שיתוף - לביקורת פוליטיקה זבל

  • הוסף לסימניות
  • #1
שקט השתרר, אף יללה לא נשמעה, אפילו ג'ינג'י וסוכר לא רבו, למרות שעבר ביניהם חתול שחור. כולם הביטו בהערצה על 'שן חתול' שנכנס בריחוף קל על ידי פרדוקס מרפי שמופעל ממריחת חמאת תנובה על הגב.

'שן חתול' לא נולד מנהיג, הוא התחיל את דרכו בחוסר כל, באיזה חדר מדרגות חשוך ברחוב אלנבי. הוא היה אוכל שאריות אשפה ממקדונלס ושותה מי מזגן, על חלב מי בכלל חלם באותם ימים. כל זאת עד שאימצה אותו אחת בשם יסמין.

יסמין פרידמן היא דור שלישי למאכילות חתולים. מאז שהגיע 'שן חתול' בשק אל ביתה בתל אביב, החל להתעניין בפוליטיקה. הוא היה יושב שעות וצופה בערוץ הכנסת והיא הייתה מתעסקת בהאכלת חתולי רחוב. היא כל כך האמינה בו עד שנתנה לו כל לילה לשמור על השמנת.

ל'שן חתול' הייתה בעיה, בניגוד לדעה הרווחת שלחתול יש זיכרון חתול, 'שן חתול' זכר הכול, הוא הפנים את חוקי המשחק הפוליטי והחליט לשכנע את יסמין, מכתובת מייל אנונימית, להיכנס לפוליטיקה.

כעת נפוצה שמועה בין חתולי הרחוב כי 'שן חתול' עורך כינוס פעילים דחוף במרתף החתולים בארלוזורוב. שם הוא יערוך משאל ויגבש את דרישותיו בחגיגת הכספים הגועליציונים. אין שפם חתולי שלא רטט מהתרגשות, יש עתיד.

"אז ככה", הקריא 'מיצמיץ' - ספק חתול ספק נמר - מתוך דף, "כפי שביקשנו מכם, כתב כל אחד את הצעותיו, ונקריא להלן את המסקנות המתבקשות".

"הצעה ראשונה", כל האוזניים הזדקרו בסקרנות, "כולנו יודעים עד כמה קשה הוא חיפוש המזון בפח. בעבר, היית פותח שקית זבל והעוף היה נשפך ישר לתוך הפה. והיום, לצערנו צריך לנבור שעות בערמות של פסולת חד פעמית מסוכנת. מי בעד להעלות מיסים על חד פעמי?"

כולם יללו פה אחד.

"ההצעה השנייה שהועלתה, לאור המצב הנורא שהתוודענו אליו בשבוע שעבר -כשנדרסו למוות קיצי ומיצי תחת גלגלי מכונית טסלה- הוחלט לדלל את עומס הרכבים בגוש דן על ידי הטלת מס גודש, מי בעד?"

כולם מחו דמעה והרימו זנב.

"ההצעה השלישית, חברתית במהותה, היות ובשנים עברו זאטוטים מהשכונות החרדיות היו משליכים אחר הצהריים שאריות סנדוויץ' גבינה", המבוגרים ליקקו שפתיים בערגה, "אך כיום, כידוע, הם סגורים בכלובים עד שעות צהריים מאוחרות ואוכלים תבשילים עם סינרי גומי. מי בעד ביטול סבסוד המכלאות לחרדים?"

ואמרו כולם "מיאווו".

"הצעה רביעית ואחרונה בינתיים: 'חלב' – המצרך שהפך לנדיר למדיי- נדחק הצידה בשל משקאות מתוקים להחליא שמטמטמים את הצעירים, וגורמים להם להעדיף כוס קולה על פני סחלב חם", יללת רחמים נשמעה מגזרת המבוגרות, "מי בעד מס על משקאות ממותקים?"

בזה אחר זה שרטו כולם את שמם על המסמך.

"מה הם יעשו עם כל המיסים הללו?" שאל ג'ינג'י את 'שן חתול'.

"אל דאגה", צחקק 'שן חתול', "הכול יעבור אלינו. ככה זה פוליטיקה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שקט השתרר, אף יללה לא נשמעה, אפילו ג'ינג'י וסוכר לא רבו, למרות שעבר ביניהם חתול שחור. כולם הביטו בהערצה על 'שן חתול' שנכנס בריחוף קל על ידי פרדוקס מרפי שמופעל ממריחת חמאת תנובה על הגב.

'שן חתול' לא נולד מנהיג, הוא התחיל את דרכו בחוסר כל, באיזה חדר מדרגות חשוך ברחוב אלנבי. הוא היה אוכל שאריות אשפה ממקדונלס ושותה מי מזגן, על חלב מי בכלל חלם באותם ימים. כל זאת עד שאימצה אותו אחת בשם יסמין.

יסמין פרידמן היא דור שלישי למאכילות חתולים. מאז שהגיע 'שן חתול' בשק אל ביתה בתל אביב, החל להתעניין בפוליטיקה. הוא היה יושב שעות וצופה בערוץ הכנסת והיא הייתה מתעסקת בהאכלת חתולי רחוב. היא כל כך האמינה בו עד שנתנה לו כל לילה לשמור על השמנת.

ל'שן חתול' הייתה בעיה, בניגוד לדעה הרווחת שלחתול יש זיכרון חתול, 'שן חתול' זכר הכול, הוא הפנים את חוקי המשחק הפוליטי והחליט לשכנע את יסמין, מכתובת מייל אנונימית, להיכנס לפוליטיקה.

כעת נפוצה שמועה בין חתולי הרחוב כי 'שן חתול' עורך כינוס פעילים דחוף במרתף החתולים בארלוזורוב. שם הוא יערוך משאל ויגבש את דרישותיו בחגיגת הכספים הגועליציונים. אין שפם חתולי שלא רטט מהתרגשות, יש עתיד.

"אז ככה", הקריא 'מיצמיץ' - ספק חתול ספק נמר - מתוך דף, "כפי שביקשנו מכם, כתב כל אחד את הצעותיו, ונקריא להלן את המסקנות המתבקשות".

"הצעה ראשונה", כל האוזניים הזדקרו בסקרנות, "כולנו יודעים עד כמה קשה הוא חיפוש המזון בפח. בעבר, היית פותח שקית זבל והעוף היה נשפך ישר לתוך הפה. והיום, לצערנו צריך לנבור שעות בערמות של פסולת חד פעמית מסוכנת. מי בעד להעלות מיסים על חד פעמי?"

כולם יללו פה אחד.

"ההצעה השנייה שהועלתה, לאור המצב הנורא שהתוודענו אליו בשבוע שעבר -כשנדרסו למוות קיצי ומיצי תחת גלגלי מכונית טסלה- הוחלט לדלל את עומס הרכבים בגוש דן על ידי הטלת מס גודש, מי בעד?"

כולם מחו דמעה והרימו זנב.

"ההצעה השלישית, חברתית במהותה, היות ובשנים עברו זאטוטים מהשכונות החרדיות היו משליכים אחר הצהריים שאריות סנדוויץ' גבינה", המבוגרים ליקקו שפתיים בערגה, "אך כיום, כידוע, הם סגורים בכלובים עד שעות צהריים מאוחרות ואוכלים תבשילים עם סינרי גומי. מי בעד ביטול סבסוד המכלאות לחרדים?"

ואמרו כולם "מיאווו".

"הצעה רביעית ואחרונה בינתיים: 'חלב' – המצרך שהפך לנדיר למדיי- נדחק הצידה בשל משקאות מתוקים להחליא שמטמטמים את הצעירים, וגורמים להם להעדיף כוס קולה על פני סחלב חם", יללת רחמים נשמעה מגזרת המבוגרות, "מי בעד מס על משקאות ממותקים?"

בזה אחר זה שרטו כולם את שמם על המסמך.

"מה הם יעשו עם כל המיסים הללו?" שאל ג'ינג'י את 'שן חתול'.

"אל דאגה", צחקק 'שן חתול', "הכול יעבור אלינו. ככה זה פוליטיקה".
כל כך נפלא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אוי, מידי טוב.

מסקנות נוספות מאותה ועדה חתלתלית:
שנאת חתולים היא אנטישמיות.
חתול שמחליט לחיות בצוותא עם עכברים, זה בסדר. לזה קוראים 'שינוי'.
חתול שמוריד את השפם - נמחק מהמפה הפוליטית לגמרי.

אהה, ועוד אחד אחרון, בעקבות המצוקה בחיפוש אחר עכברים שהולך ונעשה מסובך מיום ליום.
החליטו במועצה להחזיר לרחובות את שאגות ה'אללה אכבר', אם לא עכברים לפחות אכברים.

ועוד אחד אחרון, באמת אחרון.
חתול רעב שרודף אחרי תוכי מסכן, ובידך להציל את התוכי, חיי מי קודמים?
אויש, אין הכרעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
אדיר!! מתחרה אפילו בטובים שלך...

הייתי מוותר על שני השורות הראשונות.

וזה לקינוח -
יסמין.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
פתאום נתקלתי בזה. קמפיין מרצ
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

"אין שם אף אחד חף מפשע. את כולם צריך לזרוק לים".

לא האמנתי לתדרי הקול שאוזניי פענחו והזרימו למוחי. לא כשזה בא מסוזי, אביר זכויות האדם.

שלא יהיו טעויות: אני מסכים איתו. עזה היא גן החיות הגדול בעולם. גם המצרים והקטרים, שמתמחים בגידול חיות מהזן הזה, נמנעים מלדרוך בכלוב. הם מעדיפים להאכיל מלמעלה – מצניחים ובורחים.

אבל סוזי?
עד לא מזמן הוא היה מוכן להחליף את חתולי הבית הפרוותיים שלו בכמה תינוקות מחמד עזתיים. טונות של חמלה הוא שפך על כל מי ששונא את עמו מספיק.

"מה זה את כולם לים?" שאלתי, "גם תינוקות אומללים שעדיין לא טעמו טעם חטא?"
לא ניסיתי להסתיר את תדהמתי מההתפכחות הפתאומית של פעיל השלום האובססיבי.

"כן. את כולם", הוא אישר, "צריך לגמור אותם בעודם קטנים", אני לא הוזה.

מה שהשביעי לעשירי עשה לאנשים. פשוט לא יאמן.

"אז איך זה שרק הבוקר ראיתי אותך מפגין למען ילדי עזה האומללים?", ניסיתי ליישב דיסוננס עיקש.

"מי דיבר על תינוקות עזתים מסכנים?" הוא הזדעק.
"אני מדבר על פעוטות מעון חרדיים פרימיטיביים".
שיתוף - לביקורת ואפק ית עמך
ב"ה

עם ישראל יקר,
הגיע הזמן שנפסיק להפגין נגד, ונתחיל להפגין בעד.
בעד לימוד התורה.
בעד קירוב לבבות, לא ריחוק לבבות.

נזכור: אנחנו "העגלה המלאה", נושאים על גבנו אחריות.
אחריות להמשך קיום לימוד התורה
ואחריות לתפילה לשלום עם ישראל.

במקום להשתמש במינוח של עצרת מחאה,
נבחר בלשון של עצרת תפילה המונית לשלום עם ישראל.
כל תפילה שלנו, כל פסוק של לימוד,
זה מגן אחד נוסף.
כי זה מה שאנחנו באמת רוצים,
בכוח התורה, תורת חיים,
להביא את עם ישראל למקום הראוי לו:
מקום של שמירה עליונה,
מקום של רוח,
מקום של השראת שכינה בתוכנו.

ומי אם לא אנחנו, ראויים לשאת את משא התפילה על עם ישראל,
ולקרוא בקול גדול, לבקש ולהתחנן על אחינו.

אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה,
לב מי לא דואב על אחינו ובשרנו הנתונים ביד צר?
הלא הם "נר ה' נשמת אדם" הנתונים במחשכי הקליפות.

תפילה לשמירה על אחינו המוסרים נפשם בשדה הקרב,
הלוחמים מלחמת אש.
תפילה לרפואת החיילים הפצועים.
ותפילה לשמירה על עולם התורה, אורו של בורא עולם.

בעולם אומרים: Time is money.
אנחנו אומרים: Time is life,
כל רגע של החטופים יקר,
וכל תפילה מקרבת את שעת גאולתם.

לאחינו השבויים נגמר הזמן, כל רגע הוא דקת חיים.
אם כל רגע של לימוד הוא רגע של חיים,
נעמוד כולנו בתפילה על אחינו הסובלים,
ביחד עם כוח התורה,
כוח התפילה ובכוח האחדות,
כי אין כוחנו אלא בפינו,

מתוך הבנת עומק נשמת עם ישראל עם אחד,
ומתוך הבנת עומק התורה,
נישא קול יחד בעד עמנו.

ובעַד עמך רחמים שאלי.

* אנחנו מאמינים שרוב עם ישראל בעד לימוד תורה, משום שהערך של מדינה יהודית מתבטא גם בלימוד התורה וגם בהגנה על העם והארץ.
המאבק האמיתי הוא רק מול המיעוט הפרוגרסיבי־שמאלני, שביד אחת פועל נגד המדינה וביד השנייה מפיץ נרטיבים שקריים על "הרעבת עזה".
כשאנו מציגים את חלקנו כחלק מהחיבור הגדול לעם ישראל, אנו מעוררים כבוד ואהדה.
וכשאנחנו נאבקים ברוב העם שנמצא איתנו באותו צד, אנו מעוררים אנטגוניזם מיותר.
אני איש חזק, יציב, עוצמתי, לא מפחד מכלום.

אני זורק את הזבל בגבורה, כמו שאשתי ביקשה, למרות החתולים הנוראיים שתמיד מזנקים לעברי מהפח השכונתי בחיוך זדוני.

אני קונה באף סתום דגים רוטטים, כמו שאשתי רוצה, מתוך בריכה שמריחה כמו הפח השכונתי.

אני גומר את כל הדג הרוטט ששוחה לי בצלחת, כמו שאשתי מצפה, על אף שהייתי משתוקק להשליך אותו בתור נקמה לחתולים הזדוניים שבפח השכונתי.

אני באמת אדם חזק, אבל דבר אחד מצליח להוציא אותי משיווי משקלי:

יש לי פוביה מתאריכים.

בעיקר מתאריכים של ימי הולדת.

בעיקר של אשתי.

אני צעיר ורענן, ואיני סובל מבעיות בזיכרון. אבל תאריכים של יומולדת - הם כמו חתולים מרושעים. צצים משום מקום. נוחתים עליך בהפתעה. מזנקים ברגע הכי לא מוצלח, בדיוק כשאתה מחזיק אשפתון מלא בדגים מעופשים, במקום מתנה עטופה ונוצצת.

תמיד הבטחתי לעצמי שהשנה אני אזכור, אבל שוב ושוב התבדיתי. כאילו עבר חתול שחור בין הרצון הטוב שלי לבין המציאות.
כל שנה מחדש אני שומע את אשתי מייללת בשקט על מר גורלה, כמו חתול אשפתות נטוש.

לא לחינם אמר מי שאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום הולדתך".

ניסיתי לאסוף רמזים, ללקט הוכחות נסיבתיות, למצוא פיסות מידע שיובילו אותי לאזור הזמן הנפיץ.
שמעתי פעם על אבא גאון שפיתח שיטה מהפכנית לזיהוי הגיל של ילדיו: הוא פשוט בדק בתוויות הבגדים שלהם, וקיבל מידע אמין: 3-6 חודשים, שנה, שלוש.

רצתי לארון הבגדים של אשתי, כמו חתול שמתנפל על קערת שמנת עסיסית, ומקבל מנת סיד לפרצוף.
הארון שתק כדג רוטט, ולא שיתף אותי במידע הגורלי.
תוויות הבגדים של אשתי הכילו כתב סתרים מוצפן. האות ר' הפוכה וכמה איקסים.

עמדתי שם מבואס, חתול מורעב מול פח טמון. מה הסודיות הזאת, למען ה'?! את לא יכולה לגלות מתי בערך נולדת??

כמעט יצאו לי קרניים מרוב תסכול.
ייאמר לשבחה, שבשלב מסוים, היא קלטה את הנכות הלא מאובחנת שלי, וניסתה לסייע בעניין ככל יכולתה.

היא מעולם לא אמרה לי במפורש, רק רמזה בעדינות ובאצילות, כמו גור חתולים תמים.
"אתה זוכר מה יש ביום שלישי..." בקריצה רבת משמעות.
"כמה אני מתרגשת לקראת שבת הבאה..."
"בטח לא שכחת מי חוגג יומולדת מחרתיים"...
"מעניין במה יפתיעו אותי מחר בערב..."
הייתה אומרת בהתחשבות וברגישות, ומניחה לצדי בדרך אגב מגזין פתוח בעמוד של התכשיטים, או מספרת סתם כך, בלי קשר, כמה היא אוהבת בושם מסוים.

הייתי דרוך לכל בדל רמז שיצא מפיה.
כל יומולדת שהיא הצליחה לשדר לתודעה שלי - גרם לי לפרץ הקלה ואושר.
בסך הכל, אני בעל מושלם, אם מתעלמים מאחוזי הנכות שלי.
לא קניתי לה חתול בשק, השקעתי באמת, כל יומולדת מחדש. הבנתי רמזים מצוין. קניתי בושם יוקרתי, תכשיטי זהב, תיק מעור תנין, טבעת יהלום... הענקתי חופשות חלומיות ושלל חפצים ממותגים שאיני יודע להגות את שמם ואיני חפץ להגות במחירם.

יום אחד, כעבור שנתיים מאושרות ושלוות, קלטתי שמשהו אינו כשורה.

זה היה כשהתקשרו מהבנק להתריע על מינוס אימתני ששבר שיא של כל הזמנים, בתזמון מושלם - דקה אחרי שאשתי ציינה בחיוך מתוק שהיא מתרגשת כל כך מהיום הגדול שיחול מחר, ושכבר כמה חודשים, מהלידה האחרונה, היא לא קיבלה טבעת יהלום.

ניגשתי הלום ללוח השנה, והתחלתי לספור. חודש אחרי חודש. יום הולדת אחרי יום הולדת.

מהר מאוד קלטתי שנפלתי בפח.

למחרת, אשתי קבלה ממני חבילה עטופה ופתק לבבי:

"מזל טוב ליום הולדתך ה-83".

מהעטיפה נשרו מקל הליכה ושיניים תותבות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה