- הוסף לסימניות
- #61
קודם כל, תודה על המקור.נכתב ע"י userit;1820595:מדובר במעשרות- הקב"ה אומר 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר... ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבקות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די...' (מלאכי) , ה'בחינה' היא שאדם נותן מעשר, והקב"ה נותן לו ברכה.
ולא- אני נותן שקל, אתה מחזיר לי את הארנק.
אגב, גם אני לא ראיתי זלזול במתן צדקה כדי להוושע- יש קצת הבדל בין לתת כמה שקלים כל פעם שמאבדים משהו, מעין 'תשלום כופר', לבין נתינת צדקה אמיתית- גם אם היא לישועה. ו'אמיתית' אין פירושו סכום הכסף.
אני מנסה להבין מה כתבת בהמשך- זה קל וחומר? אנחנו נותנים שקל בלי לבדוק את העניים, הקב"ה יתן לנו את הארנק חזרה גם אם לא מגיע לנו?
או שזה לא קשור לענין הצדקה וסתם ציינת שהקב"ה הוא אבינו אוהבנו, ואליו נפנה בכל עת ועל כל דבר? כי אכן כך- חובה על אדם להתפלל בכל עת ולבקש על כל צרכיו. ואם לא (אומר החינוך) ביטל מצוות עשה ועונשו גדול מאד שהסיר השגחתו מעליו וכו'.
והעובדה הזו לא קשורה ולא סותרת את מה שאמרתי קודם. וכן לגבי הקל וחומר.
אבל יש כאן קצת בלבול בין מעשר לצדקה. ומאיפה ההגדרה תשלום כופר? בצדקה לא בודקים האם זה צדקה אמיתית ונותנים אפילו פרוטה, והפוך עדיף לתת לכל אחד חלק קטן יותר וליותר אנשים [כל דופק בדלת לצדקה תבררי מה מקורו וכדו'?, או שתגידי אין לי לתת לך כסף כי נתתי כבר מעשר, לי ידוע שזה מעבר], מעשר את נותנת עד חומש ועל כסף זה עדיף שיתן לעני.
ולעניין שנותנים צדקה כדי לזכות לישועה, ורשמת לדוג' למציאת ארנק. שזה נראה דבר פעוט. על זה רשמתי שלאבא מבקשים הכל...
הנושאים החמים