רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

[רחלשקרקה]

וואי, אני שונאת את המשפט הזה:
ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
(אסתר, סליחה - זה לא בא נגדך...)
מה את יודעת?
אולי אין לה ברירה?
(כמובן שבמקרה הזה אולי את יודעת טוב מאוד)
אבל כ"כ הרבה שומעים את המשפט הזה על אנשים אחרים בלי לדעת מה הם עוברים...
תנו לכל אחד את השיקול דעת הנכון שלו כמה הוא צריך לעבוד וכמה לא, לא תמיד יש ברירות כמו שזה נראה....
גם כשנראה לכם שאתם יודעים מה המצב של משפחה מסוימת - תחשבו תמיד - שאתם לא יודעים!!
אולי יש להם חוב של 100 אלף ש"ח בלי שאת יודעת???
סליחה שסטיתי מהנושא,
זה כ"כ מפריע לי כשאנשים שופטים אחרים על סמך השערות וניחושים (שמורגשים כידיעות מוחשות)
שוב אסתר, זה לא דוקא מדבר אליך, פשוט עוררת לי את הענין..

דבר נוסף -
אני גם חושבת שזה לפעמים יכול כ"כ להזיק הדעות החד משמעיות שנשמעות כאן.
את הדעה שחייבים בית מסודר לדוגמא - יכולה לקרוא אשא שחלשה בזה, וזה יעזור לה להשתפר, אבל יכולה לקרוא את זה גם מישהי שיש לה נערווים של סדר ונקיון (מהסוג שמשגע את כל המפשחה ורק מפריע לאוירה הטובה), ומה שהיא צריכה עכשיו זה עידוד ע"כ שזה לא הכי חשוב, פתאום היא שומעת את הדעה הזו - וזה רק מזיק לה.

מבינות?
צריך להזהר לא לומר דברים בצורה חד משמעית בפורום כזה.
אפשר לומר בצורה כזו רק כשאת מול בנ"א ויודעת שזה מה שנכון בשבילו לשמוע עכשיו.

סליחה על המגילה הארוכה....

כמה וכמה צלצולים! על כל משפט בנפרד.
ייש"כ

 

[דסי]

אבל הכי חשוב - שהשכנים שסביבם לא יגידו שהם לא בסדר לפני שהם שמעו בדיוק מה קורה שם - מכלי ראשון.
ואני לא סתם מדגישה את זה כ"כ - כזה המון פעמים אנחנו שוללים אנשים סביבנו - במקום לדון אותם לכף זכות...

כל כך נכון.
ובקלות אפשר לדמיין מצבים אחרים. אולי האמא לא מסוגלת כרגע לדאוג לבית? ולא משנה מה הסיבה, אלו דברים שקורים, לא רק בסיפורים.

בכלל, אף פעם לא כדאי לשפוט כשרואים משהו מול העיניים. לא 'האמא אשמה' ולא הבעל, וזה בכלל לא קשור אלינו מה קורה אצלהם.

מה שכן, ללמוד לעצמינו, להתחזק במה שנכון ומתאים לנו, זה כן.

 

[אות ומופת]

נראה לי שאסתר התכוונה לומר שבבית שם עד שהעוזרת מגיעה לא מדיחים מזלג. זה לא אומר שטכנית האמא אמורה להדיח את המזלג, אבל כעיקר הבית היא כן אמורה להאציל סמכויות, והדאגה שהבית יהיה סביר למגורי אנוש עדיין מוטלת על שכמה.

דווקא בתים של כאלה ש"עובדות בשלוש משרות", הם הרבה פעמים מסודרים ונקיים, כי יש כסף לעוזרת שעושה הכל.
התקופות הכי מבולגנות שלי הן כשאני אמא במשרה מלאה עם פעוט\ות בבית.

 

[ארבע]

אין לי מושג. ואתן צודקות. אסור לשפוט ואין זה מתפקידנו. מה שכתבתי כתבתי לעצמי, זו מנטרה שאני מתאמצת לשנן כשנופלת עלי רוח של עצלת ויש בי מן רטינה פנימית למה דברים לא זזים מעצמם או שאחרים לא תופסים יוזמה ומבצעים אותם. אם אין אני לביתי - מי לו?

 

[אסתי3311]

אולי בגלל שהנושא קצת סטה.
מי אמר שאישה צריכה לקרוע את עצמה בעבודה שהיא לא מסוגלת לתפקד אח"כ בבית כאישה.
יש דברים שהם גבול תחתון.
כמו שאני לא ילך להיות עוזרת נקיון או מנקת רחובות אני לא יעבוד יותר מכפי כוחותי.
ובקשר לכסף. זה לא חדש שאין קשר בין ההשקעה לתוצאה. אז רק צריך להאמין.

 

[yaffat]

אולי בגלל שהנושא קצת סטה.
מי אמר שאישה צריכה לקרוע את עצמה בעבודה שהיא לא מסוגלת לתפקד אח"כ בבית כאישה.
יש דברים שהם גבול תחתון.
כמו שאני לא ילך להיות עוזרת נקיון או מנקת רחובות אני לא יעבוד יותר מכפי כוחותי.
ובקשר לכסף. זה לא חדש שאין קשר בין ההשקעה לתוצאה. אז רק צריך להאמין.

על הנקודה של האמונה שכחנו לדבר - וזה הכי חשוב!!!
כמובן שמי שמחליט כל דבר לפי דעת תורה - לצאת לעבוד או לא וכו - אין בכלל שאלה אם הוא עושה דבר נכון או לא, כי זה פשוט שהוא עושה מה שהכי נכון - והוא גם לא יתבע על זה לעתיד אם חס וחלילה יהיו תוצאות לא טובות.
מי שהולך לפי דעת רבותיו - רק מרוויח!!

 

[אסתי-בראון]

הזכיר לי האשכול הזה, והדיון שהתפתח ממנו, את הסיפור על הסוס, שגרעו מהאוכל שלו בכל יום מעט.
עד שנפח את נשמתו.
להקל ביום יום העמוס, זה חשוב ונחוץ. ואשה לא צריכה להגיע לדרגת סמטוט, בשום פנים ואופן.
אבל לשים לב שהסוס לא ינפח את נשמתו.
יש דברים שהם מינימום הכרחי, ולא מותרות.
ואידך זיל גמור...

 

[KR]

לא היתה לי סבלנות לקרוא את האשכול כולו, אבל הייתי שמחה לשתף אותך בעוד תובנות אירגוניות חדשות שלי:

יש לי ב"ה שלושה ילדים קטנים. אחד ממש תינוק (בגיל הזוחל-הופך-פותח-שופך-חודר-צוחק-פשוט לאכול!).
סדר היום שלי היה עד לאחרונה:
חזרה מהעבודה
ארוחת צהריים
מנוחה קצרה
משחק עם הילדים/גינה/ציור/אפיה (בקיצור, התוכנית להיום...)
ערב (ארוחת ערב, אמבטיות, השכבה).

ואז הייתי מתחילה משמרת ג' בליווי העוזר הקטן והנאמן שלי:
לסדר את הפוגרום
לכבס
לגהץ
לקפל
לבשל למחר
לארגן בגדים למחר
לארגן תיקים למחר
לגמור כמה חובות מהעבודה
...
כל ערב וההדגשים שלו, מה שבטוח - עמוס מאוד. שעת השינה שלי נהייתה מאוחרת נורא עד שסיימתי את כל חובותיי ההכרחיים.

ומנקודה זו - זה פשוט מעגל שלא ניתן לעצור. אני הולכת לישון מאוחר, קמה עייפה, מתפקדת בקושי, ואת ההמשך כל אחת מכירה לבד.

מה רציתי לחדש? קראתי כאן בפורום עיצה של כמה מאורגנות, להכין את הסנדביצ'ים לילדים למחר, תוך כדי הכנת ארוחת הערב. זה חוסך לך לפתוח את הלחם והממרחים והכל פעמיים.
חשבתי על זה, וקלטתי שיש כאן ראיה מסויימת, שכדאי שתשליך על הכל.
לא רק את הסנדביצ'ים!
אלא, כדאי להיות מתוכננת כל היום, כדי להשאיר פחות לערב.
ניסיתי את זה, ואלו התוצאות:
- תוך כדי שאני נכנסת עם הילדים לחדר להתחיל לשחק אני מציצה אגב בארונות. העין קולטת מה חסר, ואם אני מבינה שאני צריכה לכבס דחוף (כי אני עדיין לא כזו מאורגנת שהכל כבר בארונות מזמן...), אני פשוט רושמת לי במוח להכניס מכונה תוך כדי אחה"צ.
זה יחסוך לי להעמיד אותה בערב, ועוד לחכות שזה יגמור ויעכב אותי מללכת לישון.
-סנדביצים ותיקים, כאמור, כשמכינים ארוחת ערב.
-כשאני מכינה פיג'מות וביגוד לאמבטיות, באותה נשימה אני מוציאה בגדים למחר
-אני מקפידה לחזור עם הילדים מספיק מוקדם מהגינה כדי להספיק לארגן את הבית ביחד איתם (חינוכי ביותר!).
עכשיו בקיץ החם הזה, הפכתי את הסדר. אני לא מסוגלת לצאת לפני חמש וחצי, אז לא מעשי לחזור בשש כשרק הרגע יצאנו. ולכן קודם סידרנו את הבית ורק אז יצאנו לגינה והרשיתי לעצמי לחזור בשש וחצי. ארוחת ערב כמובן בגינה.
-לארגן את הבית לערב (אצלי) פירושו: לאסוף צעצועים מכל רחבי הבית, להכין פיג'מות בחדר האמבטיה מוכנות לרחצות, ואפילו לפתוח מיטות.
כי אני מכירה את ילדיי הנמרצים ויודעת שהם ממש נגמרים בערב אחרי כל ההתרוצצויות שלהם. לכן כדאי לי להגיע מהגינה אל המוכן.

בקיצור, הבנתן את הראש? לא הכל אפשר להקדים ולבצע, אבל מומלץ מאוד להפחית מהעומס של הערב. כמה אפשר? הרי גם אנחנו שפוכות אז מעייפות, ומי שמפסיד מכך לבסוף אלו הבעל והילדים שמקבלים אשה ואם עייפה ומיובשת.
יש הרבה יותר מרץ לדברים הללו במשך היום - מניסיון.

אני יודעת מה תגידו, בטח את חוזרת מהעבודה באחת ויש לך זמן...

אז לא, אני חוזרת בשלוש ולפעמים אחרי. ואני בהחלט אמא מן הסוג שיושבת ומשחקת עם הילדים, בהנאה רבה, בעצמי.
אבל פעם ראשונה שיש לי שלושה ילדים, ואני פשוט לא משתלטת. גיליתי שלמענם אסור לי להשאיר הכללללללללללללל לערב. ניתן ורצוי להפחית עומסים.

בישול, אני כן משאירה לערב. כי חבל לי לעמוד במטבח ולהפסיד שעות משחק איתם.
להפשיר לעומת זאת (עוף/בשר טחון וכו') כדאי להתרגל בצהריים.
מכונות כביסה, אם הולך לי בקלות, או אם זה דחוף מאוד, אני כן מעמידה אחה"צ. אם לא - בערב.
גיהוץ כמובן בערב.
קיפול, לפעמים ניתן להקשיב לילדים בשיא תשומת הלב ולקפל... רק צריך לחשוב על זה ולנסות.
הבת שלי מאוד אוהבת להגיד לי למי שייך כל פריט שאני מקפלת.
והבן אוהב לעשות לי "משלוחים" למדפים המתאימים בארון...

בקיצור, מקווה שהועלתי. זה ממש ממכר להגיע לערב ולגלות שיש לי הרבה פחות עבודה, או "חס ושלום" לקרוא לי ספר...

יש בנו משהו, לי בכל אופן, שמעדיף "להפריד" תחומים. אחה"צ ילדים, בערב נתמודד עם השאר. אז פה בדיוק עשיתי את המהפך המחשבתי, כשקלטתי שלא הגיוני לעשות כ"כ הרבה בערב, ושווה לי מאוד מאוד לנהל הכל מראש, וכן להתאמץ ולהחזיק ראש במשך היום, כדי לקצור את הפירות בערב.
(לי זה מאמץ רציני, כי אני עדיין לא רגילה בכך).


סליחה על האורך...

 

[חנה4]

דברי חכמה!!!

 

[במבה נוגט]

לא היתה לי סבלנות לקרוא את האשכול כולו, אבל הייתי שמחה לשתף אותך בעוד תובנות אירגוניות חדשות שלי:

...

תודה רבה!!!
קראתי כל מילה, והחכמתי!

 

[KR]

רק הסתייגות אחת מהודעתי הקודמת,
כולנו בני אדם, וגם לאשה המאורגנת ביותר (ואני לא מתכוונת לעצמי ) יש ימים של ב-ל-ג-ן!

(ובעלי מוסיף, גם אם מחליטים לשמוט את המושכות מרוב עומס,
אולי כדאי לא לשמוט מהכל... מה שבכל זאת תחזיקי-רווח נקי שלך!
לא כדאי או הכל או כלום. אפשר גם רק חלק...).

הצלחות לכולן.

 

[Shellykaz]

מסכימה איתך KR. ממש עם כל מילה!

 

[מלפפון]

בקיצור, מילת המפתח היא: ארגון ותכנון.

לאחת נח להתארגן מראש בערב, לשניה נוח להכין בבוקר.
לשלישית יש עזרה בצהריים.

אם יש ארגון בראש, יש גם ארגון בבית.
ברגע שאני מתוכננת מראש, התחלתי להכניס שבת מוקדם יותר, וגם לישון בצהרי יום שישי גם בשעון חורף. (מכינים הכל, מדליקים נרות חצי שעה קודם, והולכים לישון בנחת). יודעים לא להתחיל להכין עוגה שלוקחת חצי שעה אם נשארה רק רבע שעה..

 

[השראה]

יש בנו משהו, לי בכל אופן, שמעדיף "להפריד" תחומים. אחה"צ ילדים, בערב נתמודד עם השאר. אז פה בדיוק עשיתי את המהפך המחשבתי, כשקלטתי שלא הגיוני לעשות כ"כ הרבה בערב, ושווה לי מאוד מאוד לנהל הכל מראש, וכן להתאמץ ולהחזיק ראש במשך היום, כדי לקצור את הפירות בערב.
(לי זה מאמץ רציני, כי אני עדיין לא רגילה בכך).


.

נהנתי מהתובנה הזו. אני חושבת שהיא יעילה מאוד.

ברוח זו יש לי עוד כמה טיפים:

-כביסות-
להעמיד כל יום מכונה אחת לפחות, חוץ מהיום המאסיבי של כביסות ( כל אחת לפי מה שמתאים לה) אני מכינה בלילה כביסה בתוך המכונה עם אבקה ומרכך ומפעילה עם טיימר לעוד 3 או 6 שעות. בבוקר אני מעבירה למיבש מיד או שמפעילה את המכונה רק בבוקר ותולה כשחוזרת.

יש לי תאים מחולקים לפי סוג הכביסות- משהו מאיקאה בסנון של כביסל.
גם לכביסה הנקיה יש לי תאים לכל ילד.

בארונות יש לי סלסלות- אני שמה את הבגדים לפי הסלסלות- חולצות/חצאיות, שמלות/ גרביים/ לבנים/ חגורות, סרטים, אביזרים
כיש לי זמן- אנ מקפלת. כשאין- מניחה בסלסלות בלי לקפל.

ארוחות-
אני מבשלת לשבת גם בשביל ראשון שני. בשני / שלישי אני מבשלת ליומיים הבאים.

בחמישי אוכלים תפוחי אדמה אפויים בתנור עם שמנת.- אני מכינה את התבנית בתנור עם שעון שבת מהבוקר.

העיקרון- אוכל הכי פשוט שיש.

במקפיא יש לי תמיד- שניצל תירס/נקניקיות /קבב למקרה חרום.

כלים-
משתמשת (לצערי) רק בחד"פ. גם בשבת- ביותר יפה. מסייע מאוד.

אירגון הילדים בבוקר ובערב-

בזמנים ממש לחוצים אני מלבישה את הילדים מהלילה מיד אחרי המקלחת. בהתחלה חששתי שלא יהיה להם נוח אבל הם כבר ממש נהנים מהענין ואין מלחמות כל בוקר מה ללבוש ומתי. עכשיו בקיץ זה פחות מעשי כי חם בלילות. אבל לחורף זה עזר מאוד.

בחורף הורדתי גם את תדירות האמבטיות. היה לי חשוב לרחוץ אותם כל יום וראיתי שזה לא מעשי. הם שרדו בלי להתקלח כל יום.

סנדוויצים-

היתה תקופה שהכנתי מהערב את הסנדויצים במקרר. זה היה מצוין.

אירגון הבית-

כל המשחקים בסלסלות למעלה. משתדלת שיורידו רק משחק אחד או שנים כל יום.
כל חומרי היצירה בארון נפרד ויש מפת שעונית לשולחן הסלון כשם רוצים לצייר ולצבוע.


מקוה שעזרתי לך!

 

[אביגיל אינש]

לא כל כך קשור לנושא האשכול,
נזכרתי שפעם חזרתי לאחר לידה הביתה, ולתדהמתי אני רואה שהארונות נשארו מסודרים כמו שהשארתי והתפלאתי מאוד!
וכששאלתי את בעלי איך הוא הצליח...
הוא ענה: כל יום בסוף היום, אספתי את הבגדים מהמקלחות ישר למכונת הכביסה, משם למייבש ובבוקר לבשו שוב...

(רעיון של גברים!!!!!)

 

[אות ומופת]

עצה למי שחשוב לה אוכל בריא: לקנות קטניות\אורז\קוואקר בוואקום! זה יקר בהרבה מהקטניות הרגילות, והרבה-הרבה יותר מפסטה או קוסקוס מוכן, אבל בטוח זול יותר מטבעולים למיניהם, וחוסך כל כך הרבה זמן.

 

[גלבוע]

לא כל כך קשור לנושא האשכול,
נזכרתי שפעם חזרתי לאחר לידה הביתה, ולתדהמתי אני רואה שהארונות נשארו מסודרים כמו שהשארתי והתפלאתי מאוד!
וכששאלתי את בעלי איך הוא הצליח...
הוא ענה: כל יום בסוף היום, אספתי את הבגדים מהמקלחות ישר למכונת הכביסה, משם למייבש ובבוקר לבשו שוב...

(רעיון של גברים!!!!!)

ממש לא רק של גברים!!!
רעיון שמיישמות הרבה נשים יעילות!!!
(עם 2 עליוניות מתחלפות, למען היופי והגיוון.)

 

[אות ומופת]

הזכיר לי האשכול הזה, והדיון שהתפתח ממנו, את הסיפור על הסוס, שגרעו מהאוכל שלו בכל יום מעט.
עד שנפח את נשמתו.
להקל ביום יום העמוס, זה חשוב ונחוץ. ואשה לא צריכה להגיע לדרגת סמטוט, בשום פנים ואופן.
אבל לשים לב שהסוס לא ינפח את נשמתו.
יש דברים שהם מינימום הכרחי, ולא מותרות.
ואידך זיל גמור...

אני חושבת שכל מטרת האשכול הזה היא בדיוק זו - שה"סוס" (האישה...) לא ינפח את נשמתו, ויחד עם זאת יצליח להמשיך לסחוב את הכרכרה ולהעניק את המינימום ההכרחי לנוסעים בה.

מכאן ועד להחליט שכביסה בארונות ועוד הם "המינימום ההכרחי" - ארוכה הדרך.

 

[אסתי-בראון]

אני חושבת שכל מטרת האשכול הזה היא בדיוק זו - שה"סוס" (האישה...) לא ינפח את נשמתו, ויחד עם זאת יצליח להמשיך לסחוב את הכרכרה ולהעניק את המינימום ההכרחי לנוסעים בה.

מכאן ועד להחליט שכביסה בארונות ועוד הם "המינימום ההכרחי" - ארוכה הדרך.

כביסה בארונות היא לא מינימום הכרחי?
תגידי עוגה טרייה, תגידי ארוחה בת שלוש מנות תוספות וקינוח, תגידי לגהץ את כלי המיטה, תגידי לקפל חולצות במקום לתלותן על קולב.
אבל כביסה בארונות?

ולו רק בשביל המורל.

ואם תשימי לב, אני לא נכנסתי לפירוט, מה נכנס תחת הקטגוריה של מינימום הכרחי, ומה כבר נקרא המותרות שמעבר. זה כל כך אינדבידואלי. רק רציתי להעיר את תשומת הלב.

ותאמיני לי, אני לא חולת ניקיון, רחוקה משם.

 

[אסתי]

א. מייבש כביסה. כמעט הכל נכנס למייבש. חוסך המון זמן והתעסקות עם הכביסות.
ב. לא לוותר על זמן איכות לעצמך! גם אם זה רק לצאת בערב 10 דקות לסיבוב.
ג. לדעת שזה עובר (וחוזר ועובר וכו' )