רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

  • הוסף לסימניות
  • #81
נכתב ע"י אסתר;1626741:
לדעתי, בכל מקרה, אסור לאבד סדר עדיפויות.
כולנו עמוסות ב"ה, מי פחות ומי יותר, אבל חלק חשוב ועיקרי בתפקיד האשה הוא לנהל את הבית. זאת עבודת ה' שלנו.
הכרתי בית שבו האם היתה מאד מאד עמוסה, כן, עבדה קשות לפרנס בשלוש עבודות, ושלום הבית שלהם היה בסכנה מוחשית על רקע זה. בעל וילדים רוצים בית שנעים לחזור אליו.
לא ניקיון כפייתי, ולא פרפקט בשום דבר. אבל סביר, ואנושי, נקי ברמה סבירה.
ושום תירוץ בעולם לא מצדיק בית הפוך ומוזנח כי האמא עמוסה והיא מחפשת במה להוריד.
למי שכתבה על המודה שחלפה מן העולם לקפל כביסה.
זה לא נכון!
תחשבו עם איזו הרגשה הולך ילד ללימודיו, לאחר שהוא צריך לדלות את החולצה שלו מתוך המייבש או מתוך הערימה המגובבת בארון. והפוך, כשהבגדים מחכים לו על המדף שלו בארון, אור בעיניים, וסדר גם בראש.
וכן ביתר נושאי סדר וארגון.
(לא שה לא קורה אצלי פה ושם. זה קורה, אבל א. לעיתים נדירות ביותר, ב. אני יודעת שזה לא המצב האידיאלי ואני ממשיכה לשאוף להתארגן בצורה יותר טובה.)

אני חושבת שילד שרגיל לזה, הולך ללימודיו בהרגשה מצויינת!
למה לקלקל לנשים שזה עובד להן טוב?
גילוי נאות: אצלי כל הבגדים מקופלים בארונות, ערימת חולצות מקופלות, ערימת מכנסיים מקופלים, וכו'. ומרוב שאני מקפידה להכניס את הבגדים בסדר מסודר, קורה לעתים לא נדירות בכלל שחסר בארון כי לא הגעתי לקיפול :eek: אז מה עדיף?!

המילים "ושום תירוץ בעולם לא מצדיק בית הפוך ומוזנח כי האמא עמוסה והיא מחפשת במה להוריד." ממש צורמות לי. שום תירוץ בעולם לא מצדיק בעיניי לעשות הרגשה רעה לאמא עמוסה שלא מצליחה לעמוד בכל המטלות האינסופיות שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
נכתב ע"י GRN;1627170:
2 שאלות:
1. יוצא שהם לובשים יום יום את אותם בגדים?
2. בד"כ הסטים הם מכמה סוגים של מכונות (בהירה, לבנה וכהה)? איך את עושה את זה?
אני מעמידה בערב 2 מכונות והשלמות נוספות בשעות אחרות, ככה שבדרך כלל אני מכוסה עם כמה סוגים. בד"כ יש לי כמה סטים לתלות, כי לא כל ערב אני מעמידה את אותו סוג כביסה, אז לפעמים צריך השלמות מהארון (וכן, לפעמים לובשים יום אחרי יום אותו בגד, לא קיבלתי הערות מהצוות:rolleyes:, והבנות בתלבושת בכל מקרה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
נכתב ע"י פרפר;1627252:
אני מעמידה בערב 2 מכונות והשלמות נוספות בשעות אחרות, ככה שבדרך כלל אני מכוסה עם כמה סוגים. בד"כ יש לי כמה סטים לתלות, כי לא כל ערב אני מעמידה את אותו סוג כביסה, אז לפעמים צריך השלמות מהארון (וכן, לפעמים לובשים יום אחרי יום אותו בגד, לא קיבלתי הערות מהצוות:rolleyes:, והבנות בתלבושת בכל מקרה).
תודה על התשובה, מקווה שאני לא מציקה, כי הרעיון ממש מוצא חן בעיניי, אבל יש לי עוד שאלות :)
יוצא שאת עושה לפחות עשר כביסות בשבוע? זה לא המון?
את מפעילה מכונות אפילו אם את ממש לא ממלאה מכונה?
ולגבי יומיים אותו בגד - זה לגמרי נורמלי לדעתי. אני הבנתי מהדברים שלך שאת מכבסת ממש כל יום את אותו סט, לכן שאלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
למה להחליף בגדים לכולם כל יום?
החל מגיל 4-5 במקרה של בגדים כהים ופרקטיים זה יכול להישאר נקי לעוד יום
מסיבה זו אני שונאת מכנסיים/חצאיות בצבע לבן/בז'
זה מתלכלך עוד לפני שלובשים את זה... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכתב ע"י אלימלך וולו;1627293:
אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!

חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
נכתב ע"י GRN;1627273:
תודה על התשובה, מקווה שאני לא מציקה, כי הרעיון ממש מוצא חן בעיניי, אבל יש לי עוד שאלות :)
יוצא שאת עושה לפחות עשר כביסות בשבוע? זה לא המון?
את מפעילה מכונות אפילו אם את ממש לא ממלאה מכונה?
ולגבי יומיים אותו בגד - זה לגמרי נורמלי לדעתי. אני הבנתי מהדברים שלך שאת מכבסת ממש כל יום את אותו סט, לכן שאלתי.
אני בד"כ לא מעמידה חצאי מכונות, ב"ה יש במה למלא אותן, ואם אין אני "גורפת" השלמות מרחבי הבית, כמו סינרים מהמטבח או לפעמים תיק אוכל שהגיע זמנו:). ולא כל יום יש את כל סוגי המכונות. מה שכן, אם זו חולצה למשל, שצריכה גיהוץ, אז מוציאים אותה מיד מהמכונה, מעבירים גיהוץ קל (כן, על רטוב, בעיקר בשרוול ובצווארון), שמים על משענת הכסא (רק פלסטיק!)) ובבוקר זה יבש ונראה מגוהץ להפליא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכתב ע"י חייקי;1627316:
חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.

לגבי הארוחה המבושלת - הילדים שלי הכי אוהבים את הימים שבהם אני מחוץ לבית עד מאוחר, כי אז אבא אחראי לארוחת צהריים וזה הכי כיף (וגם הכי טעים! באדיבות זוגלובק וטבעול). תוספת הירקות שאני מכינה לא מתחילה להשתוות לצ'יפס של אבא. כך שלפעמים אני מרגישה ממש מיותרת עם הקציצות שאני עובדת להכין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
נכתב ע"י פרפר;1627326:
עשר מכונות זה בכלל לא המון כי אנחנו בלע"ה משפחה... ואני בד"כ לא מעמידה חצאי מכונות, ב"ה יש במה למלא אותן, ואם אין אני "גורפת" השלמות מרחבי הבית, כמו סינרים מהמטבח או לפעמים תיק אוכל שהגיע זמנו:). ולא כל יום יש את כל סוגי המכונות. מה שכן, אם זו חולצה למשל, שצריכה גיהוץ, אז מוציאים אותה מיד מהמכונה, מעבירים גיהוץ קל (כן, על רטוב, בעיקר בשרוול ובצווארון), שמים על משענת הכסא (רק פלסטיק!)) ובבוקר זה יבש ונראה מגוהץ להפליא!
מעניין כמה אתם, כי אנחנו 6 נפשות בלעה"ר ואני עושה בערך 5-6 כביסות בשבוע.
בכל אופן, תודה על הפירוט, נראה לי שאני הולכת לממש אותו, ועל הדרך להוריד את כמות הבגדים בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י חנון;1627312:
למה להחליף בגדים לכולם כל יום?
החל מגיל 4-5 במקרה של בגדים כהים ופרקטיים זה יכול להישאר נקי לעוד יום
מסיבה זו אני שונאת מכנסיים/חצאיות בצבע לבן/בז'
זה מתלכלך עוד לפני שלובשים את זה... :)

אצלי אין מצב שהמכנסיים הכהים של הבנים נשארים נקיים יותר מיום אחד (בתקווה שהם שלמים ואין קרע חדש בברכיים). ומה שאת כותבת נכון מאד לגבי בנות גדולות, שאז אפשר לתלות על קולב ולשים בצד ללבישה חוזרת (לי יש במרפסת שירות מקום תליה מיוחד לבגדים שכבר נלבשו וראויים ללבישה נוספת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י יונה יונה;1626957:
זה לא משנה מה אומרים לה,
זה משנה שבתכלס הילדונת הזו אחראית על אח שלה, אם הוא יאבד לה לכמה דקות תראו לי ילדה שלא תיבהל......

את חושבת שילדה שיש לה אחריות לקפל מכונה אחת בשבוע / לשטוף פעם בשבוע כלים היא נושאת בעול כבד מדי? הכונה שלי ממש לא היתה שהיא אחראית מהיום שיש לילדים בבוקר גרביים ובגדים....
בעיני ילדות לא צריכות לשאת בעול גדול מדי, לחנך לנשיאה בעול זה לסדר את החפצים האישיים שלה וכמה מטלות קטנות בשבוע,

מי שיולדת בת כדי שתהיה לה עזרה עם שאר השיירה אחריה היא רכושנית ושתלטנית.
נס שאני לא הבת שלה.

הבכור שלי בן 12.
הוא ילד אחראי במידה בלתי רגילה, פשוט נולד כזה.
אבל ממש.
וגם עוזר המון בבית.
ו... אני לא שולחת איתו את הקטנים לגינה.
הגינה הקרובה אלינו ממוקמת ליד כביש ואני לא חושבת שזה הגיוני לצפות ממנו להיות אחראי על בן 4 ובת שנתיים, שבכל רגע נתון עלולים "לברוח" ולהגיע לכביש המסוכן.
והגינה הרחוקה יותר - צריך לעבור שני כבישים בדרך, ושוב - אני לא רואה איך אפשר לתת לו אחריות כזו, על קטנטנים שיכולים פתאום לעזוב את היד שלו ולברוח.
(פשוט מכירה את הסחורה המתוקה שלי, הם בהחלט עלולים לעשות זאת)

מה שכן מאוד עוזר זה למשל -
אם אני באמצע משהו כמו בישולים או שטיפה - לבקש מהגדולים להעסיק את הקטנים.
הם יודעים לעשות זאת בצורה נפלאה
אם זה נדנוד בערסל, או משחק בלגו\פליימוביל
לפעמים במשך שעה שלמה הם נעלמים בחדר כי הגדולים עושים להם הצגה

בחופשות הבן שלי מנדב את עצמו לעשות "קייטנה" לקטנים
קונה להם מדבקות, יצירות ועוד רעיונות, טבלה עם נקודות, פרסים
(דווקא הקטנים הם אלה שלא תמיד מסכימים שהוא יקייטן אותם, לא תמיד יש להם ריכוז וסבלנות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכתב ע"י גלידתי;1627440:
אצלי אין מצב שהמכנסיים הכהים של הבנים נשארים נקיים יותר מיום אחד (בתקווה שהם שלמים ואין קרע חדש בברכיים). .
לצערי גם אצלי :(
והקרעים במכנסיים זה סיפור לכשעצמו. ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י אלימלך וולו;1627293:
אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!
הגישה הזו המועברת בזמננו בעיתונות החרדית, בשיעורים בסמינרים, ובהרצאות למיניהן, עושה שירות גרוע לאשה החרדית. ברור שאווירה נעימה היא חשובה מאד מאד, אבל לא פחות מכך שיהיה נעים כמו שכותבת חייקי:
נכתב ע"י חייקי;1627316:
חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.
כתבת נפלא!

נכתב ע"י גלבוע;1626979:
סדר העדיפויות הזה צריך להיבנות ביחד, בהידברות.
כי זה לא הגיוני שבעל כן יצפה מאשתו לפרנס בעבודת פרך, כמו בדוגמא שהצגת - לעבוד בשלוש עבודות, וגם לגדל ילדים,
ועדיין יחשוב שעבודות הבית הן חלקה הבלעדי, ולצפות שהיא תצליח לנהל גם אותן.
מי אמר אחרת?
אולי לא הדגשתי מספיק. במקרה דנן היה מדובר בסדר עדיפויות קלוקל והבעל עצמו עובד לא פחות קשה ממנה ואולי אף יותר, גם כן לפרנסה. ויש גם עוזרת כמה פעמים בשבוע (מדובר בחו"ל). אבל כמעט אין תפקוד בסיסי. כלומר, מה שעושה העוזרת, נעשה, ומה שלא, מחכה לעוד יומיים שאז היא תבוא.
וביומיים האלה?
תתכבד האשה הכבודה, (שאגב אני מעריכה אותה מאד באופן אישי, על שלל מעלות שקיימות בה) ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
אבל איך אפשר לתת משפחה לחיות בתוך סלאמס רק כי האמא עמוסה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
וואי, אני שונאת את המשפט הזה:
ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
(אסתר, סליחה - זה לא בא נגדך...)
מה את יודעת?
אולי אין לה ברירה?
(כמובן שבמקרה הזה אולי את יודעת טוב מאוד)
אבל כ"כ הרבה שומעים את המשפט הזה על אנשים אחרים בלי לדעת מה הם עוברים...
תנו לכל אחד את השיקול דעת הנכון שלו כמה הוא צריך לעבוד וכמה לא, לא תמיד יש ברירות כמו שזה נראה....
גם כשנראה לכם שאתם יודעים מה המצב של משפחה מסוימת - תחשבו תמיד - שאתם לא יודעים!!
אולי יש להם חוב של 100 אלף ש"ח בלי שאת יודעת???
סליחה שסטיתי מהנושא,
זה כ"כ מפריע לי כשאנשים שופטים אחרים על סמך השערות וניחושים (שמורגשים כידיעות מוחשות)
שוב אסתר, זה לא דוקא מדבר אליך, פשוט עוררת לי את הענין..

דבר נוסף -
אני גם חושבת שזה לפעמים יכול כ"כ להזיק הדעות החד משמעיות שנשמעות כאן.
את הדעה שחייבים בית מסודר לדוגמא - יכולה לקרוא אשא שחלשה בזה, וזה יעזור לה להשתפר, אבל יכולה לקרוא את זה גם מישהי שיש לה נערווים של סדר ונקיון (מהסוג שמשגע את כל המפשחה ורק מפריע לאוירה הטובה), ומה שהיא צריכה עכשיו זה עידוד ע"כ שזה לא הכי חשוב, פתאום היא שומעת את הדעה הזו - וזה רק מזיק לה.

מבינות?
צריך להזהר לא לומר דברים בצורה חד משמעית בפורום כזה.
אפשר לומר בצורה כזו רק כשאת מול בנ"א ויודעת שזה מה שנכון בשבילו לשמוע עכשיו.

סליחה על המגילה הארוכה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אסתר,
אף אחד לא אומר שצריך לחיות בתוך מזבלה.
אבל אם יש עומס, מותר קצת להרפות.
לא חייבים לנקות את המסילות.
צריך שיהיה בית שנעים להכנס אליו, ריח נעים,
אבל גם אם יש כביסה לא מקופלת, וארוחות צהריים של פסטה ונקניקיות,
לא יקרה כלום לאף ילד ולא יותיר בו משקעים.

חשובה השמחה יותר מהלחץ הזה.
מה שכן, אני תמיד אומרת לילדים שבלגן עושה אותי אמא עצבנית. לכן אם הם מוציאים משחק, שידעו לאסוף אותו מיד לאחר מכן.

חשוב לשמור על סדר נורמלי, ריח נעים בבית, אוכל, אבל גם אם הלכנו לישון והכביסה לא מקופלת והסלון לא מסודר, לא קורה כלום. הילדים לא יזכרו את זה בגרותם.

אגב, גיליתי שכל אחד צריך לארגן לו סדר יום לפי מה שנח לו וטוב לו. עם שימת לב על נוחות.
יש כאלו שערניות יותר בצהריים- לכן הכלים ישטפו בצהריים. מי שערנית בערב- יכולה לחכות לערב.
הבקרים אצלנו היו יכולים להיראות אחרת, אם לא היינו עושים חלוקת תפקידים.
בעלי אחראי על הכנת הסנדויצים, אני על הלבשת הילדים, סירוק וכו, ושתינו על נטילת ידיים. בעלי אומר איתם מודה אני. הגדולה מסדרת יחסית את המיטות, ואת הגרביים אני אומרת לגדולים לקחת לבד מהמגרה.

כשיש חלוקה ברורה ומסודרת, כל אחד לפי היכולת שלו (יש בעלים שלא מתאים להם להכין סנדויצים) אז כל אחד יודע את תפקידו, והכל נינוח יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
נכתב ע"י אסתר;1627905:
אבל איך אפשר לתת משפחה לחיות בתוך סלאמס רק כי האמא עמוסה?
נו נו
סלאמס זו הגדרה מאוד גמישה.
אני מאמינה שאף אחד לא מדבר כאן על בית בו אוכלים עגבניה לארוחת צהרים וכל ילד נאלץ לכבס לעצמו את הבגדים.

שמעתי פעם משפט יפה: "בבית של אמהות טובות יש תנור מלוכלך, כלים בכיור, וילדים מאושרים".

כל כך הרבה פעמים סדר וניקיון זה כאילו בשביל הילדים אבל בסופו של דבר זה על חשבון הילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב ע"י yaffat;1627920:
וואי, אני שונאת את המשפט הזה:
ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
(אסתר, סליחה - זה לא בא נגדך...)
מה את יודעת?
אולי אין לה ברירה?
(כמובן שבמקרה הזה אולי את יודעת טוב מאוד)
אבל כ"כ הרבה שומעים את המשפט הזה על אנשים אחרים בלי לדעת מה הם עוברים...
תנו לכל אחד את השיקול דעת הנכון שלו כמה הוא צריך לעבוד וכמה לא, לא תמיד יש ברירות כמו שזה נראה....
גם כשנראה לכם שאתם יודעים מה המצב של משפחה מסוימת - תחשבו תמיד - שאתם לא יודעים!!
אולי יש להם חוב של 100 אלף ש"ח בלי שאת יודעת???
סליחה שסטיתי מהנושא,
זה כ"כ מפריע לי כשאנשים שופטים אחרים על סמך השערות וניחושים (שמורגשים כידיעות מוחשות)
שוב אסתר, זה לא דוקא מדבר אליך, פשוט עוררת לי את הענין..

דבר נוסף -
אני גם חושבת שזה לפעמים יכול כ"כ להזיק הדעות החד משמעיות שנשמעות כאן.
את הדעה שחייבים בית מסודר לדוגמא - יכולה לקרוא אשא שחלשה בזה, וזה יעזור לה להשתפר, אבל יכולה לקרוא את זה גם מישהי שיש לה נערווים של סדר ונקיון (מהסוג שמשגע את כל המפשחה ורק מפריע לאוירה הטובה), ומה שהיא צריכה עכשיו זה עידוד ע"כ שזה לא הכי חשוב, פתאום היא שומעת את הדעה הזו - וזה רק מזיק לה.

מבינות?
צריך להזהר לא לומר דברים בצורה חד משמעית בפורום כזה.
אפשר לומר בצורה כזו רק כשאת מול בנ"א ויודעת שזה מה שנכון בשבילו לשמוע עכשיו.

סליחה על המגילה הארוכה....

מסכימה עם מה שכתבת באופן כללי, ומסייגת מעט:

אסתר באה לומר שהילדים זקוקים לאימא בבית. כשאימא כל הזמן בעבודה, ומגיעה הביתה סחוטה ומרוטה עד הקצה, מאיפה יהיו לה הכוחות ויישוב הדעת להיות עם הילדים, להכיל אותם ולהתייחס אליהם בסבלנות?
אומנם,בהחלט מצוי שיש משפחות שאין להן ברירה וחייבות את הכסף, אך אני שואלת אותך, איפה
הצד השני (כלומר, הבעל?)
למה שהאישה תיקח הכל על עצמה ותתמוטט בסוף? יש להם חוב של 100,000 ש"ח, שיתייעצו עם דעת תורה ויורו להם במפורש מה לעשות. במקרים כאלה, לפעמים הבעל חייב לצאת לעבוד.
אם האם נקרעת, כי "אין ברירה", הדבר עלול להשפיע על כל המשפחה...
וסליחה אם כתבתי חריף מדי, אני מכירה כמה משפחות שכמעט התפרקו בגלל שלאימא לא היתה ברירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נכתב ע"י Shellykaz;1627926:
מסכימה עם מה שכתבת באופן כללי, ומסייגת מעט:

אסתר באה לומר שהילדים זקוקים לאימא בבית. כשאימא כל הזמן בעבודה, ומגיעה הביתה סחוטה ומרוטה עד הקצה, מאיפה יהיו לה הכוחות ויישוב הדעת להיות עם הילדים, להכיל אותם ולהתייחס אליהם בסבלנות?
אומנם,בהחלט מצוי שיש משפחות שאין להן ברירה וחייבות את הכסף, אך אני שואלת אותך, איפה
הצד השני (כלומר, הבעל?)
למה שהאישה תיקח הכל על עצמה ותתמוטט בסוף? יש להם חוב של 100,000 ש"ח, שיתייעצו עם דעת תורה ויורו להם במפורש מה לעשות. במקרים כאלה, לפעמים הבעל חייב לצאת לעבוד.
אם האם נקרעת, כי "אין ברירה", הדבר עלול להשפיע על כל המשפחה...
וסליחה אם כתבתי חריף מדי, אני מכירה כמה משפחות שכמעט התפרקו בגלל שלאימא לא היתה ברירה...

מסכימה איתך - אם יש אופציה שהבעל יעזור - בטח שילכו לשמוע דעת תורה
אבל הכי חשוב - שהשכנים שסביבם לא יגידו שהם לא בסדר לפני שהם שמעו בדיוק מה קורה שם - מכלי ראשון.
ואני לא סתם מדגישה את זה כ"כ - כזה המון פעמים אנחנו שוללים אנשים סביבנו - במקום לדון אותם לכף זכות...
כל עוד זה רק דיבורים בפרוג - אין בעיה
אבל כולכם יודעים עד כמה זה לא רק פה....

אגב, שימי לב שבמקרה של אסתר היא כתבה שהבעל עובד לא פחות מהאישה...
 
נראה לי שאסתר התכוונה לומר שבבית שם עד שהעוזרת מגיעה לא מדיחים מזלג. זה לא אומר שטכנית האמא אמורה להדיח את המזלג, אבל כעיקר הבית היא כן אמורה להאציל סמכויות, והדאגה שהבית יהיה סביר למגורי אנוש עדיין מוטלת על שכמה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה