מידע שימושי תשובה מחברת 'כפיר' לגבי תפיסת דלתות הרכבת הקלה

[אלעזר פרידמן]

נראה לי שמשהו בסיסי היה חסר בדיון הקודם, רק @Ruty Kepler התייחסה אליו, וזה ההיבט היותר רחב וההשפעה הכללית ולא רק הנקודתית. ואולי זו הסיבה שדווקא היא פנתה לחברה לברור הדברים.

לכל דבר יש את הכללים שנקבעו לו. לכל מוסד, לכל בית חולים, לכל בית ספר, לכל חברה ולכל הפעלה של משהו כמו תחבורה, אירועים, וכו'. אפילו לכל בית יש כללים משלו לצורך ניהולו.
אם לא הכללים - היינו חיים בכאוס. כל אחד היה מחליט מה שנראה לו או מה טוב לו באותו רגע.

אני לא מדברת על הלכה. וכל כלל כשלעצמו - אם איננו הלכתי - הוא לא מקודש ולא הלכה למשה מסיני, ובעת הצורך אפשר וצריך לחרוג.
אך ההדגשה שלי היא שבגדול - לכללים יש משקל רציני - אם רוצים חיים מסודרים והגיוניים בכל תחומי החיים.

מה שראיתי באשכול (הקודם), שדנים על שני צדדים כאילו אין צד אחד שהוא הוא הנורמטיבי, כי זה הכללים שנקבעו לדבר, והצד השני הוא חריגה מהכללים.
ליסוע לאחר שהדלת ננעלת - זה הכלל. לפתוח דלת בכוח לאחר נעילתה - היא חריגה מהכללים.

בחיים מתוקנים - אם לא רוצים כאוס - חייבים קודם כל להבין בכל עניין מה שייך לכללים הרגילים, ומה לעומת זה חורג מהכללים.
רק לאחר מכן להתחיל את הדיון, כאשר ברור (לפחות לי) שהכללים הם הקודמים - כל עוד אין סיבה טובה דיה להפר אותם.
עכשיו, נכון שיש לא פעם סיבות טובות מאוד להפר כללים. אבל בדיונים כגון אלה לא מדובר בשני צדדים עם נתוני פתיחה שווים. חשובה המודעות שצד אחד - זה הכלל, והצד השני - זה הפרתו.

כולנו מעוניינים בתחבורה נוחה ומדויקת, שאפשר פחות או יותר לתכנן מראש מתי יוצאים ומתי מגיעים, לעבור בין שניים או שלושה אוטובוסים או רכבות בעת הצורך ללא המתנה רבה, חוץ ממקרים חריגים. וזה קיים בעולם. זה לא היפותטי.
כשכל אחד מחליט באופן נקודתי מצומצם מה כרגע נראה לו לעשות, הכל משתבש.

הנורמות האלה שהכללים לא מעניינים, ולאו דווקא בתחבורה, גורמות לאלפי כאוסים והצקות בכל מקום שזה קיים. גורמות שאין שירות טוב וזמין בהרבה מקומות, לאיחורים והמתנות מיותרות, לחוסר יכולת לתכנן דברים בצורה נורמלית, ולעוד הרבה רעות חולות. בכל מקום שהכללים הם המלצה בלבד וכל אחד עושה מה שבא לו או מה שנראה לו, הדברים משובשים.(נכון שגם קיצוניות הפוכה - גורמת להצקות ושיבושים. אני מדברת על בסיס נורמלי ולא על ראש בקיר).

אני לא נכנסת לדיון הספציפי, כי אין לי הרבה ניסיון ברכבת הקלה, וגם אינני יודעת מה ההלכה במקרים אלו.
אך עצם העובדה שמתנהל דיון ממושך על בסיס כאילו שני הצדדים מתחילים מעמדה שווה, והשאלה היא רק לברר נקודתית מה חסד יותר גדול, מה על חשבון אחרים ומה לא -
ואין (כמעט) כל ההתייחסות לדבר הכולל יותר, שיש כאן מערכת כללים שנקבעו על ידי הממונים, ולא במקרה, אלא כדי לתפעל את הפרויקט על הצד היותר טוב, והשאלה ביסודה היא: האם ומתי לחרוג מהכללים -
זו נראית לי טעות גדולה.
ככה אי אפשר לנהל כלום לא בחיי הפרט ולא בחיי הכלל.

טוב , אם ככה גם לא צריך לתרום לקופת העיר... הרי הדרך הנורמלית היא שכל אחד מפרנס את עצמו , נו באמת.

 

[מרחבית]

טוב , אם ככה גם לא צריך לתרום לקופת העיר... הרי הדרך הנורמלית היא שכל אחד מפרנס את עצמו , נו באמת.

1. מה הקשר?
2. צריך בהחלט לתרום לצדקה למי שאין לו. כל אחד מכספו האישי, ולא מהכספים של השכנים או החברים.

 

[אלעזר פרידמן]

1. מה הקשר?
2. צריך בהחלט לתרום לצדקה למי שאין לו. כל אחד מכספו האישי, ולא מהכספים של השכנים או החברים.

התכוונתי , שהטענה שנטענה שם , שכיון שזה נוגד את הכללים לא צריך לעשות את זה , ועל זה אמרתי שחסד זה באמת דבר לא מקובל.

 

[מרחבית]

התכוונתי , שהטענה שנטענה שם , שכיון שזה נוגד את הכללים לא צריך לעשות את זה , ועל זה אמרתי שחסד זה באמת דבר לא מקובל.

בבקשה לא לשים בפי דברים שלא כתבתי.
חסד זה ב"ה דבר מקובל מאוד אצל כולנו.
לא הכרעתי, כתבתי שנקודת המוצא איננה שווה.
כתבתי גם שיש מקרים שצריך להפר כללים.

מציעה לקרוא שוב את הדברים בעיון הנדרש, ובראש גדול. עם תשומת לב למה שמעבר לנקודה ספציפית כזו או אחרת.
לגרום למערכות שלמות לא לפעול בצורה תקינה, כפי שקורה לא פעם, זה חוסר חסד הכי גדול ונזק ממשי לכולם.
כשמדובר בציבור, צריך מבט ציבורי.
כל מקרה ספציפי - צריך לדון לגופו. לא הרי המתנה של אשה כמה דקות לרכבת הבאה, להפסד אוטובוס בין עירוני אחרון למשל.
לא דומה ויתור אישי, לויתור על חשבון אחרים.

אי אפשר לקחת אף ערך בעולם, וללכת אתו ובשמו בעיניים עצומות.

 

[סימבה.]

נראה לי שמשהו בסיסי היה חסר בדיון הקודם, רק @Ruty Kepler התייחסה אליו, וזה ההיבט היותר רחב וההשפעה הכללית ולא רק הנקודתית. ואולי זו הסיבה שדווקא היא פנתה לחברה לברור הדברים.

לכל דבר יש את הכללים שנקבעו לו. לכל מוסד, לכל בית חולים, לכל בית ספר, לכל חברה ולכל הפעלה של משהו כמו תחבורה, אירועים, וכו'. אפילו לכל בית יש כללים משלו לצורך ניהולו.
אם לא הכללים - היינו חיים בכאוס. כל אחד היה מחליט מה שנראה לו או מה טוב לו באותו רגע.

אני לא מדברת על הלכה. וכל כלל כשלעצמו - אם איננו הלכתי - הוא לא מקודש ולא הלכה למשה מסיני, ובעת הצורך אפשר וצריך לחרוג.
אך ההדגשה שלי היא שבגדול - לכללים יש משקל רציני - אם רוצים חיים מסודרים והגיוניים בכל תחומי החיים.

מה שראיתי באשכול (הקודם), שדנים על שני צדדים כאילו אין צד אחד שהוא הוא הנורמטיבי, כי זה הכללים שנקבעו לדבר, והצד השני הוא חריגה מהכללים.
ליסוע לאחר שהדלת ננעלת - זה הכלל. לפתוח דלת בכוח לאחר נעילתה - היא חריגה מהכללים.

בחיים מתוקנים - אם לא רוצים כאוס - חייבים קודם כל להבין בכל עניין מה שייך לכללים הרגילים, ומה לעומת זה חורג מהכללים.
רק לאחר מכן להתחיל את הדיון, כאשר ברור (לפחות לי) שהכללים הם הקודמים - כל עוד אין סיבה טובה דיה להפר אותם.
עכשיו, נכון שיש לא פעם סיבות טובות מאוד להפר כללים. אבל בדיונים כגון אלה לא מדובר בשני צדדים עם נתוני פתיחה שווים. חשובה המודעות שצד אחד - זה הכלל, והצד השני - זה הפרתו.

כולנו מעוניינים בתחבורה נוחה ומדויקת, שאפשר פחות או יותר לתכנן מראש מתי יוצאים ומתי מגיעים, לעבור בין שניים או שלושה אוטובוסים או רכבות בעת הצורך ללא המתנה רבה, חוץ ממקרים חריגים. וזה קיים בעולם. זה לא היפותטי.
כשכל אחד מחליט באופן נקודתי מצומצם מה כרגע נראה לו לעשות, הכל משתבש.

הנורמות האלה שהכללים לא מעניינים, ולאו דווקא בתחבורה, גורמות לאלפי כאוסים והצקות בכל מקום שזה קיים. גורמות שאין שירות טוב וזמין בהרבה מקומות, לאיחורים והמתנות מיותרות, לחוסר יכולת לתכנן דברים בצורה נורמלית, ולעוד הרבה רעות חולות. בכל מקום שהכללים הם המלצה בלבד וכל אחד עושה מה שבא לו או מה שנראה לו, הדברים משובשים.(נכון שגם קיצוניות הפוכה - גורמת להצקות ושיבושים. אני מדברת על בסיס נורמלי ולא על ראש בקיר).

אני לא נכנסת לדיון הספציפי, כי אין לי הרבה ניסיון ברכבת הקלה, וגם אינני יודעת מה ההלכה במקרים אלו.
אך עצם העובדה שמתנהל דיון ממושך על בסיס כאילו שני הצדדים מתחילים מעמדה שווה, והשאלה היא רק לברר נקודתית מה חסד יותר גדול, מה על חשבון אחרים ומה לא -
ואין (כמעט) כל ההתייחסות לדבר הכולל יותר, שיש כאן מערכת כללים שנקבעו על ידי הממונים, ולא במקרה, אלא כדי לתפעל את הפרויקט על הצד היותר טוב, והשאלה ביסודה היא: האם ומתי לחרוג מהכללים -
זו נראית לי טעות גדולה.
ככה אי אפשר לנהל כלום לא בחיי הפרט ולא בחיי הכלל.

לא קראתי את הכל, אבל איזה השקעה בתשובה!

 

[מירי ה.]

נראה לי שמשהו בסיסי היה חסר בדיון הקודם, רק @Ruty Kepler התייחסה אליו, וזה ההיבט היותר רחב וההשפעה הכללית ולא רק הנקודתית. ואולי זו הסיבה שדווקא היא פנתה לחברה לברור הדברים.

לכל דבר יש את הכללים שנקבעו לו. לכל מוסד, לכל בית חולים, לכל בית ספר, לכל חברה ולכל הפעלה של משהו כמו תחבורה, אירועים, וכו'. אפילו לכל בית יש כללים משלו לצורך ניהולו.
אם לא הכללים - היינו חיים בכאוס. כל אחד היה מחליט מה שנראה לו או מה טוב לו באותו רגע.

אני לא מדברת על הלכה. וכל כלל כשלעצמו - אם איננו הלכתי - הוא לא מקודש ולא הלכה למשה מסיני, ובעת הצורך אפשר וצריך לחרוג.
אך ההדגשה שלי היא שבגדול - לכללים יש משקל רציני - אם רוצים חיים מסודרים והגיוניים בכל תחומי החיים.

מה שראיתי באשכול (הקודם), שדנים על שני צדדים כאילו אין צד אחד שהוא הוא הנורמטיבי, כי זה הכללים שנקבעו לדבר, והצד השני הוא חריגה מהכללים.
ליסוע לאחר שהדלת ננעלת - זה הכלל. לפתוח דלת בכוח לאחר נעילתה - היא חריגה מהכללים.

בחיים מתוקנים - אם לא רוצים כאוס - חייבים קודם כל להבין בכל עניין מה שייך לכללים הרגילים, ומה לעומת זה חורג מהכללים.
רק לאחר מכן להתחיל את הדיון, כאשר ברור (לפחות לי) שהכללים הם הקודמים - כל עוד אין סיבה טובה דיה להפר אותם.
עכשיו, נכון שיש לא פעם סיבות טובות מאוד להפר כללים. אבל בדיונים כגון אלה לא מדובר בשני צדדים עם נתוני פתיחה שווים. חשובה המודעות שצד אחד - זה הכלל, והצד השני - זה הפרתו.

כולנו מעוניינים בתחבורה נוחה ומדויקת, שאפשר פחות או יותר לתכנן מראש מתי יוצאים ומתי מגיעים, לעבור בין שניים או שלושה אוטובוסים או רכבות בעת הצורך ללא המתנה רבה, חוץ ממקרים חריגים. וזה קיים בעולם. זה לא היפותטי.
כשכל אחד מחליט באופן נקודתי מצומצם מה כרגע נראה לו לעשות, הכל משתבש.

הנורמות האלה שהכללים לא מעניינים, ולאו דווקא בתחבורה, גורמות לאלפי כאוסים והצקות בכל מקום שזה קיים. גורמות שאין שירות טוב וזמין בהרבה מקומות, לאיחורים והמתנות מיותרות, לחוסר יכולת לתכנן דברים בצורה נורמלית, ולעוד הרבה רעות חולות. בכל מקום שהכללים הם המלצה בלבד וכל אחד עושה מה שבא לו או מה שנראה לו, הדברים משובשים.(נכון שגם קיצוניות הפוכה - גורמת להצקות ושיבושים. אני מדברת על בסיס נורמלי ולא על ראש בקיר).

אני לא נכנסת לדיון הספציפי, כי אין לי הרבה ניסיון ברכבת הקלה, וגם אינני יודעת מה ההלכה במקרים אלו.
אך עצם העובדה שמתנהל דיון ממושך על בסיס כאילו שני הצדדים מתחילים מעמדה שווה, והשאלה היא רק לברר נקודתית מה חסד יותר גדול, מה על חשבון אחרים ומה לא -
ואין (כמעט) כל ההתייחסות לדבר הכולל יותר, שיש כאן מערכת כללים שנקבעו על ידי הממונים, ולא במקרה, אלא כדי לתפעל את הפרויקט על הצד היותר טוב, והשאלה ביסודה היא: האם ומתי לחרוג מהכללים -
זו נראית לי טעות גדולה.
ככה אי אפשר לנהל כלום לא בחיי הפרט ולא בחיי הכלל.

אני הייתי בשדה תעופה בצרפת הייתי צריכה לעבור בין הטרמינלים והיה רכבת שהסיעה לטרמינל השני כיון שמאוד מיהרנו בין הקנקשנים היה לנו רק שעה לעבור הכל רצנו לרציף של הרכבת ובדיוק היא היתה בתחנה כמו ישראלית אמיתית רצתי לרכבת שכמעט סגרה את הדלת וכל הנוסעים בפנים הסתכלו עלנו כאילו נפלנו מהירח למה אנחנו רצים ולא מחכים לרכבת השניה הדיילת שאלה אם הכל בסדר איתנו
לכו תסבירו לגויים האדישים מה זה היה אומר להפסיד את הרכבת הזאת
זה משהו ישראלי לא להקשיב לכללים

בתרבות הישראלית אין את הדיוק והכללים והסדר אלא הרבה גמישות וזה נובע מאכפתיות חסד וכו'
לפעמים צריך לדעת מתי כן להקשיב לכללים ומתי לא

 

[המעניינת.]

זה אשכול של עזרה הדדית??? @הכלבויניק

 

[הכלבויניק]

זה אשכול של עזרה הדדית??? @הכלבויניק

מה יותר עזרה הדדית, מלתפוס את דלתות הרכבת לאשה שרצה לקראתן?

 

[יוסף בן שאול]

מבחינה הלכתית נראה שאסור לעכב אוטובוס או רכבת וכל תחבורה ציבורית שהיא
(בגלל שזה נקרא "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני")
(איני רב אבל כך יצא כל אחד יבדוק את הנושא לבד)

 

[סימבה.]

אם אדם מזמין עני לאכול אצלו בבית,
העני לא יכול להביא איתו חברים בלי רשות
כי זה חסד על חשבון השני את זה כולם מבינים לא?
אז מה זה שונה מלתפוס את הדלת לשני על חשבון אחרים?

 

[Ruti Kepler]

ועוד עדכון: אכן התדירות בשעות העומס ירדה, והיא אינה 4-5 דקות כמו בימי סיטיפס, אלא 6 דקות, רשמית.

 

[חצרון]

ועוד עדכון: אכן התדירות בשעות העומס ירדה, והיא אינה 4-5 דקות כמו בימי סיטיפס, אלא 6 דקות, רשמית.

מצד שני הגדילו במקצת את הרכבות, כך שיש גם דברים טובים....

 

[הילוך גבוה]

מצד שני הגדילו במקצת את הרכבות, כך שיש גם דברים טובים....

מה זאת אומרת הגדילו? הגדילו פיזית את הקרונות? זה לא אותם קרונות של סיטיפס?

 

[ציני בכיר]

שורה תחתונה:
דלתות הרכבת אמורות להיפתח ולהיסגר באופן אוטומאטי

אחרי מעקב שלי אחרי נהג הקטר ברכבת הקלה הגעתי למסקנה שהדלתות לא נסגרות באופן אוטומטי הם נסגרות רק אחרי שהנהג לוחץ על כפתור בדיוק כמו באוטובוס
ההבדל היחיד הוא שברכבת יש חיישן שאם משהו מפריע לדלת היא נפתחת בחזרה ורק לאחר כ3 שניות היא נסגרת שוב
וברגע שהנהגים הבינו שאנשים תופסים את הדלתות אז הם פשוט לוחצים כמה לחיצות ברצף עד שמי שעוצר את הדלת מתיאש ...
וכבר ראיתי כמה פעמים אנשים מבוגרים וילדים שקיבלו מכות מהדלת של הרכבת.....