- הוסף לסימניות
- #1
בעקבות 'הדרשה' שפרסמתי באשכול הסמוך [שננעל כבר ב"ה..], בעניין פרסומות מתירניות וכו', קבלתי פידבקים רבים - הן בפורום והן בתיבה האישית. מאוד היה מחמם את הלב לראות את ההזדהות הגורפת עם המסרים הללו שהגיעה מכל קצוות הקשת. אני מניח שבפרטים השונים שהזכרתי יש דעות שונות, אבל על הכיוון הכללי כמדומני שהייתה הסכמה.
חשבתי לעצמי ברוח הימים האלו, שמן הסתם כל לחיצה על ה'שלח תודה' השפיעה אי שם בשמיים... כן, אפילו ניע זעיר של אצבע עם כוונה טובה, עושה משהו. עושה אפילו הרבה.
היו כמה וכמה פניות שאעביר את הדברים לאשכול נפרד כדי שיוכל להתפתח דיון בנושא. שקלתי אם לעשות כן, משום שאני מתאר לעצמי שבתוך דיון שכזה יוזכרו משרדים שונים ופרסומות שונות לגנאי, ואין לי כל רצון שהדבר ירבוץ על כתפי שזה עתה השתחררו ממשא השנה הקודמת..
מה עוד, שאני סבור שמדיון בסגנון זה לא תהיה כל תועלת. לא נוכל לתקן את העולם, ואם כך בשביל מה סתם לקטר וללכלך.
מאידך, אולי בכל זאת יש תועלת וצד חיובי בקיום דיון שכזה. למה לפספס.
אשר על כן, אני מעתיק כאן את ה'מאמר' ההוא בהשמטה של כל החלק ה'שלילי', ה'מתלונן', ומביא רק את החלק החיובי, בתקווה שיתפתח מכאן דיון פורה בכיוונים חיוביים.
ואם לא יתפתח....אז לא.
הנה ציטוט:
"אני חושב שעל אנשי התרבות:פרסומאים, כתבים, סופרים, מוזיקאים וכדו', מוטלת אחריות רבה מאד, הן בסור מרע - במידה מסויימת הם משפיעים על עיצוב דמותו של הדור הצעיר, שכן כאמור למבוגרים יש את המסננים המתאימים, אך לצעירים עדיין אין. ואם הגישה היא 'נהיה ככל הגויים' פלוס הלכה, נוצרת השפעה שלילית. כמו כן בעשה טוב – התרומה שאנשים אלו יכולים להביא לעושר ולעומק של ההויה התורנית והרוחנית היא רבה מאוד, ומהיבט מסויים הם יכולים להגיע ולהשפיע במקומות שדמויות תורניות אינן מגיעות – אם הם יפנו את כשרונם לאפיקים הללו.
אינני חושב שכדי להגיע לשיאים של יצירתיות צריך להיות איש 'פתוח', לא שמעתי על ציירים אמנים שיאמרו שנפגמה חדוות ועומק יצירתם בגלל התקרבותם ליהדות, להיפך, הם יספרו על מבועי יצירה שהחלו לפכות ממקום אחר בנשמתם. ישנם סופרים מוכשרים מאוד, שקריאת כתביהם עושה לך מה שלא עושה דרשת התעוררות של ימים נוראים, הם רק משתמשים בכלים אחרים. פובוצליסטים שנונים כמו חיים גרינבוים למשל, משתמשים בכלי היצירה שחנן אותם ה' – בכיוון הנכון. תחום הפרסום אינו צריך להיות שונה, אם מחליטים שלא רק ההלכה 'מגבילה', אלא גם הערכים, לא נגיע לפרסומים צורמים למיניהם, נמצא את הדרךלפרסם מותרות תוך שמירה על פרופורציה. ולא זו בלבד, אלא יהיה אף ניתן לרתום את ברק היצירה לכיוונים רוחניים בבחינת 'ויגזול את החנית מיד המצרי', ובטוחני שמרחב התמרון שם לא מצטמצם, כי אם להיפך, השמים הם הגבול".
אני נזכר עתה בפרסומת שרצה לפני כמה וכמה שנים, כמדומה של פרסום גל: "אומרים תהילים בשביל הנשמה". ייתכן שיבואו המבינים והידענים ויסבירו מה היה האינטרס מאחורי הפרסומת הזו, אך בעיני התמימוֹת זו דוגמא נהדרת של 'פרסומת בשביל הנשמה'. רעיון כל כך יפה, לתת את ה'מעשר געלט' - הן הכספי והן המחשבתי, ליצירת פרסומות מעין אלו, לזיכוי הרבים.
איך אומרים הדרשנים? "אני מדבר דבר ראשון לעצמי, ואם זה יעזור לשומעים – מה טוב. תחשבו איזו תועלת מקבל מי שמתעמק במחשבתו/דמיונו כדי ליצור מסר רוחני קולע וחד. כמה הוא חפר בנושא, שקל היבטים שונים שלו, עד שהחליט על על המילים הספורות והמדודות שיצאו לו בסוף. זה בונוס מעבר לזיכוי הרבים שיש בזה. טוב, אני מניח שאין כאן עשירים גדולים שיכולים לממן פרסומות כאלו. אז אתם יודעים מה, קודם תכינו אחר כך נראה מה הלאה..
והנה רעיון [בלתי מחייב]:
אני הולך בימים הקרובים לקנות ארבעת המינים. איך אתם משכנעים אותי לא להתקמצן, ולקנות את הכי מהודר והכי יפה.
או:
יש לי חנות לארבעת המינים. אני רוצה להוות כתובת למינים המהודרים ביותר בלבד, כאלו שמשלמים עליהם טוב..
אבל אני רוצה לקרוא לכל היהודים לקנות אצלי, שאף אחד לא יתקמצן. זה מתחלק לשני חלקים: יש בעלי יכולת שאני צריך לשכנע אותם ששוה לתת כסף בשביל מצווה. יש שאינם בעלי יכולת שעלי לשכנע אותם שהם לא יפגעו אם ישקיעו בשביל מצווה.
בתודה מראש...
חשבתי לעצמי ברוח הימים האלו, שמן הסתם כל לחיצה על ה'שלח תודה' השפיעה אי שם בשמיים... כן, אפילו ניע זעיר של אצבע עם כוונה טובה, עושה משהו. עושה אפילו הרבה.
היו כמה וכמה פניות שאעביר את הדברים לאשכול נפרד כדי שיוכל להתפתח דיון בנושא. שקלתי אם לעשות כן, משום שאני מתאר לעצמי שבתוך דיון שכזה יוזכרו משרדים שונים ופרסומות שונות לגנאי, ואין לי כל רצון שהדבר ירבוץ על כתפי שזה עתה השתחררו ממשא השנה הקודמת..
מה עוד, שאני סבור שמדיון בסגנון זה לא תהיה כל תועלת. לא נוכל לתקן את העולם, ואם כך בשביל מה סתם לקטר וללכלך.
מאידך, אולי בכל זאת יש תועלת וצד חיובי בקיום דיון שכזה. למה לפספס.
אשר על כן, אני מעתיק כאן את ה'מאמר' ההוא בהשמטה של כל החלק ה'שלילי', ה'מתלונן', ומביא רק את החלק החיובי, בתקווה שיתפתח מכאן דיון פורה בכיוונים חיוביים.
ואם לא יתפתח....אז לא.
הנה ציטוט:
"אני חושב שעל אנשי התרבות:פרסומאים, כתבים, סופרים, מוזיקאים וכדו', מוטלת אחריות רבה מאד, הן בסור מרע - במידה מסויימת הם משפיעים על עיצוב דמותו של הדור הצעיר, שכן כאמור למבוגרים יש את המסננים המתאימים, אך לצעירים עדיין אין. ואם הגישה היא 'נהיה ככל הגויים' פלוס הלכה, נוצרת השפעה שלילית. כמו כן בעשה טוב – התרומה שאנשים אלו יכולים להביא לעושר ולעומק של ההויה התורנית והרוחנית היא רבה מאוד, ומהיבט מסויים הם יכולים להגיע ולהשפיע במקומות שדמויות תורניות אינן מגיעות – אם הם יפנו את כשרונם לאפיקים הללו.
אינני חושב שכדי להגיע לשיאים של יצירתיות צריך להיות איש 'פתוח', לא שמעתי על ציירים אמנים שיאמרו שנפגמה חדוות ועומק יצירתם בגלל התקרבותם ליהדות, להיפך, הם יספרו על מבועי יצירה שהחלו לפכות ממקום אחר בנשמתם. ישנם סופרים מוכשרים מאוד, שקריאת כתביהם עושה לך מה שלא עושה דרשת התעוררות של ימים נוראים, הם רק משתמשים בכלים אחרים. פובוצליסטים שנונים כמו חיים גרינבוים למשל, משתמשים בכלי היצירה שחנן אותם ה' – בכיוון הנכון. תחום הפרסום אינו צריך להיות שונה, אם מחליטים שלא רק ההלכה 'מגבילה', אלא גם הערכים, לא נגיע לפרסומים צורמים למיניהם, נמצא את הדרךלפרסם מותרות תוך שמירה על פרופורציה. ולא זו בלבד, אלא יהיה אף ניתן לרתום את ברק היצירה לכיוונים רוחניים בבחינת 'ויגזול את החנית מיד המצרי', ובטוחני שמרחב התמרון שם לא מצטמצם, כי אם להיפך, השמים הם הגבול".
אני נזכר עתה בפרסומת שרצה לפני כמה וכמה שנים, כמדומה של פרסום גל: "אומרים תהילים בשביל הנשמה". ייתכן שיבואו המבינים והידענים ויסבירו מה היה האינטרס מאחורי הפרסומת הזו, אך בעיני התמימוֹת זו דוגמא נהדרת של 'פרסומת בשביל הנשמה'. רעיון כל כך יפה, לתת את ה'מעשר געלט' - הן הכספי והן המחשבתי, ליצירת פרסומות מעין אלו, לזיכוי הרבים.
איך אומרים הדרשנים? "אני מדבר דבר ראשון לעצמי, ואם זה יעזור לשומעים – מה טוב. תחשבו איזו תועלת מקבל מי שמתעמק במחשבתו/דמיונו כדי ליצור מסר רוחני קולע וחד. כמה הוא חפר בנושא, שקל היבטים שונים שלו, עד שהחליט על על המילים הספורות והמדודות שיצאו לו בסוף. זה בונוס מעבר לזיכוי הרבים שיש בזה. טוב, אני מניח שאין כאן עשירים גדולים שיכולים לממן פרסומות כאלו. אז אתם יודעים מה, קודם תכינו אחר כך נראה מה הלאה..
והנה רעיון [בלתי מחייב]:
אני הולך בימים הקרובים לקנות ארבעת המינים. איך אתם משכנעים אותי לא להתקמצן, ולקנות את הכי מהודר והכי יפה.
או:
יש לי חנות לארבעת המינים. אני רוצה להוות כתובת למינים המהודרים ביותר בלבד, כאלו שמשלמים עליהם טוב..
אבל אני רוצה לקרוא לכל היהודים לקנות אצלי, שאף אחד לא יתקמצן. זה מתחלק לשני חלקים: יש בעלי יכולת שאני צריך לשכנע אותם ששוה לתת כסף בשביל מצווה. יש שאינם בעלי יכולת שעלי לשכנע אותם שהם לא יפגעו אם ישקיעו בשביל מצווה.
בתודה מראש...
הנושאים החמים