רוצה להתייעץ בנושא טרמפיסטים

  • פותח הנושא cyp
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
למי שיש רכב גם צריך להסביר מה זה מי שאין לו רכב.
(יש לנו רכב, אבל אני בעלת עבר עשיר באוטובוסים, אז מבינה גם וגם :) :) )
אף אחד לא נולד עם רכב
גם לי פעם לא היה רכב
ואף פעם לא ביקשתי טרמפ כי זה יותר נח....
או לקחתי מונית / אוטובוס / או שלא נסעתי.....
ברור שלקחת נוסעים ברכב זה חסד עצום, אין על זה ויכוח
אנחנו המון לוקחים ומתנדבים בהסעות וכו'
אבל לפעמים זה פשוט הזוי!
לא נח לי בשעה הזו, אכפת לכם לצאת עוד רבע שעה? (אמיתי!)
אכפת לכם "רק" לבא דרך כאן, עם רכב זה הרי כמעט אותו דבר....
וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אוסיף על תגובתי הקודמת ואומר- שכאמא לילדים אני לא מרבה בכלל להשתתף בארועים מכל הסוגים!!! רק מתי מעט, ומחשבת טוב טוב את יציאותי! אבל לא אשתמש בתרוצים אלו (הילדים בוכים, הביביסיטר דוחקת) לנצל אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ושימו לב, כל מי שאיכפת לו מדבר שהוא לא ינצל אחרים.
אלו שבאים בדרישות, קשה מאד להגדיר שהם באמת זקוקים.

לעזור לשני זה תמיד חסד,
גם אם מרגיש לך ניצול....
והמון דוגמאות לכך:
לתת שיחת טלפון(מה, הם לא יכולים לקנות?)
לוותר על התור במכולת (כמו שאני חיכתי גם הוא יחכה...)
לקום באוטובוס (מה, גם לי קשה לעמוד!)
אף פעם את לא יכולה לדעת כמה עזרת לשני ואם הוא באמת היה חייב את העזרה,
מה שבטוח שהרווחת מצוה!!! (גם אם את מרגישה שזה ניצול!)
ואותי חינכו שמחסד אף פעם לא מפסידים!!!

כשאת מציעה - זה חסד, כשהוא דורש זה ניצול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
חסד זה ענין אישי וזה לא חיב להיות דווקא קל... אבל בטח את לא "חיבת" לעשות חסד. גם אין מינון מדויק. יש בעלי חסד, יש שעושים חסד לעתים קבועות ויש שפחות.
ואני עונה את הנל כי אני המון חושבת על הסוגיה הזו, יש את הטרמפים, יש את המבקשים דירות לשבת, יש את השכנה שמארגנת ארוחות לכל יולדת (וכמובן מגייסת גם את האחרות) ועוד המון פעמים שאנחנו נדרשים לעשות חסד ולא בא לנו, או שאנחנו לא יכולות, או שזה קשה מאד.
ואז הנקיפות מצפון....

אז אף אחד לא יכול לספור לך ולהגיד לך מתי כן, מתי לא, את צריכה לבחור.
בשביל להרגיש יותר טוב את יכולה פשוט להגיד לעצמך, לא מתאים לי לקחת טרמפים, אבל אני נותנת את הדירה בשמחה, או מארחת את ילדי השכנים, או מה שמתאים לך.
יכול להיות שאחרי שתחשבי תגידי לעצמך אולי כן כדאי לי להתאמץ על הטרמפים כי בתחומים אחרים כמעט לא יוצא לי לעשות חסד, אז אולי אתמאץ על הנישה הזו.

בקיצור, חסד, זה מכלול, זה בסדר לבחור את מה שנכון ומתאים לך, אבל לרב, וכמו שאת נשמעת, לא לעשות בכלל לא עושה לנו טוב, וחסד עם בני הבית כמובן שהוא קדם, אבל איך נרגיש כחברה אם כל אחד יעשה חסד רק עם בני ביתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לנו יש רכב ואני איתך, יש אנשים שאת מוכנה בכיף גם לעשות סיבובים בשבילם, כשזה מתאים וכשזה בא מרצונך. אבל אנשים שבאופן קבוע מחפשים לחסוך על חשבונך אפילו שרואים שזה לא כ"כ מתאים לך, גם אם הייתי עושה איתם חסד ולוקחת אותם - לא הייתי לגמרי שמחה בחסד הזה. כי יש פעמים שזה באמת ניצול.
סיבות כמו: התינוקת בוכה או צריכה אותך לידה/ בעלך ממהר והוא יאחר אם יעשה סיבוב/ מישהי בונה עליכם שכל פעם תעשו בשבילה סיבוב כדי שתגיע עד לפתח הבית/ את לא רואה את בעלך מספיק היום ואלה דקות חשובות בשבילכם לדבר ולהיות ביחד - הן לגיטימיות לגמרי!!!
כמובן שכל אחד והדרגות שלו, ומי שמרגישה שהיא מעדיפה לסבול אי נוחות מסויימת כדי שלמישהי אחרת יהיה נוח יותר - בשמחה ויש לה מצווה גדולה וחסד שלם.
ואני בטוחה שגם יש מקרים שלא ציינת שאת שמחה לעשות את החסד הזה, כשזה מתאים לך!
ומי יודע, אולי אם תמשיכי ככה ותהיי מודעת למצבים שבהם את מרגישה יכולה - הם יתרחבו ותהיי מוכנה לוותר על יותר בשביל לקחת מישהי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כשעושים טובה למישהו במקרה שמוגדר ניצול,
זה לא מעשה שנקבל עליו שכר כמו כל חסד אחר????

נראה לי הבעיה בניצול זה רק התחושה האישית, לא?
תקנו אותי אם אני טועה...

מה זה משנה אם זה ניצול או לא???

נח לך - תעשי לה טובה ותרויחי מעשה טוב,
לא נוח לך - את לא חייבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
תרשו לי להוסיף את מה שידוע לי בענין חסד
יצא לי פעם קצת לעיין בנושא..

אולי אני מחדשת לכם משהו
אבל חסד זוהי רק נתינה בלב שלם!
חסד זה לא לקחת מישהו ברכב כי רחמיי עליו
וכל הדרך להתכווץ' עם תינוק בוכה ולוותר על כמה דקות שיחה עם הבעל
צאו מזה
זה לא חסד
זה אולי השקטת יסורי המצפון
אולי בעיה של בהצבת גבולות נכונים.
לנשים רבות יש את הבעיה הזו של גבולות
אני פוגשת את זה המון סביבי בהרבה מקרים

לא נעים לסרב לכמה דקות של בייביסיטר אז היא אומרת כן
ואין לה טיפת של כח, אבל השכנה ביקשה רק "כמה דקות" אז איזה רוע זה לא להסכים..
ואת לוקחת את הילד , למרות שממש לא מתאים לך ומתעצבנת, וזה ממש לא בלב שלם
זה רק כי לא נעים לך, (וגם אולי כי תצטרכי בעתיד..)
תלמדו להגיד לא כשלא מתאים לכן!! תבינו שנתינה היא רק בלב שלם. אם את מוכנה בלב שלם לגמרי לתת מזמנך/מרכבך/מנוחיותך. כל השאר? זה הרגעה עצמית, חוסר יכולת לסרב או איך שלא תקראו לזה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
איך הייתן נוהגות?
כמה שאני מבינה אותך!
מצד אחד- לא בא לך לצרף כמה חברות לנסיעה האישית שלכם (כמעט וכתבתי 'נספחות')
בפרט שהתנאים בתוך האוטו לא הכי נוחים
מצד שני- לכי תשחקי אותה האישה הרעה של השכונה.
איך אני הייתי נוהגת?
לפי התנאים שאת ציינת לא הייתי מעלה חברה לרכב. בלי תירוצים ובלי התנצלויות
אומרת יפה שלא מסתדר לנו וממשיכה הלאה.
בדרך כלל אנחנו כן לוקחים טרמפיסטים כי יש לנו מקום ואין לנו כסאות זרוקים כמו אצלכם:)
ואת שעת האיכות שלי עם בעלי אני אשלים מאוחר יותר.
קרה לי מקרה די מעצבן.
כשיורד שלג או גשום במיוחד אני מוציאה את הילדים. אימא אחת התקשרה אלי ושאלה אותי אם
אוכל להסיע את הבן שלה הלומד יחד עם בני. כמובן שהסכמתי. למה לא?
הכנסתי אותם לרכב והתחלתי לנסוע לכיוון ביתו של החבר ואז הוא אומר לי: תיסעי לשם ולשם
כי אני צריך להוציא את בערלה ואת שימעלה מהגן.
אוקיי, הסכמתי. אם אני יכולה לחסוך לאימא הזו את הריצה בקור ובשלג אז למה לא?
לקחנו את בערלה ושימעלה, כולל את העגלה הכבדה שלהם והמשכנו בנסיעה.
ואז הוא אומר לי: רגע, מאמי הביאה לי רשימה לקנות בסופרמרקט של גרוס.
והוא הוציא דף ארוך.
למזלי בערלה שזה עתה נגמל מטיטול התחיל מיילל שהוא צריך דחוווווף לשירותים
אז הטסתי אותם מהר הביתה וסיננתי את המספר שלהם מהנייד שלי{כמעט...}
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
תרשו לי להוסיף את מה שידוע לי בענין חסד
יצא לי פעם קצת לעיין בנושא..

אולי אני מחדשת לכם משהו
אבל חסד זוהי רק נתינה בלב שלם!
חסד זה לא לקחת מישהו ברכב כי רחמיי עליו
וכל הדרך להתכווץ' עם תינוק בוכה ולוותר על כמה דקות שיחה עם הבעל
צאו מזה
זה לא חסד
זה אולי השקטת יסורי המצפון
אולי בעיה של בהצבת גבולות נכונים.
לנשים רבות יש את הבעיה הזו של גבולות
אני פוגשת את זה המון סביבי בהרבה מקרים

לא נעים לסרב לכמה דקות של בייביסיטר אז היא אומרת כן
ואין לה טיפת של כח, אבל השכנה ביקשה רק "כמה דקות" אז איזה רוע זה לא להסכים..
ואת לוקחת את הילד , למרות שממש לא מתאים לך ומתעצבנת, וזה ממש לא בלב שלם
זה רק כי לא נעים לך, (וגם אולי כי תצטרכי בעתיד..)
תלמדו להגיד לא כשלא מתאים לכן!! תבינו שנתינה היא רק בלב שלם. אם את מוכנה בלב שלם לגמרי לתת מזמנך/מרכבך/מנוחיותך. כל השאר? זה הרגעה עצמית, חוסר יכולת לסרב או איך שלא תקראו לזה..


מה המקור לכך שזה לא חסד?
נכון זה קשה ולא נח.
אבל כדי לעזור לשני החלטתי לוותר על הרצון והנוחות שלי ולעזור לו.

חסד זה רק אם רציתי לכתחילה ואני שלמה עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תרשו לי להוסיף את מה שידוע לי בענין חסד
יצא לי פעם קצת לעיין בנושא..

אולי אני מחדשת לכם משהו
אבל חסד זוהי רק נתינה בלב שלם!
חסד זה לא לקחת מישהו ברכב כי רחמיי עליו
וכל הדרך להתכווץ' עם תינוק בוכה ולוותר על כמה דקות שיחה עם הבעל
צאו מזה
זה לא חסד
זה אולי השקטת יסורי המצפון
אולי בעיה של בהצבת גבולות נכונים.
לנשים רבות יש את הבעיה הזו של גבולות
אני פוגשת את זה המון סביבי בהרבה מקרים

לא נעים לסרב לכמה דקות של בייביסיטר אז היא אומרת כן
ואין לה טיפת של כח, אבל השכנה ביקשה רק "כמה דקות" אז איזה רוע זה לא להסכים..
ואת לוקחת את הילד , למרות שממש לא מתאים לך ומתעצבנת, וזה ממש לא בלב שלם
זה רק כי לא נעים לך, (וגם אולי כי תצטרכי בעתיד..)
תלמדו להגיד לא כשלא מתאים לכן!! תבינו שנתינה היא רק בלב שלם. אם את מוכנה בלב שלם לגמרי לתת מזמנך/מרכבך/מנוחיותך. כל השאר? זה הרגעה עצמית, חוסר יכולת לסרב או איך שלא תקראו לזה..

הכל טוב ויפה.
את רק מחברת מדי מהר בין לא נעים לנו, לבין לא נעים לנו להגיד לא.
לקחת מישהו ברכב כי רחמיי עליו זה לא חסד? אז מה זה?

אז לא, לא נעים לי לקחת את הטרמפ. אבל להגיד לא זה גם לא הבעיה (לפחות לא של כולנו)
לפעמים אכן אגיד לא, אבל לפעמים (ממש לא תמיד) אני אגיד בלב: טוב, לא קל לי, לא כיף לי, אבל אנחנו לא פה רק בשביל הכיף ולעזור לאנשים זה חשוב מאד,אז לא נורא אתגבר ואעשה חסד.
בהחלט כשלא נעים עדיין אפשר לעשות חסד וזה לגמרי נקרא חסד ואפילו לפום צערא אגרא.
לא נעים לאמר לא זה נושא אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ושימו לב, כל מי שאיכפת לו מדבר שהוא לא ינצל אחרים.
אלו שבאים בדרישות, קשה מאד להגדיר שהם באמת זקוקים.



כשאת מציעה - זה חסד, כשהוא דורש זה ניצול.
לא מדויק.
כשמישהו דורש משהו, יחד עם זה שאת לא מוכרחה להיענות לו, הוא לא מבטל את החסד הקיים בעצם המעשה.
את לא מחויבת לדרישה, את כן יכולה לשקול אם זה רצון ה' ממך עכשו, ואם את מסוגלת לעמוד בו.
וכגודל היגיעה - גודל השכר.
אליהו הנביא לא נגלה לאמו של הבעש"ט כעני מנומס ועדין,
וגם אם לא אליהו הנביא בוא זה שבא ונדחף לך לאוטו, עדין אלוקים הוא זה ששלח אותו אליך, והוא זה שנותן לך כוח, ומצפה ממך להצליח במבחנים שהוא שולח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מה המקור לכך שזה לא חסד?
נכון זה קשה ולא נח.
אבל כדי לעזור לשני החלטתי לוותר על הרצון והנוחות שלי ולעזור לו.

חסד זה רק אם רציתי לכתחילה ואני שלמה עם זה?
זה פשוט טעות.
חסד זה בהחלט כן לפעמים לוותר על הנוחות שלך
אבל רק כשזה נעשה בלב שלם
בלי טיפת מרמור
עם יכולת לעמוד ולאמר
לא נח לי עכשיו
אבל אני עושה את זה מכל הלב
לא כי לא נעים לי לאמר לא
לא כי מה יחשבו עלי
לא כי מה יהיה כשאני אצטרך מההיא עזרה..
מקווה שהבנתם את ההבדל
הוא דק
אבל ענק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זה פשוט טעות.
חסד זה בהחלט כן לפעמים לוותר על הנוחות שלך
אבל רק כשזה נעשה בלב שלם
בלי טיפת מרמור
עם יכולת לעמוד ולאמר
לא נח לי עכשיו
אבל אני עושה את זה מכל הלב
לא כי לא נעים לי לאמר לא
לא כי מה יחשבו עלי
לא כי מה יהיה כשאני אצטרך מההיא עזרה..
מקווה שהבנתם את ההבדל
הוא דק
אבל ענק.
לא כתבת אותו מספיק דק.
חסד הוא לא רק בלב שלם.
כשעצם מעשה החסד הוא נכון וראוי, (ולא בגלל שאת טיפוס 2 באניאגרם - שלא יודע להגיד "לא")
אז הוא נשאר נכון וראוי. ומרמור וקושי לא מסיגים את גבולו.
ההבדל הדק והענק נעוץ בשאלה "למה".
כי לא נעים? כי אני נתביישת? כי אני רוצה ממנה טובה?
או כי אני יודעת שזה מעשה נכון וראוי. ומה שאלוקים מבקש ממני.

יש יהודי בקנדה בשם הרב עזריאל רייכמן.
בקנדה נמצא אחד המרכזים הגדולים בעולם לניתוחי לב, וכל מי שהיה שם, פגש את ר' עזריאל, ואת מסירותו היוצאת דופן בכל קנה מידה,
כל בוקר ההוא מגיע עם אוכל טרי לחולים ולבני משפחותיהם, לרופאים לאחיות, ולכל אנשי הצוות - כדי לקבל יחס מועדף לחולים היהודיים.
יש ימים שהוא צם בהם להצלחת ניתוחים.
מפעל ענק של איש אחד.
כל מי ששואל אותו על מעשיו. מסירותו. והפשטות שבה הוא פועל,
מקבל תשובה פשוטה ויפה כל כך -
אני רק פקיד של אלוקים, אם אני לא יעשה את העבודה טוב, יפטרו אותי, יחליפו אותי בטוב ממני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא כתבת אותו מספיק דק.
חסד הוא לא רק בלב שלם.
כשעצם מעשה החסד הוא נכון וראוי, (ולא בגלל שאת טיפוס 2 באניאגרם - שלא יודע להגיד "לא")
אז הוא נשאר נכון וראוי. ומרמור וקושי לא מסיגים את גבולו.
ההבדל הדק והענק נעוץ בשאלה "למה".
כי לא נעים? כי אני נתביישת? כי אני רוצה ממנה טובה?
או כי אני יודעת שזה מעשה נכון וראוי. ומה שאלוקים מבקש ממני.

יש יהודי בקנדה בשם הרב עזריאל רייכמן.
בקנדה נמצא אחד המרכזים הגדולים בעולם לניתוחי לב, וכל מי שהיה שם, פגש את ר' עזריאל, ואת מסירותו היוצאת דופן בכל קנה מידה,
כל בוקר ההוא מגיע עם אוכל טרי לחולים ולבני משפחותיהם, לרופאים לאחיות, ולכל אנשי הצוות - כדי לקבל יחס מועדף לחולים היהודיים.
יש ימים שהוא צם בהם להצלחת ניתוחים.
מפעל ענק של איש אחד.
כל מי ששואל אותו על מעשיו. מסירותו. והפשטות שבה הוא פועל,
מקבל תשובה פשוטה ויפה כל כך -
אני רק פקיד של אלוקים, אם אני לא יעשה את העבודה טוב, יפטרו אותי, יחליפו אותי בטוב ממני.
מרגש לקרא את שכתבת זה אלף כל.
אבל אני אסייג ויאמר
שיש (וזה מה שדובר פה באשכול)
מקרים ספציפיים, שהשאלה היא על עצם המעשה
האם הוא חסד או לא חסד.
האם זה מעשה חסד לקחת טרמפיסטים גם כשזה הזמן שלך לתפוס שיחה עם בעלך?
האם זה מעשה חסד לקחת תינוקת של השכנה כשאת מפורקת והילדים שלך גם צריכים תשומת לב של אמא?
עצם המעשה הוא חסד, שמירה על ילדי השכנה זה מעשה חסד
השאלה היא אם אח"כ יש לך בלב תחושת מרמור
ואת מרגישה שכמו כפו עליך את החסד הזה כגיגית
או שרצית והסכמת לעשות אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
זה פשוט טעות.
חסד זה בהחלט כן לפעמים לוותר על הנוחות שלך
אבל רק כשזה נעשה בלב שלם
בלי טיפת מרמור
עם יכולת לעמוד ולאמר
לא נח לי עכשיו
אבל אני עושה את זה מכל הלב
לא כי לא נעים לי לאמר לא
לא כי מה יחשבו עלי
לא כי מה יהיה כשאני אצטרך מההיא עזרה..
מקווה שהבנתם את ההבדל
הוא דק
אבל ענק.


אפשר מקור לכך שאם אני עוזרת למשהו וזה קשה לי מאד ולכן זה לא בלב שלם זה לא נקרא חסד?
נחמד מאד שאת חושבת כך.
אבל את כולנו חינכו לעשות חסד גם כשקשה.
נשמע לא הגיוני שזה נקרא חבד רק אם הצלחתי לעבוד על עצמי ולהיות שלמה במליון אחוז
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
מרגש לקרא את שכתבת זה אלף כל.
אבל אני אסייג ויאמר
שיש (וזה מה שדובר פה באשכול)
מקרים ספציפיים, שהשאלה היא על עצם המעשה
האם הוא חסד או לא חסד.
האם זה מעשה חסד לקחת טרמפיסטים גם כשזה הזמן שלך לתפוס שיחה עם בעלך?
האם זה מעשה חסד לקחת תינוקת של השכנה כשאת מפורקת והילדים שלך גם צריכים תשומת לב של אמא?
עצם המעשה הוא חסד, שמירה על ילדי השכנה זה מעשה חסד
השאלה היא אם אח"כ יש לך בלב תחושת מרמור
ואת מרגישה שכמו כפו עליך את החסד הזה כגיגית
או שרצית והסכמת לעשות אותו.
יתכן.
יתכן שלקחת טרמפיסטים על חשבון זמן האיכות הזוגי זה חסד.
יתכן שלקחת תינוק צורח של השכנה כשאת מפורקת זה חסד.
ויתכן שלא.
ולכן אלוקים חנן אותנו בבינה, ונתן לנו כיווני דרך לבחון את עצמנו ואת הדרך שבה אנחנו הולכים, ואת סולם הערכים שמוצב לנו.
ומי שלא משתמש במתנות הללו? הוא יכול לבקש טרמפ בזמן הכי לא מתאים, ועוד להעיר הערות.
הוא יכול לא להסכים להכניס מישהו לאוטו שלו נצח סלה ועד.
הוא יכול להסכים לקחת מישהו קבוע ולחכות לו עד שיגמור להפרד מכל בני המשפחה המורחבת וצאצאיהם.
משקל החסידות של הרמח"ל - מישהו פה מכיר?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #38
הוא חסר טקט בצורת הבקשה או כשנמצא איתך (נגיד טרמפ)
כי אם בצורת הבקשה אז אנ



אפשר מקור לכך שאם אני עוזרת למשהו וזה קשה לי מאד ולכן זה לא בלב שלם זה לא נקרא חסד?
נחמד מאד שאת חושבת כך.
אבל את כולנו חינכו לעשות חסד גם כשקשה.
נשמע לא הגיוני שזה נקרא חבד רק אם הצלחתי לעבוד על עצמי ולהיות שלמה במליון אחוז
איפה המקור לכך שצריך להרגיש "קדוש מעונה" איפה??
הקב"ה ציוה עלינו לרדוף חסד!
אין דבר חשוב יותר מחסד
וזה מוחלט על כולנו שחסד הוא אחד הערכים הכי חשובים ביהדות.
השאלה היא רק
מה הוא חסד???
חסד זה לא להיות קדוש מעונה. פשוט לא.
חסד זה משהו שאמור להשאיר בלב תחושה מעצימה, לא מחלישה.
כשאת באה לעשות מעשה של חסד, תעצרי שניה
תחשבי למה את רוצה לעשות את המעשה הזה, מאיפה זה בא?
מזה שאת רודפת חסד? מזה שאת רוצה עכשיו להיטיב עם עולמו של הקב"ה
או פשוט מכל מני סיבות אנוכיות של "לא נעים" ו "מה יגידו עלי" ו "מחר אני יצטרך את העזרה שלה.."
הובנתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
יתכן.
יתכן שלקחת טרמפיסטים על חשבון זמן האיכות הזוגי זה חסד.
יתכן שלקחת תינוק צורח של השכנה כשאת מפורקת זה חסד.
ולכן אלוקים חנן אותנו בבינה, ונתן לנו כיווני דרך לבחון את עצמנו ואת הדרך שבה אנחנו הולכים, ואת סולם הערכים שמוצב לנו.
ומי שלא משתמש במתנות הללו? הוא יכול לבקש טרמפ בזמן הכי לא מתאים, ועוד להעיר הערות.
הוא יכול לא להסכים להכניס מישהו לאוטו שלו נצח סלה ועד.
הוא יכול להסכים לקחת מישהו קבוע ולחכות לו עד שיגמור להפרד מכל בני המשפחה המורחבת וצאצאיהם.
משקל החסידות של הרמח"ל - מישהו פה מכיר?
תקשיבי
את העולם לא תחנכי
חסרי טקט היו ויהיו
מה שתוכלי לשנות זה את הגישה שלך וההתנהגות שלך כלפי הבקשות.
להציב גבולות במקומות שצריך.
בעצם, אולי אם תציבי גבולות במקומות שצריך,
אז תשני מישהו.. ;)
 
  • תודה
Reactions: cyp
  • הוסף לסימניות
  • #40
איפה המקור לכך שצריך להרגיש "קדוש מעונה" איפה??
הקב"ה ציוה עלינו לרדוף חסד!
אין דבר חשוב יותר מחסד
וזה מוחלט על כולנו שחסד הוא אחד הערכים הכי חשובים ביהדות.
השאלה היא רק
מה הוא חסד???
חסד זה לא להיות קדוש מעונה. פשוט לא.
חסד זה משהו שאמור להשאיר בלב תחושה מעצימה, לא מחלישה.
כשאת באה לעשות מעשה של חסד, תעצרי שניה
תחשבי למה את רוצה לעשות את המעשה הזה, מאיפה זה בא?
מזה שאת רודפת חסד? מזה שאת רוצה עכשיו להיטיב עם עולמו של הקב"ה
או פשוט מכל מני סיבות אנוכיות של "לא נעים" ו "מה יגידו עלי" ו "מחר אני יצטרך את העזרה שלה.."
הובנתי?


את חוזרת על עצמך כל הזמן
אולי את צודקת אז תביאי מקור.
ועכשיו לעניין.
החלק של לעשות חבד כי לא נעין או כי מחר אצטרך אותה וכו
הוא חלק מאד קטן מהמקרים ועל כך באמת ניתן לדון אם זה חסד או לא.
אבל לרב זה לא המצב.
הקושי הוא קיים והרצון לעשות למרות הקושי הוא בגלל חסד לא כי לא נעים, לא כי מה יגידו.
קשה לי ואם זה אני רוצה לעזור

למה זה לא חסד ושוב מה המקור
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הבאתי את הפאה שלי לפאנית (שהיא גם חברה שלי) לעבודת צבע,
פאנית שנחשבת למומחית בתחום,
הסברתי לה בפירוט והרחבה איזה צבע אני רוצה שיהיה בפאה,
כולל תמונות והדגמות שעמלתי לאסוף ושלחתי לה במצגת (!) כדי שלא יהיו פאשלות,
אבל--- היא לא הצליחה להגיע לגוון שרציתי ולכן ביקשתי ממנה שתנסה שוב,
ומכיוון שזה כבר היה אחרי תקופה ארוכה שילמתי על הצבע מחדש...
אבל גם אז שוב הצביעה לא נעשתה כמו שרציתי, ושוב הסברתי לה מחדש,
שלחתי לה תמונות חדשות להדגמה ו-- כמובן- לא יצא טוב.
מכיוון שזאת חברה שלי לא היה לי נעים להפסיק את הלופ הזה וללכת למישהי אחרת,
ובמיוחד שגם הוצאתי על זה מלאאא כסף, וחלק מהתיקונים היו עדיין במסגרת האחריות...
אחרי כמה פעמים של נסיונות כושלים היא הבטיחה שעכשיו זהו היא באמת קלטה מה אני רוצה והיא תקנה לי צבע מיוחד ותעשה איתו, כשבאתי לקחת את הפאה היא הייתה עצבנית עלי מאד,
היא אמרה לי שזהו יותר היא לא מוכנה להתעסק עם הפאה שלי,
היא פלטה משהו שלא הלך לה והיא הייתה צריכה לעבוד על זה שוב וזה לקח לה מלא זמן...
לא ממש הבנתי מה קרה ועל מה העצבים אם זה העבודה שלה, אבל שתקתי והבנתי שהיא לחוצה בגלל העומס שיש לה,
רק כשחזרתי הביתה הבנתי שקרה לפאה שלי משהו , היא פשוט נשרפה:(((((((
סוף כל שיערה קיבל צבע לבן שקוף מוזר וכל השליש האחרון של הפאה מזדקר החוצה כמו פאת קש, והסירוק לא מצליח להחזיק מעמד מרוב שהשיער "מת"
זאת פאה יקרה מאד, שיער טבעי, שעד עכשיו למרות הצביעות הייתה נראית מהמם! עד הפעם האחרונה שקרה משהו אבל לא הבנתי בדיוק מה.
היא אמרה לי מראש שהצביעות לא מייטיבות עם הפאה, אבל הפאה עכשיו פשוט גמורה!
יש לי רק פאה אחת, ואני אוכלת את הלב בכל פעם מחדש כשאני לובשת אותה.
עד עכשיו הדחקתי אבל זהו, נשבר לי.

שאלותי---
1. יש אחריות על שריפת פאה אצל פאנית? אם כן איך זה עובד?
2. מי קובע מה נחשבה לנזק?
3. זה קרה למישהי שתוכל להעשיר אותי מנסיונה?
4. האם זה שהיא אמרה לי שהצביעה לא מייטיבה עם הפאה זורק עלי את האחריות?
5. במקרה והיא צריכה לשלם עליה, איך מחשבים את הערך של הפאה?

אגב, עדיין לא דיברתי איתה על זה, ניסיתי לסרק אותה שוב וקיוויתי שאולי זה רק הסירוק האחרון שהיה גרוע, אבל כמובן שהתבדיתי, הפאה סיימה את תפקידה בעולם. אני רוצה לבוא אליה כשאני מוכנה, בעיקר שמדובר בחברה. כל מידע יעזור לי.

תודה עצומה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה