאות, על ידי לקיחת הלואות מבנקים או מהשוק האפור ותוך חצי שנה -שנה לא יהיה לה עבודה כי המעסיק יעלם לו אי שם באמריקה מסתתר מפני הנושים).

 

[יאלילי]

זה ידוע שמר 'מיכל123' תמיד יגן על מעסיק במקום להגן על עובד...
לא שיש לי בעיה, אבל החוק ברור ואיתו ההגיון. ואל תצפה מאף מעסיק שילקק אותך במצבים הפוכים, בסדר? אז אין עניין כאן לחמול ולרחם ולהתחשב ולוותר. צריך לנהוג בשיקול הדעת, כי זה פרנסה... הרחמים התמוהים על המונח "מעסיק" כל פעם מחדש גורמים לי לתמיהה רבה.. זה לא במקום.

חד משמעית-מעסיק לא יכול לומר לעובד שלו אל תגיע היום, כי תרחם עלי, ואני בלחץ כספי. זה אבסורדי!

אפשר בהחלט להתחשב ולחמול ולרחם ולוותר לגמרי על המשכורת החודשית, אבל כשמבקשים חוו"ד מקצועית, ושואלים איפה הניק... לא מתחילים עם הטפות. זה לא ענייני לדיון... במחילה.

יש לי נסיון עם לא אחד ולא שתיים מעסיקים שניצלו את העובדים שלהם עד הסוף... ובמיוחד מעסיקים חרדים שהם בטוחים שהם חסינים מול בית משפט, כי הרי אסור ללכת לערכאות, וחרדים/אברכים הם כביכול פראיירים, אז הם לא יתבעו.
אז במקום לרחם כל היום על מעסיקים, אולי כדאי שזה יהיה קצת ההיפך, כי הרי המציאות ביחסי עובד מעביד אצל חרדים בין כה לא 'מזהירה' במיוחד.

עריכה: אני רואה כאן שהיה דיון דומה בנקודה זו כבר בעבר, וכמובן עם אותו הניק.

 

[אריה123]

זה ידוע שמר 'מיכל123' תמיד יגן על מעסיק במקום להגן על עובד...
לא שיש לי בעיה, אבל החוק ברור ואיתו ההגיון.

חד משמעית-מעסיק לא יכול לומר לעובד שלו אל תגיע היום, כי תרחם עלי, ואני בלחץ כספי. זה אבסורדי!

------------------------------------------------
החוק ברור !!! שעובדת לא יכולה לאחר לעבודה בגלל שלא הסתדרה עם בייביסיטר, או לקחת יום או יומיים חופש בגלל שאחותה התחתנה, ומשום מה אתה מבין מצוין שאפשר וכדאי ומומלץ לוותר ולהתחשב.

ואם נשנה את הרעיון ונחזור על מה שכתבת אז זה יצא כך:
"החוק ברור ואיתו ההגיון.
חד משמעית-עובד לא יכול לומר למעסיק שלו אני לא מגיע בערב פסח, כי תרחם עלי, ואני בלחץ לגמור לנקות את הבית. זה אבסורדי!"

כל עובד מצפה להתחשבות מצד המעסיק, וכמו כן מגיע למעסיק שהעובד יתחשב בו.

נ.ב. אחרי שאני רואה את צורת הכתיבה שלך והיחס שלך למי שעוזר לך בפרנסה אני מתחיל להבין למה יש מעסיקים שלא מתחשבים בעובדים. זה פשוט מתחיל מעיקרון ההדדיות. העובד לא מתחשב במעסיק, וממילא המעסיק לא מתחשב בעובד.


ראיתי שערכת את התגובה שלך והוספת איזה שהוא התקפה על המעסיקים החרדיים:

"יש לי נסיון עם לא אחד ולא שתיים מעסיקים שניצלו את העובדים שלהם עד הסוף"

אני יכול להבין מי שיש לו נסיון עם הרבה עובדות, זה נורמלי.
קשה לי להבין מישהו שיש לו נסיון עם הרבה מעסיקים. אם יש לך בעיה עם הרבה מעסיקים אז כנראה שהבעיה היא אצלך.

 

[יאלילי]

אני יכול להבין מי שיש לו נסיון עם הרבה עובדות, זה נורמלי.
קשה לי להבין מישהו שיש לו נסיון עם הרבה מעסיקים. אם יש לך בעיה עם הרבה מעסיקים אז כנראה שהבעיה היא אצלך.

אני לא יגיב על כל מה שכתבת, כי אני לא חושב שיש כאן מקום לוויכוח, והוא מיותר.
רק לבאר את המציאות שבדברים, רציתי לומר ש'מנסיון של הרבה מעסיקים' לא בהכרח נסיון אישי, ואני הוא זה עם הרבה מעסיקים, כי אני לא הייתי עם אף מעסיק...
אלא ממשפחה/מאשתי ועוד..
והסברתי לך יותר, באישי. לא חושב שיש עניין לפצוח בוויכוח.

בכל אופן, שיהיה שבת שלום.