- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
אם הכנת האוכל של שבת זו חוויה אדירה עבורי, הנה שיתוף של טעימה מההכנות.
איך אני מכינה את הצ'ולנט?
אחרי מילוי הסיר בכל טוב, בשר, שעועית, חומוס, גריסים, תפוחי אדמה, בצלצלים, ושום.
מגיע תור התיבול, כאן נכנס לתמונה נוזל סילאן סמיך, שתפקידו להמתיק את הבשר.
בזמן המזיגה של דבש התמרים, תוך כדי לחיצה על הבקבוק, שפתי רוחשות תפילה.
ריבונו של עולם, תמתיק.
תן לבעלי, לילדים שלי ולכל עמך בית ישראל מתיקות בלימוד התורה הקדושה.
ולוואי והתורה תיטמע בבשרנו ובעצמותנו.
תן לנו תענוג בלימוד דברי תורתך, תן לנו עריבות.
פותחת עיניים, הו, מזגתי המון.
מוסיפה עוד נקניקיות בשר משובחות, קישקע טוב.
ומי שאכל מהצ'ולנט יכול להעיד על טעמו.
ושמא אף יכול להעיד על דבקות בתורה, ואינו יודע מהיכן מגעת טעימה זו, מכל טעמי העולם, טעם דבש, כטעמו של מן.
איך אני מכינה את המרק של שבת קודש?
כמות נאה של בצלים חתוכים מתווספת לסיר בעודי ממלמלת תפילה.
הו, ריבונו של עולם תהפוך לנו את החובות לזכויות, תמתיק לנו את הדינים,
תהפוך חוט שני ללבן.
תבוא ותטהר את עולמך.
הבצל הלבן מזכיר לי את מידת הרחמים, מזכיר לי את הקדושה, מזכיר לי את ההמתקה.
מוסיפה עוף, מלח, פלפל, שום, גזרים קישואים ועוד כיד ה' הטובה עלינו, בטטות, דלעת, ברוקולי, תפוחי אדמה, סלרי, פטרוזיליה.
ואז מגיע תור המים.
מים חמים הם סמל לאווירה חמימה וביתית, אנא בורא עולמים תעשה שתהיה אווירה טובה בבית, שכל אחד ואחד ירגיש נעימות, שיהיו לכולם זיכרונות טובים,
שהחום והתחושה הנעימה ילוו את כולם בצעדי החיים.
תעזור שידברו דיבורים טובים, תעזור שיכבדו אחד את השני, שיהיה קשר טוב בין כולם.
תן לנו להיות מקום שיש בו קדושה, מקום שמדברים בו דברי תורה.
במרק יש עצמות של בשר, הן נותנות למרק טעם של משובח ביותר, יחד איתן מצטרפת בקשתי, בבקשה, ה', תדאג שהתורה תהיה פנימית, תחדור לעצמות ותהיה חלק מאיתנו ממש.
פעם הגיע אורח, לאחר הסעודה הוא ניגש לסיר המרק, וביקש עוד מנה, הוא כנראה הרגיש את התפילות ונפשו נמשכה לסיר המרק.
החלה גם היא זוכה לתפילות מיוחדות, החלה שנעשית במיוחד "לכבוד שבת קודש", מעצם טיבעה יש בה קדושה, יעידו כל אוהבי החלה.
יום שישי – היום של הבישולים – חביב עלי ביותר, זהו זמני, לשים את הלב באוכל, לבקש מהרהורי ליבי, תוך כדי קילוף, חיתוך, תיבול, בישול ואפיה.
המילים מתפרשות להן בכל פעם מחדש, ומקבלות הסבר שונה ורחב אחר.
פעם הבקשות תהינה על תחושת חיבור ודבקות, פעם על אחדות ושלום, פעם על נתינה ואהבה.
התענוג הזה, לבשל ולהקדיש לכל אחד ואחד תפילה, זו מתנה מיוחדת שמגיעה מכח שבת מלכתא, האוכל הוא רק התירוץ, תנועות הידיים והעשייה הם רק הכלי.
המילים של תודה על שפע, השירה שמתנגנת בזמן ההכנות והבקשה שמגיעה מעומק הרצון, אלו הן כולם הכנה עילאית, ליום שהוא כולו טוב.
וגם אם המרחק גדול בין בקשות לבין מציאות, גם אם לפעמים יש קצת מתח, הערות, דיבורים לא הכי נעימים, האמונה שהתפילות עומדות הן, שמורות הן ומתקיימות הן, אמונה זו, מזינה את הנפש.
מתוקה היא ההכנה, ומתוק הוא טעמה.
אם הכנת האוכל של שבת זו חוויה אדירה עבורי, הנה שיתוף של טעימה מההכנות.
איך אני מכינה את הצ'ולנט?
אחרי מילוי הסיר בכל טוב, בשר, שעועית, חומוס, גריסים, תפוחי אדמה, בצלצלים, ושום.
מגיע תור התיבול, כאן נכנס לתמונה נוזל סילאן סמיך, שתפקידו להמתיק את הבשר.
בזמן המזיגה של דבש התמרים, תוך כדי לחיצה על הבקבוק, שפתי רוחשות תפילה.
ריבונו של עולם, תמתיק.
תן לבעלי, לילדים שלי ולכל עמך בית ישראל מתיקות בלימוד התורה הקדושה.
ולוואי והתורה תיטמע בבשרנו ובעצמותנו.
תן לנו תענוג בלימוד דברי תורתך, תן לנו עריבות.
פותחת עיניים, הו, מזגתי המון.
מוסיפה עוד נקניקיות בשר משובחות, קישקע טוב.
ומי שאכל מהצ'ולנט יכול להעיד על טעמו.
ושמא אף יכול להעיד על דבקות בתורה, ואינו יודע מהיכן מגעת טעימה זו, מכל טעמי העולם, טעם דבש, כטעמו של מן.
איך אני מכינה את המרק של שבת קודש?
כמות נאה של בצלים חתוכים מתווספת לסיר בעודי ממלמלת תפילה.
הו, ריבונו של עולם תהפוך לנו את החובות לזכויות, תמתיק לנו את הדינים,
תהפוך חוט שני ללבן.
תבוא ותטהר את עולמך.
הבצל הלבן מזכיר לי את מידת הרחמים, מזכיר לי את הקדושה, מזכיר לי את ההמתקה.
מוסיפה עוף, מלח, פלפל, שום, גזרים קישואים ועוד כיד ה' הטובה עלינו, בטטות, דלעת, ברוקולי, תפוחי אדמה, סלרי, פטרוזיליה.
ואז מגיע תור המים.
מים חמים הם סמל לאווירה חמימה וביתית, אנא בורא עולמים תעשה שתהיה אווירה טובה בבית, שכל אחד ואחד ירגיש נעימות, שיהיו לכולם זיכרונות טובים,
שהחום והתחושה הנעימה ילוו את כולם בצעדי החיים.
תעזור שידברו דיבורים טובים, תעזור שיכבדו אחד את השני, שיהיה קשר טוב בין כולם.
תן לנו להיות מקום שיש בו קדושה, מקום שמדברים בו דברי תורה.
במרק יש עצמות של בשר, הן נותנות למרק טעם של משובח ביותר, יחד איתן מצטרפת בקשתי, בבקשה, ה', תדאג שהתורה תהיה פנימית, תחדור לעצמות ותהיה חלק מאיתנו ממש.
פעם הגיע אורח, לאחר הסעודה הוא ניגש לסיר המרק, וביקש עוד מנה, הוא כנראה הרגיש את התפילות ונפשו נמשכה לסיר המרק.
החלה גם היא זוכה לתפילות מיוחדות, החלה שנעשית במיוחד "לכבוד שבת קודש", מעצם טיבעה יש בה קדושה, יעידו כל אוהבי החלה.
יום שישי – היום של הבישולים – חביב עלי ביותר, זהו זמני, לשים את הלב באוכל, לבקש מהרהורי ליבי, תוך כדי קילוף, חיתוך, תיבול, בישול ואפיה.
המילים מתפרשות להן בכל פעם מחדש, ומקבלות הסבר שונה ורחב אחר.
פעם הבקשות תהינה על תחושת חיבור ודבקות, פעם על אחדות ושלום, פעם על נתינה ואהבה.
התענוג הזה, לבשל ולהקדיש לכל אחד ואחד תפילה, זו מתנה מיוחדת שמגיעה מכח שבת מלכתא, האוכל הוא רק התירוץ, תנועות הידיים והעשייה הם רק הכלי.
המילים של תודה על שפע, השירה שמתנגנת בזמן ההכנות והבקשה שמגיעה מעומק הרצון, אלו הן כולם הכנה עילאית, ליום שהוא כולו טוב.
וגם אם המרחק גדול בין בקשות לבין מציאות, גם אם לפעמים יש קצת מתח, הערות, דיבורים לא הכי נעימים, האמונה שהתפילות עומדות הן, שמורות הן ומתקיימות הן, אמונה זו, מזינה את הנפש.
מתוקה היא ההכנה, ומתוק הוא טעמה.
הנושאים החמים