רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

  • הוסף לסימניות
  • #42
נחמי,
יש הבדל גדול בין דודה בת שתים עשרה, בת זקונים, עם אחינית שהיא פוגשת אחת ל...
ובין בת בכורה בת שתים עשרה, שאחריה בלי עין הרע, אחים ואחיות קטנים שנמצאים סביבה כל היום.

הבת שלי בת שתים עשרה - ובהחלט יכולה לקחת מדי פעם את אחותה בת השנתים לגינה לשעה, עם פלאפון והוראות בטיחות כל פעם מחדש.
כן, היא גם לוקחת אותה מהגן פעמיים בשבוע - כשהיא מסימת מוקדם, היא גם מקלחת אותה לעיתים נדירות, מאכילה אותה לפעמים, מלבישה, מסרקת, מטפחת (יותר ממני...)

בשורות טובות
חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1625763:
נחמי,
יש הבדל גדול בין דודה בת שתים עשרה, בת זקונים, עם אחינית שהיא פוגשת אחת ל...
ובין בת בכורה בת שתים עשרה, שאחריה בלי עין הרע, אחים ואחיות קטנים שנמצאים סביבה כל היום.

הבת שלי בת שתים עשרה - ובהחלט יכולה לקחת מדי פעם את אחותה בת השנתים לגינה לשעה, עם פלאפון והוראות בטיחות כל פעם מחדש.
כן, היא גם לוקחת אותה מהגן פעמיים בשבוע - כשהיא מסימת מוקדם, היא גם מקלחת אותה לעיתים נדירות, מאכילה אותה לפעמים, מלבישה, מסרקת, מטפחת (יותר ממני...)

בשורות טובות
חני

הדודה גרה במרחק 2 רחובות, ומגיע לבקר בערך פעמיים בשבוע.
ובבית ברור שאין שום בעיה שילדה בגיל הזה תטפל בילדים,

לגבי הגינה אני לא מסכימה עם זה,
שאני יושבת בגינה (ומשתעממת :)) ורואה את כל הבנות בנות 10-12 שומרות על השיירה אחריהן אני פשוט מרחמת עליהן. לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא בגלל שהופכים אותן לבנות בוגרות לפני הזמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
את פשוט מרחמת על הבנ"א הלא נכון. הילדים שלי מתחננים אלי: אמא, את מרשה לי לשמור על -- בגינה?
וגם אם נאמר שזה לא מרצונם הטוב, עדיין רחמיך מיותרים, יש ענין של חינוך לנשיאה בעול ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
טוב, זה כבר יהפוך לויכוח חסר תועלת כמה ובמה ילדה בת 10-12 צריכה לשאת בעול.

בעיני היא לא צריכה לקבל אחריות על ילדים.
על כביסה למשל, זה סבבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נכתב ע"י יונה יונה;1625785:
הדודה גרה במרחק 2 רחובות, ומגיע לבקר בערך פעמיים בשבוע.
ובבית ברור שאין שום בעיה שילדה בגיל הזה תטפל בילדים,

לגבי הגינה אני לא מסכימה עם זה,
שאני יושבת בגינה (ומשתעממת :)) ורואה את כל הבנות בנות 10-12 שומרות על השיירה אחריהן אני פשוט מרחמת עליהן. לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא בגלל שהופכים אותן לבנות בוגרות לפני הזמן.

אולי גם לא תרשי לילדים לאסוף משחקים/לסדר חדר/להוריד מהשולחן/להתלבש לבד ועוד ועוד, כי זה מבגר אותם לפני הזמן ?
איך הם ידעו לעשות את זה כל זה לבד בהמשך? אם לא יורגלו מקטנות ?
תדעי לך מניסיון! מי שעוזרת בבית, ובפרט מגיל קטן (לא בתור עול) אחרי זה הרבה יותר קל לה, ואחרי החתונה היא לא צריכה על כל "קישקוש" להתקשר לאמא/אחות לשאול מה לעשות...ומאבדת עשתונות מכל ג'וק..

אין מצב שפתאום בגיל 15 (זה גיל שכבר מותר?) היא תדע לעשות הכל, אם היא התרגלה לחיות כמו ציפור דרור אין מצב להשתנות פתאום.

ועוד משהו, האחריות באמת גורמת לילדים להיות יותר בוגרים, וזו מעלה גדולה! יש לה שיקול דעת יותר נבון, והם יודעים איך להתנהג בכל מיני סיטואציות בצורה טובה.
ההבדל בין ילד שלא עושה כלום לבין ילד שעוזר הוא עצום! מכל בחינה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
דווקא שמעתי מהרבנית נוישטט תחי' שסביבות גיל 12 הוא הגיל שילדה מסוגלת לקחת על עצמה אחריות. עד אז פשוט אי אפשר, ואמהות רבות טועות בזה. גם ילדה שעושה רושם בוגר ואחראי, בגיל 8, ואם היא בכורה אז בכלל... עדיין לא מסוגלת להיות אחראית.
האמא מתעצבנת: "למה לא יכולת להרים את הצעצועים, הכל אני צריכה לומר?"
אבל גיל 12 הוא הגיל שבו צריכים להתחיל להרגיל את הבנות לקחת יותר אחריות.
הרי זהו גיל שבהו הבת כבר מחויבת במצוות.
משמע, שהקב"ה ברא אותה באופן שבגיל זה כבר אפשר להטיל עליה עול.
כמובן, במינון הנכון, כמו בכל דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
רעיון להקלה:
ללכת לישון מוקדם.
כן, ברגעים אלו ממש אני נאה דורשת אך לא נאה מקיימת
ובכל זאת, היום שמגיע אחרי לילה עם שינה מספקת, רצוי לפני חצות, הוא יום הרבה יותר פורה ויעיל, עם הספקים טובים, פחות עייפות, לא זקוקים לשנת צהרים. הכל רץ ומחליק וזורם יותר בקלות.
עוד דבר שעוזר והקל עלי באופן אישי:
התעמלות, פעם בשבוע. אבל משהו חזק. זה מחזק את הגוף, ומעלה את איכות החיים ואז הכל נעשה קל יותר. הגוף מחזיק את עצמו ולא גורר את עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י יונה יונה;1625785:
לגבי הגינה אני לא מסכימה עם זה,
שאני יושבת בגינה (ומשתעממת :)) ורואה את כל הבנות בנות 10-12 שומרות על השיירה אחריהן אני פשוט מרחמת עליהן. לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא בגלל שהופכים אותן לבנות בוגרות לפני הזמן.
נחמי אני חולקת עליך מכל וכל!!!
למה רחמים???
את יודעת כמה שאני התחננתי לאמא שלי שתתן לי את האחריות על האחים הקטנים שלי?!
אני טיפלתי הלבשתי קילחתי הכל!!
אני זוכרת את אמא שלי אחרי אחת הלידות שהיא נתנה לאבא שלי הוראות כביסה
ואני פשוט לא נתתי לו ליגוע ורציתי לנהל אל כל הבית לבד בעצמי (והייתי בת 10)
זה אופי, וזה פשוט כייף!!
חבל לך על הרחמים (תשמרי אותם לאלו שלא מעצבות לפי הכללים ;):p)
אני יכולה להגיד לך היום שזה תרם לי רבות.
אני בטוחה שאם את רואה ילדה בגינה עם האחים שלה זה לא כי הכריחו אותה.
אין יותר כייף מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
היה נחמד לקרוא כאן את כולם... זה כ''כ נכון שמה שרואים מכאן, לא רואים משם.
שהייתי צעירונת (לא שעכשיו אני זקנה, אבל אין מה לעשות התבגרתי ב''ה בעוד כמה וכמה שנים...) שמרתי על הבת שלי הקטנה (הגדולה שלי...), והיה נראה לי חסר אחריות לתת לבת 12 גיסתי המוזיניקית לשמור עליה (איך היא תסתדר??). אח''כ לא הייתה לי ברירה, והייתי מוכרחה להעזר, והם דווקא הסתדרו מצויין ב''ה.
ואז גדלה הבת שלי, והיא הגדולה, הבוגרת האחראית. ונתתי לה לעשות כל מיני דברים שאחרים אולי פתחו עליי עיניים גדולות, אבל אני בתור אמא ראיתי שהיא מסוגלת בהחלט לעשות את זה.
וכאן רציתי להדגיש נקודה נוספת, ואולי קצת מצחיקה. אני הייתי הגדולה בבית, כמו אמא'לע קטנה. שמרתי על אחי הקטנים, ושאמא שלי ילדה הייתי כמו אמא קטנה בכל. וזה היה כיף ולא הייתי מסכנה, אלא מה שהתחתנתי וילדתי את הילדה שלי פתאום פחדתי יותר, ופתאום גיל 12 של גיסתי (אומנם מוזיניקית) היה נראה לי קטן (שכחתי כנראה שאני הסתדרתי מצויין!), ועוד משהו ששמתי לב, שהבת שלי הגדולה קצת בגרה ונתתי לה לעשות דברים (זה היה נראה לי מתאים לגילה), אבל פתאום הילדים אחריה שהגיעו לאותו גיל, פתאום הדברים האלה היו לי נראים לא מתאימים לתת אותם לילד בגיל הזה (למרות שלגדולה שלי זה התאים ועוד איך התאים).
המסקנה מכל זה: כל דבר לגופו, כל ילד לגופו, יש ילד שמתאים לו, ויש ילד שבשום אופן לא! וכן יש דברים שהראיה שלנו משתנה במשך החיים בהתאם לנתונים ובהתאם לפרספקטיבה שבו אנחנו עומדים...:)
אז שיהיה לכולנו יום טוב, ושנשמע מכולם רק בשורות טובות, ושיהיה לנו את השכל להבחין מה לעשות ואיך לעשות כראוי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לנושא האשכול
לתלות חולצות על קולבים במקום לקפל
ושאר הבגדים, חוצות טריקו,מכנסיים, סדינים, לא לקפל, רק לדחוף לארון וחסל
לא לבלוע אותי, אצל סבתי היו מגהצים את הפיג'מות והסדינים, ונראה לי שהמודה הזה כבר חלף מן העולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נו. ולובשים בגדים מקומטים?

נכתב ע"י מגדים;1625926:
לנושא האשכול
לתלות חולצות על קולבים במקום לקפל
ושאר הבגדים, חוצות טריקו,מכנסיים, סדינים, לא לקפל, רק לדחוף לארון וחסל
לא לבלוע אותי, אצל סבתי היו מגהצים את הפיג'מות והסדינים, ונראה לי שהמודה הזה כבר חלף מן העולם.

לא נראה לי מכובד...
מצטערת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י בסדר;1625671:
יונה יונה, נכון שזו בת ראשונה?
גם אני הייתי ככה פעם, היום ילדי שגדלו לא מאמינים לי כשאני מספרת שלא הרשיתי לדודים להחזיק אותם...
כל ילד עם האופי שלו והאחריות שלו והבגרות שלו. ורק לאחרונה שמתי לב עד כמה העזרות הקטנות לכאורה שלהם כ"כ עוזרות, לשמור על הקטנה למטה חצי שעה עד שאתארגן - זו עזרה עצומה, והם גם אוהבים את זה ומרגישים גדולים ואחראים. (ובהחלט זה לא מתאים לכל ילד! יש לי ילד שלא אתן לו לשמור על הקטנים אפילו לא עשר דקות, הוא פשוט לא מסתדר עם זה, מתאים יותר לתת לו לשטוף כלים, למשל)
סתם למען הקוריוז
יש לי בת שנולדה בהפרש של 6 שנים מאחותה הקודמת,
כשהתינוקת היתה כבת 1/2 שנה בתי התחננה שארשה לה להחליף טיטול וכמובן לא נתתי..
ואז היא שאלה אותי למה השכנה ממול כן מרשה לי ואפילו עשיתי אמבטיה! לתינוקת שלהם? בגיל 3 חדשים!
חשבתי שהיא מדמיינת, ואגב שאלתי את שכנתי והיא אישרה בפה מלא!
היא אמרה לי שאף אחת מבנותי הגדולות מבתך בשנה, שנתיים ושלש לא כזו אימהית "ומיומנת" כמו בתך!!!
ואף על פי כן!
אני לא נתתי גם לה ולבנותי האחרות לעשות את הדברים האלה בגיל כזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לגבי שמירה של בנות 10:
תלוי בזמן השמירה, ותלוי על כמה ילדים וגילם. תלוי מהי מידת האחרויות של בת ה10.

אם זו שמירה לפרק זמן של יותר משעתיים, על שיירת ילדים, ילדה בת 10 וכל יום- זה פשוט לא אחראי ובאמת רחמים על הילדה ועל אחיה.

אם זו שמירה של פעם בשבוע, שעה בגינה, בת 10 עם 2 ילדים בני 4 ו2, לא נראה לי שזה יכול להזיק לאף אחד.

כשזה משהו יומיומי ולזמן ארוך, זה באמת מאמלל את הילדה. היא לא האמא, וזה לא התפקיד שלה. גם לנו בתור אמהות לא קל לשמור כל יום על שני ילדים בגינה, שלא לדבר על 4 ילדים, ואין לנו היתר לזרוק את זה על בת ה10 שלנו.

זה גם תלוי באופי של השומרת ובאופי של הנשמרים. את בן השנתיים שלי אני לא שולחת לשכנים וכמובן לא לגינה בלעדיי לפרק זמן שעולה על חצי שעה.

אתמול הזמנתי להם ביבי סיטר ששמרה עליו יחד עם בת ה7 שלי בגינה לשעה. יותר מזה, לא הייתי נותנת. כי הוא לא טיפוס שיושב בעגלה. (וגם ככה הוא קיבל טרופית קפואה כדי שעד שהוא יגמור אותה תיגמר השעה ואבא שלו יספיק להגיע:)) את בת ה5 שלי אני מסוגלת לשלוח גם עם ילדה בת 10 לגינה למשך שעה וחצי. זה גיל שכבר לא חייבים שמירה צמודה, ובת ה10 לא צריכה לרדוף אחריה בגינה אלא רק לשים עין ולהיות מורגשת בשטח.

לכן זה תלוי בסגנון הילדים, באופי, בזמן, ובגיל.

(לא אשכח שני סיפורים: 1. ילדה בת 10 ששמרה על אחותה בת חודשיים בגינה. היה קריר, בת החודשיים לבשה ביביגרו דק, ובת ה10 נדנדה אותה בנדנדה ולא שהתה לבכיותיה. 2. הגעתי לחברה שלי להחזיר משהו, בת ה10 שלה היתה עם תינוק נודניק בן 5 חודשים וילדה בת שנתיים לבד בבית. התינוק לא הסכים להיות בעגלה, והיא כל הזמן היתה צריכה להרים אותו ולהרגיע. החברה לא מיהרה לחזור כי מבחינתה היא לקחה את בנות ה4 וה5, כך שמה הבעיה שהיא השאירה בבית את בת ה10 עם שני ילדים? כמובן שנשארתי שם עד שהאמא חזרה, וגם לי לא היה קל להתחיל כל הזמן להחזיק את התינוק על הידיים. אם לאמא לא קל, היא לא אמורה ללכת ולהפיל את זה על ילדתה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
יש לקנות בסופרים טבעות שמשחילים בהם את הגרבים , זה מעולה כשמסירים את הגרבים ישר ניחים את הטבעת או גומית שער קטנה ואז אין צורך לחפש זוגות ...
אצלי בסלון יש סלסלה יפה שמשתלבת עם הריהוט שבתוכה אני מניחה את הכביסה שצריכה גיהוץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
טוב אף אחת כמעט לא הזכירה
אבל ב"ה יש שותף במשפחה ואפשר להיעזר בו
ולא להפיל הכל עלייך כי רק את עושה "פיקס".

וזה אומר כלים, גיהוץ, בישול, קיפול כביסה....
כמובן מי שיש לו גישה, נכונות וזמן.

אבל העיקר זה להיות גמישה, גם אם הוא לא מקפל את החולצות בדיוק כמו הקיפול שלך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
המצעים של הילדים אצלנו בכלל לא רואים ארון. פעם בשבוע על הבוקר מורידים מהמיטות,
מכבסים, מייבשים (תלייה או מייבש בהתאם למזג האויר, הם כל כך דקים שמתייבשים בצ'יק), ולקראת הלילה חוזרים למיטות. גם בגדים לילדים, בעיקר בקיץ, המון פעמים מדלגים על הארון. בערב אחרי המקלחות - כביסה. במקום לתלות על החבלים אני פורסת לכל ילד סט בגדים על כסא פלסטיק קטן ובבוקר זה יבש ומוכן ללבישה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י תובנה;1626114:
טוב אף אחת כמעט לא הזכירה
אבל ב"ה יש שותף במשפחה ואפשר להיעזר בו
ולא להפיל הכל עלייך כי רק את עושה "פיקס".

וזה אומר כלים, גיהוץ, בישול, קיפול כביסה....
כמובן מי שיש לו גישה, נכונות וזמן.

אבל העיקר זה להיות גמישה, גם אם הוא לא מקפל את החולצות בדיוק כמו הקיפול שלך....

האמת שרציתי להזכיר אך פחדתי שיאכלו אותי פה...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י Shellykaz;1626149:
האמת שרציתי להזכיר אך פחדתי שיאכלו אותי פה...;)

מזכיר את הבדיחה:
אברך אחד רואה את חברו שוטף כלים,
שאל אותו: מה קרה שאתה שוטף כלים??
ענה לו: אצלנו בבית יש עזרה הדדית, היום אני עוזר לה עם הכלים, מחר היא עוזרת לי בכביסות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י מגדים;1625926:
לנושא האשכול
לתלות חולצות על קולבים במקום לקפל
ושאר הבגדים, חוצות טריקו,מכנסיים, סדינים, לא לקפל, רק לדחוף לארון וחסל
לא לבלוע אותי, אצל סבתי היו מגהצים את הפיג'מות והסדינים, ונראה לי שהמודה הזה כבר חלף מן העולם.

חוסכים אולי את הזמן של הקיפול,
אבל מבזבזים במקום זה זמן בחיפוש הפריטים בבוקר (הלחוץ גם כך).
מלבד זאת- חולצות טריקו ומכנסיים ש"נדחפים" לארון מתקמטים מאוד. ואז בבוקר צריך להוציא את המגהץ, שוב בזבוז זמן.

בדר"כ הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה.
(ולא שהארונות שלי כאלו מסודרים...:()
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה