Serrgy Hirsch
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #61
@רוגעל'ה
אשתדל להגיב לפי הסדר, מקווה שאני אצליח להבהיר את עצמי, כי הנקודה חשובה מאוד!!
א.לפעמים הילד בוחר בזה מעצמו לא ממקום שטוב לו, אלא ממקום שהוא רוצה הצלחה, וזה מספק לו את זה
כמו כל הנאה רגעית, שהילד רוצה בה אבל היא לא בהכרח טובה לו, כמו ממתק או בילוי- בדיוק כך הילד ירצה ריטלין- כדי להצליח מהר, זה פתרון קל ויעיל, אבל עם תופעות ארוכות טווח לפעמים הרסניות!! לפעמים את זה בדיוק צריך למנוע ממנו [כמה שזה נשמע אבסורדי],
אגב, לפעמים ההורים והמחנכים רוצים בדיוק כמו הילד, הצלחה מהירה וקלה על חשבון תופעות ארוכות טווח, תחשבו על זה...
ב. לגבי הדימוי העצמי זה באמת מורכב, ז"א זה שהוא מרגיש הצלחה בלימוד או הצלחה בסילוק המפריעים, לא אומר שהוא ימשיך לחשוב על עצמו דברים טובים, זה יכול לגרום למחשבה של "אני לא מסוגל להתגבר בעצמי על המפריעים, וכו', חווית ההצלחה היא לא חזות הכל בדימוי העצמי, ובעומק הדבר, לפעמים שואל את עצמו ילד ממש צעיר,[אולי לא בשפה הזו...] מי אני?, מה היכולות שלי באמת?, האם אני נכה בצורה מסויימת? וכשזה מגיע לבחורי ישיבות השאלות נהיות קשות פי כמה, מה הקשר שלי לתורה? ומה רוצים ממני? שכל היום אני אקח ריטלין בשביל להיות יותר מחובר לקב"ה???
ג.בנושא הדכאונות רוב האנשים מדווחים על חוסר חברתיות משמעותית כשהם לוקחים ריטלין [יש ילדים שהם פשוט פחות חברותיים], בהמון מקרים זה גובל בדכאון קטן ל4 שעות, הרופאים אפילו לא מגדירים את זה כתופעות לוואי חריגות ומבחינתם זה בסדר, רק שמבחינת הילד לטווח הארוך זה מחיר שהוא לא מוכן לשלם, ושוב, כל דבר כזה צריך הבנה לטווח ארוך!!! דבר כזה לא נמדד בחודשיים אלא בחמש\ שמונה שנים, שלפעמים יכולים להיות בעלי השפעה הרסנית על הילד, גם אם כרגע הכל "דופק"!!!
ד. זה לא המקום לדיון, אבל הנושרים שאני מכיר, [הייתי תקופה בישיבת דרך ה'...."] לקחו ולקחו ריטלין, מכל הסוגים,
אין אחד שלא התפתה לזמן קצר למחשבה שאולי אני אקח כדור קטן ואהיה המצוין של השיעור... כולם רצו פעם להצליח... כנראה שפידבקים מהצוות ומההורים על הצלחה בלימוד לא מספיקה בכלל..., והם צודקים לגמרי! ההצלחה שלהם לא יכולה להיות תלויה בריטלין, ואם החליטו לפדבק אותם רק אם הם הצליחו בלימוד, לא פלא שהם קיבלו תלות דתית בריטלין, ובלימוד הגמרא בכלל..
ה. צריך להבדיל בין בחורי ישיבות לבנות, בחורי ישיבות כל היום לומדים, האתוס המרכזי הוא חיבור לרוחניות, למצוות, וליראת השם היא על ידי לימוד תורה [גמרא] כל יום כל היום, בשונה מבנות, ששם ההצלחה החומרית היא משנית לאהבת השם או ליראת שמיים\ צניעות וכו'
הדבר הזה גורם פער עצום אצל בחור עם בעיות קש"ר שצריך להתאמץ מאוד!! כדי ללמוד כל היום בשביל להיות יותר דתי.., קשה מאוד להישאר "מחובר" עם קושי כזה. [תנסו להסביר לבחור שה' אוהב אותו ומעריך את המאמץ שלו, ואת התפילה שלו גם אם הוא מצליח רק ב40%..]
וזה לדעתי אחד מגורמי הנשירה הקשים ביותר מעולם הישיבות, וזה קורע לב.
אשתדל להגיב לפי הסדר, מקווה שאני אצליח להבהיר את עצמי, כי הנקודה חשובה מאוד!!
א.לפעמים הילד בוחר בזה מעצמו לא ממקום שטוב לו, אלא ממקום שהוא רוצה הצלחה, וזה מספק לו את זה
כמו כל הנאה רגעית, שהילד רוצה בה אבל היא לא בהכרח טובה לו, כמו ממתק או בילוי- בדיוק כך הילד ירצה ריטלין- כדי להצליח מהר, זה פתרון קל ויעיל, אבל עם תופעות ארוכות טווח לפעמים הרסניות!! לפעמים את זה בדיוק צריך למנוע ממנו [כמה שזה נשמע אבסורדי],
אגב, לפעמים ההורים והמחנכים רוצים בדיוק כמו הילד, הצלחה מהירה וקלה על חשבון תופעות ארוכות טווח, תחשבו על זה...
ב. לגבי הדימוי העצמי זה באמת מורכב, ז"א זה שהוא מרגיש הצלחה בלימוד או הצלחה בסילוק המפריעים, לא אומר שהוא ימשיך לחשוב על עצמו דברים טובים, זה יכול לגרום למחשבה של "אני לא מסוגל להתגבר בעצמי על המפריעים, וכו', חווית ההצלחה היא לא חזות הכל בדימוי העצמי, ובעומק הדבר, לפעמים שואל את עצמו ילד ממש צעיר,[אולי לא בשפה הזו...] מי אני?, מה היכולות שלי באמת?, האם אני נכה בצורה מסויימת? וכשזה מגיע לבחורי ישיבות השאלות נהיות קשות פי כמה, מה הקשר שלי לתורה? ומה רוצים ממני? שכל היום אני אקח ריטלין בשביל להיות יותר מחובר לקב"ה???
ג.בנושא הדכאונות רוב האנשים מדווחים על חוסר חברתיות משמעותית כשהם לוקחים ריטלין [יש ילדים שהם פשוט פחות חברותיים], בהמון מקרים זה גובל בדכאון קטן ל4 שעות, הרופאים אפילו לא מגדירים את זה כתופעות לוואי חריגות ומבחינתם זה בסדר, רק שמבחינת הילד לטווח הארוך זה מחיר שהוא לא מוכן לשלם, ושוב, כל דבר כזה צריך הבנה לטווח ארוך!!! דבר כזה לא נמדד בחודשיים אלא בחמש\ שמונה שנים, שלפעמים יכולים להיות בעלי השפעה הרסנית על הילד, גם אם כרגע הכל "דופק"!!!
ד. זה לא המקום לדיון, אבל הנושרים שאני מכיר, [הייתי תקופה בישיבת דרך ה'...."] לקחו ולקחו ריטלין, מכל הסוגים,
אין אחד שלא התפתה לזמן קצר למחשבה שאולי אני אקח כדור קטן ואהיה המצוין של השיעור... כולם רצו פעם להצליח... כנראה שפידבקים מהצוות ומההורים על הצלחה בלימוד לא מספיקה בכלל..., והם צודקים לגמרי! ההצלחה שלהם לא יכולה להיות תלויה בריטלין, ואם החליטו לפדבק אותם רק אם הם הצליחו בלימוד, לא פלא שהם קיבלו תלות דתית בריטלין, ובלימוד הגמרא בכלל..
ה. צריך להבדיל בין בחורי ישיבות לבנות, בחורי ישיבות כל היום לומדים, האתוס המרכזי הוא חיבור לרוחניות, למצוות, וליראת השם היא על ידי לימוד תורה [גמרא] כל יום כל היום, בשונה מבנות, ששם ההצלחה החומרית היא משנית לאהבת השם או ליראת שמיים\ צניעות וכו'
הדבר הזה גורם פער עצום אצל בחור עם בעיות קש"ר שצריך להתאמץ מאוד!! כדי ללמוד כל היום בשביל להיות יותר דתי.., קשה מאוד להישאר "מחובר" עם קושי כזה. [תנסו להסביר לבחור שה' אוהב אותו ומעריך את המאמץ שלו, ואת התפילה שלו גם אם הוא מצליח רק ב40%..]
וזה לדעתי אחד מגורמי הנשירה הקשים ביותר מעולם הישיבות, וזה קורע לב.
הנושאים החמים