שחיטת פרה קדושה?

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י mat;1113725:
אני רוצה לקרוא תיגר על התיאוריה של המוזיקה תיאוריה שלדעתי מעוותת.

כולם מכירים דו רה מי פה סול לה סי.

כולם מכירים את המקלדת באורגן 7 לבנים ו 5 שחורים. סי דו / מי פה שני לבנים צמודים.

ישבתי וחשבתי מי המציא את זה ומה ההגיון. ולא מצאתי שום הגיון ההיפך מצאתי טיפשות.

השיטה של היום שמה דגש על סולם לה מינור וסולם דו מזור. אם אתה רוצה לנגן סולם אחר תתבלבל.

נתחיל בזה שטון זה תדר מסוים "לה" זה תדר 440hz לה באוקטבה הבאה זה 880hz בין לבין זה מחולק ל12 טונים מהם בוחרים 7 טונים בשביל הסולם.

הבעיה מבחינתי מתחילה במקלדת תארו לכם במקום מקדלת כזאת היתה מקלדת של שחור לבן שחור לבן. 6 לבנים ו 6 שחורים.
אז זה פשוט לדעת מה זה סולם מזור שלוש לבנים ואחרי זה 4 שחורים. אם אני רוצה לעלות טון אני פשוט עולה עם אותה מתכונת, אני לא צריך ללמוד איך מבצעים סולם רה מזור. וכן על זה הדרך.
סולם מינורי הוא 2 לבנים 3 שחורים ו2 לבנים.
אם רוצים לעשות חצי טון הופכים את הסדר.

נלך לגיזרת האקורדים. צריך ללמוד איך עושים רק סוג של אקורד למשל אם למדנו מינור. אנחנו יודעים לעשות מינור בכל הטונים, כנל אם זה חצי טון אז הופכים בין הלבנים לשחורים.
כמה פשוט.

נניח למדתם לנגן לפי תוים על המקלדת הזאת. אתם לא צריכים להשתמש בטרנספורמציה בשביל לנגן טון אחר. פשוט מזיזים את היד.

גם בשמות של הטונים אני חושב שזה שזה בעיה לפחות למי שמתחיל ללמוד. כי אין קשר בין המילה דו למה שהוא מבטא וגם זה לא סימטרי בין מי לפה ובין סי לדו יש רק חצי טון.

לדעתי הכי טוב היה אם היו משתמשים עם מספרים או מ 1 עד 12 או מ 1 עד 6 עם חצאים.

אז אם אתם יודעים למה זה לא ככה תספרו.
כבר מזמן שכחתי את התיאוריה כך שאני לא יכולה לחוות דעה, אבל מאוד נהנתי מהגישה של חשיבה מחוץ לקופסא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
תמי:
לפי שיטתך: למה אי אפשר לעשות טרנספוזיציה ולהשאיר את המקלדת כפי שהיא?
זה מפתח יותר את השמיעה המוסיקלית? לא הבנתי? אם זה אותו דבר אז בשביל מה אני צריכה את מקלדת הענק הזאת?

וחוץ מזה שהמציאות לא מוכיחה את האמת!
זה שהמצב קיים זה כפי שאמרתי אצל תלמידות שלומדות שנה עד שלוש, וזה באמת מה שהן מכירות כי מלכתחילה נתקעו איתם על 2 הסולמות האלה, אבל אם יעבדו באותה אינטנסיביות על שאר הסולמות הם יקנו גם אותם
אבל לא ניכנס לזה כי MAT אומר שבכלל זה מיותר לעבוד על סולמות נוספים ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לסיכום: אתה רוצה להפוך את המקלדת לגיטרה, מה שמטריד אותי זאת העובדה שצריך לחקור למה הצורה של המקלדת הנוכחית היא כמו שהיא, הרי חייב להיות הגיון מאחורי זה, לא מדובר באנשים "טיפשים" שהמציאו את זה, אולי יהיו לנו כמה תשובות אחרי המחקר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מיכל, את יותר מידי נותנת אמון בקדמונים שהמציאו את המקלדת. למה לא יכול להיות שעם השנים עלו רעיונות חדשניים ונוחים יותר? ברור שיש הגיון, וברור שיכול להיות עוד הגיון אחר... לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אולי ההגיון הוא; להקשות על מי שלא מוכשר מאד ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י תמי1;1115223:
מיכל, את יותר מידי נותנת אמון בקדמונים שהמציאו את המקלדת.

זה נכון

נכתב ע"י תמי1;1115223:
למה לא יכול להיות שעם השנים עלו רעיונות חדשניים ונוחים יותר? ברור שיש הגיון, וברור שיכול להיות עוד הגיון אחר... לא?

כן, אבל מכאן ועד להגיד שהתאוריה מעוותת וטיפשית הדרך ארוכה, לכן אני רוצה לדעת מה עומד מאחורי התאוריה הישנה לפני שאני אקבל את החדשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אחת הסיבות לשחורים הדקים שבין לבין היא למיטב הבנתי לקצר את הדרך של הידיים הצריכות לעוף בפרלוד של שופן, לדוגמא.
עם מקלדת ענק שכזו הרבה יצירות תהיינה כמעט בלתי אפשריות לביצוע.
(כמעט, כי מוצרט הצליח בעת שאצבעותיו היו קצרות לבצע ביצועים וירטואוזיים)
מבנה המקלדת מותאם לצורת היד, וכדאי להיזכר שהיא לא הומצאה לאורגנית אלא לצ'מבלו- הגלגול הקודם של הפסנתר ולאורגן האמיתי, מה שנקרא: עוגב.
בכלים אלו יש משמעות גדולה לאופן ההקשה על איכות הביצוע עד לניואנסים הכי דקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י מיכל123;1115226:
אולי ההגיון הוא; להקשות על מי שלא מוכשר מאד ?
למה מוכשר? שנה, שנתיים בנגינה ויש לך את זה. (תלוי גם במורה ובשיטת ההוראה כמובן)
זה לא קטע של כשרון מוסיקאלי בדווקא. זו פשוט התמצאות בסולמות ובמרווחים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אני מציעה שמי שעומד להשיק את המוצר הנ"ל, יצרף גם חוברות תוים ממתחילים ועד דיפלומה.
לדעתי העיבודים יהיו די משעממים. (בלי יכולת לנגן אוקטבות \ סקסטות \ אקורדים...) אלא אם כן יש ביננו אנשים בעלי אצבעות לתווך ארוך.
אגב, אין סיכוי לקבל דיפלומה בשום מצב מבלי לעבור על חומרים של באך, הנדל, מוצרט וכו' וכו' ובמקלדת כזו- אין מצב!

אני לחלוטין לא מצליחה להבין איך אפשר לנגן על הדבר הזה :confused:
סתם מעניין אותי, בעל הרעיון ניגן פעם יצירות על מקלדת???
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י נוי;1115266:
אחת הסיבות לשחורים הדקים שבין לבין היא למיטב הבנתי לקצר את הדרך של הידיים הצריכות לעוף בפרלוד של שופן, לדוגמא.
עם מקלדת ענק שכזו הרבה יצירות תהיינה כמעט בלתי אפשריות לביצוע.
(כמעט, כי מוצרט הצליח בעת שאצבעותיו היו קצרות לבצע ביצועים וירטואוזיים)
מבנה המקלדת מותאם לצורת היד, וכדאי להיזכר שהיא לא הומצאה לאורגנית אלא לצ'מבלו- הגלגול הקודם של הפסנתר ולאורגן האמיתי, מה שנקרא: עוגב.
בכלים אלו יש משמעות גדולה לאופן ההקשה על איכות הביצוע עד לניואנסים הכי דקים.
כמו שהבנתי מבין השורות, מה שהציק למאט זה לא שופן אלא מרדכי בן דוד וכיו"ב. אף אחד לא מחפש לעשות טרנספוזיציות על מוצרט, בטהובן וידידיהם, אלא על שירים שרוצים לשיר והמנעד של השרים אינו מדו עד דו (במז'ור) ומלה עד לה (במינור)... ואגב, אני תרגלתי סולמות רבע שעה בכל יום (טוב, חוץ משבת, כן?) במשך 9 שנים, כך שיש לי את זה גם בעינים עצומות, אבל חשבתי על כל האורגניסטיות הצעירות, שכל מאוויין זו המוסיקה העכשווית - ליווי שירה, הרקדה וכו' ועל האורגניסטים הצעירים המבקשים לנגן בחתונות בלי לשבור מחדש את הראש אם צריך לקפוץ לסולם של שנים וחצי טונים יותר גבוה/נמוך. להם הרעיון של מאט הוא ממש בשורה.
מי יודע, אולי תהיינה בעתיד שתי שיטות (כמו שיש איצבוע גרמני ואיצבוע ברוקי בחליליות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אין בעיה, גם כשמדובר לנגן רק בלה מינור, רמת הנגינה תהיה מאד רדודה.
גם בכיוון של אקורד אוטומטי בשמאל- לא הגיוני. אז צריך לקצר את האקורדים.. וכו'
גם בכיוון של ימין - זה להסתפק כמעט רק בנגינה של המלודיה עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
ליין אין, כנראה לא ירדתי לסוף דעתך או שלא ירדת את לסוף דעתו של מאט - זה מה שהוא רוצה למנוע, שלא ינגנו כל הזמן בלה או בדו, אלא שכאשר עוברים מסולם לסולם תישאר צורת הנגינה של אותה המנגינה באותה תבנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכתב ע"י מיכל ע;1115233:
כן, אבל מכאן ועד להגיד שהתאוריה מעוותת וטיפשית הדרך ארוכה, לכן אני רוצה לדעת מה עומד מאחורי התאוריה הישנה לפני שאני אקבל את החדשה

נכתב ע"י מיכל ע;1115213:
לסיכום: אתה רוצה להפוך את המקלדת לגיטרה, מה שמטריד אותי זאת העובדה שצריך לחקור למה הצורה של המקלדת הנוכחית היא כמו שהיא, הרי חייב להיות הגיון מאחורי זה, לא מדובר באנשים "טיפשים" שהמציאו את זה, אולי יהיו לנו כמה תשובות אחרי המחקר...

אתם בעצמכם הסברתם לנו את הסיבה למה המקלדת נראת ככה.

כי בתחילה היו רק 7 לבנים ואחרי זה שידרגו עם השחורים. אז זה באמת לא טיפשי אבל זה סוג של חובבנות לעשות את זה איך שהם עשו.


נכתב ע"י Line In;1115296:
לדעתי העיבודים יהיו די משעממים. (בלי יכולת לנגן אוקטבות \ סקסטות \ אקורדים...) אלא אם כן יש ביננו אנשים בעלי אצבעות לתווך ארוך.
אגב, אין סיכוי לקבל דיפלומה בשום מצב מבלי לעבור על חומרים של באך, הנדל, מוצרט וכו' וכו' ובמקלדת כזו- אין מצב!

אני לחלוטין לא מצליחה להבין איך אפשר לנגן על הדבר הזה :confused:
סתם מעניין אותי, בעל הרעיון ניגן פעם יצירות על מקלדת???

נכתב ע"י נוי;1115266:
אחת הסיבות לשחורים הדקים שבין לבין היא למיטב הבנתי לקצר את הדרך של הידיים הצריכות לעוף בפרלוד של שופן, לדוגמא.
עם מקלדת ענק שכזו הרבה יצירות תהיינה כמעט בלתי אפשריות לביצוע.
(כמעט, כי מוצרט הצליח בעת שאצבעותיו היו קצרות לבצע ביצועים וירטואוזיים)
מבנה המקלדת מותאם לצורת היד, וכדאי להיזכר שהיא לא הומצאה לאורגנית אלא לצ'מבלו- הגלגול הקודם של הפסנתר ולאורגן האמיתי, מה שנקרא: עוגב.
בכלים אלו יש משמעות גדולה לאופן ההקשה על איכות הביצוע עד לניואנסים הכי דקים.


אני רואה ששוב אתם לא מבינים את מה שאני אמרתי, אני מציע ההיפך לקצר את המקלדת לא להאריך אותה, אני מציע 6 לבנים במקום 7 לבנים.

תראו את הסבר שלי קודם ואת הדוגמה שעשיתי בלייב.

http://fiddle.jshell.net/e5wc9/5/show/light/

אולי אתם רואים מקלדת ענק. כי שמתי שם 128 קלידים ו11 אוקטבות לפי התקן של מידי.

מ 16hz עד 25khz



צפה בקובץ המצורף 175191
 

קבצים מצורפים

  • 11.png
    KB 17.2 · צפיות: 30
  • הוסף לסימניות
  • #55
אני הסברתי למה הוסיפו את השחורים, השאלה היא למה דווקא בצורה הזו? ולא כמו שאתה עשית?
(יש לי הרגשה שנוי נגעה במשהו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
ה

אכן תהיתי למה הקלידים במקלדת סודרו דוקא כך, ותודה למיכל על ההסבר. לדעתי דוקא יש יתרון מסויים בכך שזה מסודר לא כפי שהציע מט , כי באופן הנוכחי הסולמות והאקורדים נבדלים זה מזה גם ויזואלית, דבר שמקל על ההבחנה והזיכרון. לי אישית אין שמיעה אבסולוטית, ואני לא יכולה לזהות באיזה סולם אני שומעת , אך אני יכולה לנסות על המקלדת ולזהות, והמראה החזותי של הסולם בפרוש יעזור לי לזכור באיזה סולם זה היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י dizi;1115904:
אכן תהיתי למה הקלידים במקלדת סודרו דוקא כך, ותודה למיכל על ההסבר. לדעתי דוקא יש יתרון מסויים בכך שזה מסודר לא כפי שהציע מט , כי באופן הנוכחי הסולמות והאקורדים נבדלים זה מזה גם ויזואלית, דבר שמקל על ההבחנה והזיכרון. לי אישית אין שמיעה אבסולוטית, ואני לא יכולה לזהות באיזה סולם אני שומעת , אך אני יכולה לנסות על המקלדת ולזהות, והמראה החזותי של הסולם בפרוש יעזור לי לזכור באיזה סולם זה היה.

צריך למצוא איזה שהוא רעיון של הפרדה ויזואלית בין האוקטבות, וכן עוד סימן פנימי- שיעזור לזכור מהאמצע- (למשל איפה "מי" או "לה" שהם שימושים לפתיחה.)

מאט- תנסה להכניס את הרעיונות בתוך המחשת הקלידים שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י מיכל ע;1115487:
אני הסברתי למה הוסיפו את השחורים, השאלה היא למה דווקא בצורה הזו? ולא כמו שאתה עשית?
(יש לי הרגשה שנוי נגעה במשהו)

אני חושב שאתם לא הבנתם את מה שאמרתי. בגלל הציטוטים הבאים.

נכתב ע"י מיכל ע;1115184:
אז בשביל מה אני צריכה את מקלדת הענק הזאת?
אני לא דיברתי על מקלדת ענק. ההיפך מקלדת יותר קצרה ממה שיש עכשיו.

נכתב ע"י מיכל ע;1115184:
אבל לא ניכנס לזה כי MAT אומר שבכלל זה מיותר לעבוד על סולמות נוספים ;)

אם הייתם מבינים את המקלדת שתיכננתי הייתם מבינם שמיותר ללמוד את אותו סולם בטונים נוספים.

לגבי מה שנוי אמרה.
אם היא התכוונה למקלדת הענקית שזה בעיה לנגן עליה אני לא דיבר על מקלדת ענקית.

אם היא התכוונה שהשחורים מנפיקים צליל אחר מהלבנים בגלל שהנקישה עליהם שונה אז באמת יש מקום למקלדת העכשוית אבל זה סוג של אמירה שהקלידים השחורים פסולים לנגינה ביצירות מיוחדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נוי התכוונה שצורת המקלדת המסורתית תואמת לצורת היד.:)

שימו לב שהאצבעות שלנו לא באותו אורך, כמו כן, האצבע הרביעית היא החלשה מכולן.
(כמה עבדנו עליה, כמה...)
אחרי מליוני תרגילי סולמות ותרגילי אצבעות שעשיתי אי פעם כתלמידה, וכשלימדתי פסנתר גם הוריתי לעשות, אוכל לומר שאני מרגישה שצורת המקלדת תוכננה באופן שיתאים ליד האנושית שתוכל להפיק צלילים שטוחים/עגולים/חדים/מקפיצים/רכים בהתאם להבעה הנחוצה.

אגב, ניגנתי פעם יצירה בארבע ידיים יחד עם בחורה מאוד מאוד מוכשרת שנולדה עם ארבע אצבעות מעוותות בכל יד ולא כל אצבע הייתה בשליטה מלאה.
נראה לי שאם בשבילה היו מתכננים מקלדת תואמת לנתונים הפיזיים שלה, היה לה הרבה יותר קל. היא התמודדה בגבורה, אם כי היה מוטל עלי לשמש כגיבוי בקטעים מורכבים.

שורה תחתונה: מעבר לעניין המודוסים שהזכירה מיכל (כל הכבוד שזכרת, למדנו את זה, עד כמה שזכור לי בשיעור הראשון של אלתור, כשנדרשנו לאלתר במודוסים) נראה לי לצורת המקלדת יש משמעות בהתאמה למבנה האנטומי של היד.

ייתכן שאמצא לזה הוכחות מדעיות בהמשך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י נוי;1116193:
נוי התכוונה שצורת המקלדת המסורתית תואמת לצורת היד.:)

שימו לב שהאצבעות שלנו לא באותו אורך, כמו כן, האצבע הרביעית היא החלשה מכולן.
(כמה עבדנו עליה, כמה...)
אחרי מליוני תרגילי סולמות ותרגילי אצבעות שעשיתי אי פעם כתלמידה, וכשלימדתי פסנתר גם הוריתי לעשות, אוכל לומר שאני מרגישה שצורת המקלדת תוכננה באופן שיתאים ליד האנושית שתוכל להפיק צלילים שטוחים/עגולים/חדים/מקפיצים/רכים בהתאם להבעה הנחוצה.

אגב, ניגנתי פעם יצירה בארבע ידיים יחד עם בחורה מאוד מאוד מוכשרת שנולדה עם ארבע אצבעות מעוותות בכל יד ולא כל אצבע הייתה בשליטה מלאה.
נראה לי שאם בשבילה היו מתכננים מקלדת תואמת לנתונים הפיזיים שלה, היה לה הרבה יותר קל. היא התמודדה בגבורה, אם כי היה מוטל עלי לשמש כגיבוי בקטעים מורכבים.

שורה תחתונה: מעבר לעניין המודוסים שהזכירה מיכל (כל הכבוד שזכרת, למדנו את זה, עד כמה שזכור לי בשיעור הראשון של אלתור, כשנדרשנו לאלתר במודוסים) נראה לי לצורת המקלדת יש משמעות בהתאמה למבנה האנטומי של היד.

ייתכן שאמצא לזה הוכחות מדעיות בהמשך.

אוקי לא כל כך הבנתי איך המקלדת שלי לא תואמת את צורת היד.

בכל מקרה אני חושב שבשביל להוכיח כזה דבר צריך פשוט לעשות מחקר על זה.

אני גם חושב שזה לא הרבה שונה מהמקלדת העכשיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לפני שאתחיל:
התוכנה אינה מזהה אקורדים לפי שירים
ועכשיו:

מהם מהלכי אקורדים (Chord Progressions)?​

מהלך אקורדים הוא סדרה מסודרת של אקורדים המנוגנים בזה אחר זה, אשר יוצרים את המסגרת ההרמונית של יצירה מוזיקלית. ניתן לחשוב עליהם כתסריט הרגשי והמבני של השיר.

בליבת התיאוריה המוזיקלית המערבית, אקורדים אלו מתוארים באמצעות ספרות רומיות (I, IV, V, vi, וכו'). הספרות אינן מייצגות תו ספציפי (כמו דו או רה), אלא את התפקיד הפונקציונלי של האקורד בתוך הסולם הנבחר. כך, המהלך הקלאסי I-IV-V-I תמיד מציג מעגל של יציבות (I - טוניקה), תנועה (IV - סובדומיננטה), מתח (V - דומיננטה), וחזרה לשקט.

למה חשוב להתאמן על מהלכי אקורדים?​

התמקדות בתרגול מהלכי אקורדים, ולא רק בשירים ספציפיים, מקנה לנגן יתרונות קריטיים שמשדרגים את מיומנותו:

  1. טרנספוזיציה מיידית (Shift to Functional Thinking): כאשר מבינים כי מהלך מורכב מ"פונקציות" (I, IV, V) ולא רק שמות תווים (C, F, G), ניתן להעביר אותו באופן אוטומטי לכל סולם אחר. זו הדרך המהירה לאלתר או ללוות שיר מבלי לשנן אותו מחדש בכל סולם.
  2. אילתור והלחנה: מהלכי האקורדים הם השפה הבסיסית של ההלחנה. שליטה בהם מאפשרת לנגן "לדבר" באופן שוטף – לבחור מהלך שמביע שמחה (I-IV) או עצב (i-iv), ולבנות סביבו מנגינה באופן אינטואיטיבי.
  3. פיתוח שמיעה הרמונית: תרגול חוזר של מעברים פונקציונליים מאמן את האוזן לזהות את תפקיד האקורד (טוניקה, דומיננטה, סובדומיננטה) ולא רק את גובה הצליל שלו, ובכך משפר משמעותית את יכולות התיאור וההעתקה מהשמיעה.

תרגול תאוריה מוזיקלית: האפליקציה ככלי גשר​

האפליקציה תרגול תאוריה מוזיקלית פותחה כדי לגשר על הפער בין הידע התיאורטי לבין היישום בפועל על גבי המקלדת.

האפליקציה מאפשרת למשתמשים לבחור סולם ולצפות ב"מפת הדרכים" ההרמונית של אותו סולם, כאשר כל אקורד מוצג באמצעות:

  1. הספרה הרומית (הפונקציה): התפקיד ההרמוני של האקורד בסולם.
  2. שם האקורד המלא (התו): היישום המעשי על גבי המקלדת.
מצב הניחוש: הפיצ'ר באפליקציה מאפשר למשתמש להסתיר את שמות התווים המוחלטים ולהציג רק את הספרות הרומיות. תרגול זה מאלץ את הנגן לפתח את הזיכרון הפונקציונלי: לדעת בדיוק היכן ממוקם אקורד IV (סובדומיננטה) בסולם Eb מז'ור, מבלי "לרמות" על ידי קריאת שם האקורד (Ab).

על ידי התמקדות עקבית בתרגול פונקציונלי זה, הנגנים יכולים לשחרר את עצמם מהצורך לשנן שמות תווים ולהתחיל לחשוב, לאלתר ולנגן בשפת ההרמוניה האמיתית.

שימוש והורדה​

ניתן להשתמש ללא צורך בהורדה בקישור הבא
ניתן להוריד את הקובץ משם באמצעות לחיצה על Ctrl+s בעת גלישה בדף
בנוסף צירפתי את הקובץ למעוניינים, שימו לב שהוא לא יעודכן בעדכונים עתידיים

התאמה לכלים שונים​

התוכנה נוצרה עבור פסנתר\אורגנית, אך מתאימה גם לגיטרה, אשמח לשמוע משוב לגבי התאמה לכלים שונים

זכויות יוצרים​

התוכנה מופצת תחת GNU General Public License v3.0, זה אומר שאתה רשאי להשתמש, לשנות ולהפיץ את הקוד בחינם, אך כל הפצה של תוכנה המבוססת עליו חייבת להתפרסם גם היא תחת רישיון זה ובצירוף קוד המקור; פרטים מלאים בדף הפרויקט.

משוב​

אשמח לדעת מכל מי שזה עזר לו, וגם ממי שלא! אשמח לקבל הצעות לשיפור!
עדיין בהרצה
לתגובות ודיווח על באגים
לגישה לכלי
אשמח לקבל מידע על כל טעות, בעיקר באקורדים לגיטרה

הכירו את Chord Lab: העוזר האישי שלכם ללימוד אקורדים 🎸🎹

אם אתם מנגנים בגיטרה או בפסנתר, בטח נתקלתם לא פעם ברגע הזה שבו אתם מנסים להיזכר באצבוע של אקורד מסוים, או מחפשים דרך להבין איך אקורד "עובד" מבחינה מוזיקלית.

הכירו את Chord Lab — מילון אקורדים דיגיטלי, נקי ומקצועי שנועד בדיוק בשביל זה.

מה הופך אותו לכל כך שימושי?

  • פשטות ונוחות: הממשק נקי ומזמין. אתם יכולים לבחור אקורד בלחיצת כפתור – תו בסיס, היתק וסוג – או פשוט להקליד ידנית את האקורד שאתם מחפשים.
  • ויזואליזציה כפולה: לא משנה אם אתם על הקלידים או על צוואר הגיטרה, הכלי מציג לכם בדיוק איפה להניח את האצבעות. בגיטרה תקבלו תרשים ברור עם אצבוע והסבר על אופן הביצוע (כולל שימוש ב-Barre), ובפסנתר תראו את התוצאה ויזואלית על המקלדת.
  • הבנה תיאורטית: מעבר ל"איפה ללחוץ", Chord Lab מסביר מה המבנה של האקורד, מה האופי שלו (שמח, נוגה, מתוח וכו') ומציע שמות וסימונים חלופיים. זה כלי מעולה למי שרוצה להעמיק את הידע המוזיקלי שלו.
  • גמישות בשפה: ניתן לעבור בקלות בין סימון תווי באנגלית (A, B, C) לבין סולפז' (דו, רה, מי), מה שמתאים לשיטות לימוד שונות.
בין אם אתם בתחילת הדרך או מוזיקאים מנוסים שרוצים כלי עזר זמין ומהיר, Chord Lab הוא פתרון טכנולוגי מצוין שעושה סדר.

מוזמנים לנסות אותו בעצמכם ולשפר את חוויית הנגינה שלכם!
  • תודה
Reactions: איירין אדלר1 //
2 תגובות
החיים על פי מכשפות
בדרך לתיכון עוצרים בשלזיה​

"גזרתי את ערכי עצמי מקופון. חיה כמו חיידק על שרשרת המזון. או הכול או כלום או כליה או כיליון. ואין אמונה גם במחמאות מיליון."
פאוזה.
"יש לך בעיה עם המשקלים," פיט הרפה את גביניו, מחליף תנוחת השענות על השיש. "אבל אני אוהב את זה."
"הכי חשוב," סיכמה האשלי. זו פעם ראשונה, למען האמת, ששיתפה מישהו בטקסט ששייך לה, ועוד לא באחד מהקלילים שביניהם. אם יש קלילים ביניהם.
אחיה הביע הזדהות, מניח לשיש. "טוב. מתוך ניסיון כנה לא להפריע, אני אלך. את תוכלי לומר לאמא שאני עם החבר'ה? שלא תנסה להשיג את הוגו כדי לקטוף את מצנפת הלילה שלו מראשו בעודו ישן, שוב."
"כן."
פיט נעלם מאחורי גבס המבואה, את עזיבתו מודיעה טריקה בעלת צליל שלו.

האשלי פספסה, ברגע האמת ההוא שם למעלה, את השאלה האם תעדיף לרדת אל נווה התלאות מלווה בתאום או לא.
בדרך כלל החזיקה בדעה שלילית על העניין. אבל ביום ההולדת האחרון שנחגג להם הגיעה סוף סוף ההזמנה משיין, אז אולי הוא בכל אופן מסמל דבר מה חיובי.
"בוקר טוב!" מעבר לקו קולה של המנהלת נשמע נוקב אפילו יותר. "כן האשלי, השעה עשר?!"
"בדיוק עמדתי לצאת," לעלעה בלשונה, דוחפת כיסא כדי לייצר אפקט של 'דברים זזים פה, ברור שגם אני'. "אז ממש מצוין שהת- שהמנהלת התקשרה."
"אז קדימה, את פה תוך רבע שעה."
"חצי שעה, אבל כן."
"בלומברג!"
"אלטונדר."
"אלטונדר!"
"מה?"
האישה טובת הלב השתעלה קלות. "רבע שעה!"
***


פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק היה אחראי על הקמת תנועת הנוער 'השלזים בדרך' בין השנים 1940-1936 עד שמצא את מותו מחכה לו בין מותם של עוד עשרות מתנגדי משטר שחיכה להם גם הוא בחפיר שמתחת לגשר גליניקה.
הפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת האשלי הוא שמתחת לגשר גליניקה הגרמני מעולם לא היה חפיר, הפרט הכי חשוב מבחינת שורי היה ונשאר חמשת השמות החגיגיים של דו סואואה, והפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת ציר ההיגיון הוא תנועת הנוער 'השלזים בדרך'; במיוחד כשהושבה ליושנה עטרתו כך ביום שלישי משמים.
תנועת הנוער באותו יום הזכירה מאוד רביצה. איש תחת גפנו או תאנתו, תלוי אם זכר הבוקר שהלימודים נגמרים מאוחר.
"יש לו עשרות שמות חיבה," ציינה אז שורי. "פלורי, ריימונד, ג'יי, ג'ייל, דוסו. מעניין באיזה מהם הוא בחר להשתמש."
"בפלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק," האשלי חזרה אז מההקבצה הפלסטינאית (זכתה לשמה כיון שהקיר הדרומי שלה היה פעם קישוט כיתה שהתפרק והשאיר אחריו גבס ירוק למחצה- חום למחצה) "זה שם החיבה שאני הייתי בוחרת."
"המון חיבה הוא משדר."
"אהה," נאבקה האשלי עם סוגר הקלמר שלה. אולי היא קצת אשמה, כן? יכול להיות שלא היה חכם לקנות קלמר בצורת מפת אוצר.
"שיואואואוווו!!!" גילי לא בחלה באף אוקטבה כדי להביע את רגשותיה. "בחיאתתתת, היום זה הבדיקות של דור ישרים????"
משאף אחד לא ענה לה, הסיקה מסקנה מהשתיקה. "כילו יואואואואואו, אשכרה כילו! אימל'הההה איזה פחד!!!"
"כולה ארבע מבחנות," הציגה שורי לראווה את הידיעה. יש לה שש אחיות מעליה. ושש מתחת. "שבכל אחת מהן יש אולי, כפית של דם."
"שיואואואואואואואו!!!" גילי הסבה גב אל היציאה, אבל איש לא פספס את ההמשך: "אשכרה כפית של דם!!!"

"טוב שהזמנו בדיקות לכל השכבה," הפיגה האשלי את השעמום שמעבר לדלת. "אני לא רואה את עצמי מזמינה לעצמי בעצמי. תורי עכשיו?"
"אמרת הזמנו?" תהתה שורי. "או שדמיינתי? כי אני זוכרת, ותסמכי על הזיכרון שלי, שבערך לפני שבוע- שזה בדיוק- אבל בדיוק! י"ג חשון- אני הרמתי טלפון למנהלת וביקשתי להזמין את הבדיקות של דור ישרים. אז איך בדיוק הזמ-"
"את הרמת טלפון למנהלת?! שנדבר על זה רגע?!" אחרי הערעור של אביטל ובמקביל אליו כבר התחלפו הבנות בחדר האחות כך שהבאה בתור על פי הרשימה הייתה האשלי.
כלומר, זה לא היה כתוב ממש ברשימה, אבל שרית והיא התחלפו לפני, אז במחילת הרשימה, עכשיו תורה.
"נו, ספרי לי, מה את הולכת ללמוד שנה הבאה?" חיטאה הבחורה קשוחת המראה את פרק ידה. "בלנות? לכידת נחשים?"
"בלנות פחות. ולכידת נחשים-" המחט חדרה אל מתחת לעורה. "פייי. לכידת נחשים- אז כן, התאום שלי הוא לוכד נחשים."
קשוחת המראה התאפקה שלא לבחון את האשלי מחרטום מגפיה ועד קצה צמיחת המיקימאוס שלה. היא הייתה נראית די המומה. "יש לך תאום לוכד נחשים," וידאה. "זאת אומרת שאם צץ פה נחש..."
"גמרת?" האשלי נמצאה במצוקה.
"מממ... לא כל כך. את רוצה להביא לי את היד השנייה? השמאלית שלך לא ממושמעת."
"אז מה אני הולכת ללמוד שנה הבאה, בוא נדבר על זה," תזמנה האשלי הסחת דעת.
"כן, לגמרי. ראיית חשבון?"
"ראיי...ת חשבון, ברור." החלק של החדירה עבר שוב. "סתם, ממש לא. האמת שזה די משעמם. אבל חשבתי לנסות דווקא-"
"הבאה בתור!!" שמטה האחות את דמה אל ארגז הקירור. "שבי כאן, תלחצי דקה על כל יד ואת משוחררת."
***
להאשלי מעולם לא הייתה בעיה עם ספירות דם.
והפרט הזה מסופר, כמובן, משום שגם הפעם לא הייתה לה שום בעיה עם הפרט הנ"ל.
אז למה, אי לכך, ראשם של נוסעי האוטובוס נראה גדול מתמיד?
"ילדה? כמה אצבעות את רואה?"
"אדוני, אתה לגמרי מפריע!"
"היא חיה??? היא חיה???"
"ילדה!"
"...חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם! לרפואת האשל אסתר בת טובה מינדל, אנשים!"
"האשל אסתר בת טובה גיטל, ריקי."
האיש שצעק 'ילדה' חדל.
"התעלפת," בישרה ריקי תכופות. "זה היה נראה ממש גרוע, האמת. אבל העיקר שאת חיה. גמרנו עלייך כמעט יום. אבל מסתבר שכל זה לא עזר, כי לאמא שלך לא קוראים טובה מינדל!"
"לא נורא, בטוח היכנשהו בעולם יש האשל אסתר בת טובה מינדל שהיתה צריכה שתגמרו עליה כמעט יו-"
בוף, את דלתות האוטובוס הציף צבע כתום ואיאו איאו.
נחשול הדיבורים גאה מחדש, רב- שיח שבחלק קטנטן ממשפטיו היה טעם.
דקות לאחר מכן כבר היתה האשלי, אמה, אחותה והאחיינית בת ה0.2 על אמבולנס בדרך לבית החולים ששפר עליו מזלו.
***


מעולם לא קם שום פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק וגם לא תנועת נוער בשם 'השלזים בדרך', אבל בגדול זה לא העניין. יש לי רעיון לעלילה שהיא הלחמה של אגדה על מכשפות ונסיכות עם ריאליזם ריאליסטי מאין כמותו. אני אשמח לשמוע כל דבר, בגדול, כי הכול יותר טוב מהתעלמות מוחלטת, לא?נ
שיתוף - לביקורת זאת'י מאתמול
ליל ראשון של חנוכה. הקורונה בעיצומה, ובימים קרים אלו הסכנה להדבקות אף עולה.
גשם עז ניתך ארצה, שוטף אספלט אפור ומלוכלך. מי היה מואיל בטובו לעשות את העבודה השחורה הזו אלמלא הגשם? אלוקים יודע.

חנות החד פעמי הקטנה שקקה אדם. מספר המרצפות המנוקדות שחיפו על הרצפה, היה מעליב ביחס לכמות האנשים שבה. שירה, אחראית משמרת ממושקפת, תזזה בין אישה לרעותה, מחווה דעה על שילובי צבעים מרהיבים לעריכת שולחן עבור ערב לביבות משפחתי ומגבש. וכמובן, לא שוכחת חלילה להזכיר לכל המי ומי - 'מי שעדיין לא שם לב, השלט בדלת הכניסה ברור דיו. אין כניסה בלי מסיכה!'

נס שהתווספה למערכת עובדת חדשה. פשוט נס חנוכה. מי חשב שיהיה כזה עומס - אם כל השנה, על כל חגיה, החנות המתחרה שלהם עוקפת אותם בפער בהשגת יעדים. ושלא תטעו - בחנות שלהם מייבאים את המוצרים הכי הכי טובים! פשוט המתחרים השקיעו יותר בפרסום.

הנה היא באה לכיוונה, כנראה בדיוק צריכה אותה.

"יעל, נכון?" שירה מוודאה עם העובדת החדשה שמתקרבת אליה ובידיה סט צלחות תכול. "הראש שלי לא עובד בלחץ המטורף הזה". היא מתנצלת על השאלה המטופשת.

"כן". יעל מחייכת. "הכל טוב. יש לנו עוד כזה במלאי?" היא מרימה את הסט, מנופפת בו.

"וואו, כל מה שעל המדף נגמר?" ברוך הוא וברוך שמו. שושי המנהלת תשמין מנחת. ספק אם תעבור בין המשקופים הצרים. "אני אבדוק במחסן אם נשאר עוד. ו... יעל". שירה עוצרת אותה רגע מלהסתובב אל עבר הלקוחה שממתינה בקוצר רוח לתשובה. "רוצה לצאת איתי להפסקת צהרים? יש עוד שלושה בנות. הן תסתדרנה". היא קורצת. מעניין להכיר אותה יותר, נראית בחורה לעניין.

"בטח!" יעל מאשרת בשמחה אמיתית. למה לא. לשבת לאכול לבד אף פעם לא כל כך נחמד.

---

"אז איך את מסכמת את העבודה?" שואלת שירה את יעל לאחר שהתמקמו שתיהן סביב שולחן האוכל בחדר הפנימי.

"האמת בסדר". יעל נוגסת בכריך עשיר מעשה ידיה. אמא כבר מזמן לא מכינה לה. אין לה כל כך כח. "ואת, אחלה אחראית". מחזירה לה קריצה על מקודם.

שירה צוחקת, צלחת הפסטה שלה לקראת סיום. "תודה. זו העבודה שלי כבר שנים אז חסר לי לזייף".

"אה, וואו. כל הכבוד לך". יעל מדברת קצר ותמציתי. מסתוריות ובגרות מעבר לגילה נלוות לעיניה של יעל, ומעלים בשירה סימני שאלה לפשרן.

רגע לפני שפצתה שירה את פיה שוב לשחרר את השאלה הבאה, נפתחה הדלת שמאחריה. היא הסתובבה. אביגיל, עובדת בעלת וותק של מספר שנים, עמדה נסערת בפתח.
"כן?" בטח לקוח עם דרישה מסוימת, חוסר במלאי או תקלה בקופה. ברקע נשמעו צעקות, גורמות לשירה לפקפק בהשערותיה.

"עוד פעם האישה המסכנה ההיא". אביגיל נושפת בתסכול. "היא פשוט חופרת! אמרתי לה לצאת מאה פעם אבל אין עם מי לדבר!"

"זאת'י מאתמול?" שירה מקווה שלא. אין לה כוחות לאנשים מהסוג הזה.

יעל מכחכחת בגרונה, משתנקת באמצע הביס. הצעקות מבחוץ נשמעות לה מוכרות מדי. רק-לא-זה. שירה מסתובבת אליה, שואלת אם היא בסדר. היא מהנהנת לחיוב, מרכינה ראש. אסור שיראו שהיא חיוורת.

"כן, היא. עוד פעם בלי מסיכה". אביגיל כועסת ממש. למה אנשים כאלה חסרי אחריות? זו ממש סכנת נפשות! "ועוד איך היא קוראת לי ליד כולם? בחורה עזת פנים. אני. בחורה. עזת. פנים". ידיה נקפצות לאגרופים.

שירה קמה ממקומה אל עבר הלוקיישן. היא תשים לאישה הזו סוף אחת ולתמיד. אביגיל כמעט ורצה אחריה, מפנה אותה לכיוון הנכון. יעל נותרה קפואה במקומה, רעש מחריש אזניים תוקף אותה, לחץ בחזה.

"הנה היא". מצביעה אביגיל. "תראי עוד איך היא ממשיכה לעמוד על שלה בצעקות על שילת. אישה משוגעת".

ממקומן ראו השתיים את שילת הקופאית, עומדת חסרת אונים. "את חייבת לשים מסיכה גברת, זה נוגד את החוק".

"מה את אומרת". קולה של 'זאתי מאתמול' גבוה מאד, וטון דיבורה מזלזל. "מעניין לי ת'סבתא. אמרתי לך שאסור לי לשים מסיכה!"

"הי הי הי גברתי". שירה מפציעה מאחוריה. כל ההצגה הזו לא לעניין, לקוחות יברחו מהחנות. "זה לא הטון ולא המילים המתאימות לחנות שלנו. אם לא טוב לך עם הכללים, המתואמים עם החוק יש לציין, פשוט תצאי מהחנות ואל תחזרי לכאן. יש מספיק מקומות לקנות בהם חד פעמי".

"את לא תדברי אליי ככה". טון דיבורה של הגברת עדיין בדציבל מכובד, אך מיתריה רועדים ודמעות עלו בעיניה. "אסור לי לשים מסיכה. אני יכולה להיחנק. את רוצה לחנוק אותי? זה מה שאת רוצה!" היא מתנשפת, דמעותיה זורמות. "את משתפת איתם פעולה!"

שירה התבלבלה. לזה לא ציפתה. "סליחה גברתי, על מי את מדברת?"

"את יודעת טוב מאד על מי אני מדברת". האישה לא נרגעה. חלק מהאנשים סביבן הידק את טבעת החנק הסוגרת עליהם, והחלק השני התרחק, רגיש לסטואציה. "בטח יעל ספרה לך, נכון? היא גם לא מאמינה לי. היא אומרת לי שאני עושה לה בושות. שאני אמא רעה. היא שונאת אותי". היא ממש בוכה. היא רק רצתה לבקר את יעל בחנות החדשה שבה היא עובדת. לאחל לה בהצלחה ולהביא לה שוקולד. למה היא נגדה גם כאן?

יעל. העובדת החדשה. ההתנהגות המוזרה שלה בחדר האוכל.

זו אמא שלה.

האגרוף שקבלה שירה לבטן היה מוחשי. אביגיל שלידה פערה את פיה בהלם, ושאר העובדות שנכחו בסיטואציה נבלעו אל תוך עצמן. לא שמענו לא ראינו.

האסימון אצל שירה החל לרדת לאט לאט, והיא התקדמה אל עבר חדר האוכל במהירות. רוצה להתנצל, רוצה לוודא, רוצה לדעת.

הפתק המאולתר שמצאה מונח ברישול על יד חצי הכריך של יעל, הפיל לגמרי את האסימון ברעש מחליא.

"גם אם אמא שלי היא חולה בנפש, זה לא אומר שהיא לא בנאדם.
לכאן אני לא אחזור יותר.
היית מדהימה שירה, אני יודעת שזו לא אשמתך".

---






נושא כאוב מאד לכתוב עליו, אבל גם נורא חשוב🙏
כתבתי
מאמר באותו הנושא, למי שמעוניין לקרוא ועוד לא קרא. והלוואי ותעלה המודעות קצת יותר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה