רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

  • הוסף לסימניות
  • #61
נכתב ע"י Shellykaz;1626149:
האמת שרציתי להזכיר אך פחדתי שיאכלו אותי פה...;)

אף אחד לא יאכל אותך. כל אחד שתעשה מה שמתאים לה.
ברור שיש תקופות שצריך יותר עזרה, וצריך שיהיה מי שיעזור...

אני דברתי על שגרה סטנדרטית ורגילה מה אפשר לנסות ולהקל...
בלי לשעבד את הבעל... שזמנו יקר יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
קראתי באיזשהו ספר על אשה שלכל ילד יש שני סטים של בגדים כל יום מתכבס סט אחד ומולבש ביום שאחרי כך שאין בלאגן בארון יש שלוש מצבי צבירה 1, לבוש 2, בכביסה 3, בכיסא ליד המיטה מחכה ללבישה מחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
לא לגלוש בפרוג :rolleyes:
בוודאי לא בפורום איש את רעהו :p
אל תאכלו אותי...
מנסיון....
זה מתחיל מ"צריך" ו"דחוף" ו"ענייני" ועובר לבזבוז משווע של שעות על שעות ביום
לא, אני לא מושלמת בזה (הנה עובדה שאני כאן :rolleyes:)
אבל מי שמתלוננת על עומס-
תהיי כנה עם עצמך.
עוד משהו-
שמעתי פעם רעיון שמאד מאד עזר לי,
תעשי חשבון עם עצמך מהם הדברים שלוקחים לך הכי הרבה זמן ביום
ותבדקי מה מהם את יכולה להוריד
יהיו לך הפתעות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
נכתב ע"י דו סי לה;1626249:
לא לגלוש בפרוג :rolleyes:
בוודאי לא בפורום איש את רעהו :p
אל תאכלו אותי...
מנסיון....
זה מתחיל מ"צריך" ו"דחוף" ו"ענייני" ועובר לבזבוז משווע של שעות על שעות ביום
לא, אני לא מושלמת בזה (הנה עובדה שאני כאן :rolleyes:)
אבל מי שמתלוננת על עומס-
תהיי כנה עם עצמך.
עוד משהו-
שמעתי פעם רעיון שמאד מאד עזר לי,
תעשי חשבון עם עצמך מהם הדברים שלוקחים לך הכי הרבה זמן ביום
ותבדקי מה מהם את יכולה להוריד
יהיו לך הפתעות!!!


אמיתי מאד!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
נכתב ע"י יונה יונה;1625785:
שאני יושבת בגינה (ומשתעממת :)) ורואה את כל הבנות בנות 10-12 שומרות על השיירה אחריהן אני פשוט מרחמת עליהן. לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא בגלל שהופכים אותן לבנות בוגרות לפני הזמן.

הופכים אותן לבוגרות, ממש לא לפני הזמן. בת 12 היא נערה בוגרת בהחלט בשביל להטות שכם בבית. ולשמור על ילדים קטנים לשעה אחה"צ זה עול בהחלט נסבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י שחר עולה;1625903:
היה נחמד לקרוא כאן את כולם... זה כ''כ נכון שמה שרואים מכאן, לא רואים משם.
שהייתי צעירונת (לא שעכשיו אני זקנה, אבל אין מה לעשות התבגרתי ב''ה בעוד כמה וכמה שנים...) שמרתי על הבת שלי הקטנה (הגדולה שלי...), והיה נראה לי חסר אחריות לתת לבת 12 גיסתי המוזיניקית לשמור עליה (איך היא תסתדר??). אח''כ לא הייתה לי ברירה, והייתי מוכרחה להעזר, והם דווקא הסתדרו מצויין ב''ה.
ואז גדלה הבת שלי, והיא הגדולה, הבוגרת האחראית. ונתתי לה לעשות כל מיני דברים שאחרים אולי פתחו עליי עיניים גדולות, אבל אני בתור אמא ראיתי שהיא מסוגלת בהחלט לעשות את זה.
וכאן רציתי להדגיש נקודה נוספת, ואולי קצת מצחיקה. אני הייתי הגדולה בבית, כמו אמא'לע קטנה. שמרתי על אחי הקטנים, ושאמא שלי ילדה הייתי כמו אמא קטנה בכל. וזה היה כיף ולא הייתי מסכנה, אלא מה שהתחתנתי וילדתי את הילדה שלי פתאום פחדתי יותר, ופתאום גיל 12 של גיסתי (אומנם מוזיניקית) היה נראה לי קטן (שכחתי כנראה שאני הסתדרתי מצויין!), ועוד משהו ששמתי לב, שהבת שלי הגדולה קצת בגרה ונתתי לה לעשות דברים (זה היה נראה לי מתאים לגילה), אבל פתאום הילדים אחריה שהגיעו לאותו גיל, פתאום הדברים האלה היו לי נראים לא מתאימים לתת אותם לילד בגיל הזה (למרות שלגדולה שלי זה התאים ועוד איך התאים).
המסקנה מכל זה: כל דבר לגופו, כל ילד לגופו, יש ילד שמתאים לו, ויש ילד שבשום אופן לא! וכן יש דברים שהראיה שלנו משתנה במשך החיים בהתאם לנתונים ובהתאם לפרספקטיבה שבו אנחנו עומדים...:)
אז שיהיה לכולנו יום טוב, ושנשמע מכולם רק בשורות טובות, ושיהיה לנו את השכל להבחין מה לעשות ואיך לעשות כראוי....
לקחת לי את המילים מהפה
וחבל שילדות לא משתתפות בפורום
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
חוץ מהלבשה אישית אני מכבסת הכל על 30 מעלות וזה פחות מתקמט וגם נזהרת מיד להוציא מהמכונה ולתלות
אל תסקלו אותי אבל אני לא מגהצת חולצות, בעלי אומר שחבל על העבודה שלי הוא ממילא עם חליפה בכולל ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא קראתי את כל התגובות...
העצה שלי היא מיקוד.
שמנה לב כמה זמן יקר מתבזבז כשרצים ממטלה למטלה. מקלחים את הילדים ביחד עם בישולים ותך כדי דוחפים מכונה וכו' וכו'. המעברים האלה לוקחים זמן ומפחיתים את היעילות.
ולכן, כשאת עושה משהו תתמקדי עכשיו רק בו, תסיימי ואז תתחילי את המטלה הבאה.
ובכלל רצוי לעשות איזשהו סדר שכל יום בשבוע מתמקדים בענין אחר:
יום א' כביסות במרוכז
יום ב' בישולים כבר לכמה ימים
וכן הלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י מרדי;1626417:
לא קראתי את כל התגובות...
העצה שלי היא מיקוד.
שמנה לב כמה זמן יקר מתבזבז כשרצים ממטלה למטלה. מקלחים את הילדים ביחד עם בישולים ותך כדי דוחפים מכונה וכו' וכו'. המעברים האלה לוקחים זמן ומפחיתים את היעילות.
ולכן, כשאת עושה משהו תתמקדי עכשיו רק בו, תסיימי ואז תתחילי את המטלה הבאה.
ובכלל רצוי לעשות איזשהו סדר שכל יום בשבוע מתמקדים בענין אחר:
יום א' כביסות במרוכז
יום ב' בישולים כבר לכמה ימים
וכן הלאה
המעברים האלו הם חלק מהיכולות המופלאות של האשה. אצלי לפחות הם מגבירים את היעילות. למה לא להכין את הרצפה לשטיפה תוך כדי שהסירים על הכיריים והבגדים מסתובבים במכונה? רק גברים מתרכזים במשימה אחת עד הסוף, ולכן הם לא מסוגלים להיות עקרת בית:rolleyes:
אולי הכוונה היתה שרצים ממשימה למשימה בלי תכנון, וזה כבר משהו אחר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אני מכינה לי מטלות בראש, ומסמנת וי דמיוני על כל דבר.
לפעמים הבית מבולגן, אני צריכה לשלוח חומר דחוף במחשב, צריך לקפל כביסה ולעשות אוכל.
הבלבול הזה גורם לי לא להתחיל.
ולכן אני מחליטה מה דחוף.
קודם יש דד ליין של העבודה. אני מסיימת איתו או לפחות מתקדמת..
(אלא א"כ זה דורש ריכוז, ולכן קודם אסדר מהר את הבית).
אח"כ חשוב שהסלון יהיה מסודר, כביסה מקופלת אח"כ, ואוכל, כבר כמה זמן לוקח להכין עוף+ פסטה בסיר אחד? ואז סדר בכל הבית.
אם עוברים עם מטאטה כל יום, הבית מקבל ישר רושם מסודר שעוזר להמשיך לטפטפ אותו..
על כל משימה אני עושה וי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י יונה יונה;1625785:
לגבי הגינה אני לא מסכימה עם זה,
שאני יושבת בגינה (ומשתעממת :)) ורואה את כל הבנות בנות 10-12 שומרות על השיירה אחריהן אני פשוט מרחמת עליהן. לא בגלל שהן עובדות קשה, אלא בגלל שהופכים אותן לבנות בוגרות לפני הזמן.

נכתב ע"י יונה יונה;1625813:
בעיני היא לא צריכה לקבל אחריות על ילדים.
על כביסה למשל, זה סבבה.

אני חושבת שזה מאוד תלוי איך את מציגה את זה:
אם היא הולכת לשמור על הילד - אולי היא יכולה להרגיש מסכנה שהיא צריכה לקחת אחריות כבר מעכשיו.
אבל אם את אומרת לה לרדת עם הילד לגינה - זה אחרת לגמרי!
היא הולכת כדי להינות איתו... וכמובן, תו"כ שהיא מתארגנת - את מסבירה לה אלף פעמים שאת סומכת עליה, ושלא תעזוב אותו לבד וכו, אבל הגישה היא אחרת.

חוץ מזה, אני חושבת שילדה שיש לה אחריות על כביסות היא הרבה יותר אומללה, יהיה לה את זה מספיק כשתגדל.

יונה, כנראה שלך כיף לקפל כביסות, ועול בשבילך לשמור על ילדים - יש כאלו שאצלם זה הפוך,
אצל כל ילד צריך למצוא למה הוא מתחבר יותר, ולשתף אותו בזה, הוא יעשה את זה בכיף, ואת והוא תהיו מרוצים...

למה לחשוב על ילד שהוא אומלל כשהוא בכלל לא מרגיש כך???

ובקשר לעזרה של הבעל - העיקר אל תכריחו אותו, כל אחד והיכולות שלו לעזור - אל תקישו מבעל אחד לשני...
והכי חשוב - אם הוא לא עוזר לכם בגלל שהוא במקום זה עסוק בעבודת ה' - תזכרו שזה התפקיד שלו וזה התפקיד שלכן - ולא נורא אם הבית קצת פחות מפוקסס כל עוד זה איפשר לבעל לשבת יותר זמן ללמוד תורה (כמובן כל עוד זה בנורמה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לדעתי, בכל מקרה, אסור לאבד סדר עדיפויות.
כולנו עמוסות ב"ה, מי פחות ומי יותר, אבל חלק חשוב ועיקרי בתפקיד האשה הוא לנהל את הבית. זאת עבודת ה' שלנו.
הכרתי בית שבו האם היתה מאד מאד עמוסה, כן, עבדה קשות לפרנס בשלוש עבודות, ושלום הבית שלהם היה בסכנה מוחשית על רקע זה. בעל וילדים רוצים בית שנעים לחזור אליו.
לא ניקיון כפייתי, ולא פרפקט בשום דבר. אבל סביר, ואנושי, נקי ברמה סבירה.
ושום תירוץ בעולם לא מצדיק בית הפוך ומוזנח כי האמא עמוסה והיא מחפשת במה להוריד.
למי שכתבה על המודה שחלפה מן העולם לקפל כביסה.
זה לא נכון!
תחשבו עם איזו הרגשה הולך ילד ללימודיו, לאחר שהוא צריך לדלות את החולצה שלו מתוך המייבש או מתוך הערימה המגובבת בארון. והפוך, כשהבגדים מחכים לו על המדף שלו בארון, אור בעיניים, וסדר גם בראש.
וכן ביתר נושאי סדר וארגון.
(לא שה לא קורה אצלי פה ושם. זה קורה, אבל א. לעיתים נדירות ביותר, ב. אני יודעת שזה לא המצב האידיאלי ואני ממשיכה לשאוף להתארגן בצורה יותר טובה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י yaffat;1626595:
אני חושבת שזה מאוד תלוי איך את מציגה את זה:
אם היא הולכת לשמור על הילד - אולי היא יכולה להרגיש מסכנה שהיא צריכה לקחת אחריות כבר מעכשיו.
אבל אם את אומרת לה לרדת עם הילד לגינה - זה אחרת לגמרי!
היא הולכת כדי להינות איתו... וכמובן, תו"כ שהיא מתארגנת - את מסבירה לה אלף פעמים שאת סומכת עליה, ושלא תעזוב אותו לבד וכו, אבל הגישה היא אחרת.

חוץ מזה, אני חושבת שילדה שיש לה אחריות על כביסות היא הרבה יותר אומללה, יהיה לה את זה מספיק כשתגדל.

זה לא משנה מה אומרים לה,
זה משנה שבתכלס הילדונת הזו אחראית על אח שלה, אם הוא יאבד לה לכמה דקות תראו לי ילדה שלא תיבהל......

את חושבת שילדה שיש לה אחריות לקפל מכונה אחת בשבוע / לשטוף פעם בשבוע כלים היא נושאת בעול כבד מדי? הכונה שלי ממש לא היתה שהיא אחראית מהיום שיש לילדים בבוקר גרביים ובגדים....
בעיני ילדות לא צריכות לשאת בעול גדול מדי, לחנך לנשיאה בעול זה לסדר את החפצים האישיים שלה וכמה מטלות קטנות בשבוע,

מי שיולדת בת כדי שתהיה לה עזרה עם שאר השיירה אחריה היא רכושנית ושתלטנית.
נס שאני לא הבת שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
נכתב ע"י אסתר;1626741:
לדעתי, בכל מקרה, אסור לאבד סדר עדיפויות.
כולנו עמוסות ב"ה, מי פחות ומי יותר, אבל חלק חשוב ועיקרי בתפקיד האשה הוא לנהל את הבית. זאת עבודת ה' שלנו.
הכרתי בית שבו האם היתה מאד מאד עמוסה, כן, עבדה קשות לפרנס בשלוש עבודות, ושלום הבית שלהם היה בסכנה מוחשית על רקע זה. בעל וילדים רוצים בית שנעים לחזור אליו.

סדר העדיפויות הזה צריך להיבנות ביחד, בהידברות.
כי זה לא הגיוני שבעל כן יצפה מאשתו לפרנס בעבודת פרך, כמו בדוגמא שהצגת - לעבוד בשלוש עבודות, וגם לגדל ילדים,
ועדיין יחשוב שעבודות הבית הן חלקה הבלעדי, ולצפות שהיא תצליח לנהל גם אותן.

במצבים שמערכת התפקידים המסורתית השתנתה - כל זוג צריך למצוא לעצמו את החלוקה המחודשת המתאימה להם.
כי לחכות שהאישה תקרוס פיזית או נפשית - ובכן, גם זה מסכן את שלום הבית :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י פרפר;1626122:
המצעים של הילדים אצלנו בכלל לא רואים ארון. פעם בשבוע על הבוקר מורידים מהמיטות,
מכבסים, מייבשים (תלייה או מייבש בהתאם למזג האויר, הם כל כך דקים שמתייבשים בצ'יק), ולקראת הלילה חוזרים למיטות. גם בגדים לילדים, בעיקר בקיץ, המון פעמים מדלגים על הארון. בערב אחרי המקלחות - כביסה. במקום לתלות על החבלים אני פורסת לכל ילד סט בגדים על כסא פלסטיק קטן ובבוקר זה יבש ומוכן ללבישה.
2 שאלות:
1. יוצא שהם לובשים יום יום את אותם בגדים?
2. בד"כ הסטים הם מכמה סוגים של מכונות (בהירה, לבנה וכהה)? איך את עושה את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
נכתב ע"י פרפר;1626122:
המצעים של הילדים אצלנו בכלל לא רואים ארון. פעם בשבוע על הבוקר מורידים מהמיטות,
מכבסים, מייבשים (תלייה או מייבש בהתאם למזג האויר, הם כל כך דקים שמתייבשים בצ'יק), ולקראת הלילה חוזרים למיטות. גם בגדים לילדים, בעיקר בקיץ, המון פעמים מדלגים על הארון. בערב אחרי המקלחות - כביסה. במקום לתלות על החבלים אני פורסת לכל ילד סט בגדים על כסא פלסטיק קטן ובבוקר זה יבש ומוכן ללבישה.

היי, גם אני נוהגת ככה:
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1503864&postcount=97
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1625763:
היא גם מקלחת אותה לעיתים נדירות, מאכילה אותה לפעמים, מלבישה, מסרקת, מטפחת (יותר ממני...)

בשורות טובות
חני

כל מה שעושים כשיש מבוגר בבית - זה מאוד אחרת מלשמור בגן שעשועים. גם לשמור בגן שעשועים עם פלאפון זה לא כמו בלי פלאפון.

הבת שלי מחליפה טיטולים מגיל 5, מקלחת את הקטנה (לא תינוקת) מגיל 6, הבן שלי בגיל 11 מסוגל לבשל דברים ממש מסובכים - אבל אני בשום אופן לא אתן להם לעשות משהו מכל הנ"ל כשאני לא בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
נכתב ע"י מרדי;1626417:
לא קראתי את כל התגובות...
העצה שלי היא מיקוד.
שמנה לב כמה זמן יקר מתבזבז כשרצים ממטלה למטלה. מקלחים את הילדים ביחד עם בישולים ותך כדי דוחפים מכונה וכו' וכו'. המעברים האלה לוקחים זמן ומפחיתים את היעילות.
ולכן, כשאת עושה משהו תתמקדי עכשיו רק בו, תסיימי ואז תתחילי את המטלה הבאה.
ובכלל רצוי לעשות איזשהו סדר שכל יום בשבוע מתמקדים בענין אחר:
יום א' כביסות במרוכז
יום ב' בישולים כבר לכמה ימים
וכן הלאה

נשים דעתן קלה - זה לא חסרון, זו מעלה.
זו היכולת הגבוהה של אשה להתפזר לכמה מטלות בו זמנית
(כמה גברים מצליחים לעשות משהו תוך כדי שיחת טלפון, ובאיזה קצב....:) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נכתב ע"י דו סי לה;1626249:
לא לגלוש בפרוג :rolleyes:
בוודאי לא בפורום איש את רעהו :p
אל תאכלו אותי...
מנסיון....
זה מתחיל מ"צריך" ו"דחוף" ו"ענייני" ועובר לבזבוז משווע של שעות על שעות ביום
לא, אני לא מושלמת בזה (הנה עובדה שאני כאן :rolleyes:)
אבל מי שמתלוננת על עומס-
תהיי כנה עם עצמך.
עוד משהו-
שמעתי פעם רעיון שמאד מאד עזר לי,
תעשי חשבון עם עצמך מהם הדברים שלוקחים לך הכי הרבה זמן ביום
ותבדקי מה מהם את יכולה להוריד
יהיו לך הפתעות!!!

אלף צלצולים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
נכתב ע"י קפוצון;1626212:
קראתי באיזשהו ספר על אשה שלכל ילד יש שני סטים של בגדים כל יום מתכבס סט אחד ומולבש ביום שאחרי כך שאין בלאגן בארון יש שלוש מצבי צבירה 1, לבוש 2, בכביסה 3, בכיסא ליד המיטה מחכה ללבישה מחר

אני שמעתי על זה כהמלצה לערב פסח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה