קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 156
    • א
    שיתוף - לביקורת תקווה
  • אילה קולודנר //
    • שלום!
    זה שיתוף ראשון שלי
    מחכה לתגובות ובעיקר לביקורת צולבת!

    תקווה שלי

    אהובונת, חמקמקה

    את קסם ואור, רוח ושמחה,

    תקוונת, אז למה את מפחידה?

    פעמים מתחבא מאחוריך

    -אושר גדול יותר ואור אמיתי, מוחש

    ופעמים ורבות מידי

    מתחבאים מאחוריך רסיסים

    שלך

    שלי

    של חלום

    וכך בחוסר של ודאות

    מגיע פחד ואיתו המחסומים ששם לך,

    תקוותי.

    נס שאת כמו קרן ואור

    מסתננת מאחורי מחסומים

    מקווה לי, גם שאין בי כח לקוות.
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, AUVI, כל שם שתרצה ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 298
    • ה
    שיתוף - לביקורת אל תתבייש, היה עצוב
  • הווה פשוט //
    • אַל תִּתְבַּיֵּשׁ
    הֱיֵה עָצוּב
    אַל תִּצְטַעֵר
    - אִם תִּצְטַעֵר.
    זֹאת הִיא תְּקוּפָה כָּזוֹ
    חַבּוּבּ
    תִּשְׁעָה יָמִים
    וְזֶה עוֹבֵר

    אֵלּוּ שְׁנֵי בָּתָּיו
    שֶׁכָּלוּ בְּעָשָׁן
    וְקוֹל שְׁכִינָה
    שֶׁמְּיַבֵּב
    הֵן גַּם לְךָ
    הַצִּינִיקָן
    בְּכָל זֹאת זֶה צוֹבֵט
    בַּלֵּב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אתיס, לרקוד על הירח, tmr ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אילה קולודנר
    עצוב.
  • 412
    • אושר ומנוחה
    שיתוף - לביקורת לפרוץ את תקרת ה'אלפיים'
  • אושר ומנוחה //

    • המלגה כמעט לא מורגשת בחשבון החודשי של הבית * כאשר מחשבים עלות ממוצעת להחזקת משפחה​

    אברך מקבל כיום מ'דתות' [אחרי העלאה האחרונה נכון לשעת כתיבת השורות] כ900 ש"ח לחצי יום, אברך מקבל בממוצע עוד 900 ₪ מהנהלת הכולל 1800 ₪. מי שמקבל 2,000 זה כבר סכום גבוה. הסכומים האלו כמעט ולא עולים במשך עשרות שנים, אחרי העלייה בדתות מדברים על עליה קטנה גם לאברכים.

    אך מה זה 2,000 ₪ לעומת הוצאות סטנדרטיות של בית?! - אברכים מעידים שהם בקושי שמים לב, אם המלגה הקטנה הזו נכנסה להם לחשבון. המלגה של כולל חצי יום, מספיקה בקושי לקניה שבועית בסופר. וכמה מלגות של יום שלם בכולל צריכים כדי לממן טיפול שיניים אחד ?

    ננסה לחשוב על אשת האברך, כמה היא מביאה? מי שהסתדרה בעבודה קבועה של 4,000 – 5,000 ₪ היא מרוצה. ומי שהגיעה ל8,000 ₪ זה כבר שיא החלומות.

    כשמעמידים מול הכנסות של אברך ורעייתו – את ההוצאות המרובות, כמו: משכנתא \ שכירות לדירה, החזקה חודשית למשפחה ברוכת ילדים, נישואי ילדים, בר מצוה, ברית מילה, הוצאות תינוק\ת חדש\ה. אין אדם שיכול להסביר איך אברכי כולל מצליחים לעמוד בעלויות הגדולות. ממש מתקיים באברכי הכולל מה שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב סא ע"ב) שלומדי התורה אוכלים גם בזמן הזה מצנצנת המן.

    הקושי בפרנסה גובר בתקופה האחרונה, של עליות המחירים, וגם עליות הריבית. ממש מתקיימת לעינינו נבואת חז"ל על עקבתא דמשיחא 'והיוקר יאמיר'. עד כמה זה מעיק כשזה נוגע לאברכים, שזה נוגע לקיום בסיסי של החיים.

    מי שלא מכיר לא יאמין, אבל כל מי שמכיר יאשר את הדברים הבאים: ישנם אברכים שאצלם החיסכון מתבטא בשיקול דעת לפני כל כוס קפה וארוחה פשוטה שהם מכינים על חשבונם. שמגיע שבת ואין ממה להתחיל. מקבלים חלות, רוגלך ובורקסים מחלוקות של אנשים יקרים שאוספים עבורם שאריות ממאפיות.

    כשנכנסים לבית כזה, מגלים 'אוצר' של רעיונות לחיסכון, במאכלים, בממתקים, בבגדים. אך את ה'אוצר' הזה של 'בעלי בתים' שגומרים את החודש, ואפשר לגהץ באשראי, את זה הם לא מכירים.

    בשבילם כשהאשראי פעיל בתחילת החודש - זה נס!

    ואם הבנק מכבד שיקים שלהם - זה ריקוד מאושר כל הדרך בחזרה הביתה!

    אם הם לא מקבלים טלפונים מאיימים מהבנק והנושים – הם נרדמים בלילה!

    מלגה גבוהה לאברך,

    מלבד 'חיזוק הלימוד', שיש בכך. לא פחות חשוב מכך, זה לתת לאברך קצת רוגע מהדחק בו הוא שרוי. שיוכל לשקוד על התורה ביישוב הדעת ובמנוחת הדעת.

    שהוא ובני ביתו, לא יצטרכו להתבייש בכל מפגש, עם החיים שמעבר לדלת הבית. כמובן שאין כאן גם את הבושה לקבל תמיכה כנזקק, אדרבה! זו מלגה לאברך מ'לגיונו של מלך'.

    הוא האיש אשר אותו תיאר הרמב"ם כנזר הבריאה - שנדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני קונו, לשרתו ולעבדו, ולדעה אותו, והלך ישר כמו שעשאהו בורא העולם. הוא פרק מעל צוארו את עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם. הרי הוא קדש קדשים. אינו צריך לעמול לפרנסתו, כי מחלק ה' חלקו ונחלתו. ובהנהגה הגשמית, הוא מקבל את פרנסתו ככהנים וכלויים שמקבלים מתנות משאר השבטים.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: צביקה לינצר, אש קודש!, חנה אביטל ועוד 12 משתמשים15 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    בעז"ה יפה מאד. כתיבה יפה, מכניסה בצורה מעניינת וכנה גם את מי שלא נמצא בעומק העולם המתואר. קטע חשוב.
  • 267
    • ח
    שיתוף - לביקורת מַפְגִּינָה
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    רָצִיתִי לַעֲרֹךְ הַפְגָּנָה,
    הַפְגָּנָה שֶׁלִּי
    אַחַת וִיחִידָה
    מְחָאָה מוּל כָּל הָעוֹלָם
    וּכְנֶגְדּוֹ אֲנִי.

    רָצִיתִי לְהַעֲמִיד שְׁלָטִים
    לַחֲסֹם כְּבִישִׁים
    לִצְעֹק וְלִצְוֹחַ בְּקוֹל רָם.
    רָצִיתִי לְהַגִּיד
    אַתֶּם כֻּלְּכֶם הֲזוּיִים
    כָּל מָה שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים
    רוֹצִים וְעוֹשִׂים
    הַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב
    הַכֹּל גְּנֵבָה וְרַמָּאוּת
    הַכֹּל מוּנָע מֵאִינְטֵרֵסִים.

    אָז יָשַׁבְתִּי לִי בַּבַּיִת
    וְחָשַׁבְתִּי לִי
    אֲנִי מַפְגִּינָה
    נֶגֶד הַכֹּל
    נִשְׁאַרְתִּי לִי לַחֲשֹׁב
    נִרְדַּמְתִּי בַּמִּשְׁמֶרֶת.

    אֲבָל תְּנוּ לִי
    אֶת עַצְמִי לְהַבִּיעַ
    אֲנִי מוֹחָה, מַפְגִּינָה
    לֹא שַׁיֶּכֶת לְשׁוּם צַד
    אֲנִי נֶגֶד כֻּלְּכֶם.

    נָכוֹן זֶה לֹא כּוֹחוֹת
    נָכוֹן אַתֶּם לְעוֹלָם
    לֹא תִּשְׁמְעוּ אוֹתִי
    אֲבָל תְּנוּ לִי לַעֲרֹךְ
    מִינִי הַפְגָּנָה
    וְלוּ לְעַצְמִי בִּלְבַד.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, שימנלה, לרקוד על הירח ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר' יעקב ישראל
    ר' יעקב ישראל
    מיוחד! מזכיר את אבינו אברהם העברי - שכל העולם כולו בעבר אחד - והוא מהעבר שכנגד.
  • 343
    • ח
    שיתוף - לביקורת מודה אני
  • חנה ש. //
    • מחר תקומו בבוקר בעזרת ה', ותאמרו כרגיל, מודה אני לפניך,
    המילים הפותחות את הבוקר.
    אז קודם לכל תיזכרו בכך שישנתם כל הלילה ללא רעידות אדמה שהקיצו אתכם בבהלה.
    ברוך ה' אתם חיים ונושמים רגוע.
    המילים הללו טומנות בחובן כל כך הרבה משמעות מעוררת מחשבה, והנה רק רעיון אחד קצרצר על קצה המזלג:
    פותחים את היום עם מידת הכרת הטוב - מודה אני, לפני הכל, תודה, תודה על עצם הקיום.
    ולאחר מכן ממשיכים עם מידת הרחמים - שהחזרת בי נשמתי בחמלה - ברחמים.
    כשאנו מכירים ברחמים, אנו חווים חוויה של רחמים, יש חמלה בעולם, והיא מגיע ממך הבורא ועוטפת אותנו.
    ועכשיו למידה השלישית זו מידת האמונה עימה אנחנו הולכים בכל רגע, רבה אמונתך, ההישענות שלנו עליך והאמונה שאתה
    תדאג לנו.
    אז תתחילו את הבוקר בהרגשה הכי טובה בעולם כי יש מי שהולך איתכם ויש רחמים בעולם, תודה לך מלך חי וקיים על כך.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: איש אחד הלך, castamir, אש קודש! ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    פרוש נוסף ל"רבה אמונתך": אנחנו מאמינים שתקיים את מה שהבטחת לנו. אנו קמים בבוקר והדבר הראשון...
  • 347
    • ל
    שיתוף - לביקורת חי בסרט.
  • לוטם //
    • חי

    על הקצה.

    מסתכן,

    מתבלבל,

    לא חושב.

    רק יודע,

    שיש מישהו,

    שישמור עליו;

    מלמעלה.

    בטוח,

    שהוא נמצא.

    ממש כמו -

    בסרט.
    • וואו!
    Reactions: שימנלה, ראש השב"כ, brachy 100 ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    צורף קובץ
  • 261
    • D
    שיר מתוך האפר
  • DEBI3 //
    • מתוך האפר, מתוך החול, יצא בן אדם חדש, ניקה את בגדיו ופניו והסתכל סביבו, מדבר עד סוף האופק , צייה ויובש, מים אין בנמצא, הקור התחיל לחלחל בעצמותיו, מנין יבוא עזרי? מאין תבוא הישועה, התיישב על החול כמעט ורצה לוותר, הרים עיניו לשמים ראה כוכבים בהירים ממרחק וחצי סהר באמצע השמים, מטוס נשמע ממרחק.

    ופתאום מתוך האין, מתוך הסוף, מתוך הכלום, יצאו מילים, מילים שזעקו לצאת החוצה, מילים מתוך הנשמה הפנימית.

    בקול חנוק שמע את עצמו אומר אנא השם, עזור נא לי, אני כאין ואפס בלעדיך, אתה עושה הכל ומכוון, ואני רק רוצה להיות באורך, להרגיש טהור ונקי, להתחבר לנשמתי, הנשמה שהזנחתי, ששכחתי, שזועקת ממרחק, שרוצה יחס. אני שומע אותה ורואה את עצמי מלוכלך אני רוצה להתנקות, להיות אדם חדש.

    ופתאום שמע האיש קול שלא שמע קודם, קול צלול זורם ומפכה הוא הרים את עיניו והנה אור מבצבץ ממרחק, ונחל מים זורם לידו מפכה בעוצמה חדשה, בניקיון, עיניו החלו להתבהר, והנה אורות על גדת הנהר רפסודה ועצים מסביב, שביל אבנים לבנות מוליך מהחול אל הנהר,

    אך היכן המדבר? היכן היובש? היכן הצימאון? בעיניים וגוף משתוקק הוא קם על רגליו והחל לפסוע לעבר האור שהלך והתחזק, לכיוון הנהר המפכה, נעמד על הגדה והסתכל לאחור והנה הוא רואה כי החול נעלם וכן הלכלוך, הייתכן?

    הייתכן שכל הזמן הזה הוא ישב בתוך גן של שושנים?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, לרקוד על הירח ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 176
    • S
    שיר בחיקו
  • sh.t.down //
    • בחיקו

    כאב שקינן בתוכך
    בנה לו בית
    השתכן
    נעץ טלפיו ללא רחמים
    בליבך

    יגון שבכה במחשבותייך
    יצר בריכה
    מלאה
    הציף ללא מחסומים
    את עינייך

    עד שהוא בא
    וניגב דמעותייך
    וחדר מחשבותייך
    וחבש המכה
    וריפא
    התחושה, השבירה
    "ביתי"
    כך לחש לך
    "הניחי את ראשך
    על כתפי"

    ידו הגדולה
    שערותייך ליטפה
    כעת ברוך
    את עטופה

    1682436469375.jpg
    1682436469375.jpg
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: Avigail Amram, אש קודש!, נפש ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 323
    • א
    שיר לבנה על לבנה
  • אריה גלבר //
    • זוֹכֵר אֶת זֶה?
    כְּמוֹ כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים
    חוֹזְרִים מִטִּיּוּל שְׁנָתִי
    עֲיֵפִים מֻתָּשִׁים
    מֵעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת
    בְּרַכֶּבֶת הָרִים
    מִשְּׂנָאוֹת וַאֲהָבוֹת
    רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים
    נָפַלְתִּי תַּחְתַּי
    עָיֵף וּמֻתָּשׁ
    רַכֶּבֶת חַיַּי
    עָשְׂתָה אוֹתִי חַלָּשׁ
    מָלֵא בִּסְפֵקוֹת
    מוּצָף בַּחֲשָׁשׁ
    הַיּוֹם אָהוּב
    מָחָר נִנְטַשׁ
    וּבַסּוֹף אֲנִי אִתְּךָ
    בְּלִי שׁוּם הֲבָנָה
    בּוֹנֶה מִקְדָּשְׁךָ
    לְבֵנָה עַל לְבֵנָה
    אֲבָל אִי אֶפְשָׁר
    כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
    לַחֲווֹת שׁוּב
    חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, אבי 10000, אתיס ועוד 9 משתמשים12 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    וואו. זה מדהים.
  • 547
    • S
    שיר הוא ואני
  • sh.t.down //
    • הוא מביט בשמיים
    רואה
    שמיים

    אני- מביט בשמיים
    רואה
    שמיים, עננים, צורות וצבעים

    הוא- מקשיב לקול בכי
    שומע
    בכי

    אני- מקשיב לקול בכי
    שומע
    בכי, זעקה, בקשה, תקווה, חרטה

    הוא
    איש
    שמביט, שומע ורואה

    אני
    איש
    שמביט, שומע, רואה ומרגיש




    (בהשראת השיר כבד- נועם חורב,
    ושלום כולם! חדשה פה:))
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: איילה חכמי, ~שפרה~, אש קודש! ועוד 17 משתמשים20 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    sh.t.down
    זה היופי במילים. אנשים לוקחים אותם למקומות שלהם :)
  • 871
    • נ
    שיר קהות
  • נ. גל //
    • כל כך הרבה זמן
    לא הרשית לעצמך
    לחמם את הגוף עם כוס
    עם קצת ביסולפיט
    והרבה אלכוהול

    כל כך הרבה זמן
    לא הרשית לעצמך
    להרגיש כמו שלא הרגשת
    את הטשטוש, הקהות
    השקט של אמצע סערה

    כל כך הרבה זמן
    והגוף עוד זוכר
    איך לצרוח בשקט
    שאף אחד לא יתעורר
    לא ישאל, לא יבדוק, לא יכעס

    כל כך הרבה זמן
    לא מצאת את עצמך
    על הרצפה, מחוק כמו דף
    סימנים על הפנים, שורפים
    מספרים לך שהיה מה להקיא

    על כל כך הרבה זמן
    על רגעים שבלעת
    כאילו אין בך מחר או הווה
    ורק העבר מרצד בתמונות
    שמעולם לא היו שלך, מעולם...


    כל כך הרבה זמן
    לא הרשית לעצמך
    לשטוף פנים, להביט במראה
    להבטיח לאלוקים, בעיקר לעצמך
    שמחר יהיה אחרת, בלי נדר.
    מוקדש לכל אותם יהודים יקרים שתקועים בשלבים אפלים בחייהם, ולכל אלו שמסייעים להם לצאת אל האור.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: וריטסרום, אש קודש!, ללי99 ועוד 28 משתמשים31 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    ~שפרה~
    את לא טועה (בהנחה ואני לא טועה...). אחרי שהבהרת לי את הרעיון שלו, קראתי שוב. ומוכרחה לומר שה...
  • 370
    • א
    שיתוף - לביקורת ר' ברוך מרדכי שלי
  • אין פאנץ' //
    • (שמח להעלות שיתוף ראשון שלי בקהילה...)

    הַקּוֹל הָאַדִּיר
    בְּאוֹזְנַי מְצַלְצֵל
    זוֹעֵק תָּדִיר
    לֹא מִתְנַצֵּל

    חֶדְוַת הַתּוֹרָה
    בְּלִבִּי מְרַחֶשֶׁת
    סְבָרָא יְשָׁרָה
    פּוֹרֶצֶת גּוֹעֶשֶׁת

    הַכִּפָּה הַגְּבוֹהָה
    בְּעֵינַי מִתַּמֶּרֶת
    נְחִישׁוּת וְעָצְמָה
    הָדָר אוֹמֶרֶת

    הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת
    בְּעַצְמוֹתַי בּוֹעֶרֶת
    מְסַמֶּנֶת מְאוֹתֶּתֶּת
    מְלַטֶּפֶת מְשַׁדֶּרֶת

    הַהוּמוֹר הֶעָשִׁיר
    בְּמוֹחִי מִתְנַגֵּן
    הַשִּׂיחַ הַיָּשִׁיר
    בְּקוֹל מִתְרוֹנֵן

    הָרוֹפֵא לְכָל חַי
    הָסֵר מוּעָקָה
    מַר' בָּרוּךְ מָרְדְּכַי
    בֶּן הִנְדָּא מַלְכָּה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מאה מם, .חיה פ, נינה ועוד 18 משתמשים21 //
    0 תגובות
  • 189
    • מ
    שיר הֵקִיץ הַקַּיִץ
  • מריומה~ //
    • אני לא כותבת הרבה וכאן בכלל ואולי החם וגליו עשו את שלהם וזה התוצר... אשמח לשמוע דעתכם.
    הֵקִיץ הַקַּיִץ/© מ.ש.

    לְהָקִיץ מְאֻחָר
    לִגְרֹר רַגְלַיִם
    לְפַהֵק בְּקוֹל
    לְהֵאָנַח בְּשֶׁקֶט
    יוֹם חָדָשׁ הִגִּיעַ
    הַחַמָּה לוֹהֶטֶת
    הַיָּרֵחַ נָסָה
    הַלַּיְלָה, מָתַי הוּא הָיָה?

    מַעֲטָפוֹת
    מַחְבָּרוֹת
    מַדְבֵּקוֹת לְשֵׁם
    סֵלוֹטֵיְפּ,
    מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת אַלְגֶּבְּרָה שֶׁקָּנִיתִי?

    מִשְׁקְפֵי יָם
    גַּלְגַּל שֶׁנִּשְׁכַּח
    גַּרְגְּרֵי חוֹל
    עֲקִיצַת מֵדוּזָה.....

    תַּעֲשִׂי לָנוּ פִּיצוֹת
    אַבְקַת פָלָאפֶל
    יָבוֹאוּ הַדּוֹדִים
    מַחֲנֶה לֵילִי
    קַרְטִיב רַמְזוֹר וְלֹא אַחֵר....
    לָמָּה דָּרַכְתָּ עַל הַפָּזֶל שֶׁעָשִׂיתִי?

    הִמְנוֹנִים בָּרֶקַע
    הָאֲוִיר דָּחוּס
    מְקַפְּצוֹת יְלָדוֹת
    מְנוֹפְפוֹת זְרוֹעוֹת
    בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ
    זֶה בָּרוּר בְּלִי הִרְהוּר

    וַאֲנִי שָׁם בַּתָּוֶךְ
    בֵּין גְּדוֹלָה לִבְכִירָה
    בַּחוּרָה לְיֶלֶד חַיְדֶּר
    קָטָן שֶׁזּוֹחֵל וּמֵעָלָיו נִגְמַל
    מִתְבַּגְּרִים שֶׁאוֹטוֹטוֹ חוֹזְרִים
    תּוֹרַת ה' בְּלֹא תַּחְלִיפִים.

    תָּחֵל שָׁנָה וְכִמְעַט נִגְמֶרֶת
    קָפַץ לוֹ יוּלִי
    סֶפְּטֶמְבֶּר בָּאֹפֶק
    זְמַנֵּי תְּשׁוּבָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים
    חֹדֶשׁ תַּמּוּז
    וְאַחֲרָיו אָב-אֱלוּל
    הַחַגִּים.

    פג' יָפוּג
    אֲנַחְנוּ נִגָּמֵר
    וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אני 2023, כל שם שתרצה, לבי ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    וואו! מקסים ומכניס לאווירה. כייף לקרוא!
  • 2 3K
    • T
    שיתוף - לביקורת ירח, מוקה, נשמה ומה שאין ביניהן.
  • Talya kadosh //
    • מוקה מעבירה ליטוף קל על מגדלור מגולף עץ, צבוע ומעוצב. "אני רוצה ספינה, ירח. כמו זו הנטושה, על החוף, את יכולה לגלף לי אחת כזו?"

    "אני חושבת שכן", עיניה סוקרות את שיערה של מוקה. שעשוע ניצת בקולה, "קוקס מחליף צבעים?"

    "מה רע? התוכים אוהבים את הצבעוניות הזו, במיוחד יופיטר. הוא די בודד", היא מתגוננת אל מול חיוכה של ירח. "זה לא נושא לבדיחות", תוכחה מבצבצת מבין דאגה לצער בעלי חיים. "הוא צריך צבע שיעורר אותו".

    "אני יודעת, מוקה. זה משמח שאת דואגת לו, שיש לך רגישות לכל יצור חי. פשוט, אני לא רוצה שנענע תמצא סיבות נוספות לפגוע בך. היא רק מחפשת קצה חוט כדי לטוות את המשפט הציני הבא".

    קרני שמש כהות מאירות את דרכן אל הספינה הנטושה, חזקות ועזות. כמו יודעות שנשארו להן דקות בודדות בלבד אל מותן היומי, לא מבינות שמחר יאיר יום חדש.

    מוקה חולצת נעליים, כורעת על חול ים. "יש כאן צב". ירח מזהה פגיעות מסוימת במשפט רגיל כל כך, לכאורה.

    "הקשבת לי?"

    אגדולה מחתים שריון רב שנים בטביעת אצבע. "הקשבתי. אבל זו אני", עיניה מתעקשות להישאר מרותקות אל בית שהעניק אבא אוהב, לא לה. "אני לא צריכה להשתנות כדי שהיא, תרגיש טוב עם עצמה. נכון?"

    "דברי טעם", היא מתיישבת מולה, ברכייה שוקעות בעפר הארץ. אצבעותיה תומכות סנטר קטן, רוטט באלם. עד שעיניה, חודרות אל תוך מבטה שלה, מבחינות בדוק, כמעט ולא מורגש של עצב. "את לא צריכה להשתנות, ואני לא רוצה שתעשי זאת. אני מבקשת רק דבר אחד, מוקה, תזכרי שאת בת אחת עשרה. בבקשה. כי עם כל הבגרות שלך ועם כל הרגישות שיש בך, עדיין מותר לך להראות שנפגעת. גם אם את מצליחה להבין שמבין שניכן, היא זו שלא בסדר. תגיעי, תספרי לי, אני תמיד אשמח לגלף בשבילך עולם טוב יותר".

    היא מעפעפת, מלח זורם בינות לטיפות מים, משקה עור. ירח משחררת, בעדינות, את הצב האחוז בחוזקה בין זרועותיה, מוחה לחי רטובה. "מותר לך לבכות, מוקה, להסכים לעצמך להרגיש טוב יותר. גם אם המקום שממנו באת אוסר על כך, לכאן הגעת כדי להתרפא. זוכרת?"

    חוש הראיה שמלובש בעיניה מטשטש לרגע. "זוכרת", שקט. "ובכל זאת, הידיעה, לא הופכת שום דבר לקל יותר".

    "אבל היא מעניקה לך את יכולת הבחירה. וזה, לא משהו שכדאי לזלזל בו. בואי", ירח חובשת בזהירות, אך בעקביות, את הכאב. בסופו של דבר, אי אפשר להגדיר את העולם כגיהנום עלי אדמות, כסבל אנושי כואב ומתמשך. "נלך לבחון את הספינה, אולי נגלה שערי ידע חדשים". יש בו אהבה של אבא, צחוק של מוקה, מגדלור של טוב ונתינה. "אולי-"

    אצבעותיה נסגרות על מרפקה של ירח, לוחצות מעבר לנצרך. "תראי, נענע".

    היא משחררת לחץ במתינות, מספיק פרק כף היד מזרים בי כאב. "מה?"

    "נענע, פה". מוקה נעצרת, כאילו נשתלה על פיסת אדמה, על חוף ב'כוכב הצפון' מששת ימי בראשית, ממאנת להתקדם.

    "אנחנו לא חייבות לפגוש בה. נקיף את הספינה מהצד השני, ניכנס. אין סיבה שהיא תבחין בנ-"

    "היא מבחינה".

    ירח משתתקת. הן עומדות, כבובות עשויות בוץ על שפת קצף וגלים, עוקבות אחר דמות מתנערת מחול, מתקרבת. "מה אתן עושות כאן?"

    לרגע, רק רחש המים השוטפים את הסלעים מרובי הירוקת משמיעים את קולם הרענן, אלפית השנייה לפני שהם מתנפצים למיליוני טיפות בודדות. "ביקשתי מירח שתגלף לי ספינה", קולה, כמעט ולא נשמע. "הגענו להסתכל עליה".

    עיניה מצטמצות. "לגלף, את אומרת".

    "כישרון", שפתיה ממלמלות בקושי, חרבות. "מאמא שלי".

    "מאמא שלך", טון קולה מספר דבר מה שרק היא מבינה. "מפתיע, הייתי אומרת".

    "יש לך בעיה?" חד, "אני אשמח לשמוע עליה, להפנות אותך לאבינדב הזקן, הוא רופא מצוין. מטפל בכל סוגי המחלות, לשירותך".

    הבעה משונה עולה על פניה. "איפה היא?"

    דריכות מגרדת את איברי גופה, כאילו היה קן לנמלי דם. "איפה מי?"

    "אמא שלך".

    "עניין פרטי, אני מאמינה".

    "אה". נשמה מסתכלת על הים שמתכסה בעלטה, בוחרת, לא להביט בפניהן. "אתן יכולות ללכת".

    צחוק חלול מגיח אל אוויר קר, עוין מעט. "תודה?"

    "אתן מפריעות לי".

    "נענע-"

    לחלקיק שנייה חטוף היא מסתובבת, סערת הרגשות שירח חוזה בה, גורמת לה להירתע בבהלה, לפסוע צעד אחד, מהיר, לאחור. "נשמה", יבש.

    "נענע".

    חיוך משונה, כמעט מפחיד, שהן לא זוכות לראות, מרחף בין שפתיה. "נשמה. ומלאך משחית", אדיש, מרומז. "ישמח לקחת חלק בחגיגה הזו. אז אם את לא רוצה לאבד את העשתונות פעם נוספת, מומלץ לך לקחת את הרגליים, להתרחק". ידיה מבעירות פתיל ללהבה, אורו זורק צלליות מעוותות על חוף. "להגברת הרושם", גיחוך. "ועכשיו, סלחו לי, יש לי מסיבה לחגוג עם המוות. להתראות".
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: בשלנית, Natan Galant, שועלית ועוד 19 משתמשים22 //
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    סליחה, לא לנשמה, לעכסה יש אח בשם בן ואבא בשם אדם. ותודה ל @Chaya Lea, על תשומת הלב.
  • 332
    • ח
    שיתוף - לביקורת היכן נמצא הלב?
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אולי עוד אספיק להתפלל מנחה, למרות שכולם מסתובבים להם כאן בשיא הצהריים.

    אולי כדאי שאלך לחדרי שם אוכל להתרכז קצת יותר, אבל אם אלך אז אולי הם ישימו לב שאני לא בסביבה ואז יתחילו להשתולל קצת, טוב אז אני אעמוד כאן בצד של הסלון לתפילה.

    סיימתי אשרי אבל דסי כאן עומדת, נו נו, אני מסמנת לה.

    מה אמא? למצוא משחק? היא מבינה, יש לי.

    הנה, דסי מצביעה על גלידה עם כדור שקופץ, נו נו, אני מצביעה שתזוז הצידה, דסי ילדה מתוקה, מבינה וזזה.

    יופי אני יכולה להתחיל שלוש פסיעות השתחוויה והופ, אלי פותח את המקפיא מסתכל, מסתכל שוב, ועומד שם, אוף, חייבים לסגור את המקפיא גם ככה הגומיות "לא הכי", אסור להשאיר אותו פתוח.

    אני ממשיכה מלך עוזר ומושיע ומגן, אלי הוציא קרטיב מהמקפיא, אני בכלל לא מרשה קרטיבים עכשיו, וכמובן שלא בבית.

    יוסי בוכה שהוא רוצה גם, די אני מסמנת שוב אהה, אהה, לסגור את המקפיא, אלי מבין הוא סוגר את הדלת של המקפיא לוקח את הקרטיב ומשאיר את יוסי לבכות.

    שימי מגיע מהחדר, הוא קרא שם בשקט יוצא למרפסת, אוף איזה רוח חמה נכנסת ומחממת את כל הבית, נו טוב.

    מודים אנחנו לך, אמא כן מרשה, היא לא מרשה, אתה מפריע לה להתפלל, היא מתפללת כבר שעה, תן לה לסיים, אני מרימה ראש רואה את אלי עם מגבת מנגב משהו שנשפך.

    עושה שלום במרומיו, חשבתי שאני אצליח להתפלל אבל בדיוק כשהתחלתי כולם רצו דברים הסתובבו במעגלים שפכו, פתחו, זרקו.

    מעניין רק סיימתי להתפלל והכל נרגע כולם עסוקים ואף אחד לא הולך לפתוח מקפיאים.

    פעם הבאה אני חושבת שאלך להתפלל בחדרי.

    ובפעם הבאה, נראה לי שעדיף להישאר כאן בסלון ככה הם יהיו יותר רגועים.

    מלך עוזר ומושיע ומגן – איזה שקט, סוף סוף אפשר להתרכז, אחרי שאני אסיים אולי אצא ל"קידי שיק" לחפש פיג'מות קיציות.

    עושה שלום במרומיו – היי, איך הגעתי לכאן? מה אמרתי?

    נראה לי שאני צריכה לחזור על התפילה.
    • תודה
    • עצוב
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, Chaya Lea, איש אחד הלך ועוד 6 משתמשים9 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    מדויק.
  • 643
    • מֶנַחֵם
    שיתוף - לביקורת לך תבדוק אם יורד שלג בחוץ
  • מֶנַחֵם //
    • מכירים את האלה שנדבקים אליך כמו מדבקה של איקאה לסיר?

    שכמה שאתה מנסה לגרד אותם ממך, לרמז יפה, הם פשוט לא מבינים?

    שאתה מנסה לשלוח אותם החוצה לבדוק אם אין במקרה שלג ירוק - והם חוזרים אליך אחרי דקה עם תשובה?

    שאתה דוחה אותם בטלפון ואז הם מתקשרים מהטלפון של האשה, כי 'דאגתי שאתה לא עונה'?

    שאתה מנסה להתנחמד אליהם והם לוקחים את זה ברצינות?

    שאתה מרמז להם, מתנצל אלף פעמים שיש לך בדיוק תור לרופא, והם אומרים 'אין בעיה, אני פנוי עכשיו, יכול ללוות אותך אליו'?

    אז היום הבנתי מה הסיפור שלהם, ככל הנראה:

    בגלגול הקודם הם היו יונה.

    כן, יונה כזו, עם כנפיים וקולות לא ברורים.

    הם היו נכנסים אליך הביתה, מעצבנים ומטרידים, מלכלכים וטועמים מהטורט בלי רשות.

    אחרי תאונה שהעבירה אותם לעולם הבא, הם נתנו דין וחשבון לפני כיסא הכבוד, רצו להיכנס לגן עדן.

    אבל אז, אויה, בא השטן המשחית ואמר "הם הפריעו ליהודי, לא נתנו לו מנוחה!"

    ואז נקבע משמים שיירדו שוב לעולם, בגלגול של אדם.

    המשימה שלו תהיה - להוציא ממך בכוח את שלישיית המשפטים:

    "מחול לך. מחול לך. מחול לך".

    (למי שנפגע, אני מתכוון לנודניקים גויים).
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, שימנלה, M . A ועוד 34 משתמשים37 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    זה טוב!!!
  • 193
    • R
    שיר מחילה
  • REBEKA997 //
    • את הלב שלי

    פצעת

    נותר לו מדמם



    את הכבוד שלי

    לקחת

    השארת ת'פלאפון דומם



    הרסת את שבניתי

    לא הגבת אף לא מילה

    ועכשיו את שוב חוזרת

    ומבקשת מחילה
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: גודגוד, אש קודש!, tmr ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 238
    • R
    שיר לטבוע בכאב
  • REBEKA997 //
    • בְּמַסְלוּל בְּלִי כּוֹחוֹת

    נִצָּב שָׁם

    בּוֹדֵד

    מְנַסֶּה לְאַחוֹת

    עִם אָבִיו

    מִתְבּוֹדֵד

    מְקַוֶּה רַק לִדְמֹעַ

    לָשׁוּב

    לְהַרְגִּישׁ

    בַּכְּאֵב כְּבָר לִטְבֹּעַ

    מָזוֹר

    לְהָחִישׁ
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, חנה ש., tmr ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 438
    • ש
    עזרה אשמח לכל מידע בנוגע לכתיבת סיפור חיים אמיתי
  • ~שפרה~ //
    • אני מתחילה כעת בפרוייקט של כתיבת סיפור חיים אמיתי שעוד אין לו סוף פשוט וטוב, אבל כן במקום מסוים.
    מה אני צריכה לדעת?

    אשמח שתתנו לי מידע על:
    -איך לראיין את האדם?
    אילו שאלות מתאים לשאול אותו?

    חשוב לציין, הסיפור ברובו הוא על אבא ובת, את האבא אין לי סיכוי לראיין מהרבה בחינות. ולכן זה נכתב מזווית שלה, עם נגיעות ממנו בצילום אוורירי...

    -כיצד מכל המידע הזה ליצור תהליך ולהרגיש אליו קשר רגשי פשוט כאילו זה שלך...?

    ולכל מידע שיש לכם בנושא.
    אשמח.
    תודה!
    • תודה
    Reactions: הספרן ו-אש קודש!2 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    R.E.Y
    אולי תנסי לחלק את הסיפור לכמה חלקים, או לפחות שיהיה ברור לך מה הפתיחה ומה הסיום (גם אם הסיום לא...
  • 533
    • ר
    שיתוף - לביקורת בבקשה, ביקורת על הכתיבה. לא על התוכן.
  • רואים שקוף //
    • מאמר מהארכיון, סיכום שלוש שנים, שאמור לראות אור בקרוב היכן-שהוא.
    מי שרוצה לשלוח ביקורת תוכן, יכול בפרטי או במייל.
    אשמח מאוד לביקורת על אופן הכתיבה, ומה שיש לשפר בזה.
    מעלה אותו במקטעים נפרדים.
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רואים שקוף
    אני לא בא בשורות אלו לזלזל חלילה וחס בגדולי ישראל, גם לא בעיני העדה כמובן, לא בעיניה, לא בעינה...
  • 269
    • ח
    שיתוף - לביקורת צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    חִכִּיתִי
    בְּיָמִים וּבַלֵּילוֹת
    יָמִים רַבִּים מִסְּפֹר
    שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה
    חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא
    שֶׁתּוֹפִיעַ
    חִכִּיתִי לִשְׁמֹעַ
    אֶת קוֹלֵךְ
    כָּל רַעַשׁ כָּל רַחַשׁ
    דִּמְיַנְתִּי
    אוּלַי זֶה אַתָּה
    רָצִיתִי לִרְאוֹת
    מִקְדָּשׁ
    יוֹרֵד בָּאֵשׁ
    מִשָּׁמַיִם
    יוֹם וְעוֹד יוֹם
    שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה
    וַעֲדַיִן לֹא הוֹפָעַת
    וַאֲנִי הַקְּטַנָּה
    עֲדַיִן מְחַכָּה
    מְחַכָּה
    וּמִתְאַכְזֶבֶת
    וְשׁוּב מְחַכָּה
    רָאִיתִי טוֹבִים שֶׁחִכּוּ
    עַד שֶׁתַּם זְמַנָּם
    רָאִיתִי אוֹהֲבִים
    מַמְתִּינִים
    מָתַי יָבוֹא
    הַקֵּץ
    מָתַי תָּקוּם
    שְׁכִינָה מֵעָפָר
    מָתַי יִתְרוֹמֵם
    שִׁמְךָ
    עַד מָתַי
    נְחַכֶּה
    כִּי כְּבָר
    הִגִּיעַ הָעֵת
    וְאַתָּה עֲדַיִן
    מִתְבּוֹשֵׁשׁ מִלָּבוֹא?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, י. ל. ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    וואו!!! מחבר מאוד
  • 578
    • ש
    שיר חייל בודד
  • שולמית רוז //
    • חייל בודד,
    משרך רגליים, שורד.
    הוא לבד,
    בקרב איום.
    חיילים לא בוכים,
    הצעקות שותקות.
    הוא נע מול עשן שחור.
    נאבק
    מנסה להיות חזק.
    חייל בודד,
    כושל, מועד
    מנסה להתמודד
    ממשיך ושורד.

    הוא חייל ילד,
    שמתמודד לו לבד
    ולא מספר לאף אף אחד.
    והסוד כבד, מעיק
    הדמעות מתחבאות
    כבר אין לו אויר.
    בוא, חייל קטן,
    תישען על אימא
    תצרח את השתיקות.
    תתרפק, תתפרק.
    זו ממש טעות,
    אתה לא חייל.
    אתה ילד.
    של אבא ואימא
    אוהבים.


    (נ.ב.
    שיתוף ראשון שלי.
    כיף ומרגש להצטרף לקהילה המדהימה והאלופה הזו!!)
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: עסק, אש קודש!, אבי 10000 ועוד 27 משתמשים30 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שולמית רוז
    תודה לך! איזו תגובה מחזקת ומרגשת. תורם לשמוע שמתחברים
  • 520
    • א
    שיר בלתי אפשרי
  • אתיס //
    • בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי

    בְּבַקָּשָׁה תִּצְחַק, וְאֶל תֵּעָלֵב,

    נוּ טוֹב תִּפְגַּע, וְתַרְאֶה שֶׁכּוֹאֵב.


    אַל תִּכָּנַע וְתַגִּיד לוֹ רַק כֵּן

    אוּלַי תְּוַתֵּר לוֹ? תִּתֵּן?


    תְּשַׁתֵּף, תְּסַפֵּר, תַּרְגִּישׁ מְשֻׁחְרָר,

    אַל תָּבִיךְ וְתֹאמַר כָּל דָּבָר.


    אַל תִּקְפֹּץ, זֶה מַמָּשׁ מְסֻכָּן

    תַּעֲבֹר כְּבָר, אַל תִּהְיֶה פַּחְדָן.


    תִּהְיֶה חַבְרוּתִי, אַל תִּתְבַּיֵּשׁ

    קְצָת לְבַד, נוּ מָה יֵשׁ?


    תִּתְאַפֵּק, תְּחַכֶּה, סַבְלָנוּת יְדִידִי,

    מִיָּד וְעַכְשָׁו וּמַהֵר

    תָּקוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא נְוַתֵּר.


    תִּתְגַּמֵּשׁ תִּתְחַשֵּׁב, אַל תִּתָּקַע,

    תְּדַיֵּק, אַל תְּפַסְפֵס ת'דקה.


    קְצָת עַצְמָאוּת, בְּגִילְךָ כְּבָר הָיִיתִי יָכוֹל .

    לְבַד? חָלִילָה, מְסֻכָּן בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל.


    דַּי כְּבָר,

    זֶה טוֹב וְזֶה רַע

    וְאֶפְשָׁר וּמֻתָּר,

    וְכָכָה זֶה לֹא,

    אֲבָל כָּכָה אֶפְשָׁר,

    תִּפְתַּח אֲבָל אֶת זֶה תִּסְגֹּר,

    שָׁם זֶה אָסוּר, אֲבָל פֹּה תַּעֲבֹר,

    תַּחֲזֹר,

    אֲבָל תֵּלֵךְ,

    בֶּאֱמֶת, זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי,

    לְחַנֵּךְ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, Rut_a, האמיתית ועוד 14 משתמשים17 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אתיס
    תודה על כל תגובה זה משמח!
  • 813
    • ר
    שיתוף - לביקורת גדול השלום
  • רואים שקוף //
    • כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן
    שֶׁזַּלְמָן
    בְּרֹגֶז עִם חַבְרֵי הַחֶדֶר

    הַשִּׂיא הוּא תָּמִיד
    בַּלַּיְלָה
    כְּשֶׁהֵם חוֹזְרִים מֵהַ'סֵדֶר'

    אֵיכְשֶׁהוּ יוֹצֵא
    שֶׁהוּא
    תָּמִיד הָרִאשׁוֹן

    וְהֵם קוֹרְאִים לוֹ
    זַלְמָן
    יַאלְלָה לֵךְ לִישֹׁן

    וְהוּא לֹא נִשְׁאַר
    חַיָּב
    מַמָּשׁ אַף פַּעַם

    עוֹנֶה לָהֶם
    מֵשִׁיב
    בַּחֲמַת זַעַם

    וְכָךְ בְּכָל עֶרֶב
    קָבוּעַ
    עוֹלִים הַדֵּצִיבֵּלִים

    לְטוֹנִים גְבוֹהִים
    וְצוֹרְמִים
    כְּמַקְהֵלַת חֲלִילִים

    עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד
    נִמְאַס
    לִמְיֻדָּעֵנוּ זַלְמָן

    עַד מָתַי כָּךְ
    יַמְשִׁיךְ
    לִהְיוֹת מוֹזַלְמָן

    הוּא נִגַּשׁ לַמַּשְׁגִּיחַ
    לְבַקֵּשׁ
    סִיּוּעַ וּתְמִיכָה

    אוּלַי יֵשׁ לָרַב
    עֵצָה
    נְבוֹנָה כַּהֲלָכָה

    וְהַמַּשְׁגִּיחַ נוֹתֵן לוֹ
    סְגֻלָּה
    מְנֻסָּה וּבְדוּקָה

    אוּלַי קְצָת עֲבוֹדָה
    הַשְׁקָעָה
    שֶׁל יוֹתֵר מִדַּקָּה

    יַקְפִּיד הוּא לִשְׁתּוֹת
    תֵּה
    בָּעֶרֶב אַחֲרֵי הַ'סֵדֶר'

    לְגַרְגְּרוֹ מְמֻשָּׁכוֹת
    בְּפִיו
    כְּשֶׁחוֹזְרִים לַחֶדֶר

    הַסְּגֻלָּה הִיא אָכֵן
    הִצְלִיחָה
    מֵעַל לַמְּצֻפֶּה

    כִּי כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק
    אֵין
    אַף פּוֹצֶה פֶּה
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, אתיס, brachy 100 ועוד 7 משתמשים10 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    אז? זו מילה אחרת?
  • 703
    • א
    שיתוף - לביקורת התבגרות
  • אריה גלבר //
    • אַתָּה חַיָּב
    לְהִתְבַּגֵּר
    וְהַשִּׁירִים?

    יִהְיֶה קְצָת
    מְאַתְגֵּר
    לַהֲפֹךְ אוֹתָם
    לְבוֹגְרִים

    מְבִינִים?
    הַשִּׁירִים שֶׁלִּי
    נִשְׁאָרִים
    צְעִירִים

    מָה יֵשׁ לוֹמַר
    הֵם יְשִׁירִים
    לֹא זְהִירִים

    אֵיךְ הַצְּעִירִים
    אוֹמְרִים?
    בְּלִי פִילְטֵרִים

    הֵם חֲסֵרִים
    לֹא גְּמוּרִים
    לֹא תְּפוּרִים
    אוּלַי הֵם בִּכְלָל
    עֻבָּרִים

    אֲבָל תָּבִינוּ
    הַמְּבֻגָּרִים
    הֵם טְהוֹרִים
    הַשִּׁירִים

    וְהֵם מְדַבְּרִים
    עַל דְּבָרִים
    אֲחֵרִים

    רְגָשׁוֹת
    שֶׁאֶצְלְכֶם כְּבָר
    עֲצוּרִים

    לְחִישׁוֹת
    שֶׁאַתֶּם
    מוֹתִירִים
    עַל רְצָפוֹת
    הָאִסּוּרִים

    כָּל הַחֲרוּזִים
    שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר
    קְבוּרִים
    הֵם אוֹמְרִים

    מְטַהֲרִים
    מְאִירִים
    מַזְכִּירִים
    שֶׁגַּם אַתֶּם
    הֲיִיתֶם
    צְעִירִים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, Rut_a, ~שפרה~ ועוד 28 משתמשים31 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    שני הבתים המנצחים מבחינתי מושלם!
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת עבודה מהבית
  • כלי מיתר //
    • נקישות בדלת.

    אני קמה מיד, יש לי חולשה כזאת שכל פעם שאני שומעת דפיקות אני חייבת מיד לקום לפתוח.

    מאז שאני זוכרת את עצמי זה פשוט בער בי. הייתי חייבת להיות זו שפותחת את הדלת. אחים שלי דווקא אהבו את זה, הייתי עושה את העבודה במקומם.

    פעם חברה שלי שאלה אותי אם יש לי עוד אחים כי תמיד אני זו שפותחת לה. אה.. עניתי לה "פשוט היה לי הרגשה שאת באה לכן אני פתחתי." כן, ברור.

    אז פעם זה היה מוזר, כאילו מה הלהט שלי להיות השוערת של המשפחה. 'אשת הדלת'.
    הרי בינינו רוב הסיכויים שלא רוצים אותי. יותר הגיוני שרוצים את אחד האחים. או שזה סתם אחת השכנות שהייתה באמצע להכין עוגה ממתכון שהיא קיבלה מגיסתה, והיא גילתה שחסר לה חצי כוס סוכר.

    אבל עכשיו זה לא רק מוזר, זה גם מדאיג. כי גם אם אתעכב חצי שניה לסיים את מה שאני עסוקה בו , או אפילו רק אלך לעבר הדלת בקצב רגיל ולא במהירות של ספורטאית, אף אחד לא יפתח לפניי. דוד ואריאל לא בבית, וגם כשהם כאן דוד יודע לפרגן לי את ה'זכות' לפתוח את הדלת. ואריאל לא יודע לפרגן אבל גם עדין לא יודע לפתוח דלתות.

    לא יודעת מה יש לי, אבל ככה אני.
    כאילו אני בטוחה שאולי זה אמא שלי שם בדלת. אחרי הכל מאוד הגיוני שהיא עלתה בסתם יום של חול על קו 39 לתחנה מרכזית, ושם עלתה על קו 997 לצפון הרחוק. וכל זה בלי להודיע לי שהיא בדרך.

    "הממ.. שלום". אני אפתח לה, "מה את עושה פה",

    "אה פשוט בדיוק הכנתי גלידת שזיפים, יצא לי ממש טעים וחשבתי שאת חייבת לטעום מזה, אז פשוט קפצתי אלייך".

    או אולי בדלת תהיה אישה בהולה שתסביר לי קצרת נשימה שרעולי פנים רודפים אחריה עם נשקים שלופים, ואני חייבת להחביא אותה מהר לפני שהם יעלו לכאן ויתפסו אותה. וככה יתברר שבזכות זריזותי הצלתי את חייה.

    אבל בדלת לא עמדה אמא שלי, וגם לא שום קצרת נשימה. חנה השכנה שלי עמדה שם, היא גרה קומה מעלי ויש לה גן פרטי.

    "שלום, מה נשמע". אני בטון קצת חותך, אחרי הכל אני באמצע העבודה ויש לי מה לעשות.

    "מצוין, מה איתך". מתחנף, היא צריכה אותי, זה שקוף.

    "ברוך השם". יותר חותך. יש לי עוד חמש שעות עבודה ועוד שלוש ורבע שעות דוד יחזיר את אריאל מהמשפחתון, חשבון מהיר מעלה שיש לי להשלים את השעה ושלושת רבעים הנותרים בלילה. כל דקת עיכוב עכשיו זה עבודה נוספת בלילה.

    "תשמעי, לא נעים לי, אני יודעת שאת עובדת, אבל אני חייבת לרדת שניה דחוף, יש מצב שאת עולה שניה לבית שלי לשמור על הילדים, גם ככה השארתי אותם לבד".

    יש כאן יותר מדי טיעונים שקשה לא להשתכנע, יש כאן 'חייבת', 'דחוף', 'שניה' ו'ילדים', קשה לעמוד מול רשימה כזאת, אז אני נכנעת, עושה שמור על מה שצריך, מכבה את המזגן ועולה קומה, פותחת את הדלת ונכנסת.

    אני אוהבת ילדים, אוהבת מאוד אפילו, תשאלו את אריאל, אבל אף פעם לא לימדו אותי להתמודד עם עשרה זאטוטים ביחד.





    הפעם הריצה לדלת לשמע הדפיקות היו ממש מוצדקת, חנה הייתה שם.

    כאילו למה היא צריכה לדפוק לפני שהיא נכנסת לבית שלה.

    'כדי שלא תיבהלי' היא הסבירה. דווקא יותר מבהיל לשמוע דפיקות כשאת בבית זר, כי לכי תדעי מי זה שם, אולי זה האמא שבאה לשחרר את הבן שלה מוקדם, וככה היא תראה אותי לא משתלטת על הילדים.

    "את המחליפה" היא בטח תשאל.

    "אהה.. אני השכנה" אני אענה.

    "אמ.. ואיפה חנה" היא תברר.

    ואני, מה אני אענה, כאילו נכון שזה פדיחה שלה יותר משלי שהיא השאירה את הילדים שבאחריותה עם גברת שלא יודעת להרגיע תינוקים, אבל בכל זאת אני זו שתהיה שם בדלת ותצטרך לספק את התשובות, ואני לא אוהבת שאין לי תשובות ברורות וטובות לענות.

    "ממש תודה לך, באמת אין מילים". אומרת לי חנה.

    "בשמחה" אני עונה לה, אחד בפה.

    'למה זה לקח לך כזה הרבה זמן' אני עונה לה, אחד בלב.



    אני יורדת את המדרגות ומנסה להבין מה עבר לה בראש כשהיא קראה לי.

    בטח זה היה משהו כמו 'למי אני יכולה לקרוא, גב' שושן בעבודה, נעמה ואסתי גם, גולדי אחרי לידה, אה שירה בבית, איזה יופי אני יכולה לשאול אותה.

    בא לי לתפוס אותה ולהסביר לה ששירה לא בבית היא במשרד, זה שבשביל להגיע למשרד היא לא צריכה להתלבש יפה, להתאפר, ללבוש פאה, לארגן תיק לרוץ לתחנה ולהפסיד את האוטובוס, לחכות לזה שאחריו וליסוע איתו לבניין משרדים גבוה, זה לא אומר שהיא בבית.

    כמו שפשוט לך שאני לא יבוא אלייך באמצע הבוקר, ויגיד לך שממש לו נעים לי אבל אני חייבת לרדת לשניה למטה יש מצב שאת ממלאה לי את האקסל.

    אז נכון אקסל זה לא ילד קטן שאי אפשר להשאיר אותו לבד בלי השגחה, כי לא נראה לי שהוא בדיוק ירצה לראות מה יש בארון במטבח ויגלה שם כוס זכוכית ויהנה לשמוע את הצליל שלה בשעה שהיא מתנגשת בריצפה ומתנפצת לריסיסים. אבל כמו שלא תביני מה אני רוצה ממך הרי יש לך גן ואת באמצע, אז גם לי יש עבודה ואני באמצע, הרי לא היית נכנסת למשרד שלי בירושלים ושואלת אם משהו יכול לבוא לשמור לה שניה על הילדים, אז מה אם על הדלת של הבית שלנו כתוב על שלט יפה משפחת לוי, ולא כמה אותיות לועזיות.

    אחר כך דוד חזר מהכולל, הוא הבין אותי. אבל גם ניסה להרגיע אותי ולהסביר לי שזה חסד ולא יקרה לי כלום אם אני אעבוד עשר דקות נוספות בלילה.

    והוא צודק. אבל גם אני צדקתי. אולי גם חנה צדקה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אינטקסט, רוז גרין, styehoshua ועוד 26 משתמשים29 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    מהמם! התחברתי ממש לנושא חשוב להעלות למודעות ומזה בכלל נהנתי הצלחת להיכנס לדמות בצורה מייטבית...
  • 496
    • י
    שיר כתבתי מזמן אך אין מתאים מיום כזה....
  • י. ל. //
    • עוד יבוא היום שהוא יבוא,

    בכל יום שיבוא מחכים לו.

    יבוא היום שהוא יבנה,

    והעם לקול השופר יענה.



    הרגע הזה מאי פעם קרוב,

    יודעים זאת כבר הרוב,

    המשיח בפתח עומד

    ולירושלים כמעט וצועד.



    יקומו אז ישני עפר,

    מדורות אחרונים ומן העבר,

    על חמור לבן יבוא משיח,

    בניסים ונפלאות לא נגמור לשוח.



    יזרח אז חזק האור,

    יעלמו הצרות והשחור,

    ויתאחד הוא כל העם

    בירושלים הבנויה יעמוד שם.



    אפרוש לך ידי,

    ריבונו של עולם- תגיד כבר די

    די לצרות ודי לפיגועים,

    די לשמועות ולמקרים המזעזעים.



    הדמעות והבכי יהפכו לצחוק,

    לשוננו תרנן ופינו ימלא שחוק

    שובה ה' את שביתנו,

    כי מצפים אנו לישועתנו.



    כבר אלפיים שנה שלך מחכים

    שאת בית המקדש תקים

    ותמלוך עלינו רק אתה לבדך

    כי מחכים אנחנו לְךָ



    הזמן דופק,

    השעון מתקתק,

    משיח באופק.



    רק דמעה אחת חסרה,

    רק קבלה אחת מהרה,

    ולבקש שוב ושוב

    ולירושלים ברחמים תשוב.

    להתחנן שעינינו תחזינה

    ורגלינו לרגל תעלנה

    ושם נעבדך ביראה

    כשתבוא הגאולה!
    • תודה
    • עצוב
    • שכוייח!
    Reactions: R.E.Y, גודגוד, REBEKA997 ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    תוכן מדהים וכתיבה יפה - אפשר טיפ טיפה לדייק את המשקל, תודה על השיתוף!
  • 509
    • א
    שיר שאלות קיומיות בלילה קייצי
  • אריה גלבר //
    • אֵיךְ זֶה
    שֶׁיֵּשׁ יָמִים כָּאֵלֶּה
    וְיָמִים אֲחֵרִים

    אֵיךְ זֶה
    שֶׁהַכֹּל נִסְתָּר וָפֶלֶא
    מַשְׁבְּרִים מַשְׁבְּרִים

    אֵיךְ זֶה
    שֶׁשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
    לֹא מְבִיאָה בְּשׂוֹרָה

    אֵיךְ זֶה
    שֶׁנֶּפֶשׁ נִתְקַעַת
    לֹא יוֹצֵאת מִשּׁוּרָה

    וְהַכֹּל סוֹבֵב
    סְבִיב צִיר אֶחָד
    אֵין בִּכְלָל אוֹיֵב
    רַק אַתָּה לְבַד

    אֵיךְ זֶה
    שֶׁנָּתְנוּ לְךָ
    לְהַחֲלִיט בִּשְׁבִילוֹ

    אֵיךְ בִּכְלָל
    תּוּכַל לָדַעַת
    אִם כֵּן אוֹ לֹא

    הַיֵּשׁ סִכּוּי
    בֶּאֱמֶת לֶאֱהֹב
    אֶת עַצְמִי בְּעַצְמִי

    וְכַמָּה עוֹד
    אֶצְטָרֵךְ לִכְאֹב
    כְּאֵב קִיּוּמִי

    וְהַכֹּל סוֹבֵב
    סְבִיב צִיר אֶחָד
    אֵין בִּכְלָל אוֹיֵב
    רַק אַתָּה לְבַד
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, חשק, גודגוד ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    וואו נהנתי ממש התחברתי למילים היפות ולרגשות שמאחוריהן מדהים!
  • 313
    • T
    שיר בכי לך ירושלים
  • tmr //
    • בְּכִי לָךְ יְרוּשָׁלַיִם לִבִּי,
    לִטְפִי קִינָתֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה
    זְאֵבִים מָצְאוּ בָּךְ שָׁלוֹם
    פִּתּוּלַיִךְ כְּמִכְרוֹת זָהָב מְקַבְּלִים אֲבַק תְּמוּרָה

    בְּכִי לָךְ יְרוּשָׁלַיִם ו
    עֵינַיִךְ נְפוּחוֹת קוֹלֵךְ לֹא יִשָּׁמַע
    רֹאשֵׁךְ מֻרְכַּן בַּעֲפַר כַּפּוֹת רַגְלַיִם
    יָפְיֵךְ מְעֻרְפַּל בְּטֹהַר שִׂנְאָה
    אֲחוֹתִי, שִׁתִי לִבֵּךְ, הִנָּךְ שֻׂבַּעַתְּ מֵרֵיקָנוּת חוּשִׁים
    שִׁכְרוֹן רֹעַ

    בְּכִי לָךְ יְרוּשָׁלַיִם אֶת בִּכְיִי שֶׁלִּי
    בֵּיתֵנוּ שֶׁהָפַךְ לְאֵבֶל וְזַעַם
    בֵּיתֵנוּ הַיָּתוֹם אָזוּק בְּחֶבְלֵי מְשִׁיחִים
    בֵּיתֵנוּ שֶׁשִּׁלְדּוֹ כְּבָר אִלֵּם
    שֶׁפּוֹעֵם בָּנוּ. אוֹתָנוּ כָּל הַיָּמִים

    בְּכִי לְךָ יְרוּשָׁלַיִם וְאָנֹכִי לֹא אֶבְהֶה בְּשִׁיר צִיּוֹן
    נִכּוּר אָבִינוּ הַזָּר מֵאֲכֶל אוֹתָנוּ לִטְלָאִים




    אָבִינוּ
    הַקָּרוֹב מִכָּל אָדָם

    הַשּׁוֹמֵעַ אַתָּה?
    קִירוֹת וִילָדִים מְבַכִּים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, לרקוד על הירח, גודגוד ועוד 9 משתמשים12 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    עומק מדהים על הכתיבה היפה אני לא מדברת בכלל...
  • 433
    • A
    שיתוף - לביקורת פרח
  • AUVI //
    • פֶּרַח אוֹהֵב לִשְׁתּוֹת
    כִּי כָּכָה לָמַדְנוּ בַּגַּן
    וְלִי הִתְחַשֵּׁק לְנַסּוֹת
    לִבְדֹּק פֶּרַח קָטָן

    אַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם
    קָטַפְתִּי לִי פֶּרַח קָטָן
    שַׂמְתִּי בְּכוֹס שֶׁל מַיִם
    כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ בַּגַּן.

    הַפֶּרַח שָׁתָה וְשָׁתָה
    וְהַמַּיִם הָפְכוּ יְרֻקִּים
    וְאַחַר כָּךְ מָצָאתִי שִׁיטָה
    שֶׁיִהְיוּ לוֹ מַּיִם מְתוּקִים

    מָזַגְתִּי קְצָת פֶּטֶל שָׁקוּף
    עִם מַיִם שֶׁלֹּא יְרֻקִּים
    הֵם קָרְאוּ כַּנִּרְאֶה, דָּחוּף
    לִזְבוּב שֶׁאוֹהֵב מְתוּקִים.

    הַפֶּרַח שָׂמַח, בְּוַדַּאי
    שָׁתָה וְשָׁתָה וְשָׁתָה
    אוּלַי קְצָת יוֹתֵר מִדַּי
    חָשַׁבְתִּי לִי בַּחֲרָטָה

    הִרְגַּשְׁתִּי קְצָת צַעַר, חֲבָל
    וְזָרַקְתִּי אוֹתוֹ בַּחֲרָטָה
    הַפֶּרַח הַיָּפֶה לִי נָבָל
    דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁשָּׁתָה...




    צפה בקובץ המצורף פרח.jpg
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, י. ל. ועוד 5 משתמשים8 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    תודה רבה! בוודאי שזה מכוון. הכפילות בנויה באופן מדויק מאוד! שורה ב' ד' בכל זוג בתים- זהה...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה