@מרחבית התגובה שלך עמוקה ויפה , כיף לי להתיחס:
אקדים, שעצם העובדה שיש כל-כך הרבה מחקרים מדעיים שסותרים אחד את השני
אין כל כך הרבה מחקרים שסותרים אחד את השני, כלומר זה נראה כך במבט ראשון, כאשר את צורכת את המאמרים בתקשורת , אבל אם את נכנסת לעומק ולמחקר עצמו , את תראי שאין כל כך הרבה סתירות.
למשל : האם שוקולד בריא או לא ? אם תחפשי מאמרים
על מחקרים בתקשורת , תתבלבלי ממש,
אבל כשתחפשי את המחקרים התומכים בדרך כלל תגלי שהמסקנה הסופית רחוקה מאד מהדרך..
למשל , מחקרים שמסתמכים על מתאם (קורלציה) ולא סיבתיות זו דוגמא טובה.
כלומר : אם את מסתכלת במבט שטחי זה אכן כך, אם את מנפה מחקרים לפי האיכות , ומסתכלת על כמות גדולה של מחקרים (שזה בעצם סקירה - מטא אנליזה) את לא רואה סתירות,
כלומר תמיד יש מחקרים בודדים שיראו תמונה אחרת , (בגלל אפקט הפרסום זה למעשה חייב להיות כך) בגלל הטיות, או סיבות לא ידועות.
אבל כשיש לך אלפי מחקרים ואת מדרגת אותם לפי איכות, ורואה שרובם המוחלט נוטים לצד אחד במובהקות סטטיסטית - אפשר לומר שאת רואה תמונה קרובה מאד לאמת.
המדע הוא כלי מוגבל , אבל הוא הכלי הכי קרוב לחקר האמת , ככל שידוע לנו היום .
לפעמים זה מצחיק , שאנשים שלא יודעים מהן הטיות אנושיות, אומרים "טוב, המחקרים כל כך סותרים , והכל כל כך מוגבל אני אעשה רק מה שראיתי בעיניים "
בלי להבין, שמה שהם רואים ומפרשים מוגבל הרבה הרבה יותר. בכלל בלי השוואה.
המחקר הוא כלי חזק. הוא לא אבסלוטי.
לחלוטין מסכימה.
גם כל חוקר משער קודם השערות, ובתת מודע רוצה להגיע למה ששיער
מחקר איכותי לא תלוי בציפיות שלו , בשונה מבדיקה עצמית , זה בדיוק מחקר טוב.
בגדול אני מאד מסכימה איתך , בוודאי שהוא כלי מוגבל , ובוודאי שיש הטיות.
את צודקת לגבי מחקרים על פסיכואנליזה למשל, שם זה באמת הרבה פחות אוביקטיבי
ולמרות שיש מובהקות , אפשר להתווכח על כך .
אבל במקרים שלנו, כמו למשל רפואה אלטרנטיבית, הכל פשוט מאד לבדיקה, אין בעיה בכלל לנקות הטיות וליצור סמיות,
בנוסף , את חושבת שאני מסתמכת על מחקרים בודדים, בעוד שקראתי סיכומים של סקירות שמנתחות אלפי מחקרים לפי איכות , בצורה כזו , הסיכויים שהתמונה היא אמיתית גבוהים לעין שיעור, ממחקר בודד.
למדע יש חולשות ואין אמת אבסולטית, אבל זה לא סותר את העובדה שנערכו אלפי מחקרים
שהראו תוצאות מובהקות שקל לשחזר בכל מקום .
אני לא מסתמכת על יושר של אנשים בכלל, אני מסתמכת על כוח התיקון המדעי - שזה כוח שנובע מכך שאלפי מדענים מכל העולם מנסים לשחזר את התוצאות, וברגע שלכולם התוצאה כמעט זהה -הסיכוי שהם טועים קטן מאד מאד.
לכן , גם כשהיו שחיתויות במשך השנים , זיופים ומלחמות כבוד, הכוח של התיקון תמיד גבר , בגלל שמדענים אחרים , ממדינות אחרות, ניסו לשחזר את התוצאות ולא הצליחו , או כן הצליחו.
בניגוד למה שחושבים , המדע לא מרוכז במכון ויצמן, הוא כולל אלפי או עשרות אלפי אנשים פרטיים מכל העולם, שבינהם מספיק שוחרי אמת , ולכן הוא כל כך קרוב לאמת (אבל אף פעם לא אמת מוחלטת כמובן..)