קומפוזיציה בלי משך זמן

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
לא יודעת מה גרם לזה לקרות, אבל בפתיחת קומפוזיציה חדשה באפטר במשך הזמן של הקומפוזיציה מופיע לי מספר הפריימים אך בלי חלוקה לדקות, שניות וכו'.
איך אני מסדרת את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נשמע שהשתנה לך הworkspace
ניסית להגדיר מחדש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לחיצה עם קונטרול על אזור הזמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם לי זה השתנה וזה ממש מתסכל,
ניסיתי לחפש בכל ההגדרות שיכולות להיות ולא מצאתי.

נכתב ע"י בלון;1499830:
לחיצה עם קונטרול על אזור הזמן.
לחצ/י כדי להרחיב...

לא משתנה כלום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    4
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    24
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה
  • 2 3 4 5K
    • ע
    מידע שימושי זוגות צעירים בנופשון ערב פסח ?!?!?!
  • עו''ד ורו''ח //
    • הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
    ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
    אבל שימו לב
    בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
    כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
    ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
    כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות
    להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
    לכשר לפסח
    לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
    לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
    ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
    אז זו''צ יקר קצת שימת לב
    לפרגן לבוא לעזור חצי יום
    לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
    לתת מילה טובה או שוקולד
    והחשוב מכל
    מעשרות להורים
    הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך
    והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //
    63 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברכה והצלחהה
    מעולה ממש להעלות למודעות ולכל אלו שקופציםם אפשר להספיק הכלל גם לנפוש ול הנות וגם קצת לעזור לא...
  • 14 15 16 9K
    • ע
    טור דעה הטור השבועי שלי והפעם: ההבדל בין נוכלות לכשלון
  • עו"ד נתן רוזנבלט //
    • בס"ד

    ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



    לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

    הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

    כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

    צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

    מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

    אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

    אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

    מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

    ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

    כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

    אז איפה הקצ'?

    שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

    זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

    אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

    ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

    כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

    אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

    שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

    זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

    אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

    המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

    כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

    עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

    ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

    לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

    זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

    מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

    אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

    חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

    ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



    גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: סמולטוק, פנסאית, חרש עץ ועוד 38 משתמשים41 //
    302 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברוך פינחס
    יש כאן באשכול דיון ענייני ומעמיק האם צריך להדגיש את הנוכלות של הנוכל או לדון על העסקה ולא מעניין...
  • 3
    • צ
    עזרה זיהוי פונט
  • צביקה12345 //
    • 1001135100.jpg
    איזה פונט זה?
    1001135100.jpg
    0 תגובות
  • 412 413 414
    • יש פתרון!
    4M
    • ס
    חדשות בעולם שאגת הארי • עדכוני מלחמת איראן האחרונה
  • סטאר //
    • סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

    הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):
    המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


    הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
    • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
      יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

    • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

    • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

    המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
    הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


    הזווית הישראלית והאזורית:
    • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

    • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

    • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

    באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //
    8K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    הבית הלבן מצייץ ''בקרוב''
  • 79 80 81 128K
    • השקעות R הון
    מדריך אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
  • השקעות R הון //
    • עודכן אדר תשפ"ד
    ראשית, גופי הכשרות
    ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
    למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
    אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

    יש 4 גופי כשרות
    • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
    • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
    • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
    • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

    היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
    בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
    אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

    רשימות קרנות כשרות:

    כשרות – השקעות Rהון

    rhon.co.il rhon.co.il
    אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אסתריקה הלר, aria, פיני 10 ועוד 27 משתמשים30 //
    2K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מקור המיע האמין
    דוגמא - בעל תשובה טוען שהוא פטור מלשלם ריבית, לחברה שיש לו הת"ע. כי בזמן שהוא לוה הוא היה...
  • 441
    • מ
    דרוש מידע עיתון משפחה של השבוע
  • מתקרב לרבינו //
    • למה זה כל כך עבה?
    מה יש בתוכו?
    איזה מגזינים יש?
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שוקו מיונז
    הוכח תוכיח... רגש יהודי לדברים שבקדושה [מדובר בפורום חרדי]. אם היו פותחים אשכול האם סרט מסוים...
  • 2 3 1K
    • ב
    סוכרת הריון מה אוכלים בפסח? סכרת הריון גבולית
  • בהמתנה //
    • אני על גבול סכרת הריון. מה שאומר שהרופא אמר לי לשמור ונתן הנחיות כלליות אבל לא הפנה מעבר לזה לייעוץ נוסף.
    ואני תוהה מה אוכלים בפסח- בעיקר תחליף למצה ולתפו"א
    אני לא אוהבת כ"כ בשרי/ דגים. מדי פעם אוכלת קצת שניצל או קציצות עוף וזהו.
    ביום חול אני אוכלת הרבה קטניות- מרקים עם קטניות, מג'דרה, קינואה ,טופו
    חשבתי על פשטידות ירקות
    מה עוד יכול להשביע? במיוחד בארוחות בשריות מבושלות
    45 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דולר
    אני שבוע וחצי אחרי לידה שכל הריון הייתי עם סכרת והייתי עם סכרת עם אינסולין וליברה בהתחלה באמת...
  • 138 139 140 158K
    • ק
    דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?
  • קולי שמעת //
    • .
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, שמואלזון, טובבבבבבב ועוד 19 משתמשים22 //
    3K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המשורר מציקלג
    לטעות. זה אנושי לתעות, זה דיסלקציה לטאות, זה כמו איגואנה אבל יותר קטן
    הצג עוד…

    אשכולות דומים

  • 1
    • י
    שיתוף רעיונות לאתגרים בקהילת מאיירים
  • ישראל (שרוליק) //

    • לכל מאן דבעי!​


    להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

    אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

    (לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).​

    ​


    1. הצצה לעולם מקביל​


    בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.







    2. שני עולמות באותה תמונה​


    צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.







    3. הציור מתחיל – ואתה מסיים​


    התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.







    4. הכול בקו אחד​


    צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.







    5. ריאליזם פוגש סוריאליזם​


    בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".







    6. סיפור של רגע אחד​


    צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.







    7. אובדן ושלמות​


    בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.







    8. עיני הילד​


    צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.







    9. האובייקט רואה אותך​


    בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.







    10. רגע לפני הפגיעה​


    צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.







    11. השתקפות בלבד​


    בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.







    12. פרספקטיבה בלתי אפשרית​


    צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.







    13. מנקודת מבטו של חיידק​


    צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.







    14. המבט מתוך הכלי​


    בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.







    15. צייר כאילו אתה עף​


    בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.







    16. המראה מבפנים​


    צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.







    17. החפץ שהוא השאיר​


    צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.







    18. שיחה ללא קול​


    צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.







    19. עוקב מרחוק​


    הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.







    20. משהו שחסר בשרטוט​


    צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.







    21. מכתב שלא נשלח​


    צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.







    22. רק משטחים – בלי קווים​


    צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.







    23. מונו-מודע​


    בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.







    24. שקט והפרעה​


    בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.







    25. המרחק כעיקרון​


    המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.







    26. הפינה כאמצע​


    מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.







    27. כל מה שאסור​


    בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: חנה סלמה ו-שמעון שפירא2 //
    0 תגובות
  • 6 7 8
    • נעול
    7K
    • S
    התייעצות תודעת שירות: כל דאלים גבר
  • skeptic //
    • הנה לכם תיאור מקרה בשינוי ובטשטוש מגדרים, מגזרים, ושאר פרטים מזהים. הטלפון הסלולרי שלי (להלן: הפלאפון) שבק חיים לכל חי, ובשל העובדה שהתיקון שלו עולה בדמים מרובים וכן הוא שייך לדור 3 הגוסס, שמתי פעמי אל חנות פלאפונים בעירי הקטנה.

    בבואי אל הקיטון הצנוע שבו שוכן החנות, התגלה בפני מוכרן נחמד וידידותי למשתמש, שהיה עסוק בלהבהיר ולהסביר לקונה כלשהו את החסרונות והמעלות של המכשיר הספציפי שאותו הוא ביקש לקנות. נעמדתי בצד ממתין בסבלנות לתורי. אך ההסבר התארך מאחר שהקונה החליט לנייד כמה מספרים לחברת סלולר אחרת על מנת לקבל הנחה על קניית הפלאפון, (גלוי נאות: אף אנוכי תכננתי לעשות זאת) המשכתי להמתין בסבלנות לתורי.

    תוך כדי התרחשות הניוד התגלעו מספר תקלות שפתרונן נמשך משך כמה דקות ארוכות נוספות, עדיין המתנתי בסבלנות לתורי, ובינתיים אף נוספה אחרי לקוחה נוספת שהמתינה לקבל שירות כלשהו. לאחר פתרון כל התקלות, הפעלה מחדש של מסוף האשראי וחתימה על תעודת האחריות, נפנה הלוקח המאושר לצאת מן החנות ופלאפונו בידו.

    והנה רק פונה אלי המוכרן לשאול לרצוני, נכנס אל החנות איש נכבד לבוש בחליפה מוקפדת פאותיו וזקנו עשויים מעשה חושב, וכל כולו אומר כבוד האדם, הוא פוסע פסיעה גסה ומעודנת אל עבר הדלפק ותיכף מתחיל להנחית את שאלותיו, מה ההבדל בין 4x4 ל־5x5 והאם זה נכון שחברת QLYX וחברת Escolls הם בעצם אותה החברה שיש לה שני מותגים ובעצם אין שום הבדל טכני בין Q22 ל־6x6.

    אני לא יודע מה גרם לאיש הנחמד מאחורי הדלפק לענות לשאלותיו של הלה במקום לעזור לי. אבל ברגע שזה קרה, הסבלנות הנצחית שלי, שעזרה לי להמתין בתור במשך רבע שעה בלי לפלוט שום רמז לחוסר נחת או לשעמום גובר, אותה מידה מפוארת התאיידה ובמקומה הופיעו כעס ועלבון.

    אך היות שאני אדם ביישן (יש שיקראו לזה: פראייר או נמושה), מסוג האנשים שישלמו קנס שהם קיבלו מהפקח שלא בצדק ולוּ כדי לא להרים טלפון כדי להסביר או להתחנן. מאלו שאם אתה גורם להרגיש שאתה מאכזב אותם הם ייקנו ממך מקרר בשלושת אלפים ₪ מאותם טיפוסים שנכנסים לחנות מודדים חליפה ותוך חמש דקות הם בחוץ, למרות שהם לא לגמרי בטוחים שהדוגמא מוצאת חן בעיניהם והשרוול נראה להם קצר מדי, רק בגלל שהזבן אמר שזה בסדר. בגלל כל זה – לא דפקתי על הדלפק, לא צווחתי ולא צעקתי, גם לא אמרתי את דברי באסרטיביות – פשוט הלכתי משם.

    וזאת לא הפעם הראשונה, הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה בחיים שלי לא פעם, בכל מקום שבו נדרשים מרפקים כדי לקבל שירות אני פשוט הולך, ולכן יש חנויות שלעולם לא אכנס אליהם כמו אותה חנות שנמצאת ליד ביתי חנות מסוג "טמבור" (אין לי מושג מה המילה הזאת אומרת). וכשאני זקוק לכל מיני דברים שנמצאים בה, אני תמיד אצעד עשרים דקות כדי להגיע לחנות שנמצאת בצד השני של השכונה והיא יקרה יותר בעשרה אחוזים בממוצע רק כי אני יודע שאם אמתין בסבלנות, אני פשוט אקבל שרות.

    אני לא יודע כמה אחוזים מאנשי העולם יש להם אישיות מזעזעת כמו שלי, אבל גם אם אלו רק חמישה אחוזים תדעו לכם שאלו הלקוחות הכי טובים שתוכלו לקבל לעסק שלכם, רק תנו להם שירות כמו שאתם נותנים לאנשים שיודעים להתעלם מהתור, והם לא יעזבו את החנות שלכם לעולם. רק אל תדחו אותם מפני אנשים "חשובים ועסוקים" והם ייקנו אצלכם וישובו כלקוחות חוזרים, ולא יתלוננו (כמעט) על שום דבר, לא יבקשו הנחות, לא ישגעו אתכם חצי שעה ובסוף יצאו בלי לקנות.

    ולאותם אנשים שהם כמוני, שחוזרים הבייתה אחרי ביקור כזה ואין להם פלאפון עכשיו, כי הוא נשבר ולחנות היחידה בסביבה יש תודעת שירות של חדר אוכל בישיבה גדולה בליל שישי – נכון, אתם פגומים, אין לכם את כישורי החיים כדי להסתדר לבד בעולם הזה. אבל מי שמתעלם מכם, הוא לא רק פגום הוא גם טיפש.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: איציק הצדיק, מחשושה, חוכם ביום ועוד 187 משתמשים190 //
    140 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עמרם ספרא שם בדוי
    הכאב מובן, אך האם זה מצדיק להזיק לבעל הבית? סבורני שלא, עכ"פ וודאי שזה לא מעשה שצריך להתגאות בו...
  • 147
    • א
    שיתוף - לביקורת לא יכול להיות שכל העניין זה רק לחתום כרטיס, לסיים עוד יום, וללכת לישון
  • אסתיאר //
    • חשבתם פעם מהי המשמעות של החיים?

    בשביל מה אנחנו פה?
    מה המטרה בכל הסיפור הזה?

    לשם מה השם יתברך ברא אותי, אותך, ואת כל העולם כולו?
    למה? מה היה לו בזה?

    שנקום כל בוקר, נתפלל... נלך לעבודה, נחזור הביתה?
    בשביל זה?

    בשביל מה הוא השקיע כל כך הרבה,
    כדי שנעביר את החיים בעבודה, בעוד קצת כסף, בעוד שיחה, בעוד עוגה טעימה?

    עשרים שנה שאני עובדת.
    החיים בסדר, העבודה סבירה,
    אבל מה איתי?
    מה אני עושה שם?

    בשביל זה הוא שלח אותי לעולם?
    לעבוד במחשבים?
    לשבץ טבלאות ומספרים?
    להיות פקידת בנק, מורה, או במקרה היותר מוצלח, מנהלת חשבונות מוכשרת?

    זה כל מה שהוא רצה מהסיפור שלי?

    ואני?
    איפה אני בתוך כל זה?

    נכון, יש ערך למידות טובות.
    לא לבזבז זמן.
    לפרנס בית של תורה.
    ללמוד יחסי אנוש.
    בסדר, גם זה חשוב.
    אבל זה הכול?

    ובכלל...
    אתם מכירים את האנשים ההיסטריים האלה,
    שאם יש להם כמה דקות פנויות — הם משתגעים?
    חייבים להספיק משהו.
    העיקר שהזמן לא יעבור סתם.

    יש לי חברה כזאת.
    היום הכי טוב שלה ,זה יום שבו היא הספיקה לעשות הכי הרבה:
    שלחה פקסים, סגרה חשבון, לקחה הלוואה, עשתה קניות על הדרך,
    ענתה לאנשים, פתרה בעיות, תיקתקה הכול —
    נגמרה, פשוט נגמרה.

    אבל מבחינתה, זה היה יום מוצלח.
    כי היא עשתה.
    עשתה.
    עשתה.

    מה היא עשתה בדיוק? לא משנה.
    העיקר שעשתה.
    וזה נתן לה תחושת ערך.
    שהיא לא מבוזבזת. לא בודדה. לא מיותרת.

    וזהו? בשביל זה היא באה לעולם?

    והשבר האמיתי מגיע בגיל הפנסיה.
    כשהכול עוצר.
    כבר לא צריך אותך.
    לא טלפונים, לא מיילים, לא אנשים שרודפים אחריך.
    ופתאום , שקט.
    ריק.

    הבדידות, שעמדה בצד כל השנים — נכנסת עכשיו פנימה.
    ולאט־לאט, מתחילה לחסל.
    מבפנים.

    והאדם רץ מרופא לרופא
    אבל זה לא הגוף שכואב.
    זו הנשמה.
    הבדידות.

    ומה עכשיו?
    מה, זה הכול?
    איפה הדרמות?
    איפה החשיבות, היעדים, הלחץ?
    מה, אני כלום עכשיו?
    איש פנסיה וזהו?

    אז מי באמת אנחנו?
    למה באנו לכאן?
    מהי המטרה של כל הסיפור הזה?

    לא ייתכן שהשם יתברך הביא אותנו לעולם כדי שנהיה עבדים.
    לעבודה.
    לבית.
    למשפחה.
    לסביבה.

    לא יכול להיות שכל העניין זה רק לחתום כרטיס, לסיים עוד יום, וללכת לישון.

    נכון, צריך כסף.
    צריך להתפרנס.
    זה חלק מהחיים.
    אבל זה כל הסיפור?

    ובכלל —
    כמה פעמים עצרת לשאול את עצמך:
    מה עובר עליי עכשיו?

    מה טוב לי?
    מה אני רוצה באמת?

    ואם בכלל מותר לי לשאול את זה — או שזה לא רלוונטי,
    כי אני רק כלי.
    רק תפקיד.
    רק תוצאה.

    אז מה באמת חשוב בחיים?

    למה הוא ברא אותי?
    כדי שאעבוד מולו — או מול הבוס שלי?

    אז עבדתי.
    הייתי עסוקה.
    מצאת החמה עד צאת הנשמה.
    מלאת סיפוק.

    אבל מה באמת עשיתי?

    סגרתי פגישות?
    חתמתי טפסים?
    עשיתי פרויקט מוצלח?
    זה מה שעושה אותי שווה?

    ומה עם הלב שלי?
    הוא גם חלק בתמונה?

    עצרתי לבדוק מה קורה בתוכי?
    אם טוב לי?
    אם כואב לי?
    אם אני עייפה?
    אם אני זקוקה למשהו?

    מה משמח אותי מבפנים?
    מה מכאיב לי?
    מה מתסכל?

    איך אני מול הילדים שלי?
    מול האיש שלי?
    איך אני מול עצמי?

    ואולי — אולי הגיע הזמן לדאוג גם לעצמי,
    ולא רק לעולם כולו?

    כמה פעמים ביום את שואלת את עצמך באמת :
    "מה אני מרגישה עכשיו"?

    ועכשיו, השאלה העמוקה מכולן:
    מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית רק עם עצמך?

    לא עם הטלפון
    לא עם הרשימות,
    לא עם כל הרעש.

    רק את
    והלב שלך
    והקב"ה.

    זה לא חייב להיות במסע להודו.
    ולא בצימר בגליל
    זה יכול לקרות על ספסל בגינה.
    או רגע שקט במרפסת, כשהכול נרדם.

    פעם ביום.
    אפילו כמה דקות
    זו לא שאלה של זמן
    זו שאלה של רצון.

    רגע שבו את מסכימה להיות , רק את.

    בלי תפקיד
    בלי תואר
    בלי הספקים.

    כמה זמן צריך בשביל זה?
    כמה זמן לוקח לפגוש אותך באמת?

    לפעמים זה רבע שעה הליכה.
    לפעמים — לשבת מול חלון.
    לפעמים — פשוט לדבר עם הקב"ה.
    בלי מילים גבוהות.
    בלי ניסוחים.

    רק ככה:

    "ריבונו של עולם... לא יודעת. עייפה. רוצה להבין מה עובר עליי."

    ומשם — מתחיל קשר.
    רבי נחמן מברסלב קורא לזה "התבודדות".
    אבל זה לא באמת בדידות,
    זה הכי ביחד שיש.

    וכשנותנים לזה מקום,
    משהו מתעורר.
    הנשמה שעמדה עד עכשיו בשוליים —
    פתאום הופכת להיות המרכז.

    את לא רק חיה.
    את נוכחת.

    לא רק מתפקדת.
    אלא מרגישה.

    והמרוץ?
    הוא כבר לא שולט עלייך.

    כי את — זוכרת בשביל מה באת.


    ובאמת זה עניין גדול, כמו שכותב רבי נחמן מברסלב, "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. לקבוע לו".

    שנזכה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: CynicalExplorer, יהודיפשוט, מַיִם שְׁקֵטִים ועוד 16 משתמשים19 //
    0 תגובות
  • 3 4 5 4K
    • ג
    סיפור בהמשכים סיפור מתח בהמשכים – לביקורת
  • ג'יימס //
    • שלום וברכה אני באמצע לכתוב ספר מתח ואני מאוד מעוניין בביקורת.

    פרולוג

    טיסה 1142, ישראל – דובאי.

    זאת לא הייתה הפעם הראשונה שניר הטיס מטוס בנתיב הזה, מעל כל המדינות הערביות, אך הפעם תחושה עמומה בליבו לא נתנה לו מנוח.

    עיניו שטו מעצמן בין כל הנורות, רובם דלוקות בירוק, מצביעות על כך שהכל כשורה. כרגע.

    הוא הביט בטייס המשנה שבדק את מכשירי הניווט, ושם לב למבט מהורהר על פניו.

    "שגיב" ניר פנה אליו, "הכל בסדר?"

    "הכל מצוין, רק שצפויים מספר משקעים בהמשך הנתיב שעלולים להגביל את הראייה שלנו, לפי דעתי כדאי להסיט קצת את מסלול המטוס".

    חוסר ראות בטיסה הוא אחד הדברים המסוכנים ביותר, אשר בגללו מבטלים טיסות בקלות, וודאי שמשנים עבורו מסלול.

    "דווח למגדל" אמר ניר, מתחיל לראות מרחוק את המשקעים, מרגיש בליבו שוב את התחושה העמומה.

    שגיב הרים את מכשיר הקשר, ודיבר לפומית.

    "אל-על 1142 למגדל פיקוח, צפויים משקעים מולנו בנתיב".

    "מגדל פיקוח ל1142, יש אפשרות לחצות?".

    "עדיף שלא, מבקש אישור לנטות צפונה".

    "קיבלנו, מבצעים בדיקה, המתן לאישור".

    שגיב המשיך לתפוס את הפומית, ממתין.

    "מגדל פיקוח ל1142 יש אישור לשינוי נתיב צפונה במשך כחמישה קילומטרים".

    "קיבלנו".

    שגיב התיישב ליד ניר, מתעסק עם המכשירים, וביטל את פעולת הטייס האוטומטי.

    שני הטייסים הסיטו את המטוס מאזור המשקעים. הכל נראה תחת שליטה.

    "קחח... קחח..." קרקושים משונים נשמעו בקשר, קול מתכתי מקוטע.

    "שגיב, תבדוק את הקשר. אני בינתיים מפעיל מחדש טייס אוטומטי".

    שגיב הושיט את היד... ובאותו רגע חושך מוחלט. כל האורות כבו.

    ניר זינק במהירות, תופס חזרה את ההגאים שעזב עם הפעלת הטייס האוטומטי. בלי חשמל הטייס האוטומטי לא עובד.

    "מה קורה שם?" הוא הביט בתמיהה על המסכים הנורות והמכשירים. כולם שבקו חיים ללא התראה.

    "לא יודע, שום דבר לא מגיב" פאניקה נשמעה בקולו של שגיב, מנסה להפעיל מספר מכשירים.

    "שגיב, תתעשת עכשיו!!! תפעיל את מערכת הגיבוי!" קולו של ניר היה לחוץ, דחוף. התחושה העמומה מזכירה את קיומה.

    שגיב משך בכמה ידיות יודע שבמעשיו הוא שולף טורבינה שניזונות מהדלק ואמורה לספק חשמל חלופי.

    דבר לא קרה.

    הוא משך שוב ושוב, בפראות, ללא הועיל.

    "הטורבינה נשלפה?" עכשיו גם ניר הגיב בלחץ.

    "אין לי שום יכולת לדעת", שגיב נשמע אבוד. "כל המכשירים לא עובדים!".

    "אם הטורבינה לא עובדת, אז אנחנו בבעיה קשה, כי זה אומר שיכול להיות שיש שיבושים גם במנועים. וזו בעיה קצת יותר גדולה מהפסקת חשמל" שגם זו לא בעיה קטנה בכלל. הרהר ניר.

    דפיקות נשמעו על דלת תא הטייס.

    הנעילה של הדלת, שפועלת על חשמל לא עבדה, והדלת נפתחה בעוצמה, הדייל הראשי עמד בפתח.

    "מה קורה?" שאל בקול מבוהל, "הנוסעים מתחילים להיכנס לפאניקה". קולו מוכיח בבירור שהנוסעים הם לא היחידים שנמצאים בפאניקה. "למה החשמל כבה? הכל בסדר בטיסה? למה לא מודיעים לנו כלום?"

    "אין לי מושג", ניר אפילו לא הסתובב, שקוע ראשו ורובו בתוך המכשירים, "תגיד שזו תקלה זמנית, ושבינתיים יחבשו את מסיכות החמצן" הגיב בתמצות, טרוד מכדי להסביר יותר מזה.

    הדייל סב לאחוריו. מבין את הסיטואציה.

    "יש קשר עם המגדל?" ניר שאל בתקווה.

    "אין", שגיב הגיב בקצרה "כל דבר שפועל על חשמל לא עובד", הוא לקח נשימה עמוקה, והמשיך. "בלי קשר ובלי ניווט יש סכנה גדולה שנתנגש במטוסים אחרים". אמר את מה ששניהם ידעו. היסטריה מדברת מגרונו.

    "נכון, אתה צודק, אז תנסה להירגע ולבוא לעזור לי", ניר ניסה להגיב בקול רגוע, אך הלחץ נשמע היטב. "אנחנו נעלה את המטוס לגובה חמישים וחמש אלף רגל, גובה שמטוסים בדרך כלל לא טסים בו" הוא ניסה להרגיע את שגיב. לא רק שהוא מתמודד עם תקלה במטוס, הוא גם צריך להתמודד עם טייס משנה היסטרי. הרהר בתסכול.

    שגיב התיישב ידיו רועדות, אבל בכל אופן עזר לניר בהעלאת המטוס.

    "נראה שהמנועים מגיבים בסדר" אמר ניר בהקלה.

    אך שגיב לא התייחס לדבריו, שרוי בהיסטריה. "בגובה כזה החמצן מתדלדל, ואין חשמל שיזרים אותו בצורה נכונה" הוא התנשף, "ובכלל איך אתה רוצה שננחת בלי קשר עם המגדל?"

    "בדיוק לכן אמרתי לכולם ללבוש מסיכות חמצן" ניר לא נתן ללחץ ולבלבול להשפיע על פעולותיו. "ולגבי הנחיתה, כשנגיע לגשר, נעבור אותו".

    שגיב בלע את רוקו, "לא נשרוד הרבה זמן בלי קשר ובלי ניווט, וגם החמצן לא יספיק ליותר מדי".

    "אנחנו לא צריכים הרבה זמן, רק עד שהחושך יחליט שנמאס לו". הגיב ניר בציניות, "וכשהחמצן יגמר נרד שוב, בינתיים אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים".

    הבזק של אור, ניר מצמץ, שומע עשרות צפצופי אזהרה מתנגנים באזניו כמו ציפורי שיר. איך זה קרה? חלפה מחשבה בראשו.

    הוא הביט בכל המכשירים, שחזרו לפתע לפעול, מציגים התראות בקולות צפצוף חזקים.

    "מגדל פיקוח ל1142 הכל בסדר? איבדנו איתכם קשר".

    שגיב קרס על הכיסא, "הייתה לנו הפסקת חשמל כללית, עכשיו הכל נראה בסדר". נשף בהקלה.

    ניר חייך חצי חיוך. "אמרתי לך, תמיד יש סוף טוב, רק צריך לדאוג שנשאר בחיים עד שהוא יגיע".

    אבל הפעם החיוך של ניר היה חיצוני בלבד, התחושה הפנימית המשיכה להעיק עליו.

    זאת לא הייתה תקלה רגילה.

    בכלל לא.

    ...

    הבזק של אור לא צפוי סימא את עיני כולם. הנוסעים המבוהלים מצמצו בבלבול, תוהים לעצמם מה קרה עכשיו.

    האמיצים שבהם הורידו את מסיכות החמצן מפניהם, מנסים להרגיע את ליבם שפעם בעוצמה ובמהירות. לאט לאט כל הנוסעים הורידו את מסיכות החמצן באישור הדיילים, מבינים שהזמן שבו שהו בחשש על חייהם נגמר, משאיר אותם במערבולת רגשות.

    החוויה שחוו עכשיו היא לא חוויה שתשכח מהרה. הם לעולם יזכרו את ריח המוות הנישא באוויר ואת הפחד המוחשי כל כך שבעוד רגעים ספורים הם יצטרפו לחלקי מטוס בוערים בדרכם למטה.

    לחשושים נשמעו בכל רחבי המטוס והם רק התגברו והלכו, אנשים המנסים לפרוק את עוצמת הרגשות שחוו עכשיו, ברגעים המבעיתים ביותר בחייהם.

    אבל המהומה הגדולה ביותר התרחשה בקצה המטוס, דייל רחב ממדים דהר לכיוון מסוים כאשר בידו דפיברילטור גדול, בכיוון שאליו דהר היה דייל אחר שרכן מעל נוסע מבוגר וביצע פעולות החייאה בצורה מקצועית.

    "לזוז! מה זוזו כולם!" הדייל הרחב חיבר במהירות את המכשיר לגופו של הנוסע שהתמוטט במהלך התקלה, והפעיל אותו.

    גופו של המבוגר נרעד בעווית פתאומית, אך שום דבר לא יותר מזה.

    הוא הפעיל שוב, שולח פולס חשמל גבוה יותר, אך ללא הועיל.

    הדייל השני רכן שוב וביצע הנשמה במהירות, אבל שניהם ידעו, שלנוסע המסכן אין יותר מדי סיכויים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: שולמית..., vfvii, אליגזר ועוד 45 משתמשים48 //
    95 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רפאל תבורי
    עוד פעם. 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 בקיצור שטרודל ג'ימייל.
    הצטרפות לקהילת עורכי ומפיקי סרטים
    הצטרפות לקהילת עורכות ומפיקות סרטים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה