השקעות קרנות ממונפות

  • הוסף לסימניות
  • #1
שאלה (קצת לא קשור)
אם אני רוצה לפחות בשנים הראשונות להגדיל סיכון. האם יש קרנות מחקות מדד ממונפות פי2 או 3?
ומה בעצם רמת הסיכון? (ואיך אני מחשב את זה אם נגיד אני ישים X% במסלול בסיכון מוגבר, שילך וירד אם הזמן)
תודה מראש למומחים היקרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שאלה (קצת לא קשור)
אם אני רוצה לפחות בשנים הראשונות להגדיל סיכון. האם יש קרנות מחקות מדד ממונפות פי2 או 3?
ומה בעצם רמת הסיכון? (ואיך אני מחשב את זה אם נגיד אני ישים X% במסלול בסיכון מוגבר, שילך וירד אם הזמן)
תודה מראש למומחים היקרים.
התחלתי בכתיבת מאמרים בנושא.
כתבתי כבר 4 פרקים
אתה מוזמן לקרוא ולהחכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תכלס
קראתי את הסדרה המחכימה של R הון והבנתי את הרעיון
מה שלא כתוב שם זה מה קורה למעשה, כיון שבשוק ההון באופן נורמלי אין ירידה רצופה של כמה שנים ויש יותר עליות רצופות, ובממונף חודשי השחיקה היא גם הרבה יותר קטנה.
ונקודה נוספת, שקונים נייר ממונף דרך ברוקר ולא בקופת גמל להשקעה וכדו', הסיכון לדעתי עוד פחות כיון שבאירועים דרמטים, כגון פריצת המלחמה באוקראינה שהורידה את השוק משמעותית לתקופה וכדו' שברור שיהיה ירידות בתקופה הקרובה אפשר למכור את הנייר מייד ואפי' לקנות שורט.
ולכן הסיכום מכל מה שקראתי במאמרים של Rהון וחומר שעברתי באיטרנט, אני מבין שקרנות ממונפות יכולות להיות מאוד שוות וכלל שאני מבין אפי' פסיבי, וודאי וודאי שאם קצת אקטיביות ניתן להרוויח עוד יותר. (קצת אקטיביות אני לא מתכוון לנסות לתזמן את השוק במדיוק, אלא בזמנים שצפוי וודאי ירידות, למכור ואחרי שירד 3-4 אחוז לקנות חזרה, ונכון שירד עוד אבל זה ממעזר מאוד את הנזקים.
הייתי שמח לשמוע אם אני מפספס משהו או טועה בנקודה כל שהיא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אלא בזמנים שצפוי וודאי ירידות, למכור ואחרי שירד 3-4 אחוז לקנות חזרה
אין ודאי במניות אפילו לא בפסיבי
אתה יכול לנסות יש סיכוי שתרויח ויש סיכוי שתפסיד
ככל שהסיכון גדול יותר כך גם הסיכוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין ודאי במניות אפילו לא בפסיבי
אתה יכול לנסות יש סיכוי שתרויח ויש סיכוי שתפסיד
ככל שהסיכון גדול יותר כך גם הסיכוי
אף אחד לא חושב שיש וודאי בשוק וזה שככל שיש יותר סיכוי יש יותר סיכון זה ברור.
השאלה שלי הייתה האם הידע והחשבון שלי לגבי קרנות ממונפות נכון ולא פיספתי משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שווה להציץ בפורום 'הסולידית' (גוגל) לגבי שאלות דומות
מינוף לא רק מגדיל רווחים, הוא מגדיל בטירוף את ההפסדים,
קראתי בגדול את החומר שיש שם
וודאי שמינוף מגדיל הפסדים, אבל כיון שהשוק באופן נורמלי עולה לא אמורים להפסיק כמו שלא מפסידים במחקה מדד הרגיל לא הממונף.
שוב השאלה שלי הייתה האם אני צודק שלאורך זמן זה יהיה ריווחי אם השוק לא בצורה דרמטית
מילא לאבד את המכנסיים, אבל כשאלו מכנסיים שלויתם מהבנק בריבית...

סתם אני חושב שאחד הכללים בהתנהלות כלכלית נכונה ובפרט בשוק ההון, שמשקיעים מכסף שיש לך, לא כסף שאין לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
המשך קריאה: ניסים טאלב (ספרים) "חשיפה לסיכון" "תעתועי האקראיות".
אין 'באופן נורמלי' בשוק. וגם במחקה מדד רגיל מפסידים.
הוא עולה והוא יורד, והמזל יכול לקלוע לירידות בדיוק כמו לעליות.
סולידיות מאפשרת להישאר בשוק לטווח מספיק כדי לחוות את שתיהן,
אקטיביות עלולה להעיף מהשוק אחרי ירידה, בלי להשאיר מרווח זמן לחכות לעליה.

והכלל 1+
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אין 'באופן נורמלי' בשוק. וגם במחקה מדד רגיל מפסידים.
אני חולק על הקביעה הזו, היסטורית השוק נמצא כל הזמן בעליה למעט פיקים כמו שנת 2000 2008 ו2022 חוץ מזה הוא כל הזמן בעליה ותמיד הוא מתקן את הירידות לאחר זמן, כך שבהחלט ניתן לקבוע כי באופן נורמלי השוק בעליה.
ויש לזה סיבה פשוטה כי באופן נורמלי הכלכלה בצמיחה, ולכן מדד כמו S&P שהוא לא סקטוריאלי בהחלט אמור להיות בגדול בעליה
אקטיביות עלולה להעיף מהשוק אחרי ירידה, בלי להשאיר מרווח זמן לחכות לעליה.
שוב אני מדבר על לתזמן את השוק ולנסות להרוויח מהעליות והירידות הקטנות שיש כל הזמן אלא על ירידות בעקבות סיבות אובייקטיביות, כמו שגילו את הקורונה המלחמה באוקראינה, וכדו שברור שהשוק הולך לירידות, אז אפשר בהחלט להספיק למכור ולקנות אחרי ירידה של כמה אחוזים וכך למזער נזקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
למעט פיקים
ע"ע השוק היפני שלא התאושש עד היום, והיסטוריה לא מנבאת דבר לגבי העתיד.
תאורטית- אפשר למזער נזקים, מעשית - הרגש/פוזיציה/עלות שקועה, גוברים על ההיגיון במרבית המקרים.

ונניח שיצאת בזמן (מיד בהכרזת המלחמה על ידי פוטין) מי אמר שתחזור בזמן? המטרה בשורה התחתונה היא לא למזער נזקים אלא לקצור רווח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ע"ע השוק היפני שלא התאושש עד היום, והיסטוריה לא מנבאת דבר לגבי העתיד.
תאורטית- אפשר למזער נזקים, מעשית - הרגש/פוזיציה/עלות שקועה, גוברים על ההיגיון במרבית המקרים.
כמובן שהדיון כולו נערך על השוק האמריקאי בכלל ומדד S&P בפרט שבעצם בעתיד הנראה לעין ואף מעבר לכך מייצגים את כלכלת העולם כולו, שהוא ניתן לומר בוודאות יצמח בטווח הארוך
ונניח שיצאת בזמן (מיד בהכרזת המלחמה על ידי פוטין) מי אמר שתחזור בזמן? המטרה בשורה התחתונה היא לא למזער נזקים אלא לקצור רווח.
כמובן שהמטרה להרוויח רק כתבתי שאפשר להרוויח עוד יותר אם קצת אקטיביות כך שבזמן הירידות ממזערים את הנזק, נא לקרוא מה שכתבתי פעם הבאה לפני התגובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מספיק אימפריות נמחקו היסטורית, מכדי להבטיח שארה"ב חסינה לנצח.
קראתי בתשומת לב. אקטיביות, בתוחלת, תביא לנזק יותר מלתועלת.
עדיין-
יש חוויה בהחלט באקטיביות, שיכולה להצדיק סיכון כסף, בתנאי שזוכרים שזו רולטה רוסית.
אפשר להרוויח מיליון בשלוש שנים, ואז להפסיד מיליון וחצי בשלוש שעות.
בעידן הדיגיטלי - הידע הרי מגיע לכולם בו זמנית, ואולי יקדים להגיע לאחרים?
אם כולם יברחו - לא בטוח שתספיק לצאת בהפסדים קטנים.

חוזרת על ההמלצה לעיין בשיטה של טאלב. לא מתאימה לכל אחד ליישום אך מאירת עיניים לגבי הדינמיקה בשוק ההון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למה בדירות כולם ממנפים ? הרי יתכן שגם זה ירד ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תכלס
קראתי את הסדרה המחכימה של R הון והבנתי את הרעיון
מה שלא כתוב שם זה מה קורה למעשה, כיון שבשוק ההון באופן נורמלי אין ירידה רצופה של כמה שנים ויש יותר עליות רצופות, ובממונף חודשי השחיקה היא גם הרבה יותר קטנה.
ונקודה נוספת, שקונים נייר ממונף דרך ברוקר ולא בקופת גמל להשקעה וכדו', הסיכון לדעתי עוד פחות כיון שבאירועים דרמטים, כגון פריצת המלחמה באוקראינה שהורידה את השוק משמעותית לתקופה וכדו' שברור שיהיה ירידות בתקופה הקרובה אפשר למכור את הנייר מייד ואפי' לקנות שורט.
ולכן הסיכום מכל מה שקראתי במאמרים של Rהון וחומר שעברתי באיטרנט, אני מבין שקרנות ממונפות יכולות להיות מאוד שוות וכלל שאני מבין אפי' פסיבי, וודאי וודאי שאם קצת אקטיביות ניתן להרוויח עוד יותר. (קצת אקטיביות אני לא מתכוון לנסות לתזמן את השוק במדיוק, אלא בזמנים שצפוי וודאי ירידות, למכור ואחרי שירד 3-4 אחוז לקנות חזרה, ונכון שירד עוד אבל זה ממעזר מאוד את הנזקים.
הייתי שמח לשמוע אם אני מפספס משהו או טועה בנקודה כל שהיא.
אני נתקל בקושי בהבנת הדברים
תבהירו
אתם מסתכלים בפרספקטיבה של שנים, חודשים או ימים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני נתקל בקושי בהבנת הדברים
תבהירו
אתם מסתכלים בפרספקטיבה של שנים, חודשים או ימים?
שנים, טווח ארוך מאוד 10-20 שנה
מה שנוגע אלי לחסוך לחתונות של הילדים ואני עוד צעיר עכשיו עוד לא 25
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מספיק אימפריות נמחקו היסטורית, מכדי להבטיח שארה"ב חסינה לנצח.
בנתונים שהעולם בנוי לפיהם היום אם ארצות הברית תקרוס או שזה יהיה תהליך מאוד מאוד ארוך שיהיה ניתן לזהות אותו זמן רב לפני. או בגלל מלחמה גרעינית שתשמיד את הכלכלה העולמית בכלל שאם העולם יתאושש ממנה יקח לו כמה עשרות של שנים
אפשר להרוויח מיליון בשלוש שנים, ואז להפסיד מיליון וחצי בשלוש שעות.
אי אפשר להפסיד סכום גדול כזה ב3 שעות ואפי' לא סכום קרוב אליו אם ההשקעה היא במדד וסכום ההשקעה הוא לא כמה מיליארדים, ולו רק משום שיש מנגנון שעוצר את המסחר אחרי ירידה של 20% באופן אוטומטי, וגם לא היה בהיסטוריה ירידה חדה כל כך ביום אחד ככל שבדקתי,
למה בדירות כולם ממנפים ? הרי יתכן שגם זה ירד ?
יש הבדל עצום בין מינוף במימון למינוף על ההשקעה עצמה, הוי אומר S&P X3, דברים פשוטים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שנים, טווח ארוך מאוד 10-20 שנה
מה שנוגע אלי לחסוך לחתונות של הילדים ואני עוד צעיר עכשיו עוד לא 25
כתבת על תזמון
יציאה מההשקעה בנפילה
ושורט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בנתונים שהעולם בנוי לפיהם היום אם ארצות הברית תקרוס או שזה יהיה תהליך מאוד מאוד ארוך שיהיה ניתן לזהות אותו זמן רב לפני. או בגלל מלחמה גרעינית שתשמיד את הכלכלה העולמית בכלל שאם העולם יתאושש ממנה יקח לו כמה עשרות של שנים
אל תבנה על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כתבת על תזמון
יציאה מההשקעה בנפילה
ושורט.
היציאה שדברתי עליה היא רק למקרי קיצון שבו יש כמעט וודאות (ואני ודע שבשוק ההון אין וודאות אבל בכל אופן יש דברים שהשכל הישר והנסיון מורים שהם מפילים את השוק לתקופה הקרובה, כמו מלחמה מגפה וכדו) שהמדד יפול הרבה, על זה אמרתי לצאת (ואפשר לקנות שורט לתחביב) ולחזור אחרי שיורד 3-4 אחוזים, או לחזור רק שמחיל לעלות (וכיון שיצאנו מיד אפשר לחזור במחיר נמוך יותר ממה שיצאנו)
אל תבנה על זה.
מה לעשות שככה ההגיון אומר, אף אימפריה מעולם לא נפלה בבת אחת מכלום, אפי' למצרים היה 10 מכות.

בכל מקרה לא הבעת את דעתך בנושא העקרוני האם זה נראה לך הפסד וודאי, או סיכון סיכוי גבוה אבל הגיוני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@מקצועי בלבד @moti!a הייתי שמח לשמוע את חוות דעתכם על הדיון כאן לגבי S&P ממונף לטווח ארוך מאוד של 10-15 שנה
תודה רבה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה
התחרות בשוק הגמל מחריפה: מור מציעה לחוסכים הלוואות במחיר רצפה

מור גמל ופנסיה מציעה הלוואות בריבית של 5.25%, הנמוכה בענף, שמשמעותה פריים מינוס 0.75%. שיעור ההלוואות שלה מכלל הנכסים גם הוא הגבוה בענף, ומהווה סיכון להפסד במקרה של הורדת ריבית, וירידת תשואה לכלל החוסכים

מור גמל ופנסיה, החברה־הבת של בית ההשקעות מור, צמחה בשנים האחרונות בקצב גבוה והפכה לחברת הגמל השלישית בגודלה, אך נראה שהיא לא מסתפקת בכך. לאחרונה היא יצאה במהלך שנועד, בין היתר, להגדיל את חלקה בענף ולצמצם את הפער שבינה לבין שתי השחקניות הגדולות בגמל — מיטב ואלטשולר שחם.

בחודשים האחרונים החלה מור גמל ופנסיה, שמנוהלת על ידי המנכ"ל אלדד צינמן, להציע לחוסכים בגמל הלוואות לכל מטרה בריבית של פריים מינוס 0.75%. כלומר, ריבית של 5.25%. מדובר בנוסחת הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה עד היום בענף הגמל. בשל גובה הריבית במשק, 4.5%, נומינלית לא מדובר על הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה בענף.

מור גמל ופנסיה מציעה לחוסכים הלוואה לצשך חמש שנים בגובה של עד 80% מהסכום שצבור בקופה שהכספים בה נזילים. אם הכספים אינם ניתנים למשיכה, כמו במקרה של קופות גמל פנסיוניות, אז רף ההלוואה המקסימלי עומד על 50% מהסכום הצבור.

ענף הגמל בישראל הוא ענף החיסכון השני בגודלו אחרי הפנסיה, וכלולות בו קופות גמל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הענף מנהל 970 מיליארד שקל, נכון לסוף יוני, כאשר חלק הארי של הכסף, 445 מיליארד שקל, מנוהל בקרנות ההשתלמות שהופכות נזילות לאחר שש שנים מפתיחת הקרן.

ההלוואות על חשבון הגמל הפכו פופולריות עם השנים, משום שרבות מחברות הגמל הציעו הלוואות בריבית של פריים מינוס 0.5%, וכאשר הריבית במשק היתה אפסית דובר על הלוואה בריבית אפקטיבית של 1.1%. לשם השוואה, הלוואה לכל מטרה שניטלת מבנק נושאת ריבית של פריים פלוס 3%. ההלוואות על חשבון הגמל היו משתלמות לשני הצדדים.

החוסך קיבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים, ולא היה זקוק למשוך כספי חיסכון למימון צריכה שוטפת, ואילו חברת הגמל קיבלה "הבטחה" שהלקוח יישאר איתה לעוד פרקי זמן ממושכים, שכן כל זמן שההלוואה לא נפרעה החוסך אינו יכול לעבור לחברה אחרת. וזאת כאשר מדובר בהלוואה בסיכון נמוך, משום שהריבית נמוכה וכספי החיסכון משמשים כעירבון.

וכך, בתחילת שנת 2022, כמה חודשים לפני שהריבית החלה לעלות, ההלוואות מקרנות ההשתלמות במסלול הכללי (המסלול הגדול ביותר במונחי היקפי נכסים בקרנות ההשתלמות, שבעצמן מנהלות את חלק הארי של הכסף בענף הגמל) הגיעו לשיא של 11 מיליארד שקל.

SylpOIoYex_0_0_1221_1471_0_x-large.jpg

אולם באפריל של אותה שנה הריבית במשק החלה לעלות, וזאת במטרה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה, והיא הגיעה עד לריבית פריים של 6.2%, וכך ההלוואות בגמל, שצמודות לפריים, הפכו ליקרות בצורה משמעותית.

במקביל, שני הגופים הגדולים בגמל, מיטב ואלטשולר שחם, הפסיקו להעמיד הלוואות לכל מטרה על חשבון הגמל, גם בשל מגבלות רגולטוריות. וכך, בעוד בשלוש השנים האחרונות היקף הנכסים בשוק הגמל צמח בכ־50% (ל־333 מיליארד שקל), היקף ההלוואות דווקא ירד בכ־20%, מה שמצביע על כך שחוסכים גם לא נטלו הלוואות חדשות, או לא יכלו לקבל אותן, וגם ביקשו לפרוע הלוואות שהפכו יקרות לפתע.

כאמור, מור היא כיום חברת הגמל השלישית בגודלה בענף ומנהלת נכסים בהיקף של 91.9 מיליארד שקל. מקדימות אותה מיטב (עם 114.7 מיליארד שקל) ואלטשולר שחם (עם 128.8 מיליארד שקל). בשנים 2023-2021 מור היתה הכוכבת של ענף הגמל בכל הנוגע להעברות כספים ממתחרים, וזאת, בין היתר, על רקע תשואות גבוהות ומערכת יחסים חמה עם סוכני הביטוח. בשנים האלו היא העבירה מהמתחרים לא פחות מ־41 מיליארד שקל.

בשנת 2024 התרחשה עצירה משמעותית, כאשר היא העבירה מעט פחות ממיליארד שקל. מתחילת השנה הנוכחית ועד סוף יולי,
היא העבירה מהמתחרים סכום של 6.5 מיליארד שקל נטו (כלומר, העברות בניכוי ניודים), מה שממקם אותה במקום השני בטבלת הגיוסים אחרי אנליסט, שהעביר נטו מהמתחרים 9.5 מיליארד שקל השנה. ייתכן שבמור מזהים את תחום ההלוואות ככזה שייתן רוח גבית למכונת הגיוסים שלהם, מה שיאפשר לחברה לצמוח עוד ואולי לאתגר את שתי מובילות הענף.

לפי הנתונים של קרן ההשתלמות במסלול הכללי של מור, נכון לסוף יולי, היקף ההלוואות שניתנו דרך הקרן מגיע לכ־1.5 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ־6.3% מנכסי הקרן. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין הקרנות של הגופים הגדולים במסלול הכללי.

גם במספרים מוחלטים מדובר על היקף גבוה, שני רק לזה של אלטשולר שחם (1.8 מיליארד שקל). אולם קרן ההשתלמות של אלטשולר מנהלת 34 מיליארד שקל במסלול הכללי לעומת 23 מיליארד שקל שמנוהלים במסלול הכללי אצל מור, ועל כן שיעור ההלוואות מהנכסים בקרן של אלטשולר שחם נמוך יותר.

בהתאם לכך, המתחרים בענף הגמל מפנים את תשומת הלב לכך שהמהלך של מור אינו נטול סיכונים. אחד הבכירים בענף אף אמר כי "אף חברת גמל אחרת לא היתה מסוגלת להעביר החלטה לתת הלוואה על חשבון הגמל בריבית כזו". את האמירה הזו הוא מנמק בכך שההלוואות האלו עשויות להפוך להניב תשואה נמוכה יותר כשהריבית תרד, מה שבסופו של דבר יפגע בתשואה לעמיתים.

המתחרים של מור, אגב, נוקטים אסטרטגיה שיווקית אחרת — הורדת דמי ניהול במטרה למשוך לקוחות. ואכן, הממוצע בענף עומד כיום על דמי ניהול של 0.6% בעוד דמי הניהול הממוצעים אצל מור עומדים על 0.7%.

אולם בענף יש מי שמסבירים את הרציונל של מור במהלך הזה באופן שונה, ורואים בהלוואות האלו השקעה לכל דבר שמהווה אלטרנטיבה לאג"ח קונצרניות בדירוג גבוה ואג"ח ממשלתיות. לפי בכיר אחר בענף, "ההלוואות לחוסכים מהוות נכס השקעתי משמעותי במור כבר שנים. מאז 2022, אז החלה הירידה בהיקפי ההלוואות על חשבון הגמל, חברת הגמל של מור דווקא חיפשה כיצד ניתן להגדיל את ההלוואות האלו, בניגוד למגמה.

במור רואים את ההלוואות האלו כהשקעה לכל דבר, שמעניקה ריבית שנתית של 5.25% עם סיכון אפסי לחדלות פירעון, משום שכספי החיסכון מהווים בטוחה להלוואה, והחוסכים יעשו הכל כדי לפרוע אותה. למעשה, אפיק ההלוואות על חשבון הגמל מהווה אלטרנטיבה להשקעה באג"ח קונצרניות בדירוג גבוה או באג"ח ממשלתיות. מבחינת מור, אם הריבית תרד בחדות, אז הדבר יבוא לידי ביטוי באותו האופן גם בנכסים חסרי סיכון אחרים דוגמת אג"ח ממשלתיות".

מור גמל ופנסיה, שבשליטת בית ההשקעות מור (66.3%) שנמצא בשליטת משפחות מאירוב ולוי, הציגה ברבעון השני רווח נקי של 17 מיליון שקל, פי 2 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון עלו ב־26% לעומת התקופה המקבילה, ל־151 מיליון שקל.

ב־12 החודשים האחרונים זינקה מניית מור גמל ופנסיה ב־208%, בעוד מדד ת"א־ביטוח ושירותים פיננסיים, שבו היא נכללת, ניתר ב־184.4% באותו הזמן. החברה נסחרת לפי שווי של כ־1.8 מיליארד שקל. היא הונפקה ב־2022 לפי שווי של 669 מיליון שקל לפני הכסף וגייסה כ־100 מיליון שקל, כך שהיא החלה להיסחר לפי שווי של 769 מיליון שקל.

כלכליסט
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה