קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נכתב ע"י שילת_250;136025:

להודעה זו היו 54 תודות ומעל 50 תגובות.
לצערי לא הצלחנו לקיים את מה שתכננו עדיין, עקב שמחתה של רוחי.
בהזדמנות זו אאחל מזל טוב לרוחי על החתונה, וחבל שאין לי סריקה של הברכה שהתפרסמה ב'משפחה'.

מה שחשבתי לעשות בנתיים, זה לרכז את כל הסריקות של הפרסומות מהשבוע האחרון, ובמקום שכל פעם אעלה פרסומת על פי בחירתי לדיון שבועי, נעלה את כל הסריקות באשכול אחד והגולשים ישלחו תודה רק לפרסומת אחת. הפרסומת שתזכה בהכי הרבה 'תודות', תעלה באשכול נפרד והדיון יתמקד עליה.
יש לציין שהבחירה לא חייבת להיות דווקא בפרסומת הטובה ביותר מבחינתכם, כי אם בפרסומת שיהיה לכם הכי הרבה מה לומר, להביע דעה או לתת ביקורת.
אם הרעיון הזה מוצא חן בעיניכם, עד שתחזור שילת (בקרוב בע"ז), נתחיל עם זה מיד.
החלפת הלוגו על ידי חברות גדולות נפוצה בארץ הרבה יותר מאשר בחו"ל. הרבה פעמים זה בגלל אגו של מנהל השיווק, ולא כדי לשרת את המותג. שני מעצבים, פרסומאי ודוקטור לשיווק מסבירים למה אנחנו תמיד רוצים חדש יותר
כלכליסט
בחודשים האחרונים החליטו כמה מהחברות המוכרות במשק לשנות, לעדכן או לרענן את הלוגו שלהן. גם מי שאינו מעצב גרפי יכול להבחין בשינוי: בחלק מהמקרים מדובר בתוצר של מיזוג בין שתי חברות, כמו במקרה של החיבור בין 013 ברק ונטוויז'ן. במקרה אחר השיקה שטראוס החודש לוגו חדש לעלית, במקביל להשקת אריזות חדשות למוצרי החברה שעליהן יתנוסס הלוגו החדש של שטראוס עם זה של עלית. הלוגו החדש של עלית דומה בצורתו לזה של שטראוס ונועד, לדברי אנשי החברה, לתקשר עמו. המטרה במקרה זה היא להקנות לחברת הממתקים משהו מתפיסת העולם הבריאותית של שטראוס.
במקרים אחרים, הלוגו בא ללוות מיזם משותף בין שתי חברות - כמו במקרה של אתר האינטרנט נענע 10. חברה נוספת שצפויה לעדכן בקרוב את הלוגו שלה היא סלקום. בניגוד למקרים הקודמים, כאן אין מהלך עסקי דרמטי שקדם להחלטה לעדכון הלוגו, אלא צורך לרענן את הלוגו כדי לשמור על הרלבנטיות מול קהל הלקוחות.

"הרבה פרסומאים חושבים ששינוי לוגו הוא עניין של טיפול בגרפיקה - אין שטות גדולה מזו", אומר ד"ר יורם לבנון, מרצה לשיווק ומי שנחשב לאחד ממומחי המיתוג באקדמיה. "הסיפור פה הוא לא על גרפיקה, אלא על ההילה של המותג".

ד"ר לבנון טוען, כי מה שבונה את ההילה הזו הם אלמנטים רגשיים, הרבה יותר מגורמים שכלתניים - גם כשמדובר במוצרים רציניים כמו בנק. כדי להמחיש את דבריו, הוא מביא את "קמפיין העפיפון" של בנק הפועלים, שעלה ב־2003 והציג סיטואציות משפחתיות - כשברקע עפיפון אדום. "הבנק ירד מהר מאוד מקונספט העפיפון. היום מה שנשאר זה רק הצורה של המעוין בלוגו. לקחת גורם יציב כמו בנק ולחבר אותו לעפיפון - מבחינה אסוציאטיבית זה אסון. המוח שלנו עובד באסוציאציות, לפעמים הדעה נקבעת בתוך עשיריות שנייה. המוח רואה צבעים וצורות - ומיד משהו רץ בראש, לטוב או לרע. הסמל הישן של סלקום, הכוכב שעמד על רגל אחת - גם הוא שידר משהו שנתפס כיהיר, לא יציב ולא מאוד חכם, ולכן עיגלו אותו, והיום הוא יושב טוב יותר על הקרקע. חשוב להבין שכל ההשפעות האלה הן ממש לא מודעות: בלי שאנשים מבינים מה קורה, הם מרגישים אווירה מסוימת סביבם".

"אגב", מוסיף לבנון, "הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל מה שמשפיע הרבה יותר מהציור של הלוגו זה המוזיקה שמלווה את המותג ואפילו יותר מזה - הריח שמקושר אליו, ולא רק בעולם הבישום והקוסמטיקה. כל האלמנטים האלה שולחים אינדיקציות שיכולות לשנות את מצב הרוח שלנו, כצרכנים".




"רוב האנשים נגעלים מלטאה"

אחד הלוגואים שמעוררים לא מעט ביקורת, עוד לפני השינוי שעברו לאחרונה, הוא זה של נטוויז'ן. לטענת ד"ר לבנון, הלוגו, שהתבסס על דמות הלטאה, התאים לחברה כשהיא היתה בתחילת דרכה, כאשר היא עוד פנתה לקהל מטרה צעיר ומרדני, ולא לחברת תקשורת בינלאומית - התדמית שהחברה מנסה למצב את עצמה כיום, לאחר האיחוד עם 013 ברק. "הם התעקשו על הלטאה בתור מזכרת לימים ההם, אף שרוב האנשים נגעלים מהצורה הזו", אומר לבנון.

גם יונתן סטירין, מנהל הקריאייטיב באדלר־חומסקי, מביא את הלוגו של נטוויז'ן כדוגמה לאייקון שמנותק מהמציאות הצרכנית, ושאינו תורם דבר למיצוב של החברה. "המחשבה הראשונה שעוברת בראש היא - איך לטאה קשורה לעולם של תקשורת ואינטרנט?", הוא מטיח.

ברוך נאה, המעצב שעומד מאחורי הלוגו החדש של נטוויז'ן, חושב כמובן אחרת: "ל־013 ולנטוויז'ן היתה אמירה - הם רצו לתקשר את המהלך העסקי הענק שמאחורי המיזוג, ולהגיד 'אנחנו פה'. מה שנותר לי לעשות זה לקחת את הערכים של שתי החברות ולחדד את המשמעות שלהם".

"השימוש בלטאה לא היה אילוץ מצד הלקוח", מבהיר נאה, שעובד עם כמה מהחברות הצרכניות המוכרות במשק, בהן תנובה, מותגי עלית של שטראוס וחברת אלקטרה - שגם היא עדכנה את הלוגו שלה לאחרונה. "הלטאה היא הנכס העיקרי של החברה, מה שמזהה אותה ויוצר כוח. אפשר להתפלסף על מה היא מסמלת או לא מסמלת, אבל בסוף הלטאה מביאה ערך כלכלי לנטוויז'ן: צרכנים מזהים דרכה את החברה, והיא יוצרת בידול מהתחרות. היא פשוט היתה חזקה מכדי להתעלם ממנה".

הקונספט מאחורי הלוגו החדש של נטוויז'ן, לדברי נאה, הוא "מרחק נגיעה", הרעיון ששירות האינטרנט והטלפון מחבר אנשים בכל מקום. הלטאה מוצבת בתוך רשת שנראית כמו שילוב של טביעת אצבע וגלי קול שמתפשטים למרחק. "תמצית הנגיעה היא טביעת האצבע של אדם", אומר נאה. לדבריו, "זו לא החלטה של מעצב. כל העבודה נעשתה בדו־שיח עם הלקוח. יש המון אסטרטגיה מאחורי התוכנית הזו, והמטרה שלנו, כמשרד עיצוב, היא להעצים ולתמצת אותה. יש כאן שתי חברות שבאות מעולמות תוכן שונים שיש ביניהם לינק, ורוצות לספר לעולם שהן עכשיו אישיות אחת חזקה עם הרבה ערכים שמתכנסים. בשורה התחתונה, הלוגו אמור לשמש דגל של גאוות יחידה ל־3,000 עובדי החברה, ולהוות אבא אחד בפני הצרכן".

נאה מספר שהעבודה על נטוויז'ן ארכה פחות מחודש - פרק זמן מאוד קצר ואינטנסיבי - שבמהלכו נבנו 50 סקיצות ללוגו אפשרי. לדבריו, המנכ"ל ריצ'רד הנטר היה מאוד מעורב בתהליך באופן אישי, ונפגש עם נאה בכל כמה ימים כדי לעקוב אחרי ההתקדמות.

לשרת את האגו של מנהל השיווק?

שינוי הלוגו של נטוויז'ן הוא דוגמה לא מאוד טיפוסית לריענון לוגו, כיוון שהרקע לשינוי היה המיזוג עם 013 ברק. ואף שבתקופה האחרונה נעשו עוד מיזוגים ומיזמים משותפים מסוג זה, כמו זה שהביא ליצירת נענע 10 - רוב עדכוני הלוגו לא באים על רקע שינוי עסקי מרחיק לכת. יש אף כאלה הטוענים שלפעמים הדבר בא לשרת יותר את האגו של מנהל השיווק מאשר את המותג. "לפעמים כשמתחלף המנכ"ל או סמנכ"ל השיווק, המנהל החדש רוצה לעשות שינוי כדי להטביע את חותמו", מודה המעצב עדלאי סטוק, שחתום על שינוי הלוגו הקודם של בזק, בשנת 2001, וכן על עדכון הלוגואים של מירס ובנק מזרחי טפחות, ובניית לוגואים למותגים חדשים, אשר המפורסם שבהם הוא רשת חנויות הנוחות yellow ("האתגר שם היה ליצור בידול מפז, כי אנשים לא יקנו קפה עם טעם של דלק", הוא נזכר).

סטוק גם טוען שבהשוואה לאירופה, עדכוני לוגו בארץ נעשים בתדירות מאוד גבוהה, כמעט תזזיתית. "אין כאן הרבה מותגים עם מסורת של שנים. שם יש יותר כבוד למותגים כאלה, והעדכון נעשה רק כשהלוגו כבר נראה מיושן - וגם אז, עם היצמדות רבה למקור. כאן בארץ רק מעט משרדי פרסום באמת נותנים כבוד להמשכיות של המותג. הם חתומים על חוזה שנתי וחושבים רק על הקמפיין הבא", טוען סטוק. בעניין זה, גם ברוך נאה מסכים עם עמיתו: "אנחנו עם תזזיתי שזועק לחדשנות כל שנייה, זה בגנים שלנו. כמו ילדים קטנים, עוד לפני שראינו מה יש אנחנו רוצים חדש יותר".

"לוגו בעצם מתמצת את כל מה שהחברה עושה, ולכן השינוי שלו צריך להיעשות כשהלוגו כבר לא מייצג נאמנה את פעילות החברה", ממשיך סטוק. "כשייצרתי את ה־B של בזק, זה היה אחרי שבזק כבר התפתחה לכיוונים טכנולוגיים חדשים, אבל ציבור הצרכנים עדיין חשב עליה בתור מונופול קווי. היה שם הבדל משמעותי בין תפיסת המותג לבין המציאות".

סטוק, שלא היה מעורב בעדכון הלוגו של בזק בשנה האחרונה כחלק מקמפיין "הכי טוב בבית", טוען שהשינוי האחרון אינו מוצדק. "למוצרי מזון יש מחזור חיים קצר יחסית, ולכן רואים הרבה עדכוני לוגו. עבור חברה כמו בזק, השינוי האחרון לא מעיד על יציבות והתחדשות, אלא דווקא על חוסר כיוון".

"בשבע השנים שחלפו מאז השינוי הקודם חלו שינויים קיצוניים בבזק", מסביר רן גוראון, סמנכ"ל השיווק של בזק, בתגובה לדבריו של סטוק. "הפכנו מחברה ממשלתית לפרטית, ומחברת טלפוניה לחברת תקשורת שמציעה גם אינטרנט מהיר. גם השוק עצמו השתנה באופן מהותי - ב־2001 היו טלפונים סלולריים רק בשליש מבתי האב בארץ".

בהתייחס לעבודה הקודמת של סטוק אומר גוראון: "אני חושב שהחברה עשתה ב־2001 תהליך מיתוג מאוד מוצלח, אבל זו פשוט לא אותה חברה שיש לנו היום. השינוי הגרפי האחרון הוא בחזקת אבולוציה, לא רבולוציה: שים לב ששמרנו על ה־B. עם זאת, רצינו לעבור מלוגו צבעוני לכחול - הצבע שתמיד ליווה את בזק. קשה כיום לבלוט בשוק שנשלט על ידי חברות תקשורת שלכל אחת מהן יש צבע מאוד מובחן, מונוליטי ובולט: כתום, סגול וירוק. המעבר לצבע הכחול הוא בחזקת חזרה למקורות".

שרידים של תדמית מיושנת

עיתוי נוסף לשינוי לוגו הוא כשחברה נמצאת במשבר. הדוגמה הקלאסית שמביא סטוק למהלך כזה היה שינוי הלוגו של רמדיה לאחר שהתפוצצה הפרשה - לא שזה עזר לה. במרבית המקרים לא מדובר במשבר אקוטי, כמו במקרה רמדיה, אלא במצב שבו החברה סוחבת אחריה שרידים של תדמית מיושנת, שלא עומדת בקנה אחד עם הפעילות הנוכחית של החברה.
סטוק קורא לזה "גיבנת", ומביא כדוגמה את העבודה שעשה עבור בנק המזרחי, כשיצר את הלוגו החדש של מזרחי טפחות, והסיר את האייקון של השמש לטובת סימן האינסוף. "למזרחי היה תדמית של בנק מגזרי, שפונה בעיקר לדתיים. אף שהיסטורית זה היה נכון, בעקבות המיזוג עם בנק טפחות הוא כבר פנה לכלל האוכלוסייה".

סטוק מגלה שהנהלת הבנק שקלה ליצור שם מותג חדש לבנק הממוזג, אבל החליטה שיהיה קשה יותר להחדיר מותג חדש מאשר לרענן דימוי קיים. "השם 'מזרחי טפחות' אולי לא מהמם במיוחד, אבל עבור החברה היה באמת נכון להישאר איתו. סמל האינפיניטי (אינסוף) משדר את המסר הנכון".

"יש בעולם הרבה לוגואים טובים, אבל רק מעט לוגואים מצוינים", טוען יונתן סטירין ממשרד הפרסום אדלר־חומסקי. "לוגו טוב הוא כזה שיש בו חידה עם תשובה. בפסיכולוגיה קוראים לזה גשטאלט: שילוב של צורה וצבע. התוצאה היא שמשהו נכנס למוח גם אם הדברים לא נאמרים ישירות".

סטירין, שעם לקוחותיו נמנית חברת פלאפון, בוחר דווקא להדגים באמצעות פרגון למתחרים: "הלוגו של אורנג' הוא פשוט וחכם. כתוב בו תפוז אבל מצויר ריבוע. בדרך אומרים 'לצאת מהקופסה' - כאן הקופסה מופיעה בקונטקסט הפוך.

"כפרסומאים, אנחנו מודעים מאוד למשמעויות התקציביות של עדכון לוגו - יש שלטים בחנויות, כל הניירת, משאיות, מדיה. זה מצטבר להוצאה רצינית. מה שמסבך את כל הסיפור הוא שאין לדברים אפשרות מדידה מיידית. כשאתה עולה בקמפיין פרסומי עם מספר טלפון או כתובת אינטרנט, אתה יודע בדיוק כמה התקשרו או גלשו אליך. שינוי לוגו זה מהלך תדמיתי, ובגלל שהוא יקר - לא עושים אותו באופן שרירותי".

בהקשר ללוגו החדש של שטראוס ועלית, סטירין טוען שמדובר בניסיון לא טבעי לחבר בין חברה שמייצגת שוקולד וקפה, לבין חברה שבאה מעולם היוגורטים והגלידות. "הניסיון לחבר את שתי החברות דרך אותו פרח הוא מזיק בעיניי", הוא טוען. "אם הבריף הזה לא היה מונח על השולחן, אף מעצב לא היה עושה כזה לוגו".



http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3117430,00.html
  • 829

  • [FONT=&quot]רוצים לקבל את החשיפה הגדולה בעולם\בישראל בחינם? [מיזמי הייטק, [/FONT]2.0 WEB[FONT=&quot] וכדו'][/FONT]
    [FONT=&quot]בעולם:[/FONT]
    http://www.techcrunch.com[FONT=&quot]/[/FONT]
    The TechCrunch effect[FONT=&quot] = אפקט הטק_קראנץ'[/FONT]
    [FONT=&quot]הבלוג הפרטי מס' 1 הנקרא בעולם, עם למעלה ממליון קוראים נאמנים, נוסד ע"י מייקל ארינגטון, הנבחר בין 100 אנשים המשפיעים, הבלוג מוערך בין 20 ל 100 מליון דולר, [/FONT]
    [FONT=&quot]כדי לקבל מכת זבנג פרסומית הרבה פעמים בונים על רעשי רשת כדי לתפוס 0.01% מאלו שנסחפו בגל, וזה האפקט הנ"ל, שברגע שהוא מעלה מאמר שמסקר אתר מסויים, האתר הזה ישר "מופצץ" במיליוני גולשים והכי מצחיק - שאין שום קשר בין כמות הגולשים לאתר הזה לבין הביקורת של הבלוג על האתר. "כולם" רצים לראות מיהו אותו אתר שזכה בכבוד הזה - סיקור של הבלוג הזה. בדרך כלל רוב המבקרים נוטשים, ובאו רק כדי לראות על מה המהומה, אבל תמיד יש כמה מאות או אלפים - שנשארים. כמה סיקורים בבלוגים כאלה,ויש לך דריסת רגל... חוץ מזה מעניין לגלות שמסביב לאפקט הזה ודומיו נבנו מודלים עסקיים חדשים כמו - שרתי אחסון זמניים לאתר שלך כדי להתגבר על "אפקט הטק-קרנץ'" (כי כשנוהרים לאתר החדש שלך מיליונים, הוא בטוח יקרוס...) [/FONT]
    [FONT=&quot]הכתב הישראלי שלהם: רועי קרתי[/FONT]
    http://www.roicarthy.com[FONT=&quot]/[/FONT]
    [FONT=&quot]רועי: [/FONT]"[FONT=&quot]ארינגטון מודע למה שקורה בארץ, והבין שישראל היא מכרה זהב לחדשנות של סטארט-אפים, של מודלים עסקיים ושל פרדיגמות חדשות. אתה צריך להיות עיוור כדי לא להבין שמשהו קורה בתעשיית האינטרנט הישראלית, ומן הראוי שלבלוג הכי משפיע יהיה כתב שיתמקד בשוק הישראלי. אין מדינה שיש עליה סקירה כזו ממוקדת, ואני לא רואה חדשנות אמיתית במדינות אחרות, למעט בארה"ב. מובן שפה ושם ישנם רעיונות מעניינים, אבל לרוב אלה אפליקציות או חיקויים של שירותים מצליחים. לא ראיתי משהו שדומה לכמות, לאינטנסיביות ולתשוקה שיש בקרב החברות הישראליות. בישראל יש חזון של ממש ואת זה טק-קראנץ' זיהה[/FONT]".


    [FONT=&quot]בישראל [אנגלית], אורלי יקואל:[/FONT]
    http://blog.go2web20.net[FONT=&quot]/[/FONT]
    [FONT=&quot]כיום אורלי יקואל היא אחת הדמויות המקושרות ביותר בזירת האינטרנט המקומית והבינלאומית, ובמיוחד בתחום ווב 2.0, המבוסס על רשתות חברתיות ותוכן שמייצרים הגולשים. בהקלקת עכבר אחת היא מצליחה להפנות עשרות אלפי גולשים לאתר של סטארט-אפ צעיר ולייצר עבורו חשיפה שיזמיו יכלו רק לחלום עליה. אתרים חדשים וחברות צעירות שהיא כותבת עליהם זוכים לעשרות אלפי מבקרים ביום, היא מחברת בין יזמים בישראל ובזירה הבינלאומית ומנצלת את הקשרים חברתיים שלה עם אנשי מפתח בתעשיית ההיי-טק כדי לקדם יוזמות אינטרנט טריות. וכל זה באמצעות בלוג, השתתפות פעילה ברשתות החברתיות הנכונות וכתיבה באתרים המבוססים על המלצות הגולשים.[/FONT]
    [FONT=&quot]כיום ממוקמת יקואל במקום 11 מבין כמה מיליוני משתמשים בדיג - אחד האתרים הנחשבים ביותר בתחום. ברשימת החברים שלה באתר נמצאים רבים מהמשתמשים החזקים ביותר. באתר דלישס הופיע הבלוג שלה כבר יותר מפעם אחת כאתר שאותו שמרו הכי הרבה משתמשים בחודש ברשימת המועדפים שלהם, והיום כמה אלפי משתמשים עדיין שומרים את הקישור אליו[/FONT].

    "[FONT=&quot]אורלי היא 'מקדמת' מעולה[/FONT]", [FONT=&quot]אומר יניב גולן, ממייסדי הסטארט-אפ ידע, מנגנון שאלות ותשובות המבוסס על תחומי עניין. "היא מכירה את תחום הווב 2.0 היטב, למרות שהיא לא מגיעה מרקע טכני. יש לה מערכות יחסים מצוינות עם כמה מובילי דעה בתעשייה, והיא תמיד מוכנה לעזור ולקשר לאנשים הנכונים. חוץ מזה, היא מבינה היטב את טקטיקות [/FONT]'[FONT=&quot]שיווק הגרילה' ברשתות חברתיות, והעצות שלה בעלות ערך רב בתחום זה[/FONT]".
    [FONT=&quot]העלייה של יקואל והצלחתה להגיע להמוני משתמשים ולהשפיע עליהם באמצעות קשריה האישיים מסמלים יותר מכל את הצמיחה האדירה בתחום האינטרנט בשנה האחרונה. בעולם החדש הזה, המשתמשים הם אלה שיכולים להעלות או להפיל אתר חדש על בסיס ביקורת אחת שנקראת על יד האנשים הנכונים. כשהאנשים בראש הפירמידה הזו מספיק חשובים ומתפארים במספיק חברים משפיעים ומוכרים, הם אפילו לא צריכים לייצר תוכן - אלא רק למצוא ולקדם אותו[/FONT].

    [FONT=&quot]כל הפעילות שלה באינטרנט נעשית בזמנה הפנוי, ללא תגמול. את החברות הישראליות והזרות ליקטה לאתר שהקימה יחד עם חבר ותיק מקהילת פלאשו, אייל שחר, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות גרפיות בחברת בניית האתרים הישראלית מנטיס. באתר מוצגות כיום כ-600 חברות סטארט-אפ שונות מישראל ומהעולם, עם תיאורים קצרים של פעילותם[/FONT]. [FONT=&quot]לדברי יקואל, גם לאתר זה נכנסים כמה אלפי גולשים ביום, ויותר מ-1,000 בלוגים בעולם כבר קישרו וכתבו עליו. היא ממשיכה לעדכן אותו מדי יום. "חלק גדול מכך שאתרי אינטרנט חדשים מצליחים להתקבע בזיכרון נובע מהוויזואליות שלהם, ולוגו טוב מזהים מיד", מסבירה יקואל את התמריץ להקמת אתר שהעמוד הראשי שלו מורכב, למעשה, מעשרות לוגואים של חברות[/FONT].
    [FONT=&quot]מרכז כוחה של יקואל אינו הבלוג האישי שלה, אלא מרכזיותה באתר ההמלצות דיג[/FONT]. [FONT=&quot]האתר מאפשר למשתמשים להמליץ על קישורים מעניינים שמצאו, ובמקביל להצביע בעד או נגד המלצות של אחרים. ההמלצות הפופולריות ביותר מוצגות במקום של כבוד בעמוד הראשי של האתר - מיקום שמבטיח חשיפות נוספות להמלצה. לפי חברת המדידה קומסקור, התעבורה באתר מגיעה למיליון וחצי משתמשים ייחודיים בחודש[/FONT], [FONT=&quot]ובכך דיג נחשב גם למוצלח ביותר בז'אנר האתרים הללו שקמו בעקבותיו בשנה האחרונה[/FONT]
    [FONT=&quot]הגישה המאוד ישירה שמאפיינת אותה הצליחה מבחינתה במקרה הזה מעל ומעבר למצופה, כיוון שמי שהעלה את התמונות היה בחור אמריקאי בשם מייקל ארינגטון[/FONT]. [FONT=&quot]מה שיקואל לא ידעה הוא שארינגטון, עורך דין ויזם בעברו, מפעיל את הבלוג המאוד מצליח טק-קראנץ', שבו הוא מדווח על סטארט-אפים חדשים באינטרנט לקהל של יותר מ-100 אלף גולשים השועים לכל צפצוף שלו[/FONT].
    [FONT=&quot]אם טק-קראנץ' כותב על חברה זו לא ערובה להצלחה מתמשכת, אבל החשיפה אל קהל גדול וממוקד שמתעניין בתחום קוסמת לכל סטארט-אפ בתחילת דרכו. "אנשים מעדיפים שבלוגר יכתוב עליהם. בלוגר נחשב משהו אמיתי יותר. מייקל מביא אמנם גל חולף של משתמשים לאתרים, שלא תמיד נשארים אלא עוברים לדבר הבא, אבל בגלל שיש המון בלוגרים שקוראים אותו וכותבים גם הם על אותו נושא, יש המשכיות[/FONT].
    [FONT=&quot]--------------------------------[/FONT]
    [FONT=&quot]מלוקט באדיבות גוגל[/FONT]
    0 תגובות
    מייסד השבועון מכר את חלקו לחיים יצחק דרקסלר ושמואל מאיר הירשמן. העסקה נחתמה לאחר שבועות של מו"מ. הירשמן - 65%, דרקסלר - 35% . הבעלים החדשים: "אנו מצרים על החלטתו, אך מכבדים"

    שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים'
    תאריך: 10/09/2008 21:47:00

    דודי זילברשלג, מי שהקים וניהל את השבועון 'בקהילה' לפני כעשור, עוזב את העיתון, כך נודע הערב (ד) ל'בחדרי חרדים'. זילברשלג מכר את חלקו בעיתון לשני שותפיו, חיים יצחק דרקסלר ושמואל מאיר הירשמן. העסקה יצאה לפועל לאחר תקופה ארוכה בה זילברשלג התנתק למעשה מפעילות ניהולית ב'בקהילה'.

    שמואל מאיר הירשמן הוא הבעלים החדש של העיתון. הוא מחזיק כיום ברוב מניותיו - 65%. דרקסלר מחזיק בנתח הנותר - 35% מהבעלות. יצוין, כי הירשמן הפך זה מכבר לבעל הדעה והקובע האחרון בכל נושא במערכת 'בקהילה'.
    מצב הבעלות עד לעסקה הנוכחית היה כזה: 40% לזילברשלג, 40% להירשמן ן-20% לדרקסלר. בהסכם שנחתם זילברשלג מעביר לדרקסלר 15% ולהירשמן - 25%. הסכום ששולם תמורת חלקו של זילברשלג אינו ידוע בשלב זה

    העסקה נחתמה היום, לאחר שבועות ארוכים של משא ומתן בין זילברשלג לבין שותפיו. את המו"מ ניהל עורך דין מטעמו של זילברשלג. חשוב להזכיר, כי בחודשיים האחרונים חדל מלהופיע טורו הקבוע של זילברשלג בעיתון, 'על דעת הקהילה'.

    שמואל מאיר הירשמן בתגובה: "דודי זילברשלג הוא אבי ההסברה החרדית. רהוט, שנון וחריף. האיזון המושלם בין עמידה תקיפה ובלתי מתפשרת על עקרונות היהדות, והבעת המסרים בדרכי נועם. עיסוקיו הרבים בתחום החסד והרווחה מנעו ממנו את האפשרות ליטול חלק פעיל בניהול העיתון".

    הוא הוסיף: "אנו מצרים על החלטתו אך מכבדים אותה. דודי זילברשלג ימשיך להיות המודל האולטימטיבי להסברה החרדית ולפרסום ותקשורת בכלל".
    הפרובוקציה היא סוג פרסום מתוחכם וקשה ליישום, כיוון שהיא חייבת לאזן את עצמה. כשהיא עשויה טוב, היא בדרך כלל טכניקה מאוד יעילה, במיוחד לקמפיינים דלי תקציב: קהל היעד שלה מגיב כפי שהמפרסם מצפה ממנו. מי שאיננו נמנה עם קהל היעד מתרגז, כועס וגועש, ובכך יוצר הד תקשורתי מוגבר שמרחיב את החשיפה התקשורתית של הפרסום ואת האפקטיביות שלו.

    לדוגמא, השבוע הכריזה עמותת 'אנשים באדום' למלחמה בתאונות הדרכים, על קמפיין פרובוקטיבי חדש. פעילי העמותה מסתובבים בכבישים ובחניונים, ומצמידים למכוניות "תווי נכה" פיקטיביים, שנראים בדיוק כמו תווי נכה אמיתיים, עם מקום ריק למילוי פרטים אישיים של הנהג, שמתחתיו כתוב "למקרה שאתם שותים ומתכוונים לנהוג, אנא מלאו את הפרטים".

    גם מפרסמים אחרים יוצאים בקמפיינים המנסים לדרוך על היבלות הציבוריות: כך, לדוגמא עשה לאחרונה בעלי חברת הספא "זנספא", שחילק בתיבות הדואר "צווי התייצבות" לספא שלו, בתוך מעטפות שבמבט ראשון נראים בדיוק כמו מעטפות צבאית, עם חותמת צבאית משולשת והמילים "צו התייצבות".

    קמפיין "מחאתי" אחר שנפתח השבוע היה זה של מאפיית אריאל, המוכרת לחם מחיטה מלאה במחיר הלחם האחיד. ומדפיסה על עטיפת הלחם את תמונותיהם של ראש הממשלה אולמרט, שר האוצר בר און ושר התמ"ת ישי בצירוף המשפט: "למה אתם לא נלחמים על מחירי הלחם הבריא?”

    מה דעתכם: זה עובד? או שההפסד התדמיתי לטווח ארוך גובר על הרווח המיידי?
    ובכלל, האם עדיין יש מקום לפרובוקציות שיווקיות בעולם מתוחכם ומקוון, שבו כבר נשבר כל טאבו אפשרי ונשחטו כל הפרות הקדושות?

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה